הולכת ספר תורה פתוח או סגור | דיון

אבל בכל אופן הוא כותב שזה המנהג.
הנח להם ומה שירצו יעשו. אבל אין לחזק מנהג זה.
בקיצור ובמילים אחרות ומדוייקות
לשנות מנהג לציבור הוא דבר קשה, המנהג תמוה ולא מתקבל מבחינה הלכתית, ולכן לפחות הבו דלא לוסיף עלה.
ועל כן ודאי שאין להטיף לעדות אחרות ששמרו על ההלכה לשנות מנהגם ופשוט.
 
והמפתיע ביותר הוא כשמתבוננים במקורות בפנים רואים דכבר גדולי ירושלים אחרי ההלכות קטנות כותבים בפירוש שבמקום שאין בזה צורך יש בזה זלזול בספר תורה וכמו שהעלינו כאן.
והא לכם ספר פרי האדמה
הצג קובץ מצורף 3705
גם מרן החיד''א מביא זאת בתור "יש נוהגים" ומבאר הטעם כמו הלק''ט שאם יש אנשים שלא יכולים להגיע ולראות בביהכ''נ גדולים יראוהו ובפרט אם יש בעזרה נשים וכו'.
1745412974152.png
 
וגם שער המפקד שהוא היה רב במצרים.
שער המפקד הוא ספרו של הרדב"ש ראש קהילת המערביים שקיבל מנהגי ירושלים (והיה בית כנסת נוסף של רבי אלעזר הלוי בן טובו). הספר מבוסס על מנהגי ירושלים שנת תר"ב והוסיף עליהם מדיליה. אכן הנהר פקוד הוא ביאורים מבנו רבי רפאל אהרן שהיה רב במצרים, והוא אכן דן בדברי פרי האדמה והסביר ממה הסתייג ומסיק לשבח את מנהג ירושלים.
 
גם מרן החיד''א מביא זאת בתור "יש נוהגים" ומבאר הטעם כמו הלק''ט שאם יש אנשים שלא יכולים להגיע ולראות בביהכ''נ גדולים יראוהו ובפרט אם יש בעזרה נשים וכו'
וגם החיד"א לא ידע שיש בזה טעם 'קבלי'.
 
וגם החיד"א לא ידע שיש בזה טעם 'קבלי'.
לענ''ד הישכיל עבדי בבואו ירושליימה ראה מנהג קיים. וכדרך כל גדולי הפוסקים טורחים קודם ליישב המנהג. ולכן נפק דק ואשכח ונתן טעמים. אבל כאמור נראה ברור דאין למנהג זה אלא מקומו בלבד.
 
שער המפקד הוא ספרו של הרדב"ש ראש קהילת המערביים שקיבל מנהגי ירושלים (והיה בית כנסת נוסף של רבי אלעזר הלוי בן טובו). הספר מבוסס על מנהגי ירושלים שנת תר"ב והוסיף עליהם מדיליה. אכן הנהר פקוד הוא ביאורים מבנו רבי רפאל אהרן שהיה רב במצרים, והוא אכן דן בדברי פרי האדמה והסביר ממה הסתייג ומסיק לשבח את מנהג ירושלים.
1745413450124.png
גם הוא כותב הטעם כדי שיראו הכתב כמו שכתב ההלכות קטנות.
וההלכות קטנות עצמו לא אמר אלא בבית כנסת גדול.
אתב יכול רק ללמוד מדבריהם שיש ענין שכל הקהל יראו את הכתב כי זה נותן הארה בנפש כמו שכותב האר''י.
וגם הבא''ח מזרז על זה.
אבל כל זה דווקא במקום גדול מאד, או שיש עזרת נשים בצד,
הא ותו לא. אין לך בו אלא חידושו
 
ולכן מובן דדבר זה שהונהג ע"פ הרש"ש, הרבה מן הפוסקים הספרדים קיבלו עליהם כמו שבשאר דברים קיבלו נגד השו"ע.
בכל מקרה רבינו הכה"ח על מנהג ירושלים בזו הלשון:
וע״כ מנהג בית אל יכב״ץ שבעיר קדשינו ירושת״ו ההולכים ע״פ דברי האר״י והרש״ש ז״ל ביום ט״ב לובשים טו״ת רש״י ור״ת ומברכים עליהם ומתפללים בהם בבה״נ ככל יום בלתי שינוי כלל ויש ג״כ איזה בתי כנסיות שעושין כמותן ואחר גמר התפילה דהיינו אחר עלינו לשבח אז אומרים שירת האזינו וקינות ואיכה כדי שלא להפסיק בסדר התפלה.

לפי מציאות זו ברור שיוצאי ארצות ספרד יכולים או צריכים להמשיך במנהג ירושלים וכדעת מרן, ואין בזה משום הפרת סמכותו של מרנן פוסקי המקום (אלא אם כן מרן הגר"ע הוא מרא דארעא דא"י והספרדים מחויבים לשמוע להוראותיו, וכמו שכותב הראש"ל הגר"י שליט"א בשם הר"ב זילבר כמדומני).
 
גם מרן החיד''א מביא זאת בתור "יש נוהגים" ומבאר הטעם כמו הלק''ט שאם יש אנשים שלא יכולים להגיע ולראות בביהכ''נ גדולים יראוהו ובפרט אם יש בעזרה נשים וכו'.
הצג קובץ מצורף 3710
פה יש גם הוספה שזה מנהג ירושלים. זה עדות של החיד"א.
 
אמת ליעקב כתב כהלכות קטנות בלי תוספת
הצג קובץ מצורף 3712
יישר כוח, הרב @כהנא דמסייע שליט"א. תמיד צריך לפתוח את כל הספרים ולא להתרשם ממראי מקומות. כולנו יודעים שלכל הלכה אפשר להביא רכז מרשים של שמות רבנים!
אלא, כפי שכת"ר עושה, יש לפתוח את כל המקורות ולראות מסקנת כל חכם ומה עולה מדבריו. ברור לי כרגע שההסברים שניתנו בדיעבד אינם מספקים בשביל להנדס את מנהגי כל הספרדים בתבל נגד מנהגיהם אלפי שנים אחורה, גם לא טענת ה"רוב" שלא נמצא לה מקור.
 
בכל אופן לסיום אפשר לומר שמי שעושה כך אין מזניחין אותו מהטעם שיזכו לחזות בנועם ה'.

ומי שלא עושה כך גם טוב.

וכדרך כל המחלוקות נהרא נהרא ופשטיה.
 
בקיצור שני החברים הקדושים הראש"ל אמת ליעקב והרב חיד"א מעידים שזה מנהג ירושלים.
מבואר מקורם בהלק''ט שקדם לו בירושלים. וגם הם נקטי מילתא בטעמא כוותיה.
גם מדבריו מוכח שכל הענין הוא שיראו אותו, אבל אם עושים הגבהה על התיבה וכל העם רואים, אין שום צורך במנהג זה.
 
בקיצור שני החברים הקדושים הראש"ל אמת ליעקב והרב חיד"א מעידים שזה מנהג ירושלים.

מעידים שנהגו בזה בבית כנסת ארוך וצר, כדי שיוכלו לראות.

וא"כ בבתי כנסת שלנו אין שום צורך בזה.
 
שער המפקד הוא המחבר נהר מצריים ושניהם הוא הרב רפאל אהרן בן שמעון
הבאת את חלק אבן העזר..

עיין חאו"ח, והוא לרב צו"ף דב"ש והביאורים לבנו הנ"ל
 
לפי מציאות זו ברור שיוצאי ארצות ספרד יכולים או צריכים להמשיך במנהג ירושלים וכדעת מרן, ואין בזה משום הפרת סמכותו של מרנן פוסקי המקום (אלא אם כן מרן הגר"ע הוא מרא דארעא דא"י והספרדים מחויבים לשמוע להוראותיו, וכמו שכותב הראש"ל הגר"י שליט"א בשם הר"ב זילבר כמדומני).
לא בגלל הרב עובדיה ובנו, אלא למרות.
והיינו- דהספרדים בד"כ נוהגים כדברי האר"י והרש"ש אפי' שזה נגד מרן
זה שבטעות- גם הרב עובדיה סובר הכי, אשרינו, אבל לא בגללו אנו עושים כן
 
לא בגלל הרב עובדיה ובנו, אלא למרות.
והיינו- דהספרדים בד"כ נוהגים כדברי האר"י והרש"ש אפי' שזה נגד מרן
זה שבטעות- גם הרב עובדיה סובר הכי, אשרינו, אבל לא בגללו אנו עושים כן
אל תהיה בטוח...
לענ"ד אם מרן הגר"ע זצ"ל היה אומר שלפי הקבלה אין הכרח ואין מקור ברור באר"י ז"ל, ולפי הפשט יש בזה בעיה של ברכה לבטלה, ועכ"פ יש להמשיך מנהג הספרדים וכדעת מרן... היית מוצא מספר מועט של ישיבות מקובלים שנוהגות כן
 
יישר כוח, הרב @כהנא דמסייע שליט"א. תמיד צריך לפתוח את כל הספרים ולא להתרשם ממראי מקומות. כולנו יודעים שלכל הלכה אפשר להביא רכז מרשים של שמות רבנים!
אני מזמן אמרתי מבלי לפגוע בשום ת''ח ובודאי לא בגדולים וטובים מתוכנו
ודאי שבעלי אסופות עושים לנו חסד גדול. אבל מבלי לעיין בדברים בתוך אין כאן כלום.
ההלם תקף אותי כשעברתי מעולם הישיבתי לעולם ההלכה,
בישיבות הורגלתי לספרי מראי מקומות נפלאים,
וספרי עיון
בנפרד
במדפים שונים
זה שני מקצועות
ליקוט הוא מלאכה ואינה חכמה.
אבל לברר בדיוק מה המסקנא של כל אחד, מה הסברא, והטעם שלו, ולפי זה לשקול את ההלכה זה עיון.
ואילו בציבור שלנו הציבור מעיין במראי מקומות
ואמרתי שצריך מדף לספרי פסיקה
ולספרי מראי מקומות
גם בהלכה בנפרד,
וצריך לתקן דבר זה בדחיפות.
כי לא קרב זה אל זה
כמובן שאין כוונתי לשום ת''ח פרטי, כולם אהובים ברורים מדבר על תופעה כללית.
 
ראשי תחתית