בטח... לא חשבתי שתודה אחרי שתראה דברים כאלה.
הולכת ספר תורה פתוח או סגור | דיון
- יוזם האשכול משנה אחרונה
- תאריך התחלה
- מומלץ
הערה על ספר ילקוט יוסף בעניין הולכת ס"ת פתוח
הנה בילקוט יוסף ח"ג מהדו' תשפ"א עמ' תט"ו כתוב כך בכותרת של הנושא.
"לפתוח ספר תורה בעת פתיחת ההיכל וההולכה לתיבה"
ואז מביא את המקורות, אך כל המקורות שהביא שם אינם קשורים לכותרת, ואינם קשורים כלל להולכת ס"ת.
א. תחילה הביא- את מסכת סופרים ששם כתוב ומראה פני כתיבתו לעם העומדים לימינו ולשמאלו ומחזירו לפניו ולאחריו, שמצווה לכל האנשים והנשים לראות הכתב ולכרוע ולומר וזאת התורה.
הנה כאשר יראה- דאין זה קשור להולכה כלל ועיקר, דהא שם כתוב לימינו ולשמאלו ומחזיר לפניו ואחוריו דכל זה שייך בהגבהה ולא בהולכה, וכן מה שכתוב בהמשך ולומר וזאת התורה וכו', דכל הנושא כאן הוא בהגבהה ואין קשר להולכה כלל ועיקר.
ב. מביא את הירושלמי שעל החזן המגביה את ס"ת ומראה הכתב לקהל שיקימה כראוי כדי שיראו וכו'
דגם כאן- אין קשר להולכה אלא להגבהה, ואיפכא ששם הרי כתוב "שצריך להקימה כראוי" והיינו זה ההגבהה שמקים ומרים את הס"ת.
ג. הביא את הש"ך עה"ת שכתב שכאשר הס"ת נפתח והכתב נראה לעיני העם אז מעידים עליו האנשים והנשים
דגם כאן אינו מעניין ההולכה כלל ועיקר, אלא מדבר על ההגבהה ששם פותחים ס"ת לעיני העם.
ד. אח"כ הביא את השו"ע שרואים שהגבהה נעשית קודם הקריאה ודלא כאשכנזים שזה לאחר מכן.
ושוב לא קשור לנושא דידן
ה. הביא את שער הכוונות את העניין שפותחים את הס"ת ואז רואים את האותיות וכו'.
דגם שם- אין קשר להולכה כלל ועיקר.
ואחרי שהביא את כל זה שאינם קשורים לנושא ההולכה, הביא משהו שכן קשור לנושא.
והוא את שו"ת הלק"ט- שכתב שבירושלים נוהגים להקיף הס"ת פתוח בכל ביהכ"נ להראות לעם מפני שבית הכנסת ארוך וכשיש הרבה אנשים לא כולם יראו הכתב.
אולם גם בזה המקור שהביא- עדיין אינו קשור להולכה שלנו משני טעמים א. דשם כתב שמוליך את הספר בכל בית הכנסת, ואין זה קשור להולכה שלנו שמוליך עד התיבה בלבד. ב. ובעיקר מלשונו מוכח דדיבר כלל על ההגבהה ולא על ההולכה, והוא, שכתב שם בזה"ל "ולא די שיראו כולם את הכתב במה שיגביהו את הס"ת בתיבה, ולכן הוצרכו לסובבו ג"כ בעזרה" דהיינו- שכשמגביה בשעת ההגבהה לא די שיגביהה בתיבה כיון שאלה שאחורה לא יראו, לכן שילך ויסתובב בשעת ההגבהה בכל בית הכנסת שיראו כולם הכתב.
ואם נסכם העניין- אין קשר בין הכותרת ולבין המקורות, וכל המקורות שהביא כביכול לעניין של הולכת ס"ת פתוח, אינם קשורים כי הוא זה לנושא.
וגם המקור בסוף שכן איך שהוא קשור לנושא- גם על זה הערנו שאין זה קשור עדיין להולכה שעושים היום אלה שמוליכם הס"ת פתוח עד התיבה.
לא כ"כ הבנתי על מה ההערה הארוכה... (חוץ מזה שזה לא קשור כ"כ לדיון)
בהתחלה של ההערה כותב להדיא "מנהג פתיחת ס"ת והגבהתו להראות הכתוב לעם מבואר ב..."
דהיינו כל המקורות שמביא בתחילה זה לפתיחת וההגבהה, לא לפתיחה בהולכה כמו שמציין בראש. (וכמו שכתב כגוף ההלכה)
ובסוף מביא את דברי שו"ת הלקט שדנו עליו באשכול הזה.
- אז נכון שב"כותרת" היה צריך אולי לשנות במקום "פתיחת ההיכל", "הגבהה", אבל חוץ מזה הכל מבואר כרגיל.
שמעון טרבלסי
חבר ותיק
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 1,117
כמו שנאמר ויש להקשות בדוחק...
זה העניין
שיש פה אחיזת עיניים,
כי הקורא המצוי שקורא בספר זה, רואה כותרת "שיש להוליך ס"ת פתוח"
ומיד יש "הפצצה" כביכול של מקורות, "וואו" מאוד משכנע.
אך האמת- שרק המתבוננים והמבינים בעם [והם מועטים] שמים לב, שאין קשר בין "ההפצצה" ו "המערכה לקראת מערכה" "ולהקת אחרונים" ולבין הנושא כי הוא זה.
וזהו בדיוק הדיון כאן באשכול
מה המקור לס"ת פתוח?
הנה יבוא הקורא והמדקלם מחר ויפתח ילקוט יוסף ויאמר, תראו כמה מקורות יש לעניין הזה, וכמה אחרונים,
מה רוצים בדיוק פה הטוענים בפורום שכותבים שאין לזה מקור כמעט??
ולכן באנו לעשות סדר
על זה נאמר "ויש להבין בדוחק"
כי ההבנה בדברים אלו הם רק ליחידם והמבינים בעם [כאשר הזכרנו לעיל]
שמעון טרבלסי
חבר ותיק
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 1,117
הדבר מצוי בכל ספרי השו"ת שיש שאלה ובתשובה יש כותרת על השאלה ומתחיל את ההלכה מתחילתה עד שמגיע לנידון, וזה לא להראת כאילו יש מלא מקורות, אלא בשביל להתחיל הענין מתחילתו, והדברים פשוטים.
שו"ת הלקט מפורש. והאחרונים שהביאוהו.
כל אחד או שקורא את ההלכה למעלה, או את כל המקורות ומבין במה מדובר.
מעטים הם אלה שהזכרת שמתלהבים מהמקורות בלי להבין במה מדובר.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 2,818
יש לך מנהג מגונה למחזר כל הזמן את התגובות הקודמות שלך, כבר דחיתי את מה שכתבת.
ועל זה הבאתי 2 חילוקים
למה זה לא קשור לעניינינו היום
יפה אז אתה מהמבינים בעם ומבין היחידים
וע"ז נאמר "ואם מועטים הם אני ובני הם", ובמקרה דידן זה אני ואתה
יפה...
אהבתי שאתה קורא לזה "דחיתי"...
אבל זה ברור שכל מי שלא בדעה שלך אז "דחית" את דבריו.
אבל הטעמים קשורים ביותר, ולכן האחרונים הביאו מנהג זה ולא "ביטלו" אותו.
אבל שוב לא היה מנהג כזה
כי מלשונו משמע שזה מדובר על "ההגבהה" ולא על ההולכה, והיינו שכיון שבשעת ההגבהה על התיבה לא כולם היו רואים אז היה מסובב הספר גם בסוף ביה"כ
האחרונים שהעידו על המנהג כמו החיד"א ודעימיה כתבו כן גבי ההולכה.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 2,818
מנהג ירושלים במקום שבית הכנסת היה צר וארוך (בזמנו לא היו 5000 בתי כנסת בירושלים).
וכבר העירו לך שזה לא המנהג כיום, להוליך אותו מההיכל לתיבה (מרחק מטרים ספורים) כשהוא פתוח, שזה אולי מועיל לעשרה אנשים שעומדים בדרך.
וכבר העירו לך שזה לא המנהג כיום, להוליך אותו מההיכל לתיבה (מרחק מטרים ספורים) כשהוא פתוח, שזה אולי מועיל לעשרה אנשים שעומדים בדרך.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 2,818
תקרא לזה איך שאתה רוצה, בשורה התחתונה התייחסתי לדבריך ואתה ממחזר אותם לחינם.
גם בירושלים דאז היה המנהג רק בבית כנסת צר וארוך ותו לא, ובמשך אלפי שנים קודם וגם מאות שנים לאחר מכן עם ישראל הוליך את הספר סגור ולא למד גזירה שווה לבתי כנסת אחרים.
אבל אתה גורר זאת לויכוח מיותר במציאות, האם זה מועיל גם לבתי כנסת נורמלים שכל הקהל רואה את התיבה.
