הולכת ספר תורה פתוח או סגור | דיון

מנהג ירושלים במקום שבית הכנסת היה צר וארוך (בזמנו לא היו 5000 בתי כנסת בירושלים).

וכבר העירו לך שזה לא המנהג כיום, להוליך אותו מההיכל לתיבה (מרחק מטרים ספורים) כשהוא פתוח, שזה אולי מועיל לעשרה אנשים שעומדים בדרך.
תקרא את כל ההתכתבות שלנו במקום "לקפוץ" באמצע.
תקרא לזה איך שאתה רוצה, בשורה התחתונה התייחסתי לדבריך ואתה ממחזר אותם לחינם.
ואני גם התייחסתי ששני הטעמים האחרונים שלו שייכים גם היום.
 
הוא בסך הכל מספר על היווצרות ה"מנהג", כיצד הוא התחיל מבית כנסת צר וארוך שארכו היה פי 3 מרחבו.

לצורך הענין סובבו בכל בית הכנסת עם ס"ת פתוח.

מכאן הגיע המנהג המשובש בכמה בתי כנסת של ימינו, להוליך מההיכל לתיבה (מרחק כמה מטרים) כשהוא פתוח. לאחר מכן גם ניסו כרגיל להמציא לזה גם טעם ע"פ סוד כדי להוסיף נופך.

בספר מנחת ראובן הנ"ל החליט שבדבריו יש "שלושה טעמים" (כנראה אצלו כל שתי מילים הם טעם נפרד) ואתה ממשיך את דבריו המגוחכים בפלפול עצום ש"שני הטעמים שייכים כיום" כאשר לא מיניה ולא מקצתיה, אין שום קשר בין אותו בית כנסת צר וארוך לבתי הכנסת בימינו, ואין שום קשר בין מנהגם לסובב בכל בית הכנסת למנהג העכשווי (כנ"ל), וכאשר אנו פותחים הספר בתיבה ומגביהים - כל הקהל רואים.
 
מנהג ירושלים במקום שבית הכנסת היה צר וארוך (בזמנו לא היו 5000 בתי כנסת בירושלים).

וכבר העירו לך שזה לא המנהג כיום, להוליך אותו מההיכל לתיבה (מרחק מטרים ספורים) כשהוא פתוח, שזה אולי מועיל לעשרה אנשים שעומדים בדרך.
איפה נמצאים הבתי כנסת הללו?
כל הבתי כנסת העתיקים בי-ם, ריב"ז החורבה הרמב"ן וכו', אינם כ"כ גדולים, לעומתם רבים מבתי הכנסת החדשים גדולים הרבה יותר, והמרחק של הציבור מהס"ת גדול עוד יותר מהם.
 
אין בעיה עם מרחק, יש בעיה עם ציבור שאינו רואה מאומה כמו באותו בית כנסת צר וארוך.
 
ראשי תחתית