כללי הפסיקה של הגר"ע יוסף זצ"ל

[אלישמע]

כשדיבר על קולא כתב שהוא בתורת ודאי, כשדיבר על חומרא כתב תורת ספק, והוא כמש"כ במק"א לחילוק זה.

לא! כשלא מציינים זאת, לא מתכוונים לזה.
אני לא מתכוין לעשות ויכוח בסגנון ושפה.
זה לא רמב"ם ולא משנה ולא גמ',
זה שו"ת בן דורינו, שמאריך בלשונו יותר מכל אחד אחד, ונכנס מענין לענין באותו ענין ושלא באותו ענין,
אין סיבה שדוקא פרט מרכזי כזה יעלם לו, כי בעוד 7 שנים הוא יכתב באיזו שהיא תשובה.
חוץ ממה שהמראי מקומות אליהם ציין ביבי"א כלל לא נדרשו לחילוק מוזר זה.

 

[אלישמע]

מה זו הקבלה לחצאין הזו? מעולם לא שמעתי שיש חצי מרא דאתרא...

אז אתה כנראה לא יודע מהי קבלת הוראות מרא דאתרא.
יש ספר שלם עין יצחק (5 מהדו' בערך - עם שינויים מהותיים), כדי להסביר מה זה קבלת הוראות מרן.
תקרא אותו ואז תדבר.

 

[מבקש השם]

הלא זה דברי, רק שכמות השינויים מספר לספר ומתשובה לתשובה,
ממש לא עולים בקנה אחד עם התואר כללים ברורים ואחידים.
ונראה שכמות הכללים כמעט ככמות הפסקים.

להגזים ולהקצין תמיד נשמע טוב. ולרוב האמת נמצאת ב"שטח האפור".
יש כללים ברורים יותר וברורים פחות, כמו בהרבה תחומים אחרים. אבל זו באמת שיטת פסיקה ייחודית שבנויה על ריבוי שיטות וצירופים. אתה יכול לא להסכים איתה כי החזו"א והגרב"צ לא הלכו כך וכי זה לא מובן לך, אבל זה לא קשור דווקא ל"כללים" וזה לא בגלל משהו שרירותי שמשנה את התמונה לפי הצורך כמו שיש שמציירים כאן וכמו שקצת השתמע מדבריך (תקן אם טעיתי).

 

[ידידיה]

אז אתה כנראה לא יודע מהי קבלת הוראות מרא דאתרא.
יש ספר שלם עין יצחק (5 מהדו' בערך - עם שינויים מהותיים), כדי להסביר מה זה קבלת הוראות מרן.
תקרא אותו ואז תדבר.

קראתי. לא יצא לי דברים ברורים.

 

[ידידיה]

שאלה לאלו שקיבלו על עצמם הוראות מרן הגרע"י זצ"ל.

האם קבלתכם היא כקבלת מרן שכשזה לקולא זה בתורת ודאי וכשזה לחומרא זה בתורת ספק?

 

[שמעון טרבלסי]

לא! כשלא מציינים זאת, לא מתכוונים לזה.
אני לא מתכוין לעשות ויכוח בסגנון ושפה.
זה לא רמב"ם ולא משנה ולא גמ',
זה שו"ת בן דורינו, שמאריך בלשונו יותר מכל אחד אחד, ונכנס מענין לענין באותו ענין ושלא באותו ענין,
אין סיבה שדוקא פרט מרכזי כזה יעלם לו, כי בעוד 7 שנים הוא יכתב באיזו שהיא תשובה.
חוץ ממה שהמראי מקומות אליהם ציין ביבי"א כלל לא נדרשו לחילוק מוזר זה.

אבל אחרי שרואים את התמונה המלאה אין סתירות וכו' כמו שכתבתם, אלא באמת דברים ברורים שאין בהם שום סתירה.

 

[מבקש השם]

שאלה לאלו שקיבלו על עצמם הוראות מרן הגרע"י זצ"ל.

האם קבלתכם היא כקבלת מרן שכשזה לקולא זה בתורת ודאי וכשזה לחומרא זה בתורת ספק?

יש שאלה דומה באחת מהפרשות האחרונות: טלית שכולה תכלת חייבת בציצית או לא?
ליצנים תמיד היו ותמיד יהיו. בסוף משה רבינו יישאר והם יצעקו מתחת לאדמה: "משה אמת ותורתו אמת ואנחנו בדאין".

 

[אלישמע]

להגזים ולהקצין תמיד נשמע טוב. ולרוב האמת נמצאת ב"שטח האפור".
יש כללים ברורים יותר וברורים פחות, כמו בהרבה תחומים אחרים. אבל זו באמת שיטת פסיקה ייחודית שבנויה על ריבוי שיטות וצירופים. אתה יכול לא להסכים איתה כי החזו"א והגרב"צ לא הלכו כך וכי זה לא מובן לך, אבל זה לא קשור דווקא ל"כללים" וזה לא בגלל משהו שרירותי שמשנה את התמונה לפי הצורך כמו שיש שמציירים כאן וכמו שקצת השתמע מדבריך (תקן אם טעיתי).

לא אוכל לתקן כי לא הבנתי דבריך.
אבל אם כוונתך שהרב עובדיה פסק ע"פ "כללים" וע"כ הוא יותר צודק מכולם,
אז דע, שהדבר הכי פחות מוצלח אצלו זה הכללים.
כי הם ממש לא אחידים, וברורים, ולא מתאימים בהכרח לתשובותיו, ומשתנים ומשתדרגים מפעם לפעם.
ואם כוונתך שהוא פסק מסברא, ואח"כ התאים את הכלל כפי מה שנראה לו באותה העת, (מה שלדעתי עשו רוב ככל הפוסקים שכתבו כללים).
אז הגיעה העת להפסיק ללמוד כללים, ולהפסיק להורות מכללים, ולהפסיק לחשוב שמי שטוען שיש לו כללים אז האמת בד"כ אצלו ומשנתו סדורה, כי הכללים אין בהם שום תועלת מעשית, ועיקר ההלכה היא הסברא.
ואז אין עדיפות לרב אחד על פני רב אחר, כי הסברא נתונה תמיד לויכוח, והכללים ישכבו על משכבם, יהי זכרם ברוך.

 

[שמעון טרבלסי]

לא אוכל לתקן כי לא הבנתי דבריך.
אבל אם כוונתך שהרב עובדיה פסק ע"פ "כללים" וע"כ הוא יותר צודק מכולם,
אז דע, שהדבר הכי פחות מוצלח אצלו זה הכללים.
כי הם ממש לא אחידים, וברורים, ולא מתאימים בהכרח לתשובותיו, ומשתנים ומשתדרגים מפעם לפעם.
ואם כוונתך שהוא פסק מסברא, ואח"כ התאים את הכלל כפי מה שנראה לו באותה העת, (מה שלדעתי עשו רוב ככל הפוסקים שכתבו כללים).
אז הגיעה העת להפסיק ללמוד כללים, ולהפסיק להורות מכללים, ולהפסיק לחשוב שמי שטוען שיש לו כללים אז האמת בד"כ אצלו ומשנתו סדורה, כי הכללים אין בהם שום תועלת מעשית, ועיקר ההלכה היא הסברא.
ואז אין עדיפות לרב אחד על פני רב אחר, כי הסברא נתונה תמיד לויכוח, והכללים ישכבו על משכבם, יהי זכרם ברוך.

בזה בדיוק דן האשכול, האם הכללים שלו אחידים וכו', ונגד כלל ראשון שטענתם שאינו אחיד, והוכח שהוא כן אחיד. אתם מקשים בסגנון ויש להקשות בדוחק.
וכמובן חוזרים על הטענה שהכללים לא אחידים, בתקוה שאם תחזרו על כך שוב ושוב זה אכן בסוף יהיה כך...

 

[מבקש השם]

אבל אם כוונתך שהרב עובדיה פסק ע"פ "כללים" וע"כ הוא יותר צודק מכולם,
אז דע, שהדבר הכי פחות מוצלח אצלו זה הכללים.
כי הם ממש לא אחידים, וברורים, ולא מתאימים בהכרח לתשובותיו, ומשתנים ומשתדרגים מפעם לפעם.
ואם כוונתך שהוא פסק מסברא, ואח"כ התאים את הכלל כפי מה שנראה לו באותה העת, (מה שלדעתי עשו רוב ככל הפוסקים שכתבו כללים).
אז הגיעה העת להפסיק ללמוד כללים, ולהפסיק להורות מכללים, ולהפסיק לחשוב שמי שטוען שיש לו כללים אז האמת בד"כ אצלו ומשנתו סדורה, כי הכללים אין בהם שום תועלת מעשית, ועיקר ההלכה היא הסברא.
ואז אין עדיפות לרב אחד על פני רב אחר, כי הסברא נתונה תמיד לויכוח, והכללים ישכבו על משכבם, יהי זכרם ברוך

לא חושב שיש מי שטען שהרב צודק יותר בגלל שהוא פסק לפי כללים. וגם לא שהכללים הם ברורים וחדים אצל מי מבעלי הכללים. הכלל הראשון הוא שאין כלל, ושגם בכלל הזה יש יוצא מן הכלל, כי יש כללים שהם ברורים, ויש שפחות ונתונים לצירופים. לכן גם אין מקום לערוך השכבה לכללים, אלא לדון איתם בכל מקרה לגופו.

 

[אלישמע]

בזה בדיוק דן האשכול, האם הכללים שלו אחידים וכו', ונגד כלל ראשן שטענתם שאינו אחיד, והוכח שהוא כן אחיד. אתם מקשים בסגנון ויש להקשות בדוחק.
וכמובן חוזרים על הטענה שהכללים לא אחידים, בתקוה שאם תחזרו על כך שוב ושוב זה אכן בסוף יהיה כך...

והוכח שהוא כן אחיד...
חזיז ורעם.

 

[שמעון טרבלסי]

והוכח שהוא כן אחיד...
חזיז ורעם.

באמת תשובה עניינית ומאוד משכנעת.

 

[אלישמע]

לא חושב שיש מי שטען שהרב צודק יותר בגלל שהוא פסק לפי כללים. וגם לא שהכללים הם ברורים וחדים אצל מי מבעלי הכללים. הכלל הראשון הוא שאין כלל, ושגם בכלל הזה יש יוצא מן הכלל, כי יש כללים שהם ברורים, ויש שפחות ונתונים לצירופים. לכן גם אין מקום לערוך השכבה לכללים, אלא לדון איתם בכל מקרה לגופו.

טוב, אז אולי אני ואתה מדברים על שני דברים שונים.
בוא תגיד לי מה אתה בעצם רוצה ?

 

[ידידיה]

תסלח לי אבל על זה לא קיבלתי שום תשובה

מה זו הקבלה לחצאין הזו? מעולם לא שמעתי שיש חצי מרא דאתרא...

חצי קבלה פירושה: לא קיבלנו הוראות מרן

 

[שמעון טרבלסי]

לפני שנדון בזה, אתה מודה שנידון האשכול לגבי קבלת הוראות מרן מודאי או מספק בתורת הרב עובדיה אין סתירות?

 

[שמעון טרבלסי]

מה זו הקבלה לחצאין הזו? מעולם לא שמעתי שיש חצי מרא דאתרא...

חצי קבלה פירושה: לא קיבלנו הוראות מרן

הנידון לא על "קבלת" השו"ע אלא על "הכרעת" השו"ע. ודו"ק.

 

[ידידיה]

לפני שנדון בזה, אתה מודה שנידון האשכול לגבי קבלת הוראות מרן מודאי או מספק בתורת הרב עובדיה אין סתירות?

אני לא יכול להודות במה שאני לא יודע.
אני לא בקי בכל ספרי מרן זצ"ל כדי שאוכל להודות בזה.
אבל אם כך דעתו דעת עליון לא זכיתי להבינה.
וכי זו קבלה לחצאין???

 

[ידידיה]

הנידון לא על "קבלת" השו"ע אלא על "הכרעת" השו"ע. ודו"ק.

קבלת הכרעת דברי מרן בשו"ע.

 

[כאחד העם]

בזה בדיוק דן האשכול, האם הכללים שלו אחידים וכו', ונגד כלל ראשן שטענתם שאינו אחיד, והוכח שהוא כן אחיד. אתם מקשים בסגנון ויש להקשות בדוחק.
וכמובן חוזרים על הטענה שהכללים לא אחידים, בתקוה שאם תחזרו על כך שוב ושוב זה אכן בסוף יהיה כך...

מבלי להכנס לתוכן של הדברים

האם ישנו מאן דהו שיכול להצביע על איזה מחבר ב- 300 שנה האחרונות, שחילק את קבלת הוראות מרן, בין קולא לחומרא?

אין בנמצא- אלא מאי זה החלטה שרירותית גרידא, בלי מקור.

והפוך- כל מי שכתב שקיבלנו הורואת מרן מכח ספק, לא תלה זאת בקולא או חומרא, אלא אמר זאת בכללא, שכיון שקיבלנו את הורואת מרן לא מכח ודאי, לכן עושים ס"ס נגד מרן.

וזה- שהיום מישהו המציא שזה תלוי בין קולא לחומרא, אין בעיה- אבל שנדע שזה כלל שהוא בדה מליבו [עם השנים], בלי מקורות ובלי קבלות, אלא סתם כך כי בא לי להחליט כלל, ובגדר מה שיוצא אני מרוצה.

אבל אנו- שמסתכלים בכל הפוסקים לדורותיהם, "אנו רואים כלל ברור", שאף שמרן היקל, החמירו על מרן כי הקבלת הוראות מרן לא נתקבלו על דרך ודאי
וכדברי החיד"א בשו"ת חיים שאל- שאע"פ שקיבלנו הוראות מרן, מ"מ בדיני איסור והיתר ובדיני ערווה אזלינן לחומרא כהרמ"א.

וכן כל הפוסקים במשך 400 שנה, מי שיעקוב יראה, כסדר, שנטו מהשו"ע בהרבה דברים "לחומרא".

והיום- מישהו המציא מה שנוח לו, ואין בעיה, רק שנדע שזה המצאה של הדור האחרון, בלא שום ביסוס, וללא שום מקור, ונגד כל המסורת שהייתה בפוסקי הספרדים לדורותיהם

 

[שמעון טרבלסי]

קבלת הכרעת דברי מרן בשו"ע.

לא, הדברים פשוטים, תאמץ מעט את השכל, ותבין.
יש נידון א' והוא האם מרן עצמו כשפסק, פסק מכח ודאי או מכח ספק. ונידון שני אחרי שפסק האם אנחנו מקבלים את הכרעתו מודאי או מספק.
מש"כ מרן הגרע"י הוא לגבי הכרעתו, שלקולא פסק מודאי, כי אחרת לא היה מיקל, ולחומרא מספק.
מובן?

 

[שמעון טרבלסי]

מבלי להכנס לתוכן של הדברים

האם ישנו מאן דהו שיכול להצביע על איזה מחבר ב- 300 שנה האחרונות, שחילק את קבלת הוראות מרן, בין קולא לחומרא?

אין בנמצא- אלא מאי זה החלטה שרירותית גרידא, בלי מקור.

והפוך- כל מי שכתב שקיבלנו הורואת מרן מכח ספק, לא תלה זאת בקולא או חומרא, אלא אמר זאת בכללא, שכיון שקיבלנו את הורואת מרן לא מכח ודאי, לכן עושים ס"ס נגד מרן.

וזה- שהיום מישהו המציא שזה תלוי בין קולא לחומרא, אין בעיה- אבל שנדע שזה כלל שהוא בדה מליבו [עם השנים], בלי מקורות ובלי קבלות, אלא סתם כך כי בא לי להחליט כלל, ובגדר מה שיוצא אני מרוצה.

אבל אנו- שמסתכלים בכל הפוסקים לדורותיהם, "אנו רואים כלל ברור", שאף שמרן היקל, החמירו על מרן כי הקבלת הוראות מרן לא נתקבלו על דרך ודאי
וכדברי החיד"א בשו"ת חיים שאל- שאע"פ שקיבלנו הוראות מרן, מ"מ בדיני איסור והיתר ובדיני ערווה אזלינן לחומרא כהרמ"א.

וכן כל הפוסקים במשך 400 שנה, מי שיעקוב יראה, כסדר, שנטו מהשו"ע בהרבה דברים "לחומרא".

והיום- מישהו המציא מה שנוח לו, ואין בעיה, רק שנדע שזה המצאה של הדור האחרון, בלא שום ביסוס, וללא שום מקור, ונגד כל המסורת שהייתה בפוסקי הספרדים לדורותיהם

שאלה טובה ודורשת אשכול בפנ"ע, אבל אינו מענין האשכול, הנידון כאן האם מרן הגרע"י סותר את כלליו עצמו, או לא.
ובזה עדיין לא מצאנו סתירות.

 

[כאחד העם]

ובזה עדיין לא מצאנו סתירות.

ברור שמצאנו סתירות וכמו שציינו לעיל

אלא מאי באים החכמים בעיניהם ומיישבים שכל מה שאמר במקו"א זה לקולא, ובמקום שני זה לחומרא.

ע"ז אמרתי- שזה כלל מצוץ מעצמו בלא מקור ובלא אחיזה
ולא רק זה אלא איפכא, כי בפוסקים לדורותיהם מצינו שגם שהשו"ע היקל, אעפ"כ החמירו עליו

דעל כרחינו- דהיישוב אינו אמיתי ואינו נכון, וחזרה הסתירה למקומה וכנה

 

[אלישמע]

שאלה טובה ודורשת אשכול בפנ"ע, אבל אינו מענין האשכול, הנידון כאן האם מרן הגרע"י סותר את כליו עצמו, או לא.
ובזה עדיין לא מצאנו סתירות.

עד עכשיו לא ענית לי על השאלה,
ענה לי ב"כן" ו"לא".
מה שכתוב ביבי"א ח"ט משמע ממנו אפי' ברמז שיש חילוק בין קולא לחומרא ? - כן או לא.

 

[שמעון טרבלסי]

ברור שמצאנו סתירות וכמו שציינו לעיל

אלא מאי באים החכמים בעיניהם ומיישבים שכל מה שאמר במקו"א זה לקולא, ובמקום שני זה לחומרא.

ע"ז אמרתי- שזה כלל מצוץ מעצמו בלא מקור ובלא אחיזה
ולא רק זה אלא איפכא, כי בפוסקים לדורותיהם מצינו שגם שהשו"ע היקל, אעפ"כ החמירו עליו

דעל כרחינו- דהיישוב אינו אמיתי ואינו נכון, וחזרה הסתירה למקומה וכנה

מה סתירה?
כשמרן הגרע"י עצמו כותב לך שלקולא זה ודאי ולחומרא זה ספק, וזה מסתדר עם כל המקומות שכתב.
איזו סתירה יש בזה?

לגבי המקור, אכן צריך לעיין בזה. אבל סתירה אינה.

 

[אלישמע]

מה סתירה?
כשמרן הגרע"י עצמו כותב לך שלקולא זה ודאי ולחומרא זה ספק, וזה מסתדר עם כל המקומות שכתב.
איזו סתירה יש בזה?

לגבי המקר, אכן צריך לעיין בזה. אבל סתירה אינה.

הסתירה היא שבח"ט לא משמע כך,
נכון או לא ?

 

[שמעון טרבלסי]

עד עכשיו לא ענית לי על השאלה,
ענה לי ב"כן" ו"לא".
מה שכתוב ביבי"א ח"ט משמע ממנו אפי' ברמז שיש חילוק בין קולא לחומרא ? - כן או לא.

לא.
אבל אינו צריך לבאר, כי הנידון לחומרא.
ואיך זה נהיה סתירה? כי לא ביאר?
נראה שמעולם לא פתחת ספר, כל דברי רבותינו מלאים מזה, קושיא, ואז חילוק שכאן מדובר כך וכאן מדובר אחרת, וכי יש רמז לכך שכאן מדובר אחרת? אם היה רמז לא היה בכלל קושיא.

 

[מבקש השם]

טוב, אז אולי אני ואתה מדברים על שני דברים שונים.
בוא תגיד לי מה אתה בעצם רוצה ?

פיצלו את האשכול וברח לי ההקשר.
אתה התחלת את הדיון הזה ואם כל מה שהתכוונת לומר זה שהכללים של הרב זצ"ל אינם ברורים בהרבה יותר מפוסקים אחרים - אני איתך, ולאו דוקא מהדוגמא שנדונה. יש את קבלת הוראות האר"י ז"ל בענייני תפילה שלא ברורה, וסב"ל בברכות נגד מרן, ועוד.
אני התייחסתי למשתמע מחלק מהכותבים שהרב "סידר" את הכללים לפי הצורך, חלילה, או שסתם לא ידע מה הוא רוצה מעצמו. ולזה התשובה היא שהכל לפי הענין.

 

[שמעון טרבלסי]

הסתירה היא שבח"ט לא משמע כך,
נכון או לא ?

לא.
כי שם מדובר לחומרא.

 

[אלישמע]

פיצלו את האשכול וברח לי ההקשר.
אתה התחלת את הדיון הזה ואם כל מה שהתכוונת לומר זה שהכללים של הרב זצ"ל אינם ברורים בהרבה יותר מפוסקים אחרים - אני איתך, ולאו דוקא מהדוגמא שנדונה. יש את קבלת הוראות האר"י ז"ל בענייני תפילה שלא ברורה, וסב"ל בברכות נגד מרן, ועוד.
אני התייחסתי למשתמע מחלק מהכותבים שהרב "סידר" את הכללים לפי הצורך, חלילה, או שסתם לא ידע מה הוא רוצה מעצמו. ולזה התשובה היא שהכל לפי הענין.

חלילה,
אבל בהחלט עשו גם עשו זה הבאים אחריו.

 

[שמעון טרבלסי]

חלילה,
אבל בהחלט עשו גם עשו זה הבאים אחריו.

וכשהראו לך שכתב זאת בעצמו נשתתקת.