וכן כתב הרב יצחק יוסף בספרו "עין יצחק" (חלק ב, עמודים תרב-תרז): "אף על פי שמעיקר הדין כל השיעורין הם לפי נפח, ולא לפי משקל, הן לענין חיוב ברכה אחרונה, והן לענין קיום מצוה, או איסור אכילה ביום הכיפורים. מכל מקום מחומר איסור ברכה לבטלה, רבים נהגו לשער לענין ברכה אחרונה שיעור כזית במשקל, כיון שאין הכל בקיאים לשער בנפח, ובפרט שבהרבה דברים שיעור המשקל והנפח כמעט שווה".
וכן כתב הרב אברהם יוסף, בתשובה: "רוב ככל הפוסקים סוברים שהמדידה היא בנפח, וכך גם פוסק מרן אבי מורי, אלא שכתב כף החיים שאין אפשרות מדויקת למדוד בנפח, ואין הדבר ברור לכל אדם איך עושים את המדידה".
וכן כתב הגר"ע יוסף בעצמו בספרו חזון עובדיה (סוכות, עמ' קיג ד"ה מש"כ): "מה שכתבתי, שהכזית הוא משקל שלושים גרם, לאו דווקא, שהוא עשרים ושבעה גרם בדיוק. ואף שהשיעור הוא בנפח, ולא במשקל, מכל מקום, אחר שהפוסקים מדדו הכל, המשקל הוא בקירוב מאד להמידה בנפח. וכן כתב הפתח הדביר (סי' קצ) בשם כמה אחרונים לשער במשקל, וכן הסכים לדינא. והובא בכף החיים (סי' קמו ס"ק מו), וסיים, וכן המנהג פשוט אצל בעלי הוראה לשער כל השיעורים במשקל".
