כזית בנפח או במשקל? בירור חדש

והאוקימתא שמעמיד הרב אביטן שמדובר דווקא בדברים מסויימים, נסתרת ממה שכתב הכה"ח עצמו שם, "דהיינו כזית מצה בפסח", והרי על מצה כל המשערים בנפח צווחים שבמצה הרכה צריך יותר מ27 גרם. והרי מנהג הספרדים תמיד היה באכילת מצה רכה, ולדבריו איך כותב הכה"ח להקל בזה?!
 
מלבד שאינך עונה על הבדיקות שהבאתי שמשקלם הסגולי אינו שווה.
אתה גם סותר את עצמך באותו משפט, "כל סוגי המאכלים", מרור שוה, ומצות רכות יותר כבדות. אז אינם שוים. וזה גם לקולא, כי במצות רכות צריך משקל יתר גדול.
ומה שכתבת היינו כגון פירות וכד' שמשקלם שווה, איך סתם ולא פירש, הרי יש בזה הרבה שינויים, ויכול להגיע מזה מכשול. ובפרט שסיים "ואין לשנות". ולדבריך למה כוונתו?
תמחל לעיין במאמר של הרב אביטן, יש שמה תשובות לכל שאלותיך המחכימות.
 
ושם הודפסה הסכמה מהגאון ר' יעקב חיים סופר שליט"א, ובה הוא כותב:
...
ובפרט עמד ובירר בדברים נכונים נכוחים וישרים משנת מר זקיני הגאון הגדול חסידא קדישא המקובל רבינו יעקב חיים סופר זצ"ל זיע"א בספרו הנודע בשערים "כף החיים", שנתפשט בתפוצות ישראל תלי"ת, בענין זה אם במשקל משערים או בנפח משערים. והמעיין יראה שדבריו צודקים והסביר נכונה דברי מר זקיני זצ"ל. ועל כגון דא נכון להמליץ מאמרם ז"ל במדרש "כל מי שהוא מברר מקחו של צדיק כאילו מקיים עשרת הדיברות וכו'",
על כיו"ב אמר הגרי"ז הלוי, "גם כשיש לכם קושיא על רעק"א אתה מקפיד לברר אצל יוצאי חלציו?"
 
על כיו"ב אמר הגרי"ז הלוי, "גם כשיש לכם קושיא על רעק"א אתה מקפיד לברר אצל יוצאי חלציו?"
יוצאי חלציו של הכה"ח עמדו וביררו משנת זקינם זיע"א, ועמלו רבות עד שהוציאו דבר נאה ומתוקן כף החיים מהדורה חדשה, וכל האחים לבית סופר (הגרי"ח, הגר"ר, הגר"מ, ולהבחל"ח הגרא"צ זיע"א) בקיאים בכה"ח והוא שגור על לשונם ממש. ולכן ודאי שיש להביא ראיה מדבריהם.
 
ומה שכתבת היינו כגון פירות וכד' שמשקלם שווה, איך סתם ולא פירש,
בזמנו כמעט לא היה מאכל שמשקלו בפער גדול למשקל המים, כל עוגות הטורט, במבה וכדו' הם מאכלים המיוצרים עם חומרי התפחה חדשים שהומצאו בימינו. ועיי"ש במאמרו באורך.

1748148047387.png
1748148067903.png

אבל הדבר מוכרח בהכרח גמור, שהרי בסימן פ"א כתב הכה"ח להדיא דאזלינן בתר נפח, ושם ציין לסימן קס"ו! ומוכרח שכן הוא כוונתו במינים שהשיעור שלהם שווה. או במצות רכות שבזה שמודדים בנפח אזלינן לחומרא [ושו"ר בהודעת כהן להלן שמשקלו זהה למשקל המים], אבל במצות קשות שלא היה אצלו, פשיטא דאזלינן בתר משקל וכדמוכח בסימן פ"א.
ועוד, שכל הפוסקים שהביא הכה"ח בסימן קס"ו כתבו להדיא דאזלינן בתר נפח.

ולטובת המעיין שלא מוצא היכן זה כתוב אצרפו.

1748148208659.png ועיי"ש בהמשך (עמוד תשנ"ה), איני יכול לצרפו כיון שיש הגבלה להעלות עד חמש קבצים.

הרי יש בזה הרבה שינויים, ויכול להגיע מזה מכשול. ובפרט שסיים "ואין לשנות". ולדבריך למה כוונתו?
לטובת מי שלא מצא בתוך המאמר
1748147894806.png
1748147916364.png

ועיי"ש עוד בהמשך.
 
תימה.
עי' כאן עמוד תשנ"ד.
והאמת עד לעצמו
קיבלתי.
רק לחדד, הוא מאריך שם לנכון לא כמו שכתבו כן שהכה"ח סובר לשער 'נפח' לפי משקל. הכה"ח כותב לשער 'במשקל'. אלא שהוא כותב שכל דבריו הם בדברים שהמשקל קרוב לנפח, אבל אם היו דברים קלים וכדומה הכה"ח לא דיבר.
זה שונה ממה שכתבו כן בהבנת הכה"ח.
ובזה יש תשובה לשאלת
לא זכיתי להבין דבריכם.
האם אתם מודים שהכה"ח סובר שמשערים במשקל, וכד' הרב יצחק או לא.
אם לא אשמח להבין היאך אתם מסבירים דבריו.

והאוקימתא שמעמיד הרב אביטן שמדובר דווקא בדברים מסויימים, נסתרת ממה שכתב הכה"ח עצמו שם, "דהיינו כזית מצה בפסח", והרי על מצה כל המשערים בנפח צווחים שבמצה הרכה צריך יותר מ27 גרם. והרי מנהג הספרדים תמיד היה באכילת מצה רכה, ולדבריו איך כותב הכה"ח להקל בזה?!
לפי בדיקות שעשינו - מצה רכה שיעורה לא יותר מהמשקל, ואף מעט פחות. הבדיקה שעשו שמצריכה יותר במשקל - אינה נכונה.
 
והאוקימתא שמעמיד הרב אביטן שמדובר דווקא בדברים מסויימים, נסתרת ממה שכתב הכה"ח עצמו שם, "דהיינו כזית מצה בפסח", והרי על מצה כל המשערים בנפח צווחים שבמצה הרכה צריך יותר מ27 גרם. והרי מנהג הספרדים תמיד היה באכילת מצה רכה, ולדבריו איך כותב הכה"ח להקל בזה?!
הוא שיער משקל לפי משקל המים, ומצות רכות משקלם שווה למשקל המים.

אבל לפני שאתה מתקיף בקושיות, יש לך תשובה למש"כ הכה"ח מפורש בסימן פ"א?
יש לך תשובה לכך שכל הפוסקים שהביא הכה"ח בסימן קס"ו הם כותבים להדיא שמשערים בנפח?????

קבל האמת ממי שאמרה.
 
אתה אוכל בפסח כזית של מצות קשות 28 גרם ??
לענ''ד אכילת כ30 גר' מצה ב4 דק' בליל הסדר, זה לא הגיוני, ויש לחוש לאכילה גסה
השיעור האמיתי שהוא נפח - יוצא כ12-13 גרם של מצות קשות, ולא 27-28
אני אוכל מצות "רכות" שבנפח (לשיטה המחמירה) זה יוצא 35-40 גרם.
ודרך אגב אני אוכל תוך 2 דקות ואני נהנה מזה...
אבל הרב עובדיה והרב יצחק הורו גם להקל לפי המשקל?
ואז? אמרתי אני הולך כמוהם בהכל??
אסור לי להחמיר על עצמי?? (בפרט גם מרן זצוק"ל אכל 40 גרם מצה בליל הסדר)
א"א לכתוב סתם הטענה לא טענה.
אתה רואה שגם כל הרבנים שהולכים לפי פסיקותיו של הרב עובדיה, אומרים כאן שפשוט שהולכים לפי הנפח כשיש סתירה, חוץ מהרב יצחק והרב ללוש.
תסביר למה היא לא טענה.
בגלל שלא נכנסתי לנושא חזק כ"כ אני בינתיים משתדל להחמיר כשתיהם.
וכל החשש שלי זה בגלל הבדיקה של הרב שמעון ללוש שליט"א ועוד רבנים.
 
בזמנו כמעט לא היה מאכל שמשקלו בפער גדול למשקל המים, כל עוגות הטורט, במבה וכדו' הם מאכלים המיוצרים עם חומרי התפחה חדשים שהומצאו בימינו. ועיי"ש במאמרו באורך.

הצג קובץ מצורף 5354
הצג קובץ מצורף 5355

אבל הדבר מוכרח בהכרח גמור, שהרי בסימן פ"א כתב הכה"ח להדיא דאזלינן בתר נפח, ושם ציין לסימן קס"ו! ומוכרח שכן הוא כוונתו במינים שהשיעור שלהם שווה. או במצות רכות שבזה שמודדים בנפח אזלינן לחומרא [ושו"ר בהודעת כהן להלן שמשקלו זהה למשקל המים], אבל במצות קשות שלא היה אצלו, פשיטא דאזלינן בתר משקל וכדמוכח בסימן פ"א.
ועוד, שכל הפוסקים שהביא הכה"ח בסימן קס"ו כתבו להדיא דאזלינן בתר נפח.

ולטובת המעיין שלא מוצא היכן זה כתוב אצרפו.

הצג קובץ מצורף 5356 ועיי"ש בהמשך (עמוד תשנ"ה), איני יכול לצרפו כיון שיש הגבלה להעלות עד חמש קבצים.


לטובת מי שלא מצא בתוך המאמר
הצג קובץ מצורף 5352
הצג קובץ מצורף 5353

ועיי"ש עוד בהמשך.
הבעיה היא שעל הנידון של מצה רכה שהוא מצוי מאוד, טוענים המצדדים בנפח, שמשקלו הסגולי כבד ממשקל המים. וזה יוצא לקולא. (ובמאמר הנ"ל סתר עצמו בזה כמה פעמים).
 
הבעיה היא שעל הנידון של מצה רכה שהוא מצוי מאוד, טוענים המצדדים בנפח, שמשקלו הסגולי כבד ממשקל המים. וזה יוצא לקולא. (ובמאמר הנ"ל סתר עצמו בזה כמה פעמים).
דיברתי עכשיו עם הרב אביטן ושאלתי אותו שאלה זאת, וענה לי שרוב המצות הרכות משקלן זהה למשקל המים [ואמר לי שהוא בדק את זה בכמה מיני מצות רכות, והיה מין א' מצות שכאשר הניח אותם בתוך המים המצה שקעה, דהיינו המצה היתה יותר כבדה מהמים], והכה"ח דיבר על מצות המצויות יותר שמשקלן שווה למשקל המים.
בימינו יש שעושים את המצה מאוד רטובה עם הרבה מים, וזה גורם שהמצה תהיה יותר כבדה, וזה מה שסיפר הגר"ד יוסף שליט"א שאביו מרן זיע"א אמר לתת 40 גרם לכזית מצה, כיון שהשתמשו במצות כבדות מאוד עם הרבה מים.

אך עכ"פ דבריו מוכרחים, בסימן פ"א הכה"ח כתב להדיא נפח, וכן כל הפוסקים שהביא בסימן קס"ו כתבו להדיא נפח.

ופעם שלישית אני שואל אותך, האם תוכל לענות על שאלות אלו במקום להמשיך להתקיף בקושיות?
 
ואמר לי שהוא בדק את זה בכמה מיני מצות רכות, והיה מין א' מצות שכאשר הניח אותם בתוך המים המצה שקעה, דהיינו המצה היתה יותר כבדה מהמים
עד מתי יבדקו בדיקה כזו שגויה? לא מבינים שהמצה בולעת מים [גם מיד]?

הבדיקה הפשוטה והמדוייקת היא לקחת כוסית מדידה של 'סירופ אנטיביוטיקה מוקסיפן' שיש בה שנתות, להפוך אותה על המצה, 'לקרוץ' בעיגול חתיכה, ולדחוס אותה פנימה. לראות עד איזה 'שנת' היא מגיעה, וזה הנפח שלה. לפני כן שוקלים את הכוסית, ושוקלים לאחר מכן, ורואים יחס נפח ומשקל.

בבדיקות שעשינו בזה יצא קצת פחות מהמשקל, ולא יותר מהמשקל כפי שסברו רבים.
 
דיברתי עכשיו עם הרב אביטן ושאלתי אותו שאלה זאת, וענה לי שרוב המצות הרכות משקלן זהה למשקל המים [ואמר לי שהוא בדק את זה בכמה מיני מצות רכות, והיה מין א' מצות שכאשר הניח אותם בתוך המים המצה שקעה, דהיינו המצה היתה יותר כבדה מהמים], והכה"ח דיבר על מצות המצויות יותר שמשקלן שווה למשקל המים.
בימינו יש שעושים את המצה מאוד רטובה עם הרבה מים, וזה גורם שהמצה תהיה יותר כבדה, וזה מה שסיפר הגר"ד יוסף שליט"א שאביו מרן זיע"א אמר לתת 40 גרם לכזית מצה, כיון שהשתמשו במצות כבדות מאוד עם הרבה מים.

אך עכ"פ דבריו מוכרחים, בסימן פ"א הכה"ח כתב להדיא נפח, וכן כל הפוסקים שהביא בסימן קס"ו כתבו להדיא נפח.

ופעם שלישית אני שואל אותך, האם תוכל לענות על שאלות אלו במקום להמשיך להתקיף בקושיות?
לא התקפתי בקושיות, שאלתי שאלה אחת ועדיין לא זכיתי למענה.
 
עד מתי יבדקו בדיקה כזו שגויה? לא מבינים שהמצה בולעת מים [גם מיד]?

הבדיקה הפשוטה והמדוייקת היא לקחת כוסית מדידה של 'סירופ אנטיביוטיקה מוקסיפן' שיש בה שנתות, להפוך אותה על המצה, 'לקרוץ' בעיגול חתיכה, ולדחוס אותה פנימה. לראות עד איזה 'שנת' היא מגיעה, וזה הנפח שלה. לפני כן שוקלים את הכוסית, ושוקלים לאחר מכן, ורואים יחס נפח ומשקל.

בבדיקות שעשינו בזה יצא קצת פחות מהמשקל, ולא יותר מהמשקל כפי שסברו רבים.
הרב אביטן אמר לי שהוא בדק בקליבר אלקטרוני משוכלל, ולבד מזאת הוא בדק אם המצה שוקעת.
אך למעשה כל המצות הרכות כשהוא שם אותם במים לקח הרבה זמן עד ששקע, כיון שלקח זמן עד שהמים נספגו, היתה מצה אחת ששקעה מיד מה שמראה שהיא היתה יותר כבדה ממשקל המים.
וזה הסיבה שמרן הגרע"י הורה לקחת משקל 40 גרם כיון שהיו מצות כבדות מאוד.
 
לא התקפתי בקושיות, שאלתי שאלה אחת ועדיין לא זכיתי למענה.
אם לא הבנת אני יסביר שוב, רוב המצות הרכות הם זהות למשקל המים, וכן שאר הדברים (מרור, אתרוג וכו') שהכה"ח דיבר עליהם.
ראיה לכך שהכה"ח סובר נפח, מסימן פ"א, ומרשימת הפוסקים שהביא בסימן קס"ו.
יש לך איך לפרוך ראיה זו?
 
יוצאי חלציו של הכה"ח עמדו וביררו משנת זקינם זיע"א, ועמלו רבות עד שהוציאו דבר נאה ומתוקן כף החיים מהדורה חדשה, וכל האחים לבית סופר (הגרי"ח, הגר"ר, הגר"מ, ולהבחל"ח הגרא"צ זיע"א) בקיאים בכה"ח והוא שגור על לשונם ממש. ולכן ודאי שיש להביא ראיה מדבריהם.
הגרי"ח סופר שליט"א הוא ת"ח מופלא, ואשרי מי שמגיע לקרסולי קרסוליו
אבל דעתו בביאור דברי הכה"ח שוה ערך למה שיגיד כל ת"ח [שהוא בערכו התורני], ועובדת היותו נכד הכה"ח לא מעלה ולא מוריד
זה כל מה שהתכוונתי להבהיר
 
הגרי"ח סופר שליט"א הוא ת"ח מופלא, ואשרי מי שמגיע לקרסולי קרסוליו
אבל דעתו בביאור דברי הכה"ח שוה ערך למה שיגיד כל ת"ח [שהוא בערכו התורני], ועובדת היותו נכד הכה"ח לא מעלה ולא מוריד
זה כל מה שהתכוונתי להבהיר
לא נכון, מכיון שבדרך כלל נכדים יגעים ועמלים במשנת אבותיהם, ובפרט הגרי"ח ואחיו שעמדו ועמלו וביררו משנת זקינם עד שהוציאו דבר נאה ומתוקן כה"ח מהדורה חדשה [שמעתי מאחיו הגר"מ שליט"א שרק פתיחת הראשי תיבות היתה עבודה נוראה, כידוע במהדורה הראשונה הכה"ח כתב בהמון ר"ת לא ברורים בכלל], ומכיון שעמלו בזה, והכה"ח שגור על לשונם, מסתבר שהם מבינים את דברי הכה"ח יותר טוב. ופשוט.
 
אני אוכל מצות "רכות" שבנפח (לשיטה המחמירה) זה יוצא 35-40 גרם.
ודרך אגב אני אוכל תוך 2 דקות ואני נהנה מזה..
בסדר
אתה לא אוכל מצות מכונה (בשאר ימי החג) ?
ולו יצוייר שהיית אוכל מצות קשות, באמת היית משער לפי משקל ?
 
ראשי תחתית