כזית בנפח או במשקל? בירור חדש

אבל הרב עובדיה והרב יצחק הורו גם להקל לפי המשקל?
הרב עובדיה - לא בטוח, וכמו שמעיד בנו הגר"ד שליט"א.
וגם את"ל שכן, אין מצוה להקל בדבר תמוה מאוד כל עוד ששאר הפוסקים הורו שמשערים בנפח.
 
אתה רואה שגם כל הרבנים שהולכים לפי פסיקותיו של הרב עובדיה, אומרים כאן שפשוט שהולכים לפי הנפח כשיש סתירה, חוץ מהרב יצחק והרב ללוש.
תסביר למה היא לא טענה.
וגם כל שאר הפוסקים ללא יוצא מן הכלל !
כמובן
 
וגם כל שאר הפוסקים ללא יוצא מן הכלל !
כמובן
בפרט שהרב יצחק סמך על הכף החיים, וחזר ע"ז מאות פעמים שזה כה"ח מפורש.
וכאן הובהר בבירור שהכה"ח רק כ' לשער במשקל אחרי שבדק בנפח. וכמ"ש בסי' תפו, והובא לעיל ע"י אחד החכמים איני זוכר בדיוק.
ונמצא שנפל עוזר וכשל עזור.
ומה טעם להתעקש???
כמה מרן הגרע"י חיפש את האמת באמת
 
אולי תעלה ד' הכה"ח,
הבנה שגויה בדברי הכה"ח -
[ג] שם בהגה. ובירקות צריך למעך חלל האויר וכו'. והוא הדין אם יש חלל במצה אינו מצטרף. מגן אברהם ס"ק א', חק יוסף אות ג', רבינו זלמן אות ב'. מהכא משמע דאין משערין כזית במשקל אלא במדה, אמנם כבר כתבנו לעיל דעכשיו המנהג לשער במשקל במידי דאכילה כדי לצאת אליבא דכולי עלמא וגם משום ספק ברכות

אות א'
. וכבר כתבנו לעיל סימן קס"ח אות מ"ו דלדעת הרמב"ם וכמה פוסקים דשיעור הביצה הוא י"ח דרהם מצריות, ובמידי דאכילה כגון כזית מצה בליל פסח או כזית מרור או כזית לשיעור ברכה אחרונה וכו' כולם משערינן במשקל לחשבון הביצה י"ח דרהם וכזית חצי ביצה תשעה דרהם, יעו"ש שכתבנו זה בשם כמה פוסקים. וכן הוא המנהג כדי לצאת ידי חובת המצוה לכולי עלמא וגם משום ספק ברכות:

סי' קס"ח אות מ"ו
[מו] ומה שכתב הרב בית דוד דמשערינן שיעור ביצה במשקל כל ביצה י"ח דראה"ם, הוא ממה שכתב הרמב"ם במסכת עדיות והבאנו דבריו לעיל סימן פ"א אות ג' יעו"ש. וכן כתב הרב מט"י (מטה יוסף לה"ר יוסף יקואל) סימן א' דשיעור כזית לברכה אחרונה הוא במשקל ולא בכמות יעוש"ב. וכן הוא דעת החיד"א שמשערין במשקל כמו שכתבנו באות הקודם. וכן כתב הפתח הדביר בסימן ק"ץ בשם כמה פוסקים דסברי לשער במשקל וכן הסכים לדינא יעוש"ב. וכן המנהג עכשיו פשוט אצל בעלי הוראה לשער כל השיעורים דהיינו כזית מצה בפסח וכזית מרור וכזית לשיעור ברכה אחרונה ואתרוג כביצה וששה ביצים של עירובי חצירות וכדומה כולם במשקל לפי חשבון ביצה ח"י דראה"ם וכזית חצי ביצה תשעה דראה"ם ואין לשנות
 
[ג] שם בהגה. ובירקות צריך למעך חלל האויר וכו'. והוא הדין אם יש חלל במצה אינו מצטרף. מגן אברהם ס"ק א', חק יוסף אות ג', רבינו זלמן אות ב'. מהכא משמע דאין משערין כזית במשקל אלא במדה, אמנם כבר כתבנו לעיל דעכשיו המנהג לשער במשקל במידי דאכילה כדי לצאת אליבא דכולי עלמא וגם משום ספק ברכות

אות א'
. וכבר כתבנו לעיל סימן קס"ח אות מ"ו דלדעת הרמב"ם וכמה פוסקים דשיעור הביצה הוא י"ח דרהם מצריות, ובמידי דאכילה כגון כזית מצה בליל פסח או כזית מרור או כזית לשיעור ברכה אחרונה וכו' כולם משערינן במשקל לחשבון הביצה י"ח דרהם וכזית חצי ביצה תשעה דרהם, יעו"ש שכתבנו זה בשם כמה פוסקים. וכן הוא המנהג כדי לצאת ידי חובת המצוה לכולי עלמא וגם משום ספק ברכות:
לכאו' צ"ל כך:
[ג] שם בהגה. ובירקות צריך למעך חלל האויר וכו'. והוא הדין אם יש חלל במצה אינו מצטרף. מגן אברהם ס"ק א', חק יוסף אות ג', רבינו זלמן אות ב'. מהכא משמע דאין משערין כזית במשקל אלא במדה, אמנם כבר כתבנו לעיל דעכשיו המנהג לשער במשקל במידי דאכילה כדי לצאת אליבא דכולי עלמא וגם משום ספק ברכות.
וכבר כתבנו לעיל סימן קס"ח אות מ"ו דלדעת הרמב"ם וכמה פוסקים דשיעור הביצה הוא י"ח דרהם מצריות, ובמידי דאכילה כגון כזית מצה בליל פסח או כזית מרור או כזית לשיעור ברכה אחרונה וכו' כולם משערינן במשקל לחשבון הביצה י"ח דרהם וכזית חצי ביצה תשעה דרהם, יעו"ש שכתבנו זה בשם כמה פוסקים. וכן הוא המנהג כדי לצאת ידי חובת המצוה לכולי עלמא וגם משום ספק ברכות:
 
כתבתי לעיל שכן כתב הגר"ע יוסף בעצמו בספרו חזון עובדיה (סוכות, עמ' קיג ד"ה מש"כ): "מה שכתבתי, שהכזית הוא משקל שלושים גרם, לאו דווקא, שהוא עשרים ושבעה גרם בדיוק. ואף שהשיעור הוא בנפח, ולא במשקל, מכל מקום, אחר שהפוסקים מדדו הכל, המשקל הוא בקירוב מאד להמידה בנפח. וכן כתב הפתח הדביר (סי' קצ) בשם כמה אחרונים לשער במשקל, וכן הסכים לדינא. והובא בכף החיים (סי' קמו ס"ק מו), וסיים, וכן המנהג פשוט אצל בעלי הוראה לשער כל השיעורים במשקל".

ורואים כאן שרק בגלל שהפוסקים נוכחו לדעת שהמשקל קרוב מאד לנפח, לכן כתבו את דבריהם במשקל. אבל לעולם במאכלים שיש הפרש גדול בין המשקל לנפח, נלך לפי הנפח. והרי מרן את מקורו הערה מדברי פתח הדביר, והמעיין בדבריו (חלק א' עמ' קצז ע"ב והלאה) יראה ברור, שרק בדברים בהם המשקל והנפח שווים, כדאי להורות לעם לפי המשקל. אבל בדברים שיש בהם הבדל בין המשקל לנפח, עלינו ללכת לפי המשקל, עיין שם היטב. וכן מסתבר לומר, שהרי אין בכח חכמי הדורות לעקור דבר מהתורה, ולקבוע בשביל תקנת הקהל, שעליהם ללכת לפי המשקל, ובפרט באכילה ביום הכיפורים שזה לקולא.

וכן כתב הרב יהודה ברכה בשו"ת ברכת יהודה (ח"ה סימן מא), שנכנס לפני הרב עובדיה, וסיפר לו שבדק ומצא לגבי מצה דקה, שדי ב-20 גרם לכזית מצה, שבנפח יש בו 30 סמ"ק, ורק במצה רכה שיעור המשקל שווה לנפח. ואמר לו הרב עובדיה, שאם אכן כדבריו, די באכילת 20 גרם מצה. וביאר לו, שבדברים שיש בהם הבדל בין משקל לנפח, יש לילך אחר הנפח, והדברים מוקלטים (למעשה האמת היא שמצת מכונה מספיק 12 גרם עבור נפח כזית, ולמחמירים 15 גרם דהיינו חצי מצה).
 
הבנה שגויה בדברי הכה"ח -
[ג] שם בהגה. ובירקות צריך למעך חלל האויר וכו'. והוא הדין אם יש חלל במצה אינו מצטרף. מגן אברהם ס"ק א', חק יוסף אות ג', רבינו זלמן אות ב'. מהכא משמע דאין משערין כזית במשקל אלא במדה, אמנם כבר כתבנו לעיל דעכשיו המנהג לשער במשקל במידי דאכילה כדי לצאת אליבא דכולי עלמא וגם משום ספק ברכות

אות א'
. וכבר כתבנו לעיל סימן קס"ח אות מ"ו דלדעת הרמב"ם וכמה פוסקים דשיעור הביצה הוא י"ח דרהם מצריות, ובמידי דאכילה כגון כזית מצה בליל פסח או כזית מרור או כזית לשיעור ברכה אחרונה וכו' כולם משערינן במשקל לחשבון הביצה י"ח דרהם וכזית חצי ביצה תשעה דרהם, יעו"ש שכתבנו זה בשם כמה פוסקים. וכן הוא המנהג כדי לצאת ידי חובת המצוה לכולי עלמא וגם משום ספק ברכות:

סי' קס"ח אות מ"ו
[מו] ומה שכתב הרב בית דוד דמשערינן שיעור ביצה במשקל כל ביצה י"ח דראה"ם, הוא ממה שכתב הרמב"ם במסכת עדיות והבאנו דבריו לעיל סימן פ"א אות ג' יעו"ש. וכן כתב הרב מט"י (מטה יוסף לה"ר יוסף יקואל) סימן א' דשיעור כזית לברכה אחרונה הוא במשקל ולא בכמות יעוש"ב. וכן הוא דעת החיד"א שמשערין במשקל כמו שכתבנו באות הקודם. וכן כתב הפתח הדביר בסימן ק"ץ בשם כמה פוסקים דסברי לשער במשקל וכן הסכים לדינא יעוש"ב. וכן המנהג עכשיו פשוט אצל בעלי הוראה לשער כל השיעורים דהיינו כזית מצה בפסח וכזית מרור וכזית לשיעור ברכה אחרונה ואתרוג כביצה וששה ביצים של עירובי חצירות וכדומה כולם במשקל לפי חשבון ביצה ח"י דראה"ם וכזית חצי ביצה תשעה דראה"ם ואין לשנות
ראיה לסתור?
 
אכן, הכה"ח סובר משקל, לאפוקי ממי שהבין בדבריו שזה נפח בשיעור משקל.
תימה.
עי' כאן עמוד תשנ"ד.
והאמת עד לעצמו
 

קבצים מצורפים

אכן, הכה"ח סובר משקל, לאפוקי ממי שהבין בדבריו שזה נפח בשיעור משקל.
תימה.
עי' כאן עמוד תשנ"ד.
והאמת עד לעצמו
לא זכיתי להבין דבריכם.
האם אתם מודים שהכה"ח סובר שמשערים במשקל, וכד' הרב יצחק או לא.
אם לא אשמח להבין היאך אתם מסבירים דבריו.

ובשנת תשע"ח ראיתי גליוני דברי הרב אביטן, וכתבתי אליו בזה"ל:
א. הנה כת"ר הביא מד' הכה"ח (סי' קסח ס"ק מו) שכ' בזה"ל (המוסגר ממני): "וכן המנהג עכשיו פשוט אצל בעלי הוראה לשער כל השיעורים, דהיינו (א) כזית מצה בפסח, (ב) וכזית מרור, (ג) וכזית לשיעור ברכה אחרונה, (ד) ואתרוג כביצה, (ה) וששה ביצים של עירובי חצירות, (ו) וכד', כולם במשקל לפי חשבון ביצה ח"י דרהא"ם, וכזית חצי ביצה תשעה דרהאם, ואין לשנות".

ומלבד שמש"כ לשער לענין כזית של ברכה אחרונה במשקל, והרי הוא כולל את כל סוגי המאכלים ללא הבדל. עוד בה דשיעור כזית מרור וכזית מצה וכד' אינם שויים במשקלם הסגולי, וחזי' דס"ל דלמעשה אין משערים בנפח אלא במשקל, וכמו שיבואר.

ב. ובסוף תשובת כת"ר כתב לענין שיעור כזית חסה במשקל, שהוא קרוב למשקל המים (שעורי תורה, ואול"צ), ולכן יש לשערו במשקל הנ"ל.

ועי' בקונ' ואת הנחלים ארנון, שמדד משקלות מאכלים רבים לפני נפחם. ולענין החסה כ' ששיעור כזית מהקלח האמצעי הוא 29 גרם, ובעלים עם הקלח 20 גרם. ולענין מצות רכות כ' שהוא בין 25 ל27.5 גרם (תלוי במאפיות). [ושיער שם הכל לפי 29 סמ"ק].

והנראה דאף כת"ר מודה דע"פ רוב משערינן במשקל כיון דהוא לחומרא. ורק היכא דהוא לקולא ס"ל לכת"ר דאין להקל ע"פ המשקל.

ג. ובאמת שאף מו"ר הראש"ל שליט"א ס"ל דעיקר שיעור המשקלות הוא בנפח, ועי' בילקו"י פסח ח"ב עמ' תקנה והלא', ובמש"כ שם עמ' תקנט משם מרן זיע"א. ובח"ג עמ' תקכט. ובסי' תפו. מש"כ לבאר בזה. ותו לא מידי.
 
תימה.
עי' כאן עמוד תשנ"ד.
והאמת עד לעצמו
מומלץ מאוד לעיין בזה, הדבר מוכיח שכן הוא דעת הכף החיים.
אגב, מאמר זה [שנכתב ע"י הגר"מ אביטן שליט"א] הודפס בסוף הגדה של פסח "להבין ולהשכיל" [שיצאה לאור על ידו לפני כשנתיים],
ושם הודפסה הסכמה מהגאון ר' יעקב חיים סופר שליט"א, ובה הוא כותב:

"באתי בשורות אלו להגיד אדם יושרו ולהוקיר ולייקר החיבור החשוב הנקרא בשם "לא תעשו עוול במשפט במידה ובמשקל" מעשה ידי אמן מעלת הגאון המובהק, ידיו רב לו, חריף ובקי משנתו קב ונקי, רבי מנחם אביטן שליט"א, דאיתמחי גברא ואיתמחו חיבוריה שכבר זכה להוציא לאורה, כה לחי.

בספר זה מבאר ומברר הגהמ"ח שליט"א בטוב טעם ודעת הסוגיא העמומה דהוו ונחבטו בה רבנן אם שיעורי המצוות בנפח משערינן או בתר משקל אזלינן, ומעלת הרב המחבר שליט"א האיר בירר וביאר היטב סוגיא זו בהשכל ובדעת ושאין בזה סתירות ומחלוקות דבתר נפח אזלינן וכו'.

ובפרט עמד ובירר בדברים נכונים נכוחים וישרים משנת מר זקיני הגאון הגדול חסידא קדישא המקובל רבינו יעקב חיים סופר זצ"ל זיע"א בספרו הנודע בשערים "כף החיים", שנתפשט בתפוצות ישראל תלי"ת, בענין זה אם במשקל משערים או בנפח משערים. והמעיין יראה שדבריו צודקים והסביר נכונה דברי מר זקיני זצ"ל. ועל כגון דא נכון להמליץ מאמרם ז"ל במדרש "כל מי שהוא מברר מקחו של צדיק כאילו מקיים עשרת הדיברות וכו'",

עכ"ל.

[שו"ר שהודפס בסוף המאמר בקובץ שערי ציון].
 
לא זכיתי להבין דבריכם.
האם אתם מודים שהכה"ח סובר שמשערים במשקל, וכד' הרב יצחק או לא.
אם לא אשמח להבין היאך אתם מסבירים דבריו.

ובשנת תשע"ח ראיתי גליוני דברי הרב אביטן, וכתבתי אליו בזה"ל:
א. הנה כת"ר הביא מד' הכה"ח (סי' קסח ס"ק מו) שכ' בזה"ל (המוסגר ממני): "וכן המנהג עכשיו פשוט אצל בעלי הוראה לשער כל השיעורים, דהיינו (א) כזית מצה בפסח, (ב) וכזית מרור, (ג) וכזית לשיעור ברכה אחרונה, (ד) ואתרוג כביצה, (ה) וששה ביצים של עירובי חצירות, (ו) וכד', כולם במשקל לפי חשבון ביצה ח"י דרהא"ם, וכזית חצי ביצה תשעה דרהאם, ואין לשנות".

ומלבד שמש"כ לשער לענין כזית של ברכה אחרונה במשקל, והרי הוא כולל את כל סוגי המאכלים ללא הבדל. עוד בה דשיעור כזית מרור וכזית מצה וכד' אינם שויים במשקלם הסגולי, וחזי' דס"ל דלמעשה אין משערים בנפח אלא במשקל, וכמו שיבואר.
כל סוגי המאכלים, מרור - משקלו שווה למשקל המים. מצה - מצות רכות עוד יותר כבדות. וכן אתרוג, וביצים משקלם כמעט שווה למשקל המים. ומה שכתב כזית לשיעור ברכה אחרונה היינו כגו' פירות וכדו' שמשקלם שווה לשיעור המים.

אבל טורט, או שאר מיני פת שתופחים ביותר לא היו מצויים כלל בזמנם, והם נעשים רק בימינו ע"י חומרי התפחה מיוחדים [בכל טורט יש אבקת אפייה שלא היתה לכה"ח]. במבה, וכדו' כל זה לא היה פעם. וכן הרב אביטן מציין במאמרו שהיו מצויים באזורים אלו רק חיטת דורום שאינה תופחת, והלחם היה דחוס מאוד בדומה למצות הרכות אשר כבדות יותר מהמים!

ולדבריך שהכה"ח סובר משקל, איך אתה עונה על קושיותיו של הרב אביטן, שכל הפוסקים שהזכיר הכה"ח הזכיר נפח בדבריהם???
ב. ובסוף תשובת כת"ר כתב לענין שיעור כזית חסה במשקל, שהוא קרוב למשקל המים (שעורי תורה, ואול"צ), ולכן יש לשערו במשקל הנ"ל.

ועי' בקונ' ואת הנחלים ארנון, שמדד משקלות מאכלים רבים לפני נפחם. ולענין החסה כ' ששיעור כזית מהקלח האמצעי הוא 29 גרם, ובעלים עם הקלח 20 גרם. ולענין מצות רכות כ' שהוא בין 25 ל27.5 גרם (תלוי במאפיות). [ושיער שם הכל לפי 29 סמ"ק].

והנראה דאף כת"ר מודה דע"פ רוב משערינן במשקל כיון דהוא לחומרא. ורק היכא דהוא לקולא ס"ל לכת"ר דאין להקל ע"פ המשקל.

ג. ובאמת שאף מו"ר הראש"ל שליט"א ס"ל דעיקר שיעור המשקלות הוא בנפח, ועי' בילקו"י פסח ח"ב עמ' תקנה והלא', ובמש"כ שם עמ' תקנט משם מרן זיע"א. ובח"ג עמ' תקכט. ובסי' תפו. מש"כ לבאר בזה. ותו לא מידי.
ולכן ודאי אין להקל ללכת אחר המשקל.
 
לא זכיתי להבין דבריכם.
האם אתם מודים שהכה"ח סובר שמשערים במשקל, וכד' הרב יצחק או לא.
אם לא אשמח להבין היאך אתם מסבירים דבריו.

ובשנת תשע"ח ראיתי גליוני דברי הרב אביטן, וכתבתי אליו בזה"ל:
א. הנה כת"ר הביא מד' הכה"ח (סי' קסח ס"ק מו) שכ' בזה"ל (המוסגר ממני): "וכן המנהג עכשיו פשוט אצל בעלי הוראה לשער כל השיעורים, דהיינו (א) כזית מצה בפסח, (ב) וכזית מרור, (ג) וכזית לשיעור ברכה אחרונה, (ד) ואתרוג כביצה, (ה) וששה ביצים של עירובי חצירות, (ו) וכד', כולם במשקל לפי חשבון ביצה ח"י דרהא"ם, וכזית חצי ביצה תשעה דרהאם, ואין לשנות".

ומלבד שמש"כ לשער לענין כזית של ברכה אחרונה במשקל, והרי הוא כולל את כל סוגי המאכלים ללא הבדל. עוד בה דשיעור כזית מרור וכזית מצה וכד' אינם שויים במשקלם הסגולי, וחזי' דס"ל דלמעשה אין משערים בנפח אלא במשקל, וכמו שיבואר.

ב. ובסוף תשובת כת"ר כתב לענין שיעור כזית חסה במשקל, שהוא קרוב למשקל המים (שעורי תורה, ואול"צ), ולכן יש לשערו במשקל הנ"ל.

ועי' בקונ' ואת הנחלים ארנון, שמדד משקלות מאכלים רבים לפני נפחם. ולענין החסה כ' ששיעור כזית מהקלח האמצעי הוא 29 גרם, ובעלים עם הקלח 20 גרם. ולענין מצות רכות כ' שהוא בין 25 ל27.5 גרם (תלוי במאפיות). [ושיער שם הכל לפי 29 סמ"ק].

והנראה דאף כת"ר מודה דע"פ רוב משערינן במשקל כיון דהוא לחומרא. ורק היכא דהוא לקולא ס"ל לכת"ר דאין להקל ע"פ המשקל.

ג. ובאמת שאף מו"ר הראש"ל שליט"א ס"ל דעיקר שיעור המשקלות הוא בנפח, ועי' בילקו"י פסח ח"ב עמ' תקנה והלא', ובמש"כ שם עמ' תקנט משם מרן זיע"א. ובח"ג עמ' תקכט. ובסי' תפו. מש"כ לבאר בזה. ותו לא מידי.
כף החיים פ"א ג'
"ושיעור הביצה הוא כלי שמחזיק י"ח דרה"ם מים ומקמח י"ב דרה"ם מחטה מצרית כמבואר בהרמב"ם במסכת עדיות פ"א מ"ב שכתב דרביעית הנזכרת בכל התורה תכיל מן המים כ"ז דרה"ם ומקמח חטה מצרית י"ח דרה"ם יעו"ש".
כאן להדיא מוזכר נפח, והביאור של הרב אביטן בקס"ח מ"ו מוכרח, ולולא זה אין הבנה כלל בכה"ח.
 
כל סוגי המאכלים, מרור - משקלו שווה למשקל המים. מצה - מצות רכות עוד יותר כבדות. וכן אתרוג, וביצים משקלם כמעט שווה למשקל המים. ומה שכתב כזית לשיעור ברכה אחרונה היינו כגו' פירות וכדו' שמשקלם שווה לשיעור המים.
מלבד שאינך עונה על הבדיקות שהבאתי שמשקלם הסגולי אינו שווה.
אתה גם סותר את עצמך באותו משפט, "כל סוגי המאכלים", מרור שוה, ומצות רכות יותר כבדות. אז אינם שוים. וזה גם לקולא, כי במצות רכות צריך משקל יותר גדול.
ומה שכתבת היינו כגון פירות וכד' שמשקלם שווה, איך סתם ולא פירש, הרי יש בזה הרבה שינויים, ויכול להגיע מזה מכשול. ובפרט שסיים "ואין לשנות". ולדבריך למה כוונתו?
 
ראשי תחתית