גם בהקלטה של הרב בוטבול וגם בהקלטה של הרב ברכה רואים שדעתו היתה מחמת 'אי ידיעה', כלומר הוא לא נכנס לענין, לא בדק, אלא הורה מה שהורגל להורות, וכפי מה שהבין מדברי הפתה"ד.
אם היו מביאים לפניו את כלי המדידה ומראים לו בחוש שיש הבדל בין מצה רכה למצה קשה, ושהפתה"ד דיבר במצה רכה ולא בקשה - בטוח שלא היה מתכחש למציאות.
הטענה שאמר לרב ברכה מה ההפרש בין 18 גרם ל30 גרם - צע"ג, דהפרש עצום יש ביניהם, ובפרט אם מכפילים את זה ב3 או 4 ביצים שזה הפרש ענק, וגם לא כולם יכולים לאכול כמות של 30 גרם. ועוד שיש כאלו שאוכלים בכונה 20 גרם כדי שלא לברך ברכה אחרונה, וזה ממש ביטול ברכה לכל הדעות.
ולכן חבל מאוד שתלמידיו ממשיכים להנציח את 'אי הבירור' של הרב עובדיה. ולא משכילים להבין שכל גדול יש לו את תחומי ההתמחות שלו, יש דברים שהוא יותר בדק ויש דברים שפחות, יש מושג של הלכה כרב פלוני בדיני והלכה כרב פלוני באיסורי, כיון שהוא היה יותר מומחה בתחום מסוים.
כמו שלהבדיל בעניני רפואה יש מומחיות לכל רופא בפני עצמו, וזה לא 'פגיעה' ברופא עור שהולכים לרופא כירורג בענינים שהוא לא מומחה בהם.
רב שלא ירד בית היוצר לבדוק את הדברים 'בשטח' ולראות 'בפועל' את ההבדלים, ואומר שהפתה"ד שיער וכו' - זה לא מדויק, וצריכים לסמוך על מי שכן עשה את הבדיקות.
כיון שכל מי שעשה את הבדיקות נוכח לדעת שהשיעור הוא לכל היותר 18 גרם, ויש ויכוח לכיוון למטה מזה, האם צריך למעך או שלא ואז השיעור הוא פחות מזה, בודאי שכך היא האמת [ואיני מדבר על הבדיקות 'המדעיות' של תלמידי הרב יצחק לשים בתוך מים וכדומה, שא"צ להתייחס לדברים בטלים אלו].
ואשרי המדבר על אוזן שומעת.
