מה ההיתר של חסידי חב"ד לא לישון בסוכה?

סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
מה היה מנהג מרוקו?
יש לך מקור קדום מלפני דור האליאנס?
מגדולי מרוקו שפוטרים משינה בסוכה?
אשמח לשמוע?
הרב משאש אשמח לשמוע
מקורות ברורים.

ציטטתי אחד המקורות שראיתי, מסיח לפי תומו, אין לו שום ענין לשקר ולהמציא, והוא גם מסביר בפשטות את הטעם (לא משום אליאנס).
 
טענו בחיטים והודה לו בשעורים?

אין שום רמז שם שצריך להכריח עצמו, רק שלא יבנה לכתחילה סוכתו במקום ריח ופרעושים כאשר יכול לבנותה במקום אחר.
מחילה השו''ע מפרט מה זה מצטער, ריח, זבובים פרעושים.
"אבל" שזה צער נפשי לא נחשב מצטער.
וה''ה כאן.
ובנוסף דבר שאין דרך בנ''א להצטער אינו נקרא מצטער.
במחילה, למרות שהדגשתי את הצריך הדגשה אתה קורא את הטפל, וזונח העיקר.
 
ציטטתי אחד המקורות שראיתי, מסיח לפי תומו, אין לו שום ענין לשקר ולהמציא, והוא גם מסביר בפשטות את הטעם (לא משום אליאנס).
כדי לחדש כאלה חידושים. צריך מקורות מגדולי פוסקי מרוקו. לא סתם ממסל''ת.
 
ובנוסף דבר שאין דרך בנ''א להצעטר אינו נקרא מצטער.
במחילה, למרות שהדגשתי את הצריך הדגשה אתה קורא את הטפל, וזונח העיקר.

על מה שציטטת, לא הגבת.

ומה שכתב על דרך בני אדם להצטער - על זה כבר הקדמתי תרופה לעיל שאין זה היתר מחודש משום טעם זה גרידא אלא המתקת טעם נוסף למנהג שנהגו בו בתפוצות ישראל.
 
זה לא "חידוש", אלא תיאור המציאות במרוקו.
זה לא מספק. אנו מאמצים רק מנהג שהונהג ע''פ גדולי תורה. וצריך להראות שאכן קיימוהו. ומה טעמם.
ובלאו הכי זכורני שהראני הרב הצדיק ר' שלמה טובול שהיה חברותא עם הצדיק ר' מסעוד מלול זצ''ל (חברותא של הבבא סאלי זצ''ל) בתשובות אחד מחכמי רבני אבוחצירא הקדמונים שדן מדוע במרוקו לא היו יוצאים עם טלית ותפילין עליהם וכו'. וכותב שפחדו מן הגויים, ולכן בארץ יש לצאת עם טלית ותפילין. וכן לגבי נר חנוכה בחוץ או בפנים ועוד. וכלל בידינו לא ללמוד הלכתא בלא טעמא. ואין למדים מן המנהג רק שהונהג ע''י גדולים. ואדרבה אשמח למצוא מקורות לזה. מה נהג כאן בארץ הגר''ש משאש? הבבא סאלי וכל קדושים עמהם. בטוחני שישנו בסוכה שנת ישרים. ואין שום טעם לבטל מצוה מן התורה. והדברים ברורים. והסמך שהבאת אינו עולה אפי' להו"א בגמ', וכי הוי צטער יותר מאבל. וכל זה ברור ופשוט.​
 
אין לו שמץ מה זה מקיפין דבינה והוא מצטער מחמתה...

הרבי מליובאוויטש ציטט את האדמו"ר האמצעי ששאל בנוגע לשינה בסוכה: "כיצד אפשר לישון במקיפים דבינה"? בהסבירו שבסוכה מאיר אור אלוקי גדול מאוד והוא מקיף את האדם, ולא רק אותו אלא את כל ענייניו שעשה בסוכה, ומכיוון שיש אור אלוקי גדול שכזה, איך אפשר לישון בסוכה? – על דרך לשון הכתוב: "אכן יש ה' במקום הזה ואנוכי לא ידעתי". לו ידעתי, לא הייתי ישן במקום קדוש זה.

וממילא, לפי השולחן ערוך, אם יודע שלא יירדם בסוכה, למה לו לנסות לישון שם ואז לגלות שלא נרדם? אלא מראש יכנס לביתו ויישן שם.

וזהו גם בפשטות הטעם מדוע האדמו"ר הריי"צ לא ישן בסוכה: בעת ישיבתו שם האיר אצלו בגילוי האור המקיף של הסוכה עד שלא היה מסוגל להירדם שם.

ומוכרח לומר זאת, כי בנוגע לישיבה בסוכה ראינו אצל הרבי הריי"צ 'דבר והיפוכו'. מצד אחד: הרבי הקפיד על אכילה ושתייה עד קצה אחרון. לא שתה מים מחוץ לסוכה ואכל בה גם כשירד גשם. מצד שני: הרבי לא ישן בסוכה אלא בבית. ולכאורה, אדרבה: לאכול אכילת עראי מותר מחוץ לסוכה ואילו שינת עראי אסורה מחוץ לסוכה.

ואף-על-פי שמחמת הצער כגון קור או גשם, על פי הלכה, פטורים משינה בסוכה, לא שייך להגיד את הנ"ל על הרבי הריי"צ, שהרי ראינו שבאכילה ושתייה הקפיד אף כאשר ירד גשם חזק ולא אכל ולא שתה מחוץ לסוכה, אפילו שמותר לאכול בבית על פי הלכה.

וממילא מובן שמה שנהג לישון מחוץ לסוכה היה לא משום צער גשמי.

וכאן הקשה הרבי מליובאוויטש על עצמו, שאם הרבי הריי"צ לא ישן בסוכה בגלל שהצטער ורק יחידי סגולה יכולים לנהוג כך, מדוע אנחנו לא ישנים בסוכה? הרי אנחנו לא מרגישים את האור המקיף הגדול הזה!

וענה, שחסידים המקושרים לרבותינו נשיאנו, לומדים את תורתם והולכים בדרכיהם – מנהג רבותיהם בידיהם.

והוסיף, כיוון שלנו יש צער על זה שאנחנו לא מגיעים לכאלה מדרגות נעלות כמו רבותינו נשיאנו, שהרגישו בגשמיות ממש את האור המקיף, לכן כמצטער, אנחנו פטורים מהסוכה. מדוע אין אנו בדרגה שאור הסוכה מאיר אצלנו עד כדי שלא נוכל לישון בסוכה.

ואפילו שצער זה לא בה מהסוכה עצמה, אלא ממאמרו של אדמו"ר האמצעי, בכל אופן דין מצטער אינו דווקא מהסוכה עצמה אלא גם מסיבות אחרות כגון גשם, קור וכדומה. כך גם מצטער מחמת שלא זכה להגיע לדרגה זו. ע"כ דבריו.

וברור שכל זה אינו אלא המתקה למנהג שכבר נהוג בתפוצות ישראל מימות הראשונים ונפסק ברמ"א, ומחמת שהרבי האחרון לא זז כמלוא נימה ממנהג חמיו - הרבי הקודם.

ובכל דבריו לא היה "פסק הלכה" והוראה לרבים אלא הסבר מנהגו שלו בעצמו, וכמובן שגם החסידים נוהגים כמותו ללא פקפוק.
 
ואמנם בראשונים הנ"ל מבואר דטעם המנהג הוא משום הצינה והקור, הרוחות והגנבים, אבל הרמ"א כתב על טעם הראשונים דאינו "מספיק שהרי ברוב המקומות אינו קר כל כך בימי הסוכות", והמציא טעם חדש לשבח המנהג.
שים לב הרב'ה טוען שאכן מו''ח סבר שפטור מצד ההלכה בלי ספק, רק טוען שלפי דרגתו לא מובן למה בכל זאת לא החמיר על עצמו.
1746568767219.png
 
שים לב הרב'ה טוען שאכן מו''ח סבר שפטור מצד ההלכה בלי ספק

זה גם מה שכתבתי מתחילת האשכול ועד עכשיו, שפטור מצד ההלכה ללא ספק כמבואר ברמ"א, ומכל מיני 'מצטער', רק כתב "להשתדל" להחמיר היכא דאפשר.

אבל הרבי מתייחס ספציפית למה שראה בעיניו אצל חמיו שנשאר לאכול גם כשירד גשם.
 
זה גם מה שכתבתי מתחילת האשכול ועד עכשיו, שפטור מצד ההלכה ללא ספק כמבואר ברמ"א, ומכל מיני 'מצטער', רק כתב "להשתדל" להחמיר היכא דאפשר.
מה זה עונה?
כיצד ניתן לפטור
א. מי שלא במקומות הקרים.
ב. רווק.
ובוא ננסה להפעיל שיקול דעת,
חמיו גר ברוסיא,
מקומות קרים לכו''ע.
פטור לכו''ע.
הוא שואל למה לא החמיר???????
ומכח זה המציא פטור דמקיפין. ופטור גורף לכולם.
תהליך חשיבה לא מובן כלל וכלל.
 
שים לב הרב'ה טוען שאכן מו''ח סבר שפטור מצד ההלכה בלי ספק, רק טוען שלפי דרגתו לא מובן למה בכל זאת לא החמיר על עצמו.
הצג קובץ מצורף 4323
מסוף דברי הרבי זצ"ל סתירה לדברי @בתראה
מצטער - פטור, ז''א שלא חל עליו חיוב הבורא, וכידוע מדברי הראשונים שמי שהיה פטור להתפלל בזמן תפילה אסור לו להתפלל תשלומין..
אין ענין לחפש מצוות בכדי למלא את הסל בהם, אלא לקיים את צווי הבורא כרצונו. ומי שבחר לקיים את חובות הלבבות - מצוות אהבת ה' ויראת ה' ומצוות ידיעת ה' בדעת רחבה [מצוות תמידיות - דאורייתא] ומתוך כך מבין את המתחולל בעולם בימים נוראים ואח''כ בסוכות, מצטער הוא לחלל את קדושת הסוכה במה שעלול לבוא מתוך שינה, לא חל עליו החיוב.
מותר וצריך לנסות לחשוב אובייקטיבי קצת ולהבין את הצד השני, לא צריך לסמן קבוצה בגלל מח' ישנה ולהמשיך עם סטיגמות וגישה שלילית מלכתחילה.
 
חמיו גר ברוסיא,
מקומות קרים לכו''ע.
פטור לכו''ע.
הוא שואל למה לא החמיר???????
ומכח זה המציא פטור דמקיפין. ופטור גורף לכולם.
תהליך חשיבה לא מובן כלל וכלל.

גר בארה"ב בעשר השנים האחרונות לחייו.

והפטור דמקיפין לא המצאה שלו, אלא מאמר של האדמו"ר האמצעי.
 
סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
ראשי תחתית