עוד בעניין הנ"ל .
אני מעלה שיכתוב מדבריו במוצ"ש פרשת ויחי, ע"ה
"במהרשד"ם, יש שני תשובות. יש תשובה אחת לגבי, אנשים שמחמירים לשמור שמיטה שנתיים, השנה תשע"ה, ותשע"ו. בגמ' יש מח', מתי זה שמיטה, מח' הגמ' במס' ערכין דף ג', מח', לכן היו עושים שנתיים, מחמירים. תשו' אחת הוא כותב על זה, האם ראוי להחמיר או לא ראוי להחמיר, כל התשובה שלו מבסס אותה, שלא צריכים להחמיר, הקבלה והמעשה הם עמודי ההוראה, יש לנו קבלה, יש לנו מעשה, שכך זה סדר השמיטות וזה השמיטה שלנו.
תשובה אחרי זה, הוא מדבר לגבי, קדו"ש בפירות שגדלו בקרקע שנמכרה לגוי, התשו' השניה הוא כותב באריכות, ובסוף, הוא כותב את הסיפור הזה שהיה חרם, מרן הב"י ובית דינו החרימו.
על מה החרם הזה היה?, הסביר החזו"א, חרם, על מי ששומר שמיטה שנתיים. אם תבוא לשמור שנתיים שמיטה, עוד כמה שנים אנשים לא יכולים לעמוד בדבר הזה, זה חומרא קשה מאוד, עשו חרם, אל תחמירו בזה, על זה חוזר החרם. אבל לא החרם על אלו ששומרים קדו"ש על פירות שגדלו בקרקע של גוי, זה לא היה החרם, טוב, כך סבר החזו"א.
אבל, תראו בספר פאת השולחן, חיבר אותו, תלמידו של הגאון מוילנא, הוא עלה לארץ מלפני 160' שנה בערך, היה מראשי האשכנזים שעלו פה לא"י, הוא מסביר במהרשד"ם כמו שאנחנו הבנו, שהחרם היה, על התשו' השניה. מה זה קשור לתשובה הראשונה?, די!, התשובה הראשונה גמר ממנה, שלא עושים שנתיים שביעית, גמרנו!, אח"כ התשו' השניה מדבר, על זה הוא מדבר, ככה הוא כותב".
ע"כ שיכתוב דבריו לעניינינו.
ועתה נפרק את הדברים , ונראה שכל מה שנאמר , הכל הפוך ב- 180 מעלות ואף יותר.
א. גבי מה שאמר שיש ב' תשובות במהרשד"ם , האחד גבי שנת השמיטה, והשני גבי קדו"ש בפירות שגדלו בקרקע גוי.
לא מיניה ולא מקצתיה - דאין שם שום קשר לנושא של פירות גוי בשנה השביעית , וכמו שהרחבנו בזה לעיל , שהנושא במהרשד"ם הוא גבי פירות שגדלו בקרקע גוי , לא בשנת השמיטה
"ושנגמר מלאכתן ע"י גוי".
ולעומת זאת - הנושא במבי"ט והב"י הוא גבי פירות גוי בשנת השמיטה
"שנגמרה מלאכתן ביד הישראל".
וכל נידון הוא איפכא מחבירו - כי כשנגמר מלאכתו ע"י גוי לכו"ע פטור מתרומות ומעשרות ואף למבי"ט , ואילו המח' בין המבי"ט לב"י הוא גבי פירות גוי בשנת שנגמר מלאכתו ע"י ישראל דלב"י יש חיוב תרו"מ בהאי אך למבי"ט לא.
ב. מה שכתב שהתשובה הראשונה היא בנושא ב' השמיטות
הפוך על הפוך - המהרשד"ם כל הנושא הראשון הוא גבי תרו"מ של פירות שמירחם הגוי, ואילו הנושא השני הוא גבי שנת השמיטה.
ג. ומה שסיים שם , שכשהזכיר את "החרם" זה היה על הנושא של התשובה השנייה ואין זה קשור לתשובה הראשונה.
בזה הוא צדק - אך גם במה שצדק הוא טעה
והיינו - כי לשיטתו הרי הוא הפך את הסדר , שהנושא הראשון זה שנת השמיטה, ואילו השני הוא פירות גוי , וע"ז הוסיף שכתב את החרם על התשובה השנייה.
אך האמת - שהנושא השני שם הוא שנת השמיטה ועל זה הוא כתב את "החרם" ולא על הנושא הראשון.
מלבד - שגם הנושא הראשון ג"כ לא קשור לפירות גוי בשביעית.
וא"כ - הוא במו פיו הודה כאן להבנת החזו"א , משום- דנקט שהרי א"א לומר שזה חוזר לנושא הראשון שבזה הוא כבר סיים , וא"כ זהו בדיוק החזו"א אחת לאחת , אלא שבתוך מו פיו שהודה , אך היפך הסדר מבלי משים