מרנן ורבנן
חבר ותיק
מה קשור מה הייתה הכוונה, יש תשובה או אין תשובה?כוונתי היה שגם כשלא מזכירים שום "מילה מזלזלת" ורק "מציגים עובדות", כוונתו ידועה למי שמכירו
באם אדם יראה לי את השמש ואני יודע שהוא לא אוהב אותה, אני אצעק עליו? מה הקשר?
מה קשור מה הייתה הכוונה, יש תשובה או אין תשובה?כוונתי היה שגם כשלא מזכירים שום "מילה מזלזלת" ורק "מציגים עובדות", כוונתו ידועה למי שמכירו
יש משפט חכם "אם מישהו נובח , סימן שהאבן פגעה בו"באם אדם יראה לי את השמש ואני יודע שהוא לא אוהב אותה, אני אצעק עליו? מה הקשר?
בזה הסגרת את כל המהלך שלך, גם כאשר ישאלו אותך שאלה עניינית בהלכה, אתה תסמן מראש את השואל ותתחיל לנבוח עליו שהוא אפיקורוס ומזלזל וכו'.כוונתי היה שגם כשלא מזכירים שום "מילה מזלזלת" ורק "מציגים עובדות", כוונתו ידועה למי שמכירו
הוא יכול לחוות זאת מספריומהרדיפות וההתקטננות שזוכים בני ארה"ק במוצ"ש.
בזה הסגרת את כל המהלך שלך, גם כאשר ישאלו אותך שאלה עניינית בהלכה, אתה תסמן מראש את השואל ותתחיל לנבוח עליו שהוא אפיקורוס ומזלזל וכו'.
ברוך שכיוונתי.חושבני שזה לא מתאים למי שמגדיר את עצמו "אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י", אולי הרומסת גדו"י.
כל השומע יצחק לך!לא, במציאות יש מאן דפליג, יש תלמידי חכמים חשובים שסוברים שהוא לא בר הכי
אולי אתה מכיר ת"ח חשובים שסוברים שהגרע"י לא היה בר הכי לחלוק על הגרמ"א? או שאתה מכחיש שיש ת"ח הסוברים שהגרמ"א לא היה בר הכי?
בעבר הבנתי שהמחלוקת היא האם בכל פסק של מרן נחשב שעושה כמאתיים רבנים, או רק בדברים בהם מרן הכריע ע"פ רוב משלושת עמודי ההוראה, דווקא בזה אמרו שעושה כמאתיים רבנים שסמכו על הכלל הזה.
אין לי הספרים לפני- אבל האם הרב סופר כותב שרק כאשר יש שלושת עמודי הוראה באותה שיטה אז עושה כמאתיים רבנים, או כאשר הפסק מבוסס על הכלל של רוב מעמודי ההוראה?
הויכוח ביניהם הוא לא על אופן של שלושת עמודי הוראה או שנים מתוך שלוש. הנידון הוא אופן שמרן לא פסק כלל כתלת או כתרי מגו תלת, כגון כשאין גילוי ברי"ף וברמב"ם, שבזה הרב סופר מביא מהחיד"א משם מהר"ח אבולעפיה שקבלה בידו שעל כללו של מרן לפסוק כג' עמודי הוראה ישנה הסכמת כמאתיים רבנים
איך בדיוק הבנת שלדעתי יש רק א' שמותר לו לחלוק על אחרים?ברוך שכיוונתי.
כל השומע יצחק לך!לא, במציאות יש מאן דפליג, יש תלמידי חכמים חשובים שסוברים שהוא לא בר הכי
אולי אתה מכיר ת"ח חשובים שסוברים שהגרע"י לא היה בר הכי לחלוק על הגרמ"א? או שאתה מכחיש שיש ת"ח הסוברים שהגרמ"א לא היה בר הכי?
נראה שהנך מתיימר לומר שישנו רק רב אחד הראוי לחלוק על אחרים, א"כ הרי שאתה בבחינת אסקופה הדורסת...
ובכל אופן ההתבטאות "מתיימר וכו' כל השומע וכו'" לא מובנת כלל ועיקר, אלא אם כן חלו בספר ידים וכששלחו להגהה הכניס בו המגיה שינויים כמו שמצוי כיום...
הבנת נכון.בעבר הבנתי שהמחלוקת היא האם בכל פסק של מרן נחשב שעושה כמאתיים רבנים, או רק בדברים בהם מרן הכריע ע"פ רוב משלושת עמודי ההוראה, דווקא בזה אמרו שעושה כמאתיים רבנים שסמכו על הכלל הזה.
העירוני שקשה לקרוא אותיות שבורות ומהדורה ישנה.תקרא בברכי יוסף מה כולם תמהים על מרן ומה החידא מנסה ליישב ותראה מפורשות שהנושא הוא רק על החלק בכלל מה שמרן הכריע לפסוק כשלושת עמודי הוראה. זה ורק זה ולא על המשך דברי מרן בהקדמה לב"י.
הצג קובץ מצורף 14077
הצג קובץ מצורף 14078
העירני חכם אחד שליט"א לדברי ארץ חיים בכללי הספר כלל ג'.אם יש עוד מקורות באמתחתך אתה מוזמן לצטט.
הפכת תפל היינו דבר שולי הנמצא בסוגריים לעיקר.זו ראיה להיפך... הוא פותח בעיקר הכלל, תרי מיגו תלת, וממשיך שכאשר רוב חכמי ישראל חולקים וכו'.
והדברים ברורים ופשוטים שכאשר מאתיים רבנים "מסכימים עם מרן" פירוש הדבר על כל שיטת הפסיקה שפירט בהקדמתו ולא רק על אותן הלכות של תלת עמודי ההוראה או תרי מיגו תלת.
ורק בגלל זההדברים ברורים ופשוטים שכאשר מאתיים רבנים "מסכימים עם מרן" פירוש הדבר על כל שיטת הפסיקה שפירט בהקדמתו
וזו טענת הרב סופר בספרו נגד ההבנה השגויה של @משיב כהלכה.ורק בגלל זה
לא מובן א"כ, איך החיד"א עשה "סב"ל נגד השו"ע" , הרי אם השו"ע ועוד 200 רבנים של בני דורו הסכימו שצריך לברך, א"כ איזה צד של ספק יש לעשות סב"ל.
ולא זו בלבד- אלא אפי' בדבר שאינו ספק ברכות, אלא בדיני ערווה, ג"כ נקיט ואזיל כחומרות הרמ"א , והיאך- חשש ופסק לחומרות הרמ"א בוא בזמן שכהשו"ע פסקו 200 רבנים גדולים של בני דורו.
וכן עוד בהרבה מקומות שנטה קו מהשו"ע , היאך?? , הרי זה פסק מוצק של 200 רבנים של דור דעה ? ואעפ"כ החמיר את הרמ"א , או חשש לסב"ל?
בדיוק. בגלל שבכללו של מרן ישנן כמה פרטים, על הפרט העיקרי והראשון שבו שהוא לפסוק כריף רמבם ראש הסכימו מאתיים חכמים כפי שכתב החידא בב מקומות והארץ חיים.זה לא ענין של עיקר ותפל, זהו כללו של הבית יוסף, והכלל כולל כמה פרטים בשיטת הפסיקה, ולא רק תרי ותלת.
ההיפך. תקרא את השחור שבעמוד ולא את הלבן....ובראיה האחרונה שהבאת יכולת לראות במפורש שלא מדובר בתרי ותלת גרידא.
אם לא שמת לב לכן הסברתי שמרן הראש’’ל שליט’’א בעצמו מסביר מתי מותר לתלמיד חכם שהולכים אחריו רבים מישראל לעשות כן ויש בזה כללים מתי ואיך כדוגמת הראב’’ד לרמב’’ם.אתה מתכווין לזה?
היה לו לחידא לכתוב על כללו של מרן בהקדמתו לבית יוסף מבלי להכנס לפרטי הכלל. ומזה שנכנס לפרט והוא הפסק כג עמודי הוראה ברור שרק על זה היתה הסכמת המאתיים חכמים.
זה חידוש שלך. נגד דבריו המפורשים.כפי שכבר הסברתי לעיל, הוא נקט את עיקר הכלל ולא נכנס לפרטים.
אדרבא אין צורך שיפרט את כל הקדמת הבית יוסף אלא לכתוב "שיטת פסיקת מרן בהקדמת הב"י" ובזה כלל כל הכלל. ומכך שנכנס לפרט מסוים בכלל כוונתו רק לפרט הנזכר ולא לכל הכלל.גם לא מסתבר שהוא יפרט את כל הקדמת הב"י שציטטתי לעיל, רק כדי לומר על מה הסכימו 200 רבנים.
דברי החידא בברכי יוסף מפורשים ולא סובלים את הבנתך. במחילה.בנוסף ראה נא שוב בברכי יוסף ותראה למה הוא מתייחס. רק להכרעת ההלכה כשלושת עמודי הוראה או שנים משלוש ותו לא מידי.