מכתבים מהרב יצחק יוסף

  • יוזם האשכול יוזם האשכול חיי עולם
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
באנר תרומה
כוונתי היה שגם כשלא מזכירים שום "מילה מזלזלת" ורק "מציגים עובדות", כוונתו ידועה למי שמכירו
מה קשור מה הייתה הכוונה, יש תשובה או אין תשובה?
באם אדם יראה לי את השמש ואני יודע שהוא לא אוהב אותה, אני אצעק עליו? מה הקשר?
 
כוונתי היה שגם כשלא מזכירים שום "מילה מזלזלת" ורק "מציגים עובדות", כוונתו ידועה למי שמכירו
בזה הסגרת את כל המהלך שלך, גם כאשר ישאלו אותך שאלה עניינית בהלכה, אתה תסמן מראש את השואל ותתחיל לנבוח עליו שהוא אפיקורוס ומזלזל וכו'.
חושבני שזה לא מתאים למי שמגדיר את עצמו "אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י", אולי הרומסת גדו"י.
תקן אותי אם אני טועה, אשמח מאוד לדעת שאני טועה.
 
עכשיו שפתחתי את הפורום וראיתי מה שהוא שאל עלי, אמרתי אני לא יענה, מה זה ייתן ויוסיף, הרי מי שיודע את האמת יודע, ומי שלא לא יעזור.
אבל עכשיו שאני רואה מה שהשיבו לו כמה מחברי הפורום, אני שמח לראות שיש בנינו ת"ח עם ראש ישר! ורואים נושא עניינית, מי צודק ומי לא, ולא לפי צבע גלימתו וכדומה.
בעז"ה נזכה שהרב דוד יתקן את מה שהתקלקל, וילמד את בני הישיבות והאברכים, שמותר (וחובה!) שכל אחד יאמר את דעתו ברמה, אבל בצורה מכובדת, וללמוד לכבד כל תלמיד חכם באשר הוא. ולא שיהיה סתימת פיות וזלזול בת"ח באופן סידרתי, ואסור לתת לזה יד.
ואני שמח לראות כאן בפורום הרבה שיש להם שכל.
 
בזה הסגרת את כל המהלך שלך, גם כאשר ישאלו אותך שאלה עניינית בהלכה, אתה תסמן מראש את השואל ותתחיל לנבוח עליו שהוא אפיקורוס ומזלזל וכו'.

אם הוא שואל שאלה עניינית בהלכה, אם יש לי מה להגיד, אגיד, אם לא, בדר"כ אשתוק
כשהשואל הוא אכן אפיקורס ומזלזל, יכול להיות שאתחיל כו' [למרות שבאופן כללי אני לא רגיל לנבוח]
 
חושבני שזה לא מתאים למי שמגדיר את עצמו "אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י", אולי הרומסת גדו"י.
ברוך שכיוונתי.
 
בעבר הבנתי שהמחלוקת היא האם בכל פסק של מרן נחשב שעושה כמאתיים רבנים, או רק בדברים בהם מרן הכריע ע"פ רוב משלושת עמודי ההוראה, דווקא בזה אמרו שעושה כמאתיים רבנים שסמכו על הכלל הזה.
אין לי הספרים לפני- אבל האם הרב סופר כותב שרק כאשר יש שלושת עמודי הוראה באותה שיטה אז עושה כמאתיים רבנים, או כאשר הפסק מבוסס על הכלל של רוב מעמודי ההוראה?
הויכוח ביניהם הוא לא על אופן של שלושת עמודי הוראה או שנים מתוך שלוש. הנידון הוא אופן שמרן לא פסק כלל כתלת או כתרי מגו תלת, כגון כשאין גילוי ברי"ף וברמב"ם, שבזה הרב סופר מביא מהחיד"א משם מהר"ח אבולעפיה שקבלה בידו שעל כללו של מרן לפסוק כג' עמודי הוראה ישנה הסכמת כמאתיים רבנים
 
ברוך שכיוונתי.
איך בדיוק הבנת שלדעתי יש רק א' שמותר לו לחלוק על אחרים?
מעולם לא כתבתי כלום נגד הבעלי פלוגתא של הגרע"י, לדוג' הגרא"מ שך או הגר"ח קניבסקי, ואדרבה, ודי בזה
 
בעבר הבנתי שהמחלוקת היא האם בכל פסק של מרן נחשב שעושה כמאתיים רבנים, או רק בדברים בהם מרן הכריע ע"פ רוב משלושת עמודי ההוראה, דווקא בזה אמרו שעושה כמאתיים רבנים שסמכו על הכלל הזה.
הבנת נכון.
 
תקרא בברכי יוסף מה כולם תמהים על מרן ומה החידא מנסה ליישב ותראה מפורשות שהנושא הוא רק על החלק בכלל מה שמרן הכריע לפסוק כשלושת עמודי הוראה. זה ורק זה ולא על המשך דברי מרן בהקדמה לב"י.
הצג קובץ מצורף 14077
הצג קובץ מצורף 14078
העירוני שקשה לקרוא אותיות שבורות ומהדורה ישנה.
הנה ממהדורת זכרון אהרן בכתב ברור וקריא.
399513.jpg
399516.jpg
 
אם יש עוד מקורות באמתחתך אתה מוזמן לצטט.
העירני חכם אחד שליט"א לדברי ארץ חיים בכללי הספר כלל ג'.
399585.png

ודבריו ברורים שהסכמת המאתיים חכמים היא על הכרעת מרן ללכת אחר עמודי ההוראה שלושה או שנים מתוך שלושה.
 
זו ראיה להיפך... הוא פותח בעיקר הכלל, תרי מיגו תלת, וממשיך שכאשר רוב חכמי ישראל חולקים וכו'.

והדברים ברורים ופשוטים שכאשר מאתיים רבנים "מסכימים עם מרן" פירוש הדבר על כל שיטת הפסיקה שפירט בהקדמתו ולא רק על אותן הלכות של תלת עמודי ההוראה או תרי מיגו תלת.
 
זו ראיה להיפך... הוא פותח בעיקר הכלל, תרי מיגו תלת, וממשיך שכאשר רוב חכמי ישראל חולקים וכו'.

והדברים ברורים ופשוטים שכאשר מאתיים רבנים "מסכימים עם מרן" פירוש הדבר על כל שיטת הפסיקה שפירט בהקדמתו ולא רק על אותן הלכות של תלת עמודי ההוראה או תרי מיגו תלת.
הפכת תפל היינו דבר שולי הנמצא בסוגריים לעיקר.
לדעתי כל בר בי רב דחד יומא רואה שבמחילה אתה טועה.
 
זה לא ענין של עיקר ותפל, זהו כללו של הבית יוסף, והכלל כולל כמה פרטים בשיטת הפסיקה, ולא רק תרי ותלת.

ובראיה האחרונה שהבאת יכולת לראות במפורש שלא מדובר בתרי ותלת גרידא.
 
הדברים ברורים ופשוטים שכאשר מאתיים רבנים "מסכימים עם מרן" פירוש הדבר על כל שיטת הפסיקה שפירט בהקדמתו
ורק בגלל זה
לא מובן א"כ, איך החיד"א עשה "סב"ל נגד השו"ע" , הרי אם השו"ע ועוד 200 רבנים של בני דורו הסכימו שצריך לברך, א"כ איזה צד של ספק יש לעשות סב"ל.

ולא זו בלבד- אלא אפי' בדבר שאינו ספק ברכות, אלא בדיני ערווה, ג"כ נקיט ואזיל כחומרות הרמ"א , והיאך- חשש ופסק לחומרות הרמ"א בוא בזמן שכהשו"ע פסקו 200 רבנים גדולים של בני דורו.

וכן עוד בהרבה מקומות שנטה קו מהשו"ע , היאך?? , הרי זה פסק מוצק של 200 רבנים של דור דעה ? ואעפ"כ החמיר את הרמ"א , או חשש לסב"ל?
 
ורק בגלל זה
לא מובן א"כ, איך החיד"א עשה "סב"ל נגד השו"ע" , הרי אם השו"ע ועוד 200 רבנים של בני דורו הסכימו שצריך לברך, א"כ איזה צד של ספק יש לעשות סב"ל.

ולא זו בלבד- אלא אפי' בדבר שאינו ספק ברכות, אלא בדיני ערווה, ג"כ נקיט ואזיל כחומרות הרמ"א , והיאך- חשש ופסק לחומרות הרמ"א בוא בזמן שכהשו"ע פסקו 200 רבנים גדולים של בני דורו.

וכן עוד בהרבה מקומות שנטה קו מהשו"ע , היאך?? , הרי זה פסק מוצק של 200 רבנים של דור דעה ? ואעפ"כ החמיר את הרמ"א , או חשש לסב"ל?
וזו טענת הרב סופר בספרו נגד ההבנה השגויה של @משיב כהלכה.
 
זה לא ענין של עיקר ותפל, זהו כללו של הבית יוסף, והכלל כולל כמה פרטים בשיטת הפסיקה, ולא רק תרי ותלת.
בדיוק. בגלל שבכללו של מרן ישנן כמה פרטים, על הפרט העיקרי והראשון שבו שהוא לפסוק כריף רמבם ראש הסכימו מאתיים חכמים כפי שכתב החידא בב מקומות והארץ חיים.
על שאר הפרטים בכלל אין זכר להסכמת מאתיים חכמים.
ובראיה האחרונה שהבאת יכולת לראות במפורש שלא מדובר בתרי ותלת גרידא.
ההיפך. תקרא את השחור שבעמוד ולא את הלבן....
לדבריך בג' המקומות העיקר חסר מן הספר.
היה לו לחידא לכתוב על כללו של מרן בהקדמתו לבית יוסף מבלי להכנס לפרטי הכלל. ומזה שנכנס לפרט והוא הפסק כג עמודי הוראה ברור שרק על זה היתה הסכמת המאתיים חכמים.
בנוסף ראה נא שוב בברכי יוסף ותראה למה הוא מתייחס. רק להכרעת ההלכה כשלושת עמודי הוראה או שנים משלוש ותו לא מידי.
 
אתה מתכווין לזה?
אם לא שמת לב לכן הסברתי שמרן הראש’’ל שליט’’א בעצמו מסביר מתי מותר לתלמיד חכם שהולכים אחריו רבים מישראל לעשות כן ויש בזה כללים מתי ואיך כדוגמת הראב’’ד לרמב’’ם.
 
היה לו לחידא לכתוב על כללו של מרן בהקדמתו לבית יוסף מבלי להכנס לפרטי הכלל. ומזה שנכנס לפרט והוא הפסק כג עמודי הוראה ברור שרק על זה היתה הסכמת המאתיים חכמים.

כפי שכבר הסברתי לעיל, הוא נקט את עיקר הכלל ולא נכנס לפרטים.

גם לא מסתבר שהוא יפרט את כל הקדמת הב"י שציטטתי לעיל, רק כדי לומר על מה הסכימו 200 רבנים.
 
כפי שכבר הסברתי לעיל, הוא נקט את עיקר הכלל ולא נכנס לפרטים.
זה חידוש שלך. נגד דבריו המפורשים.
גם לא מסתבר שהוא יפרט את כל הקדמת הב"י שציטטתי לעיל, רק כדי לומר על מה הסכימו 200 רבנים.
אדרבא אין צורך שיפרט את כל הקדמת הבית יוסף אלא לכתוב "שיטת פסיקת מרן בהקדמת הב"י" ובזה כלל כל הכלל. ומכך שנכנס לפרט מסוים בכלל כוונתו רק לפרט הנזכר ולא לכל הכלל.
בנוסף ראה נא שוב בברכי יוסף ותראה למה הוא מתייחס. רק להכרעת ההלכה כשלושת עמודי הוראה או שנים משלוש ותו לא מידי.
דברי החידא בברכי יוסף מפורשים ולא סובלים את הבנתך. במחילה.
 
ראשי תחתית