כהנא דמסייע
חבר בכיר
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 2,030
כל שנה בלויין הוא חוזר על זה שאין לספרדים שבוע שחל בו אם יוצא ביום ראשון, ומותר להתחתן, זה עיקר ההלכות העולות במוצ''ש בימי בין המיצרים - זכר לחורבן.
מכתבים מהרב יצחק יוסף
- יוזם האשכול חיי עולם
- תאריך התחלה
אז מה קרה שהוציא מכתב?
כהנא דמסייע
חבר בכיר
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 2,030
תשאל את תלמידיו.
אולי שגם האשכנזים...
וגם אלה שנוהגים כבא''ח ומחמירים השנה יעשו אוי כדעת מרן...
אבני הכותל
חבר קבוע
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 781
צדק צדק תרדוף
חבר חדש
- הצטרף
- 23/3/25
- הודעות
- 23
יח"צ בפעולה...
אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י
חבר קבוע
היות שכבר התבטלו חתונות רבות, ועתה על פי הרוב החופות נערכות ברוב עם באולמות נישואין, וכשהנישואין נדחים מיום י"ז בתמוז עד לאחר ט' באב, אין משיגים בקלות אולם לצורך החופה, להכיל את כל הקרואים לסעודת החתן והכלה, ובכך דוחים את החופה למספר חודשים עד שיתפנה האולם, וע"י כך נגרמים מכשולים וקלקולים ח"ו, לכן יש לקבוע נישואין גם בימים אלו, ומצוה ייחשב לכל העושים כן. והמחמיר בזה יוצא שכרו בהפסדו.
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,947
הוא מתיר לכתחילה, לא רק בגלל המלחמה, הוא אומר את זה בשיעוריו כל שנה כמעט, ולכן נראה ש-:
מרנן ורבנן
חבר מוביל
גם אם זה היה מכתב היסטורי שכמותו לא נראה בארץ מימי הנפילים - זה היה יח"צ בפעולה. למעט תגית ממומן זה כ"כ בולט וכ"כ מודגש.
דרך אגב
הראש"ל פרי האדמה הביא באותו קטע לאחר מס' שורות
גם את מנהג איזמיר שלא לשדך מי"ז בתמוז
וזאת למרות שהוא היה הראש"ל בירושלים, ראה לנכון לציין מנהג זה
ודו"ק
ועדיין השאלה קיימת אם הגרע"י ביטל את זה כבר וכך נוהגים עמך בית ישראל המסורתיים ולבני התורה שלא נהגו על אף הגרע"י אז גם לא ינהגו כך בגלל מכתבו
ולמה?
הבנת נכון.
העירני חכם אחד שליט"א לדברי ארץ חיים בכללי הספר כלל ג'.
ודבריו ברורים שהסכמת המאתיים חכמים היא על הכרעת מרן ללכת אחר עמודי ההוראה שלושה או שנים מתוך שלושה.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 5,585
זו ראיה להיפך... הוא פותח בעיקר הכלל, תרי מיגו תלת, וממשיך שכאשר רוב חכמי ישראל חולקים וכו'.
והדברים ברורים ופשוטים שכאשר מאתיים רבנים "מסכימים עם מרן" פירוש הדבר על כל שיטת הפסיקה שפירט בהקדמתו ולא רק על אותן הלכות של תלת עמודי ההוראה או תרי מיגו תלת.
והדברים ברורים ופשוטים שכאשר מאתיים רבנים "מסכימים עם מרן" פירוש הדבר על כל שיטת הפסיקה שפירט בהקדמתו ולא רק על אותן הלכות של תלת עמודי ההוראה או תרי מיגו תלת.
הפכת תפל היינו דבר שולי הנמצא בסוגריים לעיקר.
לדעתי כל בר בי רב דחד יומא רואה שבמחילה אתה טועה.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 5,585
זה לא ענין של עיקר ותפל, זהו כללו של הבית יוסף, והכלל כולל כמה פרטים בשיטת הפסיקה, ולא רק תרי ותלת.
ובראיה האחרונה שהבאת יכולת לראות במפורש שלא מדובר בתרי ותלת גרידא.
ובראיה האחרונה שהבאת יכולת לראות במפורש שלא מדובר בתרי ותלת גרידא.
ורק בגלל זה
לא מובן א"כ, איך החיד"א עשה "סב"ל נגד השו"ע" , הרי אם השו"ע ועוד 200 רבנים של בני דורו הסכימו שצריך לברך, א"כ איזה צד של ספק יש לעשות סב"ל.
ולא זו בלבד- אלא אפי' בדבר שאינו ספק ברכות, אלא בדיני ערווה, ג"כ נקיט ואזיל כחומרות הרמ"א , והיאך- חשש ופסק לחומרות הרמ"א בוא בזמן שכהשו"ע פסקו 200 רבנים גדולים של בני דורו.
וכן עוד בהרבה מקומות שנטה קו מהשו"ע , היאך?? , הרי זה פסק מוצק של 200 רבנים של דור דעה ? ואעפ"כ החמיר את הרמ"א , או חשש לסב"ל?
וזו טענת הרב סופר בספרו נגד ההבנה השגויה של @משיב כהלכה.
בדיוק. בגלל שבכללו של מרן ישנן כמה פרטים, על הפרט העיקרי והראשון שבו שהוא לפסוק כריף רמבם ראש הסכימו מאתיים חכמים כפי שכתב החידא בב מקומות והארץ חיים.
על שאר הפרטים בכלל אין זכר להסכמת מאתיים חכמים.
ההיפך. תקרא את השחור שבעמוד ולא את הלבן....
לדבריך בג' המקומות העיקר חסר מן הספר.
היה לו לחידא לכתוב על כללו של מרן בהקדמתו לבית יוסף מבלי להכנס לפרטי הכלל. ומזה שנכנס לפרט והוא הפסק כג עמודי הוראה ברור שרק על זה היתה הסכמת המאתיים חכמים.
בנוסף ראה נא שוב בברכי יוסף ותראה למה הוא מתייחס. רק להכרעת ההלכה כשלושת עמודי הוראה או שנים משלוש ותו לא מידי.
אם לא שמת לב לכן הסברתי שמרן הראש’’ל שליט’’א בעצמו מסביר מתי מותר לתלמיד חכם שהולכים אחריו רבים מישראל לעשות כן ויש בזה כללים מתי ואיך כדוגמת הראב’’ד לרמב’’ם.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 5,585
כפי שכבר הסברתי לעיל, הוא נקט את עיקר הכלל ולא נכנס לפרטים.
גם לא מסתבר שהוא יפרט את כל הקדמת הב"י שציטטתי לעיל, רק כדי לומר על מה הסכימו 200 רבנים.
זה חידוש שלך. נגד דבריו המפורשים.
אדרבא אין צורך שיפרט את כל הקדמת הבית יוסף אלא לכתוב "שיטת פסיקת מרן בהקדמת הב"י" ובזה כלל כל הכלל. ומכך שנכנס לפרט מסוים בכלל כוונתו רק לפרט הנזכר ולא לכל הכלל.
דברי החידא בברכי יוסף מפורשים ולא סובלים את הבנתך. במחילה.
מחשבות טובות
חבר קבוע
- הצטרף
- 27/12/24
- הודעות
- 594
אתה מתכוון שמותר לשקר ולומר שרב אמר ככה וככה, ואז לומר שהוא טעה בזה, ולהוסיף עליו עוד כמה מילות זלזול, כאשר הוא בכלל לא אמר זאת?
מחשבות טובות
חבר קבוע
- הצטרף
- 27/12/24
- הודעות
- 594
אכן אחר העיון, פשטות הענין מורה כידידנו ידידיה, והרב משיב כהלכה יזכה בזה להיות בבחינת מודים דרבנן היינו שבחייהו.
ומופלג אחד שליט"א שלח לי דברי הרב שמחת הרגל גם בו כתוב דברים מפורשים שהסכמת מאתיים חכמים הינם להכרעת מרן לפסוק כג' עמודי הוראה. ותו לא. תשוח"ח לו.
דרופתקי דאורייתא
חבר קבוע
- הצטרף
- 24/12/24
- הודעות
- 325
זה לא ממש אותו הלשון בברכי יוסף?
בדקת בק"ן סיפור של החיד"א?
ולעיקר הנושא עי' המצו"ב
אולי כדאי לבקש מהמנהלים להפריד נושא זה לאשכול בפני עצמו
אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י
חבר קבוע
החיד"א מביא ממהר"ח אבולעפיא שמאתיים רבנים הסכימו להכלל שיש ללכת אחרי ג' עמודי הוראה, "וכך היה אומר" שכל העושה כפסק מרן עושה כדעת כו'
ניתן להבין ש"וכך היה אומר" הוא המשך למ"ש לעיל, וניתן להבין שזה הוספה על מ"ש לעיל, ואיני רואה הכרח לכאן ולכאן
[ואכן, כו"ע מודי שיש אחרונים שהבינו לכאן ויש שהבינו לכאן]
אגב, אציין משהו מעניין שבספר השתלשלות התורה מביא מא' מבני דורו של מרן שהיה בישיבתו של מרן "מאתיים תלמידים יקרים ומועילים", וכתב שיתכן שעליהם מכונה המסורת הנ"ל [ותלמידים הללו אין הכוונה לבחורים וכדו' אלא מיירי בת"ח וחלקם ג"ע ממש כידוע מתלמידי מרן]
ניתן להבין ש"וכך היה אומר" הוא המשך למ"ש לעיל, וניתן להבין שזה הוספה על מ"ש לעיל, ואיני רואה הכרח לכאן ולכאן
[ואכן, כו"ע מודי שיש אחרונים שהבינו לכאן ויש שהבינו לכאן]
אגב, אציין משהו מעניין שבספר השתלשלות התורה מביא מא' מבני דורו של מרן שהיה בישיבתו של מרן "מאתיים תלמידים יקרים ומועילים", וכתב שיתכן שעליהם מכונה המסורת הנ"ל [ותלמידים הללו אין הכוונה לבחורים וכדו' אלא מיירי בת"ח וחלקם ג"ע ממש כידוע מתלמידי מרן]
וחוץ מזה. מי שרוצה להגדיל את החידוש ולומר שעל כל פרט ופרט היה הסכמת 200 רבנים, עליו הראיה. ולא שינחית עלינו "כך אני מבין"
