מרנן ורבנן
חבר ותיק
לכאורה התכוון על מרן הגרח"קהיכן ראית שזלזלתי במישהו? שהזכרתי שהוא בעל תשובה? או שלא ידעתי שהוא שימש את גאוני בבל בעניין היחס לגר"ע?
תעשה לי טובה תגדיל ראש בבקשה ותתייחס לגופם של דברים בלי כינויים וגינויים...
לכאורה התכוון על מרן הגרח"קהיכן ראית שזלזלתי במישהו? שהזכרתי שהוא בעל תשובה? או שלא ידעתי שהוא שימש את גאוני בבל בעניין היחס לגר"ע?
תעשה לי טובה תגדיל ראש בבקשה ותתייחס לגופם של דברים בלי כינויים וגינויים...
דיברתי על הגאון הסטייפלר, שמה שנאמר בבית - אם נאמר - לא כוון לציבור הרחב, בוודאי לא לספרדים.לכאורה התכוון על מרן הגרח"ק
מה שכתב שהרב שבתי לוי (אח של הרב משה לוי) תלמיד הרב מאזוז ובוגר כסא רחמים, לא נכון כלל, הוא למד בישיבה אחרת (איני זוכר שמה), אבל לא בכסא רחמים.
אדרבא,@חיי עולם @ידידיה @משיב כהלכה @עשרה זהב
כל המכתבים מהרב יצחק זה רק מכתבי גינוי והתנצחויות?
לא מצאתם מכתבים תורניים?
כדאי לגוון את האשכול פה עם קצת תורה
איתרימה שכתב שהרב שבתי לוי (אח של הרב משה לוי) תלמיד הרב מאזוז ובוגר כסא רחמים, לא נכון כלל, הוא למד בישיבה אחרת (איני זוכר שמה), אבל לא בכסא רחמים.
זה אולי לא חכם ולא מוסריכל הנסיון לכפות דעה על כלל הציבור הוא דבר מגונה.
בעיני יש להביא את כל הדעות - לפחות בעולם הספרדי - ונדמה לי שהרב עובדיה עשה את זה יפה מאוד למרות הנסיון שלו לבטל מנהגים וכו'.
השאלה הייתה באופן כללי, ואולי בלוח השנה שמיועד ליוצאי עירק אשר נשארו נאמנים לבן איש חי ולא זזים ממנו ימין או שמאל - כמו שלא כתוב בשער הלוח... - אפשר לקבל את ההסבר שלך.
האם ראוי שלא להביא דעות חולקות? זה פחד מביקורת? אי רצון לספור את הרב ואת תורתו ואת תלמידיו או מאמיניו?
האם ההתעלמות הגורפת של אהבת שלום מהגר"ע יוסף ותלמידיו (שאתה אחד מהם...) היא בסדר, חכמה, מוסרית, לא פוליטית?
כעת שאלתי את בנו רבי יעקב והשיב לי שזה לא נכון. והבין וחזר ע"ז שזה דעת מרן שאפשר להצטרף במרפסותהאם מישהו יודע האם נכון הוא מה שכתב שחכם שלום הודה וחזר בו לאחר קבלת המכתב של הרב יצחק?
הצג קובץ מצורף 1612
לגבי מה הוא ראה וצחק, על המרפסות או על הפקקים.כעת שאלתי את בנו רבי יעקב והשיב לי שזה שקר גמור. והבין וחזר ע"ז שזה דעת מרן שאפשר להצטרף במרפסות
והוסיף שגם אמר בלוין שאם אביו ח"ר שלום ידע מכל טענותיו בענין פתיחת הפקקים הבשבת היה מודה להתיר וחבל שלא ראה.
ואמר לי הגר"י הוא ראה הכל, וצחק ממה שכתב שם. והמעיין בדברין יראה שהשיב על כל טענותיו של הילקו"י. מרן אביו ומרן האור לציון. ומה לא ראה???? ראה ולא הסכים!
האם אתה יכול להביא את כל דבריו של חכם שלום שם [פשוט גמרנו כעת בכולל סימן שיד' ועסקנו בענין זה]צחק מהפקקים, חכם שלום זיע"א דעתו ידועה שזה דאו' ואין מה להקל, היה בשבת במקום שאין בקבוק פתוח והורה לקדש על חלות וע"ז אמרו בלוין שחבל שלא ידע ממש"כ בילוק"י, וכשביקשו מח' שלום זיע"א שיתן מאמר לספר הזכרון למרן הגרע"י הדגיש במיוחד שרוצה לכתוב על זה דווקא
הצג קובץ מצורף 1614
כך היא דרכו של הרב יצחק יוסף?המסורת האשכנזית הייתה הרבה יותר מחרימה ומרחקת, ואילו הספרדית יותר מקרבת (אא"כ מישהו בא לקלקל שיצאו נגדם בכל תוקף וגדרו גדרות וכו)
מבואר ברבינו בחיי ובפוסקים שצריך להבדיל בין קמץ לפתח, ואם לא זה כפירה.
אני מדבר על העבר, על לפני שעלו לארץ.כך היא דרכו של הרב יצחק יוסף?
כך היתה דרכו של מרן הגרע"י?
בהחלט.מבואר ברבינו בחיי ובפוסקים שצריך להבדיל בין קמץ לפתח, ואם לא זה כפירה.
למה אם אנחנו לא מקפידים על מה שאנחנו צריכים, אנחנו צריכים להקפיד על מה שהשכן נהג? למה לא נתחיל להקפיד על מה שאנחנו צריכים?לשון הרבינו בחיי, בין קודש לחול ובין אור לחושך.
לכן אם לא מבדילים בין קמץ לפתח כמסורת הספרדים,
לפחות שיבדילו כמסורת האשכנזים.
לא היה תוקף?לגבי הגרע"י - דרכו הייתה כך בהחלט (ע"ע הירידה לשדות הקירוב הפסיקות וכו)
אדרבא, תקפיד על מה שאתה צריך להקפיד, ואם לא, לפחות תעשה כשיטות מסויימות.למה אם אנחנו לא מקפידים על מה שאנחנו צריכים, אנחנו צריכים להקפיד על מה שהשכן נהג? למה לא נתחיל להקפיד על מה שאנחנו צריכים?
היה תוקף, ברור, אבל בגישה הכללית שלו הוא היה הרבה יותר מקרב והרבה יותר פונה לעם מאשר גדולי הליטאים/החסידים שהסתגרו בקהילותיהם ובעריהם.לא היה תוקף?
לא מזמן העלו כאן כמה וכמה דברים...
אז דעתי היא שצריך להקפיד על מה שצריך. מי שלא מקפיד שלפחות לא יעוות.אדרבא, תקפיד על מה שאתה צריך להקפיד, ואם לא, לפחות תעשה כשיטות מסויימות.
אבל סתם לא לעשות כאף מסורת, אלא להמציא משהו חדש, לא.
עניין הקירוב הוא דבר אחר.היה תוקף, ברור, אבל בגישה הכללית שלו הוא היה הרבה יותר מקרב והרבה יותר פונה לעם מאשר גדולי הליטאים/החסידים שהסתגרו בקהילותיהם ובעריהם.
מה עדיף, שאחד יברך כמסורת שאינה של אבותיו, או שיברך כמסורת חדשה שהוא המציא?אז דעתי היא שצריך להקפיד על מה שצריך. מי שלא מקפיד שלפחות לא יעוות.
בגדול - שני דברים שונים, בקצת יותר לעומק -שניהם ממעין אחד נובע.עניין הקירוב הוא דבר אחר.
עירוב פרשיות שנינו כאן.
לדעתי? שישאר עם שיבוש וידע שהוא שיבוש מאשר שיאמץ מסורת לא שלו וילך אחריה עם הכשרמה עדיף, שאחד יברך כמסורת שאינה של אבותיו, או שיברך כמסורת חדשה שהוא המציא?
ברור שהאידיאל לעשות כמסורת אבותיו, אבל אם לא מה עדיף?
איני יודע דעתם של כל הגדולים,לדעתי? שישאר עם שיבוש וידע שהוא שיבוש מאשר שיאמץ מסורת לא שלו וילך אחריה עם הכשר
1. הגיבו היטב, ואצ"ל.1. ידועים דברי הח"ח בגודל האיסור החמור לומר לבעל תשובה "זכור מעשיך הראשונים".
ובעיקר העניין, היו גדולים רבים שלא הגיעו מבית חרדי, וד"ל.
2. מה הקשר בין ספר יבי"א למסורת הספרדים? וכי עניין היתר מכירה קשור למסורת הספרדים?
3. מה שאמר שיבי"א זה ספר טוב למראי מקומות,
נראה לך שאמר את זה לעצמו?
דעתו ידועה שלא לפסוק מספר זה הלכות.
4. לא מדוייק בכלל. הוא טוען שצריך להבדיל בין קמץ לפתח, וזה לכו"ע, גם לבני עדות המזרח. עי' בשו"ע שכתב שמברכים "להניח" תפילין עם קמץ תחת הה"א, וכבר האריכו בזה ברבינו בחיי, האבן עזרא, ועד ועוד, עד שו"ת יבא ידיד סי' י.

ישר כוחך.1. הגיבו היטב, ואצ"ל.
2. היה סוג של חשדנות כלפי דברים שהם בסיס מסורת הספרדים, כ"ש וכ"ש על יביע אומר שמתבסס הרבה על גדולים ספרדים ("איזה רב במצרים" - כלשונו של הגאון מסטייפלאע). ומ"מ היתר המכירה הותר על ידי גדולי הספרדים בא"י, אפשר להאריך בזה, כותב הגאון מקוטנא, יו"ד סימן נג: בפרט כי גדולי רבני ספרד אשר צפרנם עבה מכריסם של חכמי אשכנז הם מתירים שיעבדו הנכרים בשביעית על ידי מכירה.
3. אי אפשר להתבסס על דעה שנטענה שנטענה בבית של אחד הרבנים ולהרוס על פיה עולמות של תורה... שא"כ כמעט לא הנחת בן לאברהם אבינו... הוא אמר ש"עובדיה מיקל כמו גופן אלא שהוא עם יראת שמים והוא מסתמך על איזה רב במצרים". לא הייתי מהמר שהוא באמת חקר מי הוא הרב ממצרים שבאמת דעתו הייתה מוחלטת - אין לספרדים ללכת לפי רבניהם...
4. מעניין שהאבן עזרא שלי, בתחילת ספר צחות, כותב שאנשי מצרים ואפריקה יודעים לקרוא את הקמץ... שבספרד קוראים אותו כפתח. וכן מבואר ברי"ף לעניין ההפסק הנצרך בין וחרה אף, וכ"כ דונש (השנים האחרונים מצפון מערב אפריקה) שקריאת הקמץ ידועה לאנשי טבריה. וכ"כ הרד"ק שאין ידיעה בזה. ואגב, רש"י בכל מקום לא מבדיל ביניהם (יעב"ץ ברכות מז). כך גם בפיוטי אשכנז, וכן משמע בספר דייקות לרשב"ם, כך שהקמץ האשכנזי הוא חדש ואינו מעוגן במסורת קדמוניהם.הצג קובץ מצורף 1620
אין דמיון בין ההיתר של הישא ברכה להיתר המדומה בן זמננו. הישא ברכה כתב שההיתר מחמת שכל הקרקעות שייכות לשלטון התורכי וגם לא התיר שיהודי יעבוד בקרקע ועוד ועודומ"מ היתר המכירה הותר על ידי גדולי הספרדים בא"י, אפשר להאריך בזה, כותב הגאון מקוטנא, יו"ד סימן נג: בפרט כי גדולי רבני ספרד אשר צפרנם עבה מכריסם של חכמי אשכנז הם מתירים שיעבדו הנכרים בשביעית על ידי מכירה.
גם אם רבותיך סוברים שההיתר לא נכון זה לא מתיר לך ולא הופך אותך לחכם יותר אם תזלזל בגדולי הדור שהתירוהיתר מדומה
הניסוח היתר מדומה הוא לא שלי אלא של אחד מהרבנים או יותר מאחד. יותר מאוחר נחפש מיהו הרב.גם אם רבותיך סוברים שההיתר לא נכון זה לא מתיר לך ולא הופך אותך לחכם יותר אם תזלזל בגדולי הדור שהתירו
וכי המשנ"ב לא מביא דברים מספרדים?2. היה סוג של חשדנות כלפי דברים שהם בסיס מסורת הספרדים, כ"ש וכ"ש על יביע אומר שמתבסס הרבה על גדולים ספרדים ("איזה רב במצרים" - כלשונו של הגאון מסטייפלאע). ומ"מ היתר המכירה הותר על ידי גדולי הספרדים בא"י, אפשר להאריך בזה, כותב הגאון מקוטנא, יו"ד סימן נג: בפרט כי גדולי רבני ספרד אשר צפרנם עבה מכריסם של חכמי אשכנז הם מתירים שיעבדו הנכרים בשביעית על ידי מכירה.
לפי הידוע לי השתדל גם כשלמד בכולל לא לקבל כסף על לימודו והיה מוכר את הציורים לפרנסתו.יש בזה פרנסה
3. אי אפשר להתבסס על דעה שנטענה בבית של אחד הרבנים ולהרוס על פיה עולמות של תורה... שא"כ כמעט לא הנחת בן לאברהם אבינו... הוא אמר ש"הרב עובדיה מיקל כמו גורן אלא שהוא עם יראת שמים והוא מסתמך על איזה רב במצרים". לא הייתי מהמר שהוא באמת חקר מי הוא הרב ממצרים שבאמת דעתו הייתה מוחלטת - אין לספרדים ללכת לפי רבניהם...