מכתבים מהרב יצחק יוסף

[מתאבק בעפר חכמי הדור]

צחק מהפקקים, חכם שלום זיע"א דעתו ידועה שזה דאו' ואין מה להקל, היה בשבת במקום שאין בקבוק פתוח והורה לקדש על חלות וע"ז אמרו בלוין שחבל שלא ידע ממש"כ בילוק"י, וכשביקשו מח' שלום זיע"א שיתן מאמר לספר הזכרון למרן הגרע"י הדגיש במיוחד שרוצה לכתוב על זה דווקא
הצג קובץ מצורף 1614

האם אתה יכול להביא את כל דבריו של חכם שלום שם [פשוט גמרנו כעת בכולל סימן שיד' ועסקנו בענין זה]

 

[מתוק מדבש]

העיקר לחפש את האמת באמת

 

[חיי עולם]

המסורת האשכנזית הייתה הרבה יותר מחרימה ומרחקת, ואילו הספרדית יותר מקרבת (אא"כ מישהו בא לקלקל שיצאו נגדם בכל תוקף וגדרו גדרות וכו)

כך היא דרכו של הרב יצחק יוסף?
כך היתה דרכו של מרן הגרע"י?

 

[חיי עולם]

??

מבואר ברבינו בחיי ובפוסקים שצריך להבדיל בין קמץ לפתח, ואם לא זה כפירה.
לשון הרבינו בחיי, בין קודש לחול ובין אור לחושך.
לכן אם לא מבדילים בין קמץ לפתח כמסורת הספרדים,
לפחות שיבדילו כמסורת האשכנזים.

 

[מרנן ורבנן]

כך היא דרכו של הרב יצחק יוסף?
כך היתה דרכו של מרן הגרע"י?

אני מדבר על העבר, על לפני שעלו לארץ.
לגבי הגרע"י - דרכו הייתה כך בהחלט (ע"ע הירידה לשדות הקירוב הפסיקות וכו)
לגבי בנו - זוהי סוגיה מרתקת בפני עצמה ובלי מסורת.

מבואר ברבינו בחיי ובפוסקים שצריך להבדיל בין קמץ לפתח, ואם לא זה כפירה.

בהחלט.

לשון הרבינו בחיי, בין קודש לחול ובין אור לחושך.
לכן אם לא מבדילים בין קמץ לפתח כמסורת הספרדים,
לפחות שיבדילו כמסורת האשכנזים.

למה אם אנחנו לא מקפידים על מה שאנחנו צריכים, אנחנו צריכים להקפיד על מה שהשכן נהג? למה לא נתחיל להקפיד על מה שאנחנו צריכים?

 

[חיי עולם]

לגבי הגרע"י - דרכו הייתה כך בהחלט (ע"ע הירידה לשדות הקירוב הפסיקות וכו)

לא היה תוקף?
לא מזמן העלו כאן כמה וכמה דברים...

 

[חיי עולם]

למה אם אנחנו לא מקפידים על מה שאנחנו צריכים, אנחנו צריכים להקפיד על מה שהשכן נהג? למה לא נתחיל להקפיד על מה שאנחנו צריכים?

אדרבא, תקפיד על מה שאתה צריך להקפיד, ואם לא, לפחות תעשה כשיטות מסויימות.
אבל סתם לא לעשות כאף מסורת, אלא להמציא משהו חדש, לא.

 

[מרנן ורבנן]

לא היה תוקף?
לא מזמן העלו כאן כמה וכמה דברים...

היה תוקף, ברור, אבל בגישה הכללית שלו הוא היה הרבה יותר מקרב והרבה יותר פונה לעם מאשר גדולי הליטאים/החסידים שהסתגרו בקהילותיהם ובעריהם.

אדרבא, תקפיד על מה שאתה צריך להקפיד, ואם לא, לפחות תעשה כשיטות מסויימות.
אבל סתם לא לעשות כאף מסורת, אלא להמציא משהו חדש, לא.

אז דעתי היא שצריך להקפיד על מה שצריך. מי שלא מקפיד שלפחות לא יעוות.

 

[חיי עולם]

היה תוקף, ברור, אבל בגישה הכללית שלו הוא היה הרבה יותר מקרב והרבה יותר פונה לעם מאשר גדולי הליטאים/החסידים שהסתגרו בקהילותיהם ובעריהם.

עניין הקירוב הוא דבר אחר.
עירוב פרשיות שנינו כאן.

 

[חיי עולם]

אז דעתי היא שצריך להקפיד על מה שצריך. מי שלא מקפיד שלפחות לא יעוות.

מה עדיף, שאחד יברך כמסורת שאינה של אבותיו, או שיברך כמסורת חדשה שהוא המציא?
ברור שהאידיאל לעשות כמסורת אבותיו, אבל אם לא מה עדיף?

 

[מרנן ורבנן]

עניין הקירוב הוא דבר אחר.
עירוב פרשיות שנינו כאן.

בגדול - שני דברים שונים, בקצת יותר לעומק -שניהם ממעין אחד נובע.

מה עדיף, שאחד יברך כמסורת שאינה של אבותיו, או שיברך כמסורת חדשה שהוא המציא?
ברור שהאידיאל לעשות כמסורת אבותיו, אבל אם לא מה עדיף?

לדעתי? שישאר עם שיבוש וידע שהוא שיבוש מאשר שיאמץ מסורת לא שלו וילך אחריה עם הכשר

 

[חיי עולם]

לדעתי? שישאר עם שיבוש וידע שהוא שיבוש מאשר שיאמץ מסורת לא שלו וילך אחריה עם הכשר

איני יודע דעתם של כל הגדולים,
אבל האגרות משה כותב שכל ההברות אמת.
ומעתה, ברור שעדיף שיאכל עם ברכה (אפילו אם נאמר שהיא בדיעבד),
מאשר שיאכל בלא ברכה.

 

[רק תורה]

1. ידועים דברי הח"ח בגודל האיסור החמור לומר לבעל תשובה "זכור מעשיך הראשונים".
ובעיקר העניין, היו גדולים רבים שלא הגיעו מבית חרדי, וד"ל.

2. מה הקשר בין ספר יבי"א למסורת הספרדים? וכי עניין היתר מכירה קשור למסורת הספרדים?

3. מה שאמר שיבי"א זה ספר טוב למראי מקומות,
נראה לך שאמר את זה לעצמו?
דעתו ידועה שלא לפסוק מספר זה הלכות.

4. לא מדוייק בכלל. הוא טוען שצריך להבדיל בין קמץ לפתח, וזה לכו"ע, גם לבני עדות המזרח. עי' בשו"ע שכתב שמברכים "להניח" תפילין עם קמץ תחת הה"א, וכבר האריכו בזה ברבינו בחיי, האבן עזרא, ועד ועוד, עד שו"ת יבא ידיד סי' י.

1. הגיבו היטב, ואצ"ל.
2. היה סוג של חשדנות כלפי דברים שהם בסיס מסורת הספרדים, כ"ש וכ"ש על יביע אומר שמתבסס הרבה על גדולים ספרדים ("איזה רב במצרים" - כלשונו של הגאון מסטייפלאע). ומ"מ היתר המכירה הותר על ידי גדולי הספרדים בא"י, אפשר להאריך בזה, כותב הגאון מקוטנא, יו"ד סימן נג: בפרט כי גדולי רבני ספרד אשר צפרנם עבה מכריסם של חכמי אשכנז הם מתירים שיעבדו הנכרים בשביעית על ידי מכירה.
3. אי אפשר להתבסס על דעה שנטענה בבית של אחד הרבנים ולהרוס על פיה עולמות של תורה... שא"כ כמעט לא הנחת בן לאברהם אבינו... הוא אמר ש"הרב עובדיה מיקל כמו גורן אלא שהוא עם יראת שמים והוא מסתמך על איזה רב במצרים". לא הייתי מהמר שהוא באמת חקר מי הוא הרב ממצרים שבאמת דעתו הייתה מוחלטת - אין לספרדים ללכת לפי רבניהם...
4. מעניין שהאבן עזרא שלי, בתחילת ספר צחות, כותב שאנשי מצרים ואפריקה יודעים לקרוא את הקמץ... שבספרד קוראים אותו כפתח. וכן מבואר ברי"ף לעניין ההפסק הנצרך בין וחרה אף, וכ"כ דונש (השנים האחרונים מצפון מערב אפריקה) שקריאת הקמץ ידועה לאנשי טבריה. וכ"כ הרד"ק שאין ידיעה בזה. ואגב, רש"י בכל מקום לא מבדיל ביניהם (יעב"ץ ברכות מז). כך גם בפיוטי אשכנז, וכן משמע בספר דייקות לרשב"ם, כך שהקמץ האשכנזי הוא חדש ואינו מעוגן במסורת קדמוניהם.

 

[מרנן ורבנן]

1. הגיבו היטב, ואצ"ל.
2. היה סוג של חשדנות כלפי דברים שהם בסיס מסורת הספרדים, כ"ש וכ"ש על יביע אומר שמתבסס הרבה על גדולים ספרדים ("איזה רב במצרים" - כלשונו של הגאון מסטייפלאע). ומ"מ היתר המכירה הותר על ידי גדולי הספרדים בא"י, אפשר להאריך בזה, כותב הגאון מקוטנא, יו"ד סימן נג: בפרט כי גדולי רבני ספרד אשר צפרנם עבה מכריסם של חכמי אשכנז הם מתירים שיעבדו הנכרים בשביעית על ידי מכירה.
3. אי אפשר להתבסס על דעה שנטענה שנטענה בבית של אחד הרבנים ולהרוס על פיה עולמות של תורה... שא"כ כמעט לא הנחת בן לאברהם אבינו... הוא אמר ש"עובדיה מיקל כמו גופן אלא שהוא עם יראת שמים והוא מסתמך על איזה רב במצרים". לא הייתי מהמר שהוא באמת חקר מי הוא הרב ממצרים שבאמת דעתו הייתה מוחלטת - אין לספרדים ללכת לפי רבניהם...
4. מעניין שהאבן עזרא שלי, בתחילת ספר צחות, כותב שאנשי מצרים ואפריקה יודעים לקרוא את הקמץ... שבספרד קוראים אותו כפתח. וכן מבואר ברי"ף לעניין ההפסק הנצרך בין וחרה אף, וכ"כ דונש (השנים האחרונים מצפון מערב אפריקה) שקריאת הקמץ ידועה לאנשי טבריה. וכ"כ הרד"ק שאין ידיעה בזה. ואגב, רש"י בכל מקום לא מבדיל ביניהם (יעב"ץ ברכות מז). כך גם בפיוטי אשכנז, וכן משמע בספר דייקות לרשב"ם, כך שהקמץ האשכנזי הוא חדש ואינו מעוגן במסורת קדמוניהם.הצג קובץ מצורף 1620

ישר כוחך.

 

[ידידיה]

ומ"מ היתר המכירה הותר על ידי גדולי הספרדים בא"י, אפשר להאריך בזה, כותב הגאון מקוטנא, יו"ד סימן נג: בפרט כי גדולי רבני ספרד אשר צפרנם עבה מכריסם של חכמי אשכנז הם מתירים שיעבדו הנכרים בשביעית על ידי מכירה.

אין דמיון בין ההיתר של הישא ברכה להיתר המדומה בן זמננו. הישא ברכה כתב שההיתר מחמת שכל הקרקעות שייכות לשלטון התורכי וגם לא התיר שיהודי יעבוד בקרקע ועוד ועוד

 

[מרנן ורבנן]

היתר מדומה

גם אם רבותיך סוברים שההיתר לא נכון זה לא מתיר לך ולא הופך אותך לחכם יותר אם תזלזל בגדולי הדור שהתירו

 

[ידידיה]

גם אם רבותיך סוברים שההיתר לא נכון זה לא מתיר לך ולא הופך אותך לחכם יותר אם תזלזל בגדולי הדור שהתירו

הניסוח היתר מדומה הוא לא שלי אלא של אחד מהרבנים או יותר מאחד. יותר מאוחר נחפש מיהו הרב.

 

[חיי עולם]

2. היה סוג של חשדנות כלפי דברים שהם בסיס מסורת הספרדים, כ"ש וכ"ש על יביע אומר שמתבסס הרבה על גדולים ספרדים ("איזה רב במצרים" - כלשונו של הגאון מסטייפלאע). ומ"מ היתר המכירה הותר על ידי גדולי הספרדים בא"י, אפשר להאריך בזה, כותב הגאון מקוטנא, יו"ד סימן נג: בפרט כי גדולי רבני ספרד אשר צפרנם עבה מכריסם של חכמי אשכנז הם מתירים שיעבדו הנכרים בשביעית על ידי מכירה.

וכי המשנ"ב לא מביא דברים מספרדים?
כן, יש עניין אחר, האם אפשר לסמוך על הגניזה הקהירית.

 

[נחום]

יש בזה פרנסה

לפי הידוע לי השתדל גם כשלמד בכולל לא לקבל כסף על לימודו והיה מוכר את הציורים לפרנסתו.

 

[חיי עולם]

3. אי אפשר להתבסס על דעה שנטענה בבית של אחד הרבנים ולהרוס על פיה עולמות של תורה... שא"כ כמעט לא הנחת בן לאברהם אבינו... הוא אמר ש"הרב עובדיה מיקל כמו גורן אלא שהוא עם יראת שמים והוא מסתמך על איזה רב במצרים". לא הייתי מהמר שהוא באמת חקר מי הוא הרב ממצרים שבאמת דעתו הייתה מוחלטת - אין לספרדים ללכת לפי רבניהם...

דבר ראשון, זה לא בית של אחד הרבנים, אלא של אחד מגדולי ומנהיגי הדור.
דבר שני, ודאי שכל תלמיד של הקה"י יכול לסבור כמותו.
וכי התורה ניתנה ברחוב הקבלן?