מכתבים מהרב יצחק יוסף

  • יוזם האשכול יוזם האשכול חיי עולם
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
היכן ראית שזלזלתי במישהו? שהזכרתי שהוא בעל תשובה? או שלא ידעתי שהוא שימש את גאוני בבל בעניין היחס לגר"ע?
תעשה לי טובה תגדיל ראש בבקשה ותתייחס לגופם של דברים בלי כינויים וגינויים...
לכאורה התכוון על מרן הגרח"ק
 
לכאורה התכוון על מרן הגרח"ק
דיברתי על הגאון הסטייפלר, שמה שנאמר בבית - אם נאמר - לא כוון לציבור הרחב, בוודאי לא לספרדים.
כתבתי שדעתו בעניינים ספציפיים - השיעורים וספרי התורה הספרדים וכו' לא מקובלת על כלל הציבור, ורוב הליטאים שאני מכיר סבורים כעיקר הדין כר"ח נאה ושאפשר לברך על ס"ת ספרדי - למעט קהילות קטנות של חזונישניקים.
 
קטע מתוך מכתב להרב רפאל יוסיפוב מתאריך ל תשרי תשפ"ד.

הצג קובץ מצורף 1611
מה שכתב שהרב שבתי לוי (אח של הרב משה לוי) תלמיד הרב מאזוז ובוגר כסא רחמים, לא נכון כלל, הוא למד בישיבה אחרת (איני זוכר שמה), אבל לא בכסא רחמים.
 
האם מישהו יודע האם נכון הוא מה שכתב שחכם שלום הודה וחזר בו לאחר קבלת המכתב של הרב יצחק?

1739783961528.png
 
כל הנסיון לכפות דעה על כלל הציבור הוא דבר מגונה.
בעיני יש להביא את כל הדעות - לפחות בעולם הספרדי - ונדמה לי שהרב עובדיה עשה את זה יפה מאוד למרות הנסיון שלו לבטל מנהגים וכו'.
השאלה הייתה באופן כללי, ואולי בלוח השנה שמיועד ליוצאי עירק אשר נשארו נאמנים לבן איש חי ולא זזים ממנו ימין או שמאל - כמו שלא כתוב בשער הלוח... - אפשר לקבל את ההסבר שלך.
האם ראוי שלא להביא דעות חולקות? זה פחד מביקורת? אי רצון לספור את הרב ואת תורתו ואת תלמידיו או מאמיניו?
האם ההתעלמות הגורפת של אהבת שלום מהגר"ע יוסף ותלמידיו (שאתה אחד מהם...) היא בסדר, חכמה, מוסרית, לא פוליטית?
זה אולי לא חכם ולא מוסרי
אבל זה לא מתיר לבזות ת"ח באופן פומבי יומם ולילה בפני ההמון הנבער בכתב ובע"פ.
זה מזכיר את הילדים שמתקוטטים מי התחיל.
בקיצור: הרב ימ"ה לא ביזה אף אחד
 
האם מישהו יודע האם נכון הוא מה שכתב שחכם שלום הודה וחזר בו לאחר קבלת המכתב של הרב יצחק?

הצג קובץ מצורף 1612
כעת שאלתי את בנו רבי יעקב והשיב לי שזה שקר גמור. והבין וחזר ע"ז שזה דעת מרן שאפשר להצטרף במרפסות
והוסיף שגם אמר בלוין שאם אביו ח"ר שלום ידע מכל טענותיו בענין פתיחת הפקקים הבשבת היה מודה להתיר וחבל שלא ראה.
ואמר לי הגר"י הוא ראה הכל, וצחק ממה שכתב שם. והמעיין בדבריו יראה שהשיב על כל טענותיו של הילקו"י. מרן אביו ומרן האור לציון. ומה לא ראה???? ראה ולא הסכים!
 
כעת שאלתי את בנו רבי יעקב והשיב לי שזה שקר גמור. והבין וחזר ע"ז שזה דעת מרן שאפשר להצטרף במרפסות
והוסיף שגם אמר בלוין שאם אביו ח"ר שלום ידע מכל טענותיו בענין פתיחת הפקקים הבשבת היה מודה להתיר וחבל שלא ראה.
ואמר לי הגר"י הוא ראה הכל, וצחק ממה שכתב שם. והמעיין בדברין יראה שהשיב על כל טענותיו של הילקו"י. מרן אביו ומרן האור לציון. ומה לא ראה???? ראה ולא הסכים!
לגבי מה הוא ראה וצחק, על המרפסות או על הפקקים.
ואגב איפה חכם שלום דיבר על פקקים, ומה היתה דעתו.
 
צחק מהפקקים, חכם שלום זיע"א דעתו ידועה שזה דאו' ואין מה להקל, היה בשבת במקום שאין בקבוק פתוח והורה לקדש על חלות וע"ז אמרו בלוין שחבל שלא ידע ממש"כ בילוק"י, וכשביקשו מח' שלום זיע"א שיתן מאמר לספר הזכרון למרן הגרע"י הדגיש במיוחד שרוצה לכתוב על זה דווקא
1739792158005.png
 
צחק מהפקקים, חכם שלום זיע"א דעתו ידועה שזה דאו' ואין מה להקל, היה בשבת במקום שאין בקבוק פתוח והורה לקדש על חלות וע"ז אמרו בלוין שחבל שלא ידע ממש"כ בילוק"י, וכשביקשו מח' שלום זיע"א שיתן מאמר לספר הזכרון למרן הגרע"י הדגיש במיוחד שרוצה לכתוב על זה דווקא
הצג קובץ מצורף 1614
האם אתה יכול להביא את כל דבריו של חכם שלום שם [פשוט גמרנו כעת בכולל סימן שיד' ועסקנו בענין זה]
 
העיקר לחפש את האמת באמת
 

קבצים מצורפים

העיקר לחפש את האמת באמת
תורתינו אמת כתיב בה. ואינה נדבקת נמסכת ומתהווה לאחד עם החכם עד להיותה בשר מבשרו עצם מעצמיו, ועד להיותו "דרופתקי דאורייתא" ממש, אלא למי שהוא אמת ומשתדל באמת לאמת וד"ל.
 
המסורת האשכנזית הייתה הרבה יותר מחרימה ומרחקת, ואילו הספרדית יותר מקרבת (אא"כ מישהו בא לקלקל שיצאו נגדם בכל תוקף וגדרו גדרות וכו)
כך היא דרכו של הרב יצחק יוסף?
כך היתה דרכו של מרן הגרע"י?
 
מבואר ברבינו בחיי ובפוסקים שצריך להבדיל בין קמץ לפתח, ואם לא זה כפירה.
לשון הרבינו בחיי, בין קודש לחול ובין אור לחושך.
לכן אם לא מבדילים בין קמץ לפתח כמסורת הספרדים,
לפחות שיבדילו כמסורת האשכנזים.
 
כך היא דרכו של הרב יצחק יוסף?
כך היתה דרכו של מרן הגרע"י?
אוסיף לדבריך, הרי כיום מה שמעניין אברך ספרדי מצוי ביום ראשון בבוקר זה 'את מי הראשל"צ מחק אתמול...'.
מתקיפים כמוהו לא זכורים ביהדות מימות הרב שך ואף קודם.
וכמובן, הכל, בדרכה של תורה.
 
כך היא דרכו של הרב יצחק יוסף?
כך היתה דרכו של מרן הגרע"י?
אני מדבר על העבר, על לפני שעלו לארץ.
לגבי הגרע"י - דרכו הייתה כך בהחלט (ע"ע הירידה לשדות הקירוב הפסיקות וכו)
לגבי בנו - זוהי סוגיה מרתקת בפני עצמה ובלי מסורת.
מבואר ברבינו בחיי ובפוסקים שצריך להבדיל בין קמץ לפתח, ואם לא זה כפירה.
בהחלט.
לשון הרבינו בחיי, בין קודש לחול ובין אור לחושך.
לכן אם לא מבדילים בין קמץ לפתח כמסורת הספרדים,
לפחות שיבדילו כמסורת האשכנזים.
למה אם אנחנו לא מקפידים על מה שאנחנו צריכים, אנחנו צריכים להקפיד על מה שהשכן נהג? למה לא נתחיל להקפיד על מה שאנחנו צריכים?
 
למה אם אנחנו לא מקפידים על מה שאנחנו צריכים, אנחנו צריכים להקפיד על מה שהשכן נהג? למה לא נתחיל להקפיד על מה שאנחנו צריכים?
אדרבא, תקפיד על מה שאתה צריך להקפיד, ואם לא, לפחות תעשה כשיטות מסויימות.
אבל סתם לא לעשות כאף מסורת, אלא להמציא משהו חדש, לא.
 
לא היה תוקף?
לא מזמן העלו כאן כמה וכמה דברים...
היה תוקף, ברור, אבל בגישה הכללית שלו הוא היה הרבה יותר מקרב והרבה יותר פונה לעם מאשר גדולי הליטאים/החסידים שהסתגרו בקהילותיהם ובעריהם.
אדרבא, תקפיד על מה שאתה צריך להקפיד, ואם לא, לפחות תעשה כשיטות מסויימות.
אבל סתם לא לעשות כאף מסורת, אלא להמציא משהו חדש, לא.
אז דעתי היא שצריך להקפיד על מה שצריך. מי שלא מקפיד שלפחות לא יעוות.
 
היה תוקף, ברור, אבל בגישה הכללית שלו הוא היה הרבה יותר מקרב והרבה יותר פונה לעם מאשר גדולי הליטאים/החסידים שהסתגרו בקהילותיהם ובעריהם.
עניין הקירוב הוא דבר אחר.
עירוב פרשיות שנינו כאן.
 
אז דעתי היא שצריך להקפיד על מה שצריך. מי שלא מקפיד שלפחות לא יעוות.
מה עדיף, שאחד יברך כמסורת שאינה של אבותיו, או שיברך כמסורת חדשה שהוא המציא?
ברור שהאידיאל לעשות כמסורת אבותיו, אבל אם לא מה עדיף?
 
עניין הקירוב הוא דבר אחר.
עירוב פרשיות שנינו כאן.
בגדול - שני דברים שונים, בקצת יותר לעומק -שניהם ממעין אחד נובע.
מה עדיף, שאחד יברך כמסורת שאינה של אבותיו, או שיברך כמסורת חדשה שהוא המציא?
ברור שהאידיאל לעשות כמסורת אבותיו, אבל אם לא מה עדיף?
לדעתי? שישאר עם שיבוש וידע שהוא שיבוש מאשר שיאמץ מסורת לא שלו וילך אחריה עם הכשר
 
לדעתי? שישאר עם שיבוש וידע שהוא שיבוש מאשר שיאמץ מסורת לא שלו וילך אחריה עם הכשר
איני יודע דעתם של כל הגדולים,
אבל האגרות משה כותב שכל ההברות אמת.
ומעתה, ברור שעדיף שיאכל עם ברכה (אפילו אם נאמר שהיא בדיעבד),
מאשר שיאכל בלא ברכה.
 
1. ידועים דברי הח"ח בגודל האיסור החמור לומר לבעל תשובה "זכור מעשיך הראשונים".
ובעיקר העניין, היו גדולים רבים שלא הגיעו מבית חרדי, וד"ל.

2. מה הקשר בין ספר יבי"א למסורת הספרדים? וכי עניין היתר מכירה קשור למסורת הספרדים?

3. מה שאמר שיבי"א זה ספר טוב למראי מקומות,
נראה לך שאמר את זה לעצמו?
דעתו ידועה שלא לפסוק מספר זה הלכות.

4. לא מדוייק בכלל. הוא טוען שצריך להבדיל בין קמץ לפתח, וזה לכו"ע, גם לבני עדות המזרח. עי' בשו"ע שכתב שמברכים "להניח" תפילין עם קמץ תחת הה"א, וכבר האריכו בזה ברבינו בחיי, האבן עזרא, ועד ועוד, עד שו"ת יבא ידיד סי' י.
1. הגיבו היטב, ואצ"ל.
2. היה סוג של חשדנות כלפי דברים שהם בסיס מסורת הספרדים, כ"ש וכ"ש על יביע אומר שמתבסס הרבה על גדולים ספרדים ("איזה רב במצרים" - כלשונו של הגאון מסטייפלאע). ומ"מ היתר המכירה הותר על ידי גדולי הספרדים בא"י, אפשר להאריך בזה, כותב הגאון מקוטנא, יו"ד סימן נג: בפרט כי גדולי רבני ספרד אשר צפרנם עבה מכריסם של חכמי אשכנז הם מתירים שיעבדו הנכרים בשביעית על ידי מכירה.
3. אי אפשר להתבסס על דעה שנטענה בבית של אחד הרבנים ולהרוס על פיה עולמות של תורה... שא"כ כמעט לא הנחת בן לאברהם אבינו... הוא אמר ש"עובדיה מיקל כמו גורן אלא שהוא עם יראת שמים והוא מסתמך על איזה רב במצרים". לא הייתי מהמר שהוא באמת חקר מי הוא הרב ממצרים שבאמת דעתו הייתה מוחלטת - אין לספרדים ללכת לפי רבניהם...
4. מעניין שהאבן עזרא שלי, בתחילת ספר צחות, כותב שאנשי מצרים ואפריקה יודעים לקרוא את הקמץ... שבספרד קוראים אותו כפתח. וכן מבואר ברי"ף לעניין ההפסק הנצרך בין וחרה אף, וכ"כ דונש (השנים האחרונים מצפון מערב אפריקה) שקריאת הקמץ ידועה לאנשי טבריה. וכ"כ הרד"ק שאין ידיעה בזה. ואגב, רש"י בכל מקום לא מבדיל ביניהם (יעב"ץ ברכות מז). כך גם בפיוטי אשכנז, וכן משמע בספר דייקות לרשב"ם, כך שהקמץ האשכנזי הוא חדש ואינו מעוגן במסורת קדמוניהם.אבן עזרא.JPG
 
1. הגיבו היטב, ואצ"ל.
2. היה סוג של חשדנות כלפי דברים שהם בסיס מסורת הספרדים, כ"ש וכ"ש על יביע אומר שמתבסס הרבה על גדולים ספרדים ("איזה רב במצרים" - כלשונו של הגאון מסטייפלאע). ומ"מ היתר המכירה הותר על ידי גדולי הספרדים בא"י, אפשר להאריך בזה, כותב הגאון מקוטנא, יו"ד סימן נג: בפרט כי גדולי רבני ספרד אשר צפרנם עבה מכריסם של חכמי אשכנז הם מתירים שיעבדו הנכרים בשביעית על ידי מכירה.
3. אי אפשר להתבסס על דעה שנטענה שנטענה בבית של אחד הרבנים ולהרוס על פיה עולמות של תורה... שא"כ כמעט לא הנחת בן לאברהם אבינו... הוא אמר ש"עובדיה מיקל כמו גופן אלא שהוא עם יראת שמים והוא מסתמך על איזה רב במצרים". לא הייתי מהמר שהוא באמת חקר מי הוא הרב ממצרים שבאמת דעתו הייתה מוחלטת - אין לספרדים ללכת לפי רבניהם...
4. מעניין שהאבן עזרא שלי, בתחילת ספר צחות, כותב שאנשי מצרים ואפריקה יודעים לקרוא את הקמץ... שבספרד קוראים אותו כפתח. וכן מבואר ברי"ף לעניין ההפסק הנצרך בין וחרה אף, וכ"כ דונש (השנים האחרונים מצפון מערב אפריקה) שקריאת הקמץ ידועה לאנשי טבריה. וכ"כ הרד"ק שאין ידיעה בזה. ואגב, רש"י בכל מקום לא מבדיל ביניהם (יעב"ץ ברכות מז). כך גם בפיוטי אשכנז, וכן משמע בספר דייקות לרשב"ם, כך שהקמץ האשכנזי הוא חדש ואינו מעוגן במסורת קדמוניהם.הצג קובץ מצורף 1620
ישר כוחך.
 
הוא קיבל שם כבוד גדול "כרבינו מרן נשיא מועצת חכמי התורה הגאון". הא
דמיונות של ספרדים תמימים ש,,,,,
התואר ביתד היה הגאון נשיא מועצת. זהו.
מרן???? חלומות פז.
ובדקדוק הדגישו בכמה מקומות שהגאון ולא הגאון הגדול, כי זה תואר ששמור [בזמן ההוא] לחברי המועצת בלבד!
אגב,
אפשר לבדוק זאת באוצר החכמה במוספי שב"ק שיצאו אז.
חבל לדמיין שכל העולם רואה במרן את חזות הכל.
אז זהו. שלא.
 
ומ"מ היתר המכירה הותר על ידי גדולי הספרדים בא"י, אפשר להאריך בזה, כותב הגאון מקוטנא, יו"ד סימן נג: בפרט כי גדולי רבני ספרד אשר צפרנם עבה מכריסם של חכמי אשכנז הם מתירים שיעבדו הנכרים בשביעית על ידי מכירה.
אין דמיון בין ההיתר של הישא ברכה להיתר המדומה בן זמננו. הישא ברכה כתב שההיתר מחמת שכל הקרקעות שייכות לשלטון התורכי וגם לא התיר שיהודי יעבוד בקרקע ועוד ועוד
 
ראשי תחתית