לחצו כאן – תרומה לשמואל

מנהג הספרדים באמירת תחנון במנחה של י''ג אייר

עת שערי רצון

חבר בכיר
הצטרף
5/1/25
הודעות
1,230
כל שנה ישנה מחלוקת בבתי הכנסת אם לומר מנחה בערב פסח שני במנחה
המנהג הפשוט הוא לא לומר
אבל מאידך מסברא נראה דיש לומר
כאן נברר את המנהג והמקורות וכו'
 
כל שנה ישנה מחלוקת בבתי הכנסת אם לומר מנחה בערב פסח שני במנחה
לא מכיר
המנהג הפשוט הוא לא לומר
וזה מה שאכן עושים
אבל מאידך מסברא נראה דיש לומר
למה? מאי שנא מערב ט"ו בשבט או ערב ל"ג בעומר?
כאן נברר את המנהג והמקורות וכו'
מחכים לך.
[אם צריך עזרה: כבר מהרש"ו בסידורו כתב לא לומר במנחה].
 
כך גם אמר עתה הראשל"צ הרב דוד יוסף שדעת אביו זי"ע לומר תחנון, והביא ביאור לחילוק,
והביאו לו במקום בישיבת כסא רחמים שמנהג מרן הרב מאזוז לומר ואמר נהרא נהרא ופשטי'
 
כך גם אמר עתה הראשל"צ הרב דוד יוסף שדעת אביו זי"ע לומר תחנון, והביא ביאור לחילוק,
והביאו לו במקום בישיבת כסא רחמים שמנהג מרן הרב מאזוז לומר ואמר נהרא נהרא ופשטי'
אבל בשו"ת ברכת יהודה ח"ד סי' י"ד כתב שהרב דוד יוסף חזר בו...
1746907317413.png
1746907342076.png
 
נכון
אולי יש כזה מנהג, אבל אין בו שום 'סברא' מלבד 'לא פלוג' ...
אינני רואה כאן ספק אפילו, שנאמר ספק לקולא, אילולי המנהג, דאין ידוע מתי נתפשט
דהא בדורות ראשונים גם בפסח שני גופיה היו אומרים
 
נכון
אולי יש כזה מנהג, אבל אין בו שום 'סברא' מלבד 'לא פלוג' ...
אינני רואה כאן ספק אפילו, שנאמר ספק לקולא, אילולי המנהג, דאין ידוע מתי נתפשט
דהא בדורות ראשונים גם בפסח שני גופיה היו אומרים
למה אין סברא, זה יום הקרבת הקרבן. גם אם זמן הקרבן הוא רק בשעה מסויימת.
דוגמא לדבר, תפילת עננו ביום התענית, לדעת רוב הראשונים ופסק מרן השו"ע, אומרים גם בערבית למרות שהצום מתחיל רק בעלות השחר.
 
אם כבר לפי זה צ''ע למה אומרים תחנון בט'ו, הרי פסח שני נאכל בליל ט'ו, וא''כ גם יום ט'ו הוי מעין יו''ט, ואין לומר בו תחנון כיון שהוא יום אכילת הקרבן
 
אם כבר לפי זה צ''ע למה אומרים תחנון בט'ו, הרי פסח שני נאכל בליל ט'ו, וא''כ גם יום ט'ו הוי מעין יו''ט, ואין לומר בו תחנון כיון שהוא יום אכילת הקרבן
וגם בי"ג סיון לא נאמר כי הוא יום אכילת השלמי חגיגה שהקריבו בי"ב
 
וע"כ שהנהיגו שלא לומר תחנון רק בזמן הקרבת הקרבן ולא בזמן אכילתו
וזמן הקרבתו הוא בי''ד בין הערבים ותו לא
משא'כ שאר מועדים המועד מתחיל מהלילה
מלבד ערב ר''ה וערב י'''ה שהוא רק ביום
ובגלל זה אומרים תחנון במנחה של כ'ח אלול ח' תשרי
 
וזמן הקרבתו הוא בי''ד בין הערבים ותו לא
משא'כ שאר מועדים המועד מתחיל מהלילה
מלבד ערב ר''ה וערב י'''ה שהוא רק ביום
ובגלל זה אומרים תחנון במנחה של כ'ח אלול ח' תשרי
גם ט"ו בשבט זה רק בתחילת הלילה.
 
בהלכה ברורה סי' קל"א כתב לומר תחנון.
הצג קובץ מצורף 4539
כך גם אמר עתה הראשל"צ הרב דוד יוסף שדעת אביו זי"ע לומר תחנון, והביא ביאור לחילוק,
והביאו לו במקום בישיבת כסא רחמים שמנהג מרן הרב מאזוז לומר ואמר נהרא נהרא ופשטי'
אבל בשו"ת ברכת יהודה ח"ד סי' י"ד כתב שהרב דוד יוסף חזר בו...
הצג קובץ מצורף 4541
הצג קובץ מצורף 4542
שו"ר שבארחות מרן שיצא בשנת תשע"ו כתב לא כמו שהובא בשו"ת ברכת יהודה (שנדפס בשנת תשע"ב):
1746908493236.png
ואמנם הביא שם את מנהגו של מרן זצ"ל, אבל לכאו' היה לו להזכיר שם שכיום אחר שנתגלה וכו' ההלכה שונה, ולא רק להעתיק בסתם ובשתיקה את מש"כ בהלכ"ב.
וא"כ אולי חזר בו ממש"כ בשו"ת ברכת יהודה, ומצטרף לזה מה שנכתב לעיל בשמו. (ועדיין אולי כדאי לשאול אותו בכדי שיאמר כן בפה מלא).
 
מ"מ דברי הברכת יהודה הנ"ל נראים ומסתברים, ובפרט שאנו נוהגים להקל מאוד בענייני וידוי, שאם יש ספק בפוסקים לא אומרים, (ובפרט שכך אומרים בשם האר"י, וכ"מ בחיד"א), ומה שטען הרב דוד בשיעור שכיון שיש פלוגתא על עיקר יום י"ד באייר אם אומרים בו תחנון, כבר ענה ע"ז בברכי"ה של"ג לעומר יוכיח, ע"ש.
 
בשיעור השבועי היום אמר ב'פה מלא' שיש לומר מחר תחנון
זה כבר הובא לעיל:
כך גם אמר עתה הראשל"צ הרב דוד יוסף שדעת אביו זי"ע לומר תחנון, והביא ביאור לחילוק,
והביאו לו במקום בישיבת כסא רחמים שמנהג מרן הרב מאזוז לומר ואמר נהרא נהרא ופשטי'
וכוונתי שיגיד בפה מלא שחוזר בו ממה שנכתב בשמו בברכת יהודה.
 
ראשי תחתית