לחצו כאן – תרומה לשמואל

מנהג הספרדים באמירת תחנון במנחה של י''ג אייר

אם הרב דוד יוסף הביא בשם אביו שלא לומר, ואח"כ חזר בו שכן לומר, וכעת נראה שאומר שלא לומר.
מה בכל הזמן הזה כתב הרב יצחק יוסף? שלא לומר כמו אביו או שחלק עליו וסבר שכן לומר?
 
זה כבר הובא לעיל:

וכוונתי שיגיד בפה מלא שחוזר בו ממה שנכתב בשמו בברכת יהודה.
אוקי,
סליחה שלא הבנתי את כוונתך.
ועכ"פ אם כך אומר זה בטוח שהוא חזר בו, והשאלה למה, כי הוא לא התייחס לדברי האר"י שגרמו לו לחזור בו.
 
אם הרב דוד יוסף הביא בשם אביו שלא לומר, ואח"כ חזר בו שכן לומר, וכעת נראה שאומר שלא לומר.
מה בכל הזמן הזה כתב הרב יצחק יוסף? שלא לומר כמו אביו או שחלק עליו וסבר שכן לומר?

לפי רבי דוד בפתיחת השיעור הערב, יש לומר תחנון, וכן דיבר עם אביו כמה פעמים והסכים עמו.

מאידך כך כתב א' מתלמידיו של ר' יצחק:

הנה ביום י"ד אייר פסח שני לא אומרים תחנון כמו שכתבו הפוסקים (ראה כה"ח סי' קלא ס"ק צח - צט) וכן נוהגים.

ויש לחקור מהו הטעם שאין אומרים וידוי במנחה שלפני יום שלא אומרים בו תחנון כגון בראש חודש, האם הוא כדי להודיע לעם שהערב הוא ראש חודש וכדו', או שהוא כלל בידינו, דכל יום שאין אומרים בו וידוי, אין אומרים גם במנחה שלפניו, שהוא סמוך ונראה.

ונפקא מינה בזה, בערב פסח שני, דאם הטעם הוא כדי להודיע לציבור שבערב הוא יום חג, זה שייך בראש חודש וכדו', אבל בפסח שני שכולו נקבע לצורך יחידים שלא עשו את הפסח, ולא עבור כלל הציבור, ממילא יש לומר דצריך לומר וידוי במנחה של י"ג באייר. כי אין ענין מיוחד להודיע לציבור שהערב הוא פסח שני. ודי לנו שאין אומרים וידוי בפסח שני עצמו. ועוד שבי"ד באייר בין הערביים היה קרב קרבן פסח שני ובליל ט"ו היו אוכלים את הפסח, ואם כן, די לנו שלא אומרים ביום הקרבת הפסח ולא להוסיף גם במנחה שלפניו.

וכן הש"ע, המ"ב ועוד פוסקים לא הביאו את הדין שלא אומרים תחנון ביום י"ד באייר, כי גם בזמנו זה היה חג רק ליחידים, ואין בכוחם לחייב את רוב הציבור, ואם כן, די לנו לפטור רק את היום עצמו ולסמוך על הפרי חדש שפוטר מתחנון ולא לפני. אבל לפי הכלל דכל שאין אומרים בו וידוי אין אומרים גם במנחה שלפניו, משום שהוא סמוך ונראה, אם כן גם במנחה של י"ג באייר אין לומר וידוי.

ודעת הגרש"ז אויערבאך (הליכות שלמה, מועדים הלכות ספירת העומר, עמ' שסד) לומר תחנון בי"ג באייר במנחה, ע"ש. וכן נהג הגר"י פישר זצ"ל כמובא בספר הליכות אבן ישראל (ח"א עמ' ריח). וכ"כ בשו"ת מבשרת ציון (ח"ב סי' פג) שהמנהג הנכון הוא לומר תחנון. ומ"מ המקילים שלא לאומרו יש להם ע"מ שיסמוכו, ע"ש. וכ"כ גם בהלכה ברורה (סי' קלא בירור הלכה ס"ק מא, ומ"מ כתב בספר שו"ת ברכת יהודה ח"ד סי' יד דהדר ביה הגר"ד יוסף אחר שהראה לו שדעת רבינו האר"י שלא לומר וכן יש להורות, ע"ש). וכ"כ גם בלוח ארץ ישראל.

ומעיד אני שפעם אחת התפללתי אצל מרן הראש"ל מופת הדור הגר"ע יוסף זצוק"ל במנחה של י"ג אייר ואמרו תחנון כרגיל [וכ"כ בספר ארחות מרן (ח"א עמ' שעא) שמרן זצוק"ל היה נוהג לומר תחנון ביום זה במנחה. וראה בספר עבודת עובדיה (עמ' רד) מש"כ בזה].

ומאידך ראה בכה"ח (סי' קלא ס"ק קא) שנראה שסובר שאין אומרים תחנון בערב פסח שני דהיינו במנחה של י"ג אייר, ע"ש. וכן נראה מדברי מרן החיד"א בספר קשר גודל (סי' יט). וכ"כ בספר כתר שם טוב (ח"א דף עג) ושכן מנהג ארץ ישראל, סוריה, מצרים וטורקיה, ע"ש. וכן דעת מהר"ש ויטאל בסידור חמדת ישראל שהביא מה שכתב המהרח"ו שהאר"י ז"ל הוסיף שגם במנחה של ערב פסח שני לא אומרים תחנון, ע"ש.

וכ"כ מורנו הגאון הראש"ל ר' יצחק יוסף שליט"א בשו"ת הראשון לציון (ח"ב חאו"ח סי' יב) דמאחר שיש בזה מחלוקת ותחנון רשות, אזלינן לקולא, ודלא כמו שכתבו בסידור יחוה דעת, ע"ש. וכ"פ בילקו"י (ספירת העומר, עמ' תקלו - תקלז). וכן הגר"ש ואזנר נהג שלא לומר תחנון (עי' מבית לוי, מועדי השנה, עמ' מז). וכ"כ הגר"י רצאבי בש"ע המקוצר (ח"א סי' כא סי"א). וכ"כ בספר מאמר מרדכי (להגר"מ אליהו, הלכות לימי החול, פכ"ב סמ"ב). וכ"ה בסידורים 'עוד יוסף חי' ו'איש מצליח'. וכ"כ עוד כמה אחרונים.

וע"ע בספר אבות ישראל על פרקי אבות (ח"ב שער ההלכות עמ' פג - פה), שהביא דעות הפוס' בזה, וסיים, זכורני בימי חרפי שמרן הגאון רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל הגיע לישיבת פורת יוסף בערב פסח שני כדי למסור שיעור וכו', והתפללו שם מנחה במעמד מרן זצוק"ל והגאון ר' יהודה מועלם זצ"ל ולא אמרו תחנון, ע"ש.
 
היות וביום יד ניסן מותר לעשות מלאכה בבוקר ואסור לעשות מלאכה רק מחצות . בגלל יו"ט של קרבן פסח. והיו"ט מתחיל מחצות.

וכן מבואר במשנ"ב סימן תסח סק"א (א) מחצות ולמעלה - הטעם מפני שהוא זמן שחיטת הפסח שכ"א מישראל חייב בו ויום שמביאין קרבן הוא כיו"ט ולכן אסור מד"ס במלאכה ואפילו בזה"ז דליכא קרבן עדיין האיסור במקומו עומד עכ"ל.

לפי"ז מסברא צודק מאוד הגר"ד שצריך לומר תחנון במנחה ביום יג
 
וכ"כ מורנו הגאון הראש"ל ר' יצחק יוסף שליט"א בשו"ת הראשון לציון (ח"ב חאו"ח סי' יב) דמאחר שיש בזה מחלוקת ותחנון רשות, אזלינן לקולא, ודלא כמו שכתבו בסידור יחוה דעת, ע"ש. וכ"פ בילקו"י (ספירת העומר, עמ' תקלו - תקלז).
אז הוא חולק על אביו ככה בגלוי?!
 
היות וביום יד ניסן מותר לעשות מלאכה בבוקר ואסור לעשות מלאכה רק מחצות . בגלל יו"ט של קרבן פסח. והיו"ט מתחיל מחצות.

וכן מבואר במשנ"ב סימן תסח סק"א (א) מחצות ולמעלה - הטעם מפני שהוא זמן שחיטת הפסח שכ"א מישראל חייב בו ויום שמביאין קרבן הוא כיו"ט ולכן אסור מד"ס במלאכה ואפילו בזה"ז דליכא קרבן עדיין האיסור במקומו עומד עכ"ל.

לפי"ז מסברא צודק מאוד הגר"ד שצריך לומר תחנון במנחה ביום יג
לפי דבריהם גם בשחרית יש לומר תחנון.
אבל בפוסקים מבואר שלא כך, והמנהג הפשוט לא לומר כל היום כולו, ושכן הביאו בשם האר"י כנ"ל, ולכן ממילא גם במנחה יום קודם אין לומר.
וכמובן שמי שאומר תחנון כדעת מרן הראש"ל שליט"א יש לו ע"מ לסמוך, וגם מי שלא אומר תחנון, יש לו אילנות גדולות להישען עליהם, ואין לעשות מזה מחלוקות, דלא גרע מיום העצמאות...
 
לפי דבריהם גם בשחרית יש לומר תחנון
כיון דסוף סוף הוא יום הקרבת הקרבן גם בשחרית, ולכן יש מקומות נהגו איסור מלאכה בי''ד שחרית
אבל בפוסקים מבואר שלא כך, והמנהג הפשוט לא לומר כל היום כולו, ושכן הביאו בשם האר"י כנ"ל, ולכן ממילא גם במנחה יום קודם אין לומר.
אינו מפורש בשער הכוונות, ולכן לא עדיפא משאר אחרונים
 
אינו מפורש בשער הכוונות, ולכן לא עדיפא משאר אחרונים
מהרש"ו (בנו של מהרח"ו) מביא בשם רבינו האריז"ל. ובודאי דעדיפא משאר אחרונים, שבעניני תפילה לכו"ע הולכים אחר מנהג רבינו האר"י.

יצאתי מבולבל מכל הענין הזה, מה דעת הרב דוד יוסף לומר או לא לומר בשיעור ובספר אמר לומר תחנון, בשו"ת ברכת יהודה הביא בשמו שחוזר בו בהגלות נגלות רבינו האריז"ל שלא לומר בי"ג. האם הרב דוד יחלוק על מנהג רבינו האר"י?
 
לפי דבריהם גם בשחרית יש לומר תחנון.
אבל בפוסקים מבואר שלא כך, והמנהג הפשוט לא לומר כל היום כולו, ושכן הביאו בשם האר"י כנ"ל, ולכן ממילא גם במנחה יום קודם אין לומר.
וכמובן שמי שאומר תחנון כדעת מרן הראש"ל שליט"א יש לו ע"מ לסמוך, וגם מי שלא אומר תחנון, יש לו אילנות גדולות להישען עליהם, ואין לעשות מזה מחלוקות, דלא גרע מיום העצמאות...
היות ובמנחה לא אומרים לכן כבר בשחרית לא אומרים.

וכן מפורש בתרומת הדשן ח"ב סימן פ זה לשונו ואם י"ל תחינה ביום ו' בשחרית כשהחתן בבהכ"נ? נראה דאין לומר תחנה, הואיל ובאותו יום נכנס לחופה כולי יומא חדא מלתא היא ומועד דיליה הוא. וראיה מערב פסח דא"א למנצח משום שחיטת פסחים, אף על גב דאין פסחים אלא לאחר חצות.
 
הראשל"צ רבי דוד יוסף שליט"א הביא ג' דעות.
1. לומר תחנון בפסח שני (ובוודאי שגם במנחה שלפניו).
2. לא לומר תחנון בפסח שני כלל (וממילא גם לא במנחה שלפניו).
3. לא לומר תחנון רק במנחה של פסח שני, ובשחרית כן לומר (וממילא גם במנחה שלפניו אומרים).

הרב דוד החליט לנקוט שיטה רביעית וממוצעת שלא לומר תחנון כל פסח שני, אך כן לומר במנחה שלפניו.
מה שמעניין, שאין אף אחד מהדעות שהביא שסובר כן, וספק תחנון לקולא, ואם הוא סובר שכל פסח שני לא אומרים, למה שלא ימשיך עם הסברא גם במנחה, ויחמיר את הדעה שסוברת שאומרים תחנון בפסח שני או שלא אומרים תחנון רק במנחה של פסח שני.

ובפרט ע"פ מה שנכתב מהאר"י ושאחר ששמע כן הרב דוד הוא חזר בו.
וצ"ע.
 
הרב דוד החליט לנקוט שיטה רביעית וממוצעת שלא לומר תחנון כל פסח שני, אך כן לומר במנחה שלפניו.
זכורני להגר''מ מזוז שכותב שכן היה המנהג, ומביא לזה סימוכין מצד שההקרבה הייתה רק בבין הערביים של י''ד.
 
זכורני להגר''מ מזוז שכותב שכן היה המנהג, ומביא לזה סימוכין מצד שההקרבה הייתה רק בבין הערביים של י''ד.
בשו"ת ברכת יהודה שהבאתי לעיל כתב:
"גם הגאון הנאמ"ן כתב בירחון אור תורה (אייר תשמ"ט סי' קכו אות ב) שמנהג תונס וג'רבא שלא לומר תחנון ביום י"ג באייר במנחה, והזכיר מ"ש מהרש"ו בסידור חמדת ישראל הנ"ל. וע"ש עוד מ"ש בזה.
...
וכן העלה הרה"ג דקל כהן שליט"א בתשובה שהובאה בירחון אור תורה (סיון תשס"ח עמוד תתכג). [ושם בחודש אייר תש"ע ר"ס קיג ציין לדברינו]".
 
"גם הגאון הנאמ"ן כתב בירחון אור תורה (אייר תשמ"ט סי' קכו אות ב) שמנהג תונס וג'רבא שלא לומר תחנון ביום י"ג באייר במנחה, והזכיר מ"ש מהרש"ו בסדור חמדת ישראל הנ"ל. וע"ש עוד מ"ש בזה.
...
וכן העלה הרה"ג דקל כהן שליט"א בתשובה שהובאה הירחון אור תורה (סיון תשס"ח עמוד תתכג). [ושם בחודש אייר תש"ע ר"ס קיד ציין לדברינו]".
אם באמת דעתו של מרן הגר"מ מאזוז זצ"ל שלא לומר, לא נראה לי מתאים להגיד במקום שמסר את השיעור, ובתוך השלושים שלו, בשיעור שמחליף אותו, שכן לומר ולחלוק עליו...
 
נערך לאחרונה:
אם באמת דעתו של מרן הגר"מ מאזוז זצ"ל שלא לומר, לא נראה לי מתאים להגיד במקום שמסר את השיעור, ובתוך השלושים שלו, בשיעור שמחליף אותו, שכן לומר ולחלוק עליו...
מ''מ הביא דעת שו''ע הרב וטרח לבאר את טעמו. כמבואר לעיל דברים ממקורם.
ובאמת פלא שהגר''ד יוסף לא הביא דעתו במקומו. וצ''ע. (האמת לא שמעתי השיעור כ''כ רק מעט)
 
אם באמת דעתו של מרן הגר"מ מאזוז זצ"ל שלא לומר, לא נראה לי מתאים להגיד במקום שמסר את השיעור, ובתוך השלושים שלו, בשיעור שמחליף אותו, שכן לומר ולחלוק עליו...
מתוך העלון השיעור השבועי 'יחוה דעת' (גליון 298) מדברי הג"ר צמח מאזוז שליט"א:
1746920544274.png
 
ראשי תחתית