באנר תרומה

מערכה בפרשה • ה'שיעור כללי' בפרשה

ראשית ייש"כ על תיקון הטעות.
שנית, לעיקר הנידון, אין מי שכתב שבבעלי חיים טמאים זה חומרא, ואין מי שהיקל בהם בכלל.
יש רק קולא של השאילת יעב"ץ בחיות שחוטטות באשפה וכד'.
וטעם היתר זה לא שייך בזמנינו בד"כ במי שמגדל בעלי חיים בביתו, וכמו שגם אתה העלית בדבריך.
ולא כדברי ההלכה ברורה, שדבריו בזה תמוהים מאוד.
עיקר ההערה נכונה, אבל לא שייך כאן לשון 'תמוהים מאוד', כי לא כתב בהלכה ברורה שיש מישהו שכתב להחמיר בחיה טמאה, אלא זה רק נוסח שלו עצמו בהצגת ההלכה, ואותה שפיר יש להסביר שאין דגש כאן על טומאה וטהרה אלא זה על דרך כלל, וזה מה שנקט 'וכגון כלב או חתול', וכפי שרואים ביעב"ץ שבכלב או חתול מסתמא אינם צריכים להאכלת בעל הבית אלא חוטטים באשפה וכו', ועל כך קאמר ההלכה ברורה שראוי להחמיר ולא לעשות בזה חילוקים.
 
עיקר ההערה נכונה, אבל לא שייך כאן לשון 'תמוהים מאוד', כי לא כתב בהלכה ברורה שיש מישהו שכתב להחמיר בחיה טמאה, אלא זה רק נוסח שלו עצמו בהצגת ההלכה, ואותה שפיר יש להסביר שאין דגש כאן על טומאה וטהרה אלא זה על דרך כלל, וזה מה שנקט 'וכגון כלב או חתול', וכפי שרואים ביעב"ץ שבכלב או חתול מסתמא אינם צריכים להאכלת בעל הבית אלא חוטטים באשפה וכו', ועל כך קאמר ההלכה ברורה שראוי להחמיר ולא לעשות בזה חילוקים.
זה לא ראוי להחמיר, אלא איסור גמור לכו"ע.
יש היתר אחר, שהוא במקרים מסויימים, ובהלכה ברורה לא כתב שמדבר על המקרים האלו.
 
ואם רצית בוגר חזו"ע שמתפרס ומאריך, היה לך להביא את הגאון עטרת פז שליט"א. ועכ"פ חושבני שגם ידידינו מתוק מדבש יסכים שידידנו אהובינו הגאון רבי בועז כדורי שליט"א (שסורב לקבל הסכמת ראש ישיבתו, ודיברנו בזה בזמנו ואכמ"ל) איהו הכותב החשוב מבוגרי הישיבה, ולא לחינם מרן הגרע"י זצ"ל היה מעיין ומפלפל בדבריו כידוע ליודעי ח(זו)ן.
העטרת פז הוא בקי עצום באופן מופלא. ספריו מיוחדים עד למאוד. רק חבל שלא לקח עורך שיסדר את ספריו באופן שקל יהיה לקרוא, הוא מתחיל תשובה בהלכות שבת, תוך כדי מראה השלכה כלשהי לדין בהלכות לשון הרע, ואז בקיאותו העצומה לא נותנת לו מנוח והוא שופך ארבע עמודים שלמים כדי לברר את אותו דין בלשה"ר, ולאחר מכן ממשיך בהלכות שבת. אילו היה מפצל זאת לשני סימנים שכל אחד ממוקד בנושא שלו, זה היה עדיף.
(למי שמחפש "מלחמת בקיאים", יש התכתבות בינו לבין הרב יעקב חיים סופר על תוקף איסור מלאכה בחול המועד, הריח"ס מביא אחרונים רבים שכתבו מה דעת מרן, והרפ"ז מביא ראיות רבות מהב"י והשו"ע שמרן סבר אחרת).

למה לדעתך הרב בועז כדורי הוא הכותב החשוב ביותר?

אגב, השבת למדתי בספר משוש חתן (על הלכות חו"ק), לרב מסעוד משולם - בוגר ישיבת חזו"ע - וסימנים שלמדתי התרשמתי לטובה שהוא אומר דברים ישרים.
 
העטרת פז הוא בקי עצום באופן מופלא. ספריו מיוחדים עד למאוד. רק חבל שלא לקח עורך שיסדר את ספריו באופן שקל יהיה לקרוא, הוא מתחיל תשובה בהלכות שבת, תוך כדי מראה השלכה כלשהי לדין בהלכות לשון הרע, ואז בקיאותו העצומה לא נותנת לו מנוח והוא שופך ארבע עמודים שלמים כדי לברר את אותו דין בלשה"ר, ולאחר מכן ממשיך בהלכות שבת. אילו היה מפצל זאת לשני סימנים שכל אחד ממוקד בנושא שלו, זה היה עדיף.
(למי שמחפש "מלחמת בקיאים", יש התכתבות בינו לבין הרב יעקב חיים סופר על תוקף איסור מלאכה בחול המועד, הריח"ס מביא אחרונים רבים שכתבו מה דעת מרן, והרפ"ז מביא ראיות רבות מהב"י והשו"ע שמרן סבר אחרת).

למה לדעתך הרב בועז כדורי הוא הכותב החשוב ביותר?

אגב, השבת למדתי בספר משוש חתן (על הלכות חו"ק), לרב מסעוד משולם - בוגר ישיבת חזו"ע - וסימנים שלמדתי התרשמתי לטובה שהוא אומר דברים ישרים.
אכן זה מה שכתבתי שהגאון עטרת פז מקיף ומסתעף באופן מבהיל, אבל אתה מסכים איתי שלמשל בחזון איש אין כלל בקיאות באחרונים וכדו' אבל זהו ספר יסוד של הדור האחרון, וזה מה שאני מתכוון לגבי רבי בועז כדורי, שאמנם כוחו יפה להביא כל מיני דברים מעניינים, אבל כוחו גדול יותר בפירוק הסוגיא לגורמיה, לעיון חודר בשיטות הראשונים, ולאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא גם בדברים שנראים "יבשים"...(ומזכיר הרבה את הגה"ק רבי משה הלוי). יש הרבה מה להאריך בזה, ותן לחכם ויחכם.

ומעניין מה שכתבת על משוש חתן, איני מכיר, ועוד חזון...
 
מה שאני מתכוון לגבי רבי בועז כדורי, שאמנם כוחו יפה להביא כל מיני דברים מעניינים, אבל כוחו גדול יותר בפירוק הסוגיא לגורמיה, לעיון חודר בשיטות הראשונים, ולאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא גם בדברים שנראים "יבשים"...
מעניין. אשתדל להשיג את ספריו וללמוד בהם
 
למעלת כל החברים, מהם שופטים מהם שוטרים
מצורף לפרשתנו המערכה, בענין לא תסיג גבול רעך
בתפילת ברוך מציב גבול אלמנה, ישראל לוי וכהנא, מקבלים פני שכינה​
 

קבצים מצורפים

כי תצא למלחמה על אויבך הוא יצר הרע, בראתי לו תורה תבלין מקוה טהרה
מי אשר בנה בית שוזר בעורכי מלחמתה של תורה, נשען אל כותל המזרח אבן מאירה
אלו דברים שאוכל מפירותיהם בעלמא דהשתא, ביומו תתן שכרו והקרן קיימת בעלמא דאתא​
 

קבצים מצורפים

המילים 'נראה לי שנסחפת' אלו הן בדיוק המילים שסיפר לי השבוע ידידי (בסוף החלטתי להעלים שמו) נר"ו שאמר לו הרי"ץ שליט"א בעל ילקוט יוסף' על הספדו במוסאיוף על מרן הגאון הנאמ"ן זצוק"ל... וכמו ששם זה לא היה נכון, כך גם כאן. ודו"ק היטב.

שו"ת הרי יהודה לידידנו הגאון ימ"י שליט"א אכן מיוחד הוא בהקיפו ובבקיאותו, אבל כמדומה שחכם מתוקוש התכוון לספרים שמשדדים עמקים בשיטות הראשונים, ומבררים פשט הסוגיא עמוק עמוק בעיון חודר. ואם רצית בוגר חזו"ע שמתפרס ומאריך, היה לך להביא את הגאון עטרת פז שליט"א. ועכ"פ חושבני שגם ידידינו מתוק מדבש יסכים שידידנו אהובינו הגאון רבי בועז כדורי שליט"א (שסורב לקבל הסכמת ראש ישיבתו, ודיברנו בזה בזמנו ואכמ"ל) איהו הכותב החשוב מבוגרי הישיבה, ולא לחינם מרן הגרע"י זצ"ל היה מעיין ומפלפל בדבריו כידוע ליודעי ח(זו)ן.

לגבי הוראה ברורה מלבד ההיקף, המעלה שלהם שאינם מלקטים כסומא בארובה כרוב מלקטי הדור האחרון, אלא מעיינים היטב מתוך ביקוש האמת, ולכן לפעמים גם מוצאים את ההבנה הנכונה בדברי הראשונים הגם שהחכמים שלפניהם לא עלו עליה, כמובן צריך הרבה דרגות כדי להגיע לשלב זה, אבל מי שהגיע לזה, אין לנו אלא לשבחו ולפארו ולא להקטינו ולהקניטו.
יש ד"ת מהאישים הנ"ל?
אם אפשר להעלות
 
יש ד"ת מהאישים הנ"ל?
אם אפשר להעלות
יש ספרים שלמים, מה כבודו רוצה שיעלו, אולי הכי טוב יעיין נא באוצר החכמה (עטרת פז נמצא גם בבר-אילן) ואם יאתגרו אותך אי אילו דברים הדברים, תעלם ותדון בהם.
 
יחד עם הרב כהן, הרב חיי עולם, הרב זולדן, ועוד
מה הכוונה, שהרבנים הנ"ל הם מהמחכים (ידוע הנידון אי גרסינן 'ל'בנין אריאל או ב'בנין אריאל, נידונים שנולדים רק בשירי אשכנז) או שהציבור מחכה גם להם?
 
לבקשת כמה חכמים לתמצת נושאי המערכה, הנני בזה בקצ'ר אמיץ:
בירורים במצוַת 'ביומו תִתן שכרו'
בתור הקדמה באו דברות הגה"ק בעל ה'חפץ חיים' זי"ע בספרו 'אהבת חסד' בחומר ענין זה של חיוב תשלומי שכר שכיר.
ובעצם המערכה, באו כמה נידונים.
א. חיוב זה בתשלום שכירות קרקעות ובתים, בו התברר עצם הדבר האם הדין בקרקע שונה, ואחרי זה יש דיון מה מוגדר קרקע לענין זה.
ב. בירור הכרעת הדין בספק איסור בלא תלין.
ג. חיוב זה תשלום שכר שכיר לגוי או גר-תושב.
ד. דין תשלום מילגת אברכים בזמנה.
 
ראשי תחתית