משא ומתן בדברי בעל ה'ילקוט יוסף' שליט"א (3)
- יוזם האשכול משיב כהלכה
- תאריך התחלה
בחרתי כמה דוגמאות לבדוק אם אכן כן הכצעקתה.
1. אור זרוע - לא מדבר בזה, אולי במקום אחר.
2. מאירי - לא מצאתי שם. וכנ"ל.
3. מרדכי - (צ"ל תשכז) וז"ל (בשם רב עמרם) "והשלישי מפטיר כמו בכל התעניות ואינו אומר קדיש ומפטיר ביונה בן אמתי שהוא מענין התשובה".
4. מג"א - כן כתוב להדיא שמברך לאחר ההפטרה.
5. רשב"ץ - צ"ל תשב"ץ, וז"ל "ואחריו אומרי' קדיש ב' שזאת הקריאה אינה נקראת מפטיר כמו בכל שבת שאינה אלא מפני כבוד התור' אבל היא חובה ואומרי' עליה קדיש". דהיינו שאומרים קדיש אחר הקריאה, ובפשטות מיד ולא לאחר ההפטרה.
6. וכעת פתחתי את הכף החיים ואמרתי לעצמי להעתיק את כל לשונו:
"והשלישי מפטיר ביונה וכו'- ואין אומרים קדיש אחר קריאת ספר תורה. מרדכי דיומא, דרכי משה אות ב. עטרת זקנים. שלחן גבוה אות ה. מטה אפרים אות א. משנ"ב אות ח. ומה שכתב עקרי הד"ט סי' לא אות כב בשם שדה הארץ חלק ג סי' כח דיש לומר קדיש אחר קריאת התורה וכו', כבר תמה עליו היפה ללב חלק ב אות ב דהא הרב הנזכר בעצמו סיים עלה דכל זה כתב להלכה ולא למעשה אם יסכימו הרבנים ובראש אמי'ר כתב דהרבנים אין מסכימים ואם כן ממילא ביטל דעתו יעו"ש. וכן הוא המנהג שלא לומר כדברי הפוסקים הנזכרים.
אכן במקומות אחרים כתוב בדיוק להיפך
מהר"ח או"ז בקיצור פסקי אביו לסימן תט"ז גבי ת"ב בשחרית שאחר קה"ת אומר קדיש ומפטיר וכו' עי"ש. ומתבאר כן מדברי האו"ז גופיה עי"ש.
המאירי בחיבור התשובה מאמר ב' פי"ב וז"ל ואחר שיקרא המפטיר אומר שליח צבור קדיש שלם עד ואמרו אמן לבד, ואחר כך גולל הגולל ומפטיר המפטיר בישעיה בפרשת סלו סלו וכו' עי"ש. ומפורש שלאחר הספר השני אומר קדיש לפני ההפטרה.
לא קשור כלל. במנחה אין קדיש 'כלל'. בשחרית יש קדיש והשאלה מתי.
ג"כ לא קשור, דמיירי במנחה שאין קדיש כלל.
ובאמת שהכה"ח בסי' תקנ"ט אות מ' כתב בשם הראשונים והאחרונים שאומרים קדיש 'על התורה'
[מ] שם בהגה. וקורין בתורה וכו'. ואומר חצי קדיש על התורה. ה"ר דוד אבודרהם דף צ"ה ע"א, כלבו סימן ס"ב, רוקח סימן שי"א, דרשות מהרי"ל הלכות תשעה באב בסדר התפלה, לבוש, אשל אברהם אות ו'. ואין אומרים מי שברך להנקרא. דרשות מהרי"ל שם. והטעם שאומרים קדיש אחר קריאת התורה כתב שם הרוקח לפי שאין לך כל דיבור ודיבור שבתורה שאין בו שם המפורש שאין אנו יודעין לפיכך צריך להקדיש על אותו השם יעו"ש. והביא דבריו אליה רבה אות ט"ז:
יש עוד הרבה אריכות בזה.
גם בר"י מגאש, מקור הדברים לא כתוב כלל מה שכתב בשמו, ואכמ"ל.
אבני הכותל
חבר ותיק
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 539
הוא כבר התבקש לעשות זאת,
אך נראה לי שמוגזם ל'הפיל' עליו את כל הקושיות שיש לכם על הילקו"י, מה גם שיש לו הרבה עבודה לענות על מש"כ הרב @משיב כהלכה באשכול פאה נכרית בעד ונגד.
צריך ל'ייבא' עוד כמה כותבים מוצלחים כמו הרב @אור יעקב שיענו לשאלות הרבות שנותרו ללא מענה.
הנושא הנ"ל לא נכנסתי אליו אולי יותר מאוחר...
מתוך הסכמה למ"ב 'תפארת'
איך אפשר לכתוב משפט כזה 'ורצו למצוא חן בעיני בוגרי כסא רחמים'?? הרי האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב. האם הכותב הנ"ל 'בטוח' שזו כונת הרב דוד יוסף, למצוא חן בעיני בוגרי כסא רחמים, ואין כונתו לשם שמים, לברר את ההלכה לאמיתה? הרי על הצד שאינו כן הוא ממש מוציא שם רע שאין לו מחילה עולמית, ומבזה ת"ח ברבים.
מה הקשר בין הטענה שטענו לבין התשובה שלו?? הוא לא טוען שהמציאות היא לא כמותם אלא שבמקום שנחלקו הפוסקים וכו', אבל הטוענים הנ"ל טוענים שכאן אין מחלוקת כלל שהרי אבד טעמו 'ולכל הדעות' ברכתו שהכל.
וגם אם נאמר שיש 'מחלוקת' האם יש טעם או לא [וכפי שהביא לאחר מכן], מהיכן יצא הכלל המחודש שבכל מחלוקת הפוסקים מברכים ברכה המבוררת?? האם כלל זה כתוב איפה שהוא. אנו מקובלים איש מפי איש עד חכמי הגמ' שבכל מחלוקת מברכים 'שהכל'.
איך אפשר לכתוב משפט כזה 'ורצו למצוא חן בעיני בוגרי כסא רחמים'?? הרי האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב. האם הכותב הנ"ל 'בטוח' שזו כונת הרב דוד יוסף, למצוא חן בעיני בוגרי כסא רחמים, ואין כונתו לשם שמים, לברר את ההלכה לאמיתה? הרי על הצד שאינו כן הוא ממש מוציא שם רע שאין לו מחילה עולמית, ומבזה ת"ח ברבים.
מה הקשר בין הטענה שטענו לבין התשובה שלו?? הוא לא טוען שהמציאות היא לא כמותם אלא שבמקום שנחלקו הפוסקים וכו', אבל הטוענים הנ"ל טוענים שכאן אין מחלוקת כלל שהרי אבד טעמו 'ולכל הדעות' ברכתו שהכל.
וגם אם נאמר שיש 'מחלוקת' האם יש טעם או לא [וכפי שהביא לאחר מכן], מהיכן יצא הכלל המחודש שבכל מחלוקת הפוסקים מברכים ברכה המבוררת?? האם כלל זה כתוב איפה שהוא. אנו מקובלים איש מפי איש עד חכמי הגמ' שבכל מחלוקת מברכים 'שהכל'.
מה שכתב
כנראה שלא ראה את 'המקורות' של ההלכה ברורה אלא רק את 'הלמעלה', וחשב שכתב כן מעצמו, אולם המעיין במקורות של ההלכה ברורה יראה שהביא שכדבריו כתב להדיא הגר"ז בסי' רי"ג, וכפי שכתבתי כאן. ובודאי שלא יעלה על הדעת לכתוב מילים כאלו על הגר"ז. וא"כ תגדל התימה, איך משיג 'שאין כאן עיון' בלי 'שמעיין' במקורות ההלכה של החכם שעליו הוא משיג, וצע"ג.
כנראה שלא ראה את 'המקורות' של ההלכה ברורה אלא רק את 'הלמעלה', וחשב שכתב כן מעצמו, אולם המעיין במקורות של ההלכה ברורה יראה שהביא שכדבריו כתב להדיא הגר"ז בסי' רי"ג, וכפי שכתבתי כאן. ובודאי שלא יעלה על הדעת לכתוב מילים כאלו על הגר"ז. וא"כ תגדל התימה, איך משיג 'שאין כאן עיון' בלי 'שמעיין' במקורות ההלכה של החכם שעליו הוא משיג, וצע"ג.
שוב, אתה לא שם לב לעיקר הנקודה וחבל. אני לא דן 'מי צודק'. בזה אני מסכים דוקא לרב יצחק. הגר"ז באמת מחודש, וכבר תמהו עליו התשובות והנהגות והפסקי תשובות, וגם הם כתבו שמנהג העולם שלא כדבריו.
אני דן על 'צורת ההשגה'. תתבונן היטב.
הרב דוד העתיק 'מלה במלה' את הגר"ז. אז מה אתה רוצה? אם אין השגה עליו גם אין השגה עליו.
בגמ' מדובר על איך תיקנו לחתום. ולא מבורר אצלי כלל מהיכי תיתי לומר שיש כאן איסור להוסיף. מבואר רק דרך חז"ל בבואם לתקן. וי"ל.
בילקוט יוסף שם כתב דמש"כ בחזו"ע לכוין בספירת העומר שלא לצאת יד"ח הוא "לרווחא דמילתא לצאת י"ח אליבא דכ"ע". לדעתך מי סובר ככה לחלק בין סתם כוונה נגדית וכוונה בפירוש נגדית? (לדעת הרא"ה אפי' אם כוון להדיא דלא לצאת לא מהני).
מהלשון של הרב דוד יוסף שליט"א משמע שאין לחלק אם דעתו הייתה לאכול לבין אין דעתו לאכול וע"ז ההשגה.
סוף כל סוף הגר"ז כתב זאת מפורש בספיה"ע, ונכון שאולי אפשר לחלק כמו שהבאתי לעיל, אבל זה לא מוכרח. (ומ"מ יש עוד אחרונים שכתבו כן חוץ מהגר"ז ומשמע מדבריהם שאין לחלק כנ"ל)
צריך ללמוד עם המקורות. במקורות הוא מביא להדיא את הגר"ז, אז מה שייך לומר משמע שאין לחלק?? הוא אומר לך מפורש שהוא דיבר על המקרה הזה.
הוא העתיק את הגר"ז. על זה הוא דיבר. מה שאתה משיג עליו תשיג על הגר"ז.
לא מנסים להקשות בכח, למצוא איזה חילוק דק בין הלשון שהוא כתב ללשון של הגר"ז שהביא ולעשות מזה קושיא.
קבל את האמת שהרב יצחק לא יודע ולא ידע שיש כזה גר"ז. הוא לא הביא אותו באף מקום, לא בילקוט ולא בשיעור השבועי. הוא לא עיין במקורות של הרב דוד ולכן השיג עליו בחריפות. כל ניסיון לטשטש את האמת - זהו ניסיון שוא למרוח את כולם.
חבל הזמן של שנינו.
הוא לא כתב שכל מה שהגר"ז דיבר זה רק היכא שלא היה בדעתו לאכול אח"כ ולברך והוי כונה נגדית, משמע שהרב דוד יוסף שליט"א לא סבר את החילוק הנ"ל.
- ומתי תבין שהגר"ז גבי ספיה"ע, זה אותו גר"ז גבי ברכות. (לא באותו סימן, אבל אותו רעיון)
ואם גבי ספיה"ע, משמע מדברי הגר"ז שהיכא שדעתו לברך לא נפטר בברכה, ה"ה לברכות.
- וההשגה על הרב דוד יוסף שליט"א שהביא את הגר"ז גבי הלכות ברכות, וזה אותו גר"ז כמו בספיה"ע, וכמו ששם חילקנו כנ"ל, ה"ה בברכות.
- ומתי תבין שהגר"ז גבי ספיה"ע, זה אותו גר"ז גבי ברכות. (לא באותו סימן, אבל אותו רעיון)
ואם גבי ספיה"ע, משמע מדברי הגר"ז שהיכא שדעתו לברך לא נפטר בברכה, ה"ה לברכות.
- וההשגה על הרב דוד יוסף שליט"א שהביא את הגר"ז גבי הלכות ברכות, וזה אותו גר"ז כמו בספיה"ע, וכמו ששם חילקנו כנ"ל, ה"ה בברכות.
נושאים דומים:
