בענין הפאות מהודו (במאמר המצורף למכתבו לרב גרוס מיום א' טבת תש"פ) כתב הרב יצחק יוסף דברים שאין להם הבנה כלל, לדוגמא: כתב שהאליל שהם עובדים לו הוא "בודהה", ציטט שם את כל הפשקווילים שמצא והתייחס אליהם כתורה מסיני, כתב שכל הפאות בעולם הם מהודו, כתב שמקריבים את השיער, כתב שהגר"ש וואזנר אסר את הפאות מהודו, לאחר מכן סתר עצמו מיניה וביה בשם "יש שהביאו" כאשר הוא מתייחס לבנו של הגר"ש וואזנר (הגרב"צ וואזנר) שפירסם תשובה בשם אביו ובחייו.
ולאחר שכתב כל זאת והעתיק את כל הפרסומים בעילום שם של בעלי התעמולה לאסור, כתב "מקוצר הפנאי אין הזמן מסכים עמדי כדי לברר סוגיא זו"....
ועוד הוסיף "כדאי להיוועץ בזה עם ידידי הגאון רבי אשר וייס ששמעתי שבירר את הסוגיא הזו" (וכתב תשובה ארוכה להתיר!)
ועוד, "גם שמעתי שנדפס על כך חוברת בשם ויקם שערה לדממה" (עוד בירור להתיר של הרב וולפא!)
ומה אמר קודם לכן בשיעורו בבית כנסת היזדים?
"אני ביררתי את העניין, השערות שמביאים רובן ככולן שיער המגיע מעבודה זרה. מחילה מכבוד תורתו, הרב גרוס, בזמנו שדיברו על זה שזה שיער של עבודה זרה, הרבה הפסיקו לחבוש פאה נכרית, איזה יופי היה. פתאום בא הרב גרוס הזה והתיר את הפאה ואז חזר בחזרה"....
"ביררתי את הנושא טוב טוב, דרך כל מיני אפשרויות. התברר לי במאה אחוז שזה מגיע משיער של עבודה זרה. אדם שקונה פאה נכרית לבית, אחר כך לא יגיד למה יש לי צרות, הנה – יש לך עבודה זרה בתוך הבית".
