משא ומתן בדברי בעל ה'ילקוט יוסף' שליט"א

[אברימי]

השו"ע בסי' רנג אסר גם מים שבשלו לתת בקדירה.

כי הוא פוסק נגד כל הראשונים שפוסקים שאין בישול אחר בישול בלח.
אבל כאשר יש צירופים נוספים והוא מיעוט ולא ניח"ל וכו', א"ש.

 

[רק תורה]

כי הוא פוסק נגד כל הראשונים שאין בישול אחר בישול בלח.
אבל כאשר יש צירופים נוספים והוא מיעוט ולא ניח"ל וכו', א"ש.

הוא פוסק שיש בישול,
השאלה למה כל הספקות הנ"ל לא מספקים
הרי מרן הגר"ע עשה ס"ס בעירוי מכ"ר על כוס שיש מים, ה"ה איפכא, שמא עירוי ככ"ר ושמא אין בישול אחר בישול בלח, ושמא ברותחים שהיס"ב אין עוד משום בישול. ולכאורה חשיב מצור"ל שהרי לא רוצה שיישרף, וגם כשנותן מים בכ"ר לא ניח"ל שיעלו דרגא בחומם ובבישולם, אלא אדרבה, מעדיף שהתבשיל לא יישרף.

 

[כהן]

כשאצלי הרוטב הוא יד סולדת אני מחכה שהוא יתקרר מעט. אין לי עניין שיהיה יד סולדת, אלא רק חם...

אז גם מרק נתיר לחמם. מה זה משנה מיעוט או רוב?

 

[אור תורה]

אז גם מרק נתיר לחמם. מה זה משנה מיעוט או רוב?

תשובה: כיון שביבש אין בישול אחר בישול, וביבש א"א שיהיה יבש מאה אחוז, שהרי אין בשר בלא ציר. לכך יש חילוק בין מיעוט לרוב.

 

[אברימי]

תשובה: כיון שביבש אין בישול אחר בישול, וביבש א"א שיהיה יבש מאה אחוז, שהרי אין בשר בלא ציר. לכך יש חילוק בין מיעוט לרוב.

אתה משווה בין המיעוט שיש בכל דבר יבש שהוא מעט מן המעט לבין כשיש 'מיעוט' רוטב שהוא בעצם לא כ"כ מועט?

 

[כהן]

תשובה: כיון שביבש אין בישול אחר בישול, וביבש א"א שיהיה יבש מאה אחוז, שהרי אין בשר בלא ציר. לכך יש חילוק בין מיעוט לרוב.

זה לא עונה על הטענה של @אברימי .
הוא טען שהאדם לא מעוניין ב'יד סולדת' אלא 'בחימום מעט'. ועל זה שאלתי לפי סברתו גם ברוב לח יהיה כן.

 

[אור תורה]

אתה משווה בין המיעוט שיש בכל דבר יבש שהוא מעט מן המעט לבין כשיש 'מיעוט' רוטב שהוא בעצם לא כ"כ מועט?

בודאי שההסתכלות היא על העיקר, והעיקר הוא הדג.

שמגישים בקערה מרכזית דגים בדר"כ לוקחים את הדג, וגם אם יש שלוקחים מהרוטב, עדיין עיקר מטרת החימום, הוא היבש - הדג.

 

[מתוק מדבש]

בודאי שההסתכלות היא על העיקר, והעיקר הוא הדג.

שמגישים בקערה מרכזית דגים בדר"כ לוקחים את הדג, וגם אם יש שלוקחים מהרוטב, עדיין עיקר מטרת החימום, הוא היבש - הדג.

עוד שום פוסק לא אמר סברא זו שמסתכלים על העיקר
גם הויכוח הגדול על עוף עם עצמות, שלכו"ע העצמות זה דבר שולי לחלוטין אף א' לא כ' סברא זו
דאם סברא זו יש לה מקום בביה"מד א"כ הכל מותר מעיקרא

 

[אור תורה]

זה כלל של מרן הב''י שמביאו כמה פעמים אילו ראה פלוני דברי הגאונים וכו '

היכן הזכיר כלל זה מרן הב"י.
הרמ"א חו"מ סימן כה הביא כן בשם המהרי"ק.

 

[אור תורה]

עוד שום פוסק לא אמר סברא זו שמסתכלים על העיקר

העיקר היינו הרוב, שכוונתו המחמם הוא על הרוב, שבדר"כ הוא העיקר.

 

[כהן]

העיקר היינו הרוב, שכוונתו המחמם הוא על הרוב, שבדר"כ הוא העיקר.

כלומר, אם מחמם אורז עם אפונה או גזר וכדומה - כונתו שיהיה חם רק האורז. המיעוט לא מעניין אותו.
ה"ה כשיש חמין עם שעועית, בשר, תפו"א ועוד - בודקים מה הרוב. ומכניסים לראש של האדם בכח - כונתך רק על הרוב, שאר המיעוטים אתה לא! מעוניין שהם יהיו חמים ועכ"פ יד סולדת [גם אם תאמר שכן - אין לך הבנה במונחים הלכתיים].
או שרק כאשר הרוב זה יבש והמיעוט לח ויש 'נפ"מ הלכתית' בין הרוב למיעוט אנו נכנסים 'בכח' לראש של האדם ומשנים לו את החשיבה, אבל כאשר אין נ"מ הלכתית - לא איכפת לנו מה הוא מכוין, ודוק.

 

[אברימי]

בודאי שההסתכלות היא על העיקר, והעיקר הוא הדג.

שמגישים בקערה מרכזית דגים בדר"כ לוקחים את הדג, וגם אם יש שלוקחים מהרוטב, עדיין עיקר מטרת החימום, הוא היבש - הדג.

אז אם יש לי מרק ירקות ואני אוכל רק את הירקות, כלומר אחרי שהמרק מתחמם אני מוציא את הירקון ואוכל אותם לבד, יהיה לי מותר לחמם את המרק עם הירקות?

 

[אור תורה]

אז אם יש לי מרק ירקות ואני אוכל רק את הירקות, כלומר אחרי שהמרק מתחמם אני מוציא את הירקון ואוכל אותם לבד, יהיה לי מותר לחמם את המרק עם הירקות?

אנו מדברים על מהות התבשיל, מרק ירקות העיקר זה גם המרק וגם הירקות. כך שגם אם הוא מתכוון לירקות בלבד א"א להתעלם מהמרק, כי ודאי יש גם מי שמחמם את המרק בשביל המרק.
אבל תבשיל דגים העיקר הוא הדגים והירקות, ולא הרוטב, כך שגם אם הרוטב מתחמם, העיקר הוא הדגים, ולא מצוי מי שמחמם תבשיל של דגים רק בשביל המרק, כי מהות התבשיל הוא הדגים.

 

[כהן]

ילקוט יוסף שבת ב סימן שח סעיף ו - דיני מוקצה מחמת גופו סעיף כג
אסור להוסיף בשבת מים לתוך האקוריום, משום שהוא מבטל את המים משימושם לכל הצרכים ע"כ.

נ.ב.
צ"ע, שהרי מים עומדים לכל השימושים, ואין בזה ביטול כלי מהיכנו, וכמו שקית עם ידיות ששמים בה טיטולים וכדומה, וכפי שכתבו הפוסקים בכל דוכתא.

 

[מתוק מדבש]

אכן מרן האבא כ' להקל

 

[כהן]

מתוך ההקדמה לספר 'הליכות חיים'


צ"ע, האם יציאה מהסלון למטבח היא שינוי מקום למי שלא כיון?

למשל אם אכלתי בסלון תפוח ויצאתי למטבח והבאתי מהמקרר אגס וחזרתי לסלון, האם צריך לחזור ולברך שוב??

 

[מתוק מדבש]

מתוך ההקדמה לספר 'הליכות חיים'
הצג קובץ מצורף 1770

צ"ע, האם יציאה מהסלון למטבח היא שינוי מקום למי שלא כיון?

למשל אם אכלתי בסלון תפוח ויצאתי למטבח והבאתי מהמקרר אגס וחזרתי לסלון, האם צריך לחזור ולברך שוב??

מפורש בבאה"ל ר"ס קעח שמחדר לחדר לא הוי שינוי מקום
וכ' האחרונים דבזמנינו זה ק"ו, כיון שאין רגילים לשבת במקו"א וזה עוד לפני עידן הפל' הנייד

 

[מחשבות טובות]

מפורש בבאה"ל ר"ס קעח שמחדר לחדר לא הוי שינוי מקום
וכ' האחרונים דבזמנינו זה ק"ו, כיון שאין רגילים לשבת במקו"א וזה עוד לפני עידן הפל' הנייד

פשוט וברור, שכיון שידעו שיצטרכו לילך למטבח ליטול ידיים, לית מי דיימר דהוי שינוי מקום. וצע"ג בצע"ר.

 

[ידידיה]

רוב הרשימה אינה מדויקת כלל, ויש שמה עירבובי דברים שאינם קשורים לענין קבלת הוראות מרן, והרבה מהמקורות שם זה חכמים שכ' בשבחו של מרן, ובמקומות אחרים חולקים על מרן כגון שמחמירים נגד מרן, ומצטטים מדבריהם חצאי אמיתות.
ויש דוגמאות רבות לכך.
אנקוט אחת.
משתמשים בחקרי לב להשביח מקחו של מרן, בעוד שהחק"ל עצמו בעשרות מקומות מחמיר נגד מרן, ולא הבינו דבריו כלל ורק מעתיקים חצאי דברים.
וכן בעוד עשרות מגדולי רבותינו.
משתמשים בהגר"ח פאלגי' להסביר כמה קיבלנו הוראות מרן, ולא האריז"ל, ומצטטים דברים בשמו שלא עושים כמו המקובלים, וזה חוזר ע"ע בהרבה מקומות,
אבל מה לעשות שהגרח"פ אוחז בבירור שקיבלנו הוראות האריז"ל יותר ממרן, ורק "שאר מקובלים" לא עושים כמותם,
ויש בגליון ספרי הערות למכביר על ס' זה המלא בשגיאות הסיטוריות עובדתיות חמורות.

וראה במאמר המצורף בתוך דבריו

 

[מתוק מדבש]

וראה במאמר המצורף בתוך דבריו

טענות קשות וחמורות מאוד
שעיקרן הכחשת העובדות של הה"כ.
האם יש תגובה רישמית לזה בדברי הה"כ?