אז לא צריך להגיע לרובו יבש, לפ"ד אפשר לבשל כל לח שהצטנן משום שלא אכפת ליה שיהיה יד סולדת, כמ"ש הרב @הולך את חכמים יחכם. רק מעניין מדוע כשנותן מעט מים בקדירה שמקדיחה רוצה שיהיו יד סולדת, הרי אדרבה מעדיף שלא יקדיח ויישארו חמים.
משא ומתן בדברי בעל ה'ילקוט יוסף' שליט"א
- יוזם האשכול כהן
- תאריך התחלה
- סטטוס
אתה מדבר על מים מבושלים? מצטמק ורע לו.
מים שלא בושלו? מה הדימיון לרוטב שכבר בושל?
מתאבק בעפר חכמי הדור
חבר חדש
- הצטרף
- 15/1/25
- הודעות
- 38
השו"ע בסי' רנג אסר גם מים שבשלו לתת בקדירה.
כי הוא פוסק נגד כל הראשונים שפוסקים שאין בישול אחר בישול בלח.
אבל כאשר יש צירופים נוספים והוא מיעוט ולא ניח"ל וכו', א"ש.
נערך לאחרונה:
הוא פוסק שיש בישול,
השאלה למה כל הספקות הנ"ל לא מספקים
הרי מרן הגר"ע עשה ס"ס בעירוי מכ"ר על כוס שיש מים, ה"ה איפכא, שמא עירוי ככ"ר ושמא אין בישול אחר בישול בלח, ושמא ברותחים שהיס"ב אין עוד משום בישול. ולכאורה חשיב מצור"ל שהרי לא רוצה שיישרף, וגם כשנותן מים בכ"ר לא ניח"ל שיעלו דרגא בחומם ובבישולם, אלא אדרבה, מעדיף שהתבשיל לא יישרף.
נערך לאחרונה:
אז גם מרק נתיר לחמם. מה זה משנה מיעוט או רוב?
אתה משווה בין המיעוט שיש בכל דבר יבש שהוא מעט מן המעט לבין כשיש 'מיעוט' רוטב שהוא בעצם לא כ"כ מועט?
זה לא עונה על הטענה של @אברימי .
הוא טען שהאדם לא מעוניין ב'יד סולדת' אלא 'בחימום מעט'. ועל זה שאלתי לפי סברתו גם ברוב לח יהיה כן.
בודאי שההסתכלות היא על העיקר, והעיקר הוא הדג.
שמגישים בקערה מרכזית דגים בדר"כ לוקחים את הדג, וגם אם יש שלוקחים מהרוטב, עדיין עיקר מטרת החימום, הוא היבש - הדג.
עוד שום פוסק לא אמר סברא זו שמסתכלים על העיקר
גם הויכוח הגדול על עוף עם עצמות, שלכו"ע העצמות זה דבר שולי לחלוטין אף א' לא כ' סברא זו
דאם סברא זו יש לה מקום בביה"מד א"כ הכל מותר מעיקרא
היכן הזכיר כלל זה מרן הב"י.
הרמ"א חו"מ סימן כה הביא כן בשם המהרי"ק.
העיקר היינו הרוב, שכוונתו המחמם הוא על הרוב, שבדר"כ הוא העיקר.
כלומר, אם מחמם אורז עם אפונה או גזר וכדומה - כונתו שיהיה חם רק האורז. המיעוט לא מעניין אותו.
ה"ה כשיש חמין עם שעועית, בשר, תפו"א ועוד - בודקים מה הרוב. ומכניסים לראש של האדם בכח - כונתך רק על הרוב, שאר המיעוטים אתה לא! מעוניין שהם יהיו חמים ועכ"פ יד סולדת [גם אם תאמר שכן - אין לך הבנה במונחים הלכתיים].
או שרק כאשר הרוב זה יבש והמיעוט לח ויש 'נפ"מ הלכתית' בין הרוב למיעוט אנו נכנסים 'בכח' לראש של האדם ומשנים לו את החשיבה, אבל כאשר אין נ"מ הלכתית - לא איכפת לנו מה הוא מכוין, ודוק.
אז אם יש לי מרק ירקות ואני אוכל רק את הירקות, כלומר אחרי שהמרק מתחמם אני מוציא את הירקון ואוכל אותם לבד, יהיה לי מותר לחמם את המרק עם הירקות?
אנו מדברים על מהות התבשיל, מרק ירקות העיקר זה גם המרק וגם הירקות. כך שגם אם הוא מתכוון לירקות בלבד א"א להתעלם מהמרק, כי ודאי יש גם מי שמחמם את המרק בשביל המרק.
אבל תבשיל דגים העיקר הוא הדגים והירקות, ולא הרוטב, כך שגם אם הרוטב מתחמם, העיקר הוא הדגים, ולא מצוי מי שמחמם תבשיל של דגים רק בשביל המרק, כי מהות התבשיל הוא הדגים.
ילקוט יוסף שבת ב סימן שח סעיף ו - דיני מוקצה מחמת גופו סעיף כג
אסור להוסיף בשבת מים לתוך האקוריום, משום שהוא מבטל את המים משימושם לכל הצרכים ע"כ.
נ.ב.
צ"ע, שהרי מים עומדים לכל השימושים, ואין בזה ביטול כלי מהיכנו, וכמו שקית עם ידיות ששמים בה טיטולים וכדומה, וכפי שכתבו הפוסקים בכל דוכתא.
אסור להוסיף בשבת מים לתוך האקוריום, משום שהוא מבטל את המים משימושם לכל הצרכים ע"כ.
נ.ב.
צ"ע, שהרי מים עומדים לכל השימושים, ואין בזה ביטול כלי מהיכנו, וכמו שקית עם ידיות ששמים בה טיטולים וכדומה, וכפי שכתבו הפוסקים בכל דוכתא.
- סטטוס
נושאים דומים:
