משא ומתן בדברי בעל ה'ילקוט יוסף' שליט"א

  • יוזם האשכול יוזם האשכול כהן
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
לא הבנתי מה מקשים?
כתבתי "לא ניחא ליה שיהיה חם"?! כתבתי "לא ניחא ליה שיהיה יד סולדת"!
לא יודע מה איתכם, אבל כשאצלי הרוטב הוא יד סולדת אני מחכה שהוא יתקרר מעט. אין לי עניין שיהיה יד סולדת, אלא רק חם...
אז לא צריך להגיע לרובו יבש, לפ"ד אפשר לבשל כל לח שהצטנן משום שלא אכפת ליה שיהיה יד סולדת, כמ"ש הרב @הולך את חכמים יחכם. רק מעניין מדוע כשנותן מעט מים בקדירה שמקדיחה רוצה שיהיו יד סולדת, הרי אדרבה מעדיף שלא יקדיח ויישארו חמים.
 
רק מעניין מדוע כשנותן מעט מים בקדירה שמקדיחה רוצה שיהיו יד סולדת, הרי אדרבה מעדיף שלא יקדיח ויישארו חמים.
אתה מדבר על מים מבושלים? מצטמק ורע לו.
מים שלא בושלו? מה הדימיון לרוטב שכבר בושל?
 
כי הוא פוסק נגד כל הראשונים שאין בישול אחר בישול בלח.
אבל כאשר יש צירופים נוספים והוא מיעוט ולא ניח"ל וכו', א"ש.
הוא פוסק שיש בישול,
השאלה למה כל הספקות הנ"ל לא מספקים
הרי מרן הגר"ע עשה ס"ס בעירוי מכ"ר על כוס שיש מים, ה"ה איפכא, שמא עירוי ככ"ר ושמא אין בישול אחר בישול בלח, ושמא ברותחים שהיס"ב אין עוד משום בישול. ולכאורה חשיב מצור"ל שהרי לא רוצה שיישרף, וגם כשנותן מים בכ"ר לא ניח"ל שיעלו דרגא בחומם ובבישולם, אלא אדרבה, מעדיף שהתבשיל לא יישרף.
 
נערך לאחרונה:
אז גם מרק נתיר לחמם. מה זה משנה מיעוט או רוב?
תשובה: כיון שביבש אין בישול אחר בישול, וביבש א"א שיהיה יבש מאה אחוז, שהרי אין בשר בלא ציר. לכך יש חילוק בין מיעוט לרוב.
 
תשובה: כיון שביבש אין בישול אחר בישול, וביבש א"א שיהיה יבש מאה אחוז, שהרי אין בשר בלא ציר. לכך יש חילוק בין מיעוט לרוב.
אתה משווה בין המיעוט שיש בכל דבר יבש שהוא מעט מן המעט לבין כשיש 'מיעוט' רוטב שהוא בעצם לא כ"כ מועט?
 
תשובה: כיון שביבש אין בישול אחר בישול, וביבש א"א שיהיה יבש מאה אחוז, שהרי אין בשר בלא ציר. לכך יש חילוק בין מיעוט לרוב.
זה לא עונה על הטענה של @אברימי .
הוא טען שהאדם לא מעוניין ב'יד סולדת' אלא 'בחימום מעט'. ועל זה שאלתי לפי סברתו גם ברוב לח יהיה כן.
 
אתה משווה בין המיעוט שיש בכל דבר יבש שהוא מעט מן המעט לבין כשיש 'מיעוט' רוטב שהוא בעצם לא כ"כ מועט?
בודאי שההסתכלות היא על העיקר, והעיקר הוא הדג.

שמגישים בקערה מרכזית דגים בדר"כ לוקחים את הדג, וגם אם יש שלוקחים מהרוטב, עדיין עיקר מטרת החימום, הוא היבש - הדג.
 
בודאי שההסתכלות היא על העיקר, והעיקר הוא הדג.

שמגישים בקערה מרכזית דגים בדר"כ לוקחים את הדג, וגם אם יש שלוקחים מהרוטב, עדיין עיקר מטרת החימום, הוא היבש - הדג.
עוד שום פוסק לא אמר סברא זו שמסתכלים על העיקר
גם הויכוח הגדול על עוף עם עצמות, שלכו"ע העצמות זה דבר שולי לחלוטין אף א' לא כ' סברא זו
דאם סברא זו יש לה מקום בביה"מד א"כ הכל מותר מעיקרא
 
העיקר היינו הרוב, שכוונתו המחמם הוא על הרוב, שבדר"כ הוא העיקר.
כלומר, אם מחמם אורז עם אפונה או גזר וכדומה - כונתו שיהיה חם רק האורז. המיעוט לא מעניין אותו.
ה"ה כשיש חמין עם שעועית, בשר, תפו"א ועוד - בודקים מה הרוב. ומכניסים לראש של האדם בכח - כונתך רק על הרוב, שאר המיעוטים אתה לא! מעוניין שהם יהיו חמים ועכ"פ יד סולדת [גם אם תאמר שכן - אין לך הבנה במונחים הלכתיים].
או שרק כאשר הרוב זה יבש והמיעוט לח ויש 'נפ"מ הלכתית' בין הרוב למיעוט אנו נכנסים 'בכח' לראש של האדם ומשנים לו את החשיבה, אבל כאשר אין נ"מ הלכתית - לא איכפת לנו מה הוא מכוין, ודוק.
 
בודאי שההסתכלות היא על העיקר, והעיקר הוא הדג.

שמגישים בקערה מרכזית דגים בדר"כ לוקחים את הדג, וגם אם יש שלוקחים מהרוטב, עדיין עיקר מטרת החימום, הוא היבש - הדג.
אז אם יש לי מרק ירקות ואני אוכל רק את הירקות, כלומר אחרי שהמרק מתחמם אני מוציא את הירקון ואוכל אותם לבד, יהיה לי מותר לחמם את המרק עם הירקות?
 
אז אם יש לי מרק ירקות ואני אוכל רק את הירקות, כלומר אחרי שהמרק מתחמם אני מוציא את הירקון ואוכל אותם לבד, יהיה לי מותר לחמם את המרק עם הירקות?
אנו מדברים על מהות התבשיל, מרק ירקות העיקר זה גם המרק וגם הירקות. כך שגם אם הוא מתכוון לירקות בלבד א"א להתעלם מהמרק, כי ודאי יש גם מי שמחמם את המרק בשביל המרק.
אבל תבשיל דגים העיקר הוא הדגים והירקות, ולא הרוטב, כך שגם אם הרוטב מתחמם, העיקר הוא הדגים, ולא מצוי מי שמחמם תבשיל של דגים רק בשביל המרק, כי מהות התבשיל הוא הדגים.
 
ילקוט יוסף שבת ב סימן שח סעיף ו - דיני מוקצה מחמת גופו סעיף כג
אסור להוסיף בשבת מים לתוך האקוריום, משום שהוא מבטל את המים משימושם לכל הצרכים ע"כ.

נ.ב.
צ"ע, שהרי מים עומדים לכל השימושים, ואין בזה ביטול כלי מהיכנו, וכמו שקית עם ידיות ששמים בה טיטולים וכדומה, וכפי שכתבו הפוסקים בכל דוכתא.
 
מתוך ההקדמה לספר 'הליכות חיים'
1740409755934.png

צ"ע, האם יציאה מהסלון למטבח היא שינוי מקום למי שלא כיון?

למשל אם אכלתי בסלון תפוח ויצאתי למטבח והבאתי מהמקרר אגס וחזרתי לסלון, האם צריך לחזור ולברך שוב??
 
מתוך ההקדמה לספר 'הליכות חיים'
הצג קובץ מצורף 1770

צ"ע, האם יציאה מהסלון למטבח היא שינוי מקום למי שלא כיון?

למשל אם אכלתי בסלון תפוח ויצאתי למטבח והבאתי מהמקרר אגס וחזרתי לסלון, האם צריך לחזור ולברך שוב??
מפורש בבאה"ל ר"ס קעח שמחדר לחדר לא הוי שינוי מקום
וכ' האחרונים דבזמנינו זה ק"ו, כיון שאין רגילים לשבת במקו"א וזה עוד לפני עידן הפל' הנייד
 
סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
ראשי תחתית