הוא טוען גם מחמת שאין לזה שום מקור בש"ס ובחז"ל.
ויש אחרונים מפורשים שאומרים שאין חובה.
אמירת ברוך הוא וברוך שמו - חובה או רשות?
- יוזם האשכול יעקבי
- תאריך התחלה
- מומלץ
וזה העלתי שיש לזה מקורות בחז"ל.
הבאת אחד, ומאידך הבאתי לך דברי החיד"א בא"ח ועוד אחרונים ידועים ומפורסמים שכתבו שזה חובה.
וגם על אותו אחד שאלתי אותך שאלה איך יפרנס דברי השו"ע במק"א,
ולא ענית תשובה, אלא כתבת שמסתמא יש לו תשובה.
היכן?
מאורי אור,
מהר"ח בן עטר (ראשון לציון ברכות סג. והביאו מרן החיד"א בשיו"ב)
ערוך השולחן
אגרות משה
זה כלשון השו"ע, ולא משמע פה שיש "איסור" אם לא אומרו.
כל זה הם דברי מרן הגרע"י זצוק"ל ביבי"א ח"ג.
ומ"מ נראה שביחו"ד ח"ד נכנס יותר לעניין זה והעלה שזה רק ממנהג.
בחזרת הש"ץ והוא מדברי הגר"א נגד השו"ע.
לעיל גם בדברי הגר"מ פרץ שליט"א.
כל דברי מהר"ח בן עטר הינם משום שלא מצא לזה זכר בקמונים,
אבל בהגלות נגלות הגניזה הקהירית, נמצאו המדרשים והדר דינא לדוכתא.
הם כותבים שאין חיוב לומר ב"ה וב"ש?
ומכאן תלמד שאף שכתב כאן שצריך לומר, כוונתו שחייב. שהרי יעוי' מה שהעלתי לעיל מהרב פעלים שזה חובה
חבל שהוא לא כתב ולא ציין מאין לקחם, ורק כתב 'ועיין בשו"ת יביע אומר..'
אז למה לא חזר בו מדבריו הללו?
לדבריו אמנם יש את הקושיה מאמן, שהשו"ע נקט לשון יאמרו, אע"פ שהוא חובה.
אבל אין קושיה של הסתירה שהקשיתי לעיל על הרב יצחק יוסף.
שקלא וטריא
חבר חדש
- הצטרף
- 16/2/26
- הודעות
- 13
מקורות חשובים, אבל ברור שלא ע"ז נסמך המנהג אלא על הרא"ש
וכיון שזה לא דינא דגמ' אין טעם להמשיך בו במקום שיש ספק ברכה לבטלה
הגניזה הקהירית שווה אפס?
הבאנו משם מקורות רבים שהמנהג היה כן לא רק מזמן אביו של הרא"ש שנהג כן.
יש מקורות מהמדרש.
עיקר הנידון אם לא שמת לב, הוא על חובת עניית בהוב"ש בכל הברכות לפני הנידון על ברכות שיוצאים בהם יד"ח.
וממילא אין כאן לכו"ע אפי' סרך ברכה לבטלה.
(אמנם לדברי כל הטענות שהעלנו לכאו' יש מקום גדול לומר בכל הברכות, וכל טעם האור החיים והגרע"י הוא משום שאין מקור, ואילו בהגלות נגלות מצינו מקורות רבים, ואכמ"ל כי לא זה הנושא).
שים לב למה הגבתי.
לא ראיתי מקור מפורש "לחייב".
האגרות משה כותב במפורש, ובערוך השלחן כך משמע מדבריו.
שמתי לב, והדגשתי לציבור על מה הולכים דברי החזו"א.
כל מה שמהר"ח בן עטר לא אמר שזה חובה, הוא משום שלא מצא מקור לזה בחז"ל, רק בדברי הרא"ש. (ולא בגלל שפירש דברי השו"ע שאי"ז לשון חובה)
אבל כעת נמצא מקורות רבים כבר בחז"ל.
אם תוכל להביא ציטוט, יהיה לתועלת.
מקורות שעונים, אבל לא שיש חובה.
ואדרבה, מדברי הגמ' משמע שרק על שם המפורש היה חיוב לענות.
הבאתי לעיל.
וגם בדברי הרא"ש לא מוזכר חובה, וזה לא הוקשה למהר"ח בן עטר כלל.
דברי הערוך השלחן?
איני יודע מה טעמו של האגרות משה.
אבל אם זה מטעמם של מהר"ח בן עטר ומהר"ע יוסף,
אז אף הוא היה מודי בהגלות נגלות דברי הראשונים.
יותר מאוחר אעלה את דבריהם, אין לפני כרגע אוצה"ח.
(ודרך אגב גם הצל"ח נראה לי כתב שאין חיוב - אבדוק זאת)
זה שמצא כמה מציאות בגניזה הקהירית זה לא אומר שיש שום מקור לחייב.
וכבר העירו עליו כמה וכמה ת"ח.
א. יפה מאוד שהעלית דברי הרב בן ציון כהן פעמיים.
ב. כנראה לא קראת מה כתבתי אני, לא מה הוא כתב.
מהר"ח בן עטר ומהר"ע יוסף כתבו שהמקור היחיד שמצינו הוא ברא"ש.
המציאות הינה שישנם מקורות רבים אחרים, מהגניזה הקהירית, ומהחרדים בשם המדרש, ומצינו כן במדרשים שלפנינו.
וא"כ טענתם ירדה ושפיר יש לחייב באמירת ברוך הוא וברוך שמו.
נושאים דומים:
