השאלה היא לא אם הגר"א צריך להוציא רישיון על אקדח
היו גדולי ישראל שהחזיקו אקדח.
ראיתי אחד שכתב על האדמו"ר מראדזין - רבי גרשון חנוך ליינר, שבחיפושיו אחר התכלת הסתובב בעולם בכל מיני מקומות, ושאלו אותו כיצד אינו פוחד להיכנס למקומות הללו, והוא ענה שיש לו סגולה בדוקה מאביו זצ"ל, אבל לא רצה לגלות מהי. לאחר הפצרות מהחסידים שרצו לראות את הקמיע הקדוש, הוא הראה את האקדח שבכיסו...
(גם אם המעשיה אינה נכונה, אבל בפועל הוא הסתובב חמוש באקדח - כפי שמובא בספר "האדמורים מאיזביצה"
עמ' 63).
וכן הרבי הריי"צ סיפר בזיכרונותיו שבעת היותו בעיר רוגוצ'וב: "באו מהמשטרה לליובאוויטש והגידו לאאמו"ר שהרבה מהחברה השקצים [פועלי ציון] נמצאים בתחנת רכבת בארשא ומחכים לביאתי. תיכף מסרו לי זה בראגאטשטעוו, ובאותו הזמן היה לי תמיד איתי
רעלוואעווער [אקדח], ונסענו מראגטשעו לארשע והכינותי את האקדח שיהיה מוכן...
"כשבאנו לארשע ראיתי אותם בחלון וראיתי לשמואל קאצמאן והראתי עליהם שהם עומדים ויצא שמואל וניגש אליהם ואמר: "אתם מחכים לבנו של הרבי, אם אתם חושבים לפגוע בו תהפכו לאש ועשן", וברחו כי פחדו מהמשטרה.
וכן האדמו"ר רבי חנוך הניך בורנשטיין מסוכטשוב, החזיק בנשק וערך שמירות בשכונת בית וגן הירושלמית. הרבי מסוכטשוב חי ופעל בין השנים תרנ"ז (1897) תשכ"ה (1965), וכיהן כאדמו"ר הרביעי מסוכטשוב.
הרבי נולד בפולין, לאדמו"ר רבי שמואל בורנשטיין, בעל "שם משמואל", ובשנת תרפ"ה (1925) עלה לארץ ישראל והתיישב בשכונת בית וגן בירושלים.
בשנת תר"פ הוקמה שכונת בית וגן לאחר שאדמתה נרכשה מפלאחים מקומיים, וכך הוקמה השכונה בין הכפרים מלחה ועין כרם. כעבור שבע שנים החלה בניית הבתים הראשונים. בפרעות תרפ"ט נעזבה השכונה שעמדה בחזית על ידי התושבים, והערבים שדדו את הבתים. כשחזרו התושבים היהודים מצאו בהם שוד ודבר. רבים לא החזיקו מעמד ונטשו את המקום. בעקבות פרעות תרצ"ו השכונה התרוקנה שוב מתושביה.
על ימים אלה, העיד האדמו"ר לימים שבביתו [של האדמו"ר] שכן סליק של ההגנה:
"וכולנו עמדנו על נפשינו. אני בעצמי יצאתי לשמירה בלילות עם רובה בידי, והחזקנו מעמד... ב"ה הרחבנו וגדלנו וכיום עומדת שכונה נפלאה על תלה".