באנר תרומה

אקדח לכל אברך

אקדח לכל אברך

  • מומלץ מאוד

    הצבעות: 12 42.9%
  • קניתי גם לאשתי

    הצבעות: 6 21.4%
  • אין לי אקדח, אז אני נגד

    הצבעות: 4 14.3%
  • כדאי שיהיה בכספת

    הצבעות: 6 21.4%

  • מספר המצביעים כולל
    28
שמעתי מחברים שמחזיקים נשק,
שבכלל לא פשוט לירות באקדח..
ועוד יותר לא פשוט לקלוע למטרה...
ועוד יותר לא פשוט לירות ולקלוע בשעת לחץ...
ומה עם פגיעה באנשים באיזור של המחבל [תקלות שקרו לא פעם]
בשביל זה לומדים ומתאמנים ומשתדלים ובעיקר מתפללים (שלא יהיה צורך, ושאם יש צורך - שנצליח להציל יהודים)
אם כבר לעזור,
במקום להחזיק נשק,
אולי כדאי שאברכים ילמדו עזרה ראשונה, החייאה וכדו'
אה"נ
 
סתם מספר לכם מעשה, (אל תסיקו ממנו שום מסקנות לגבי דעתי האישית).
בישיבה בה למדתי, בחור אחד למד עזרה ראשונה.
יום א' חבר נפצע קשות בידו, והלז שהיה לידו חבש אותו ואולי הציל את חייו.
נשאלה שאלה בביה"מ אולי צריך ללמוד עזרה ראשונה ?
השיב אחד מראשי הישיבה, בדידי הוה עובדא שהלכתי ברח' וראיתי אמבולנס שמסתבך להגיע לאיזה מקום, ושאל אותי "איפה רחוב..."
כלומר הישיבה.
שאלתי: אתה בא לישיבת...
השיב: הן.
אמרתי: אני הרב שם אסע עמך, תוך כדי התקשרתי לאחראים שם ושאלתי למי האמבולנס ?
השיבו: לפלוני.
אמרתי לנהג: ב"ה, יש לו תיק רפואי מסובך ואסור שידעו על זה, רק אני יודע, נפק"מ לטיפול שצריך/אסור לעשות עמו...
אמר לנו הרב: אם נגזר על פלוני להינצל, יהיה לידו מישהו שיציל אותו. או שהוא יהיה ליד מישהו שיכול להציל אותו.
ואם לא, אז יביאו את האמבולנס עד אלי, שאני אדע להגיד להם מה שאף אחד לא היה יכול לומר להם.
ולמסקנא: אם תלמד ע"ר ותציל חיים, אשריך. אבל אם תלמד תורה במקום זאת, אשריך וטוב לך.
זה שצריך להינצל ינצל איתך או בלעדיך, וזה שצריך למות ימות אתך או בלעדיך.
השאלה מה לענין ההשתדלות.
ומכיון שבמשך עשרות שנים, הוכח שאפשר להתקיים בלי לימוד כזה בישיבה (אם ישתה המצב ישתנה, כרגע...), ולאידך אם תלמד זה עלול להוציא אותך מעולמה של תורה ואכמ"ל. אז מעתה הבחירה היא שלך, עצתי היא שב ולמד תורה.
(מי שבאמת לא לומד, ויודע שלא ינזק מכך רוחנית, לא דברתי אליו).
מספרים שהגר"א באמת לא למד רפואה בשונה משאר חכמות, כדי שלא יתחייב לרוץ ולהציל, ויתבטל ע"י כך מלימוד התורה.
נ.ב. האמור (כולל שורה זו) אינו מתייחס למצב הבטחוני כיום משום צורה ומשום כיוון, נא לא להסיק שום מסקנות.
 
אמר לנו הרב: אם נגזר על פלוני לינצל, יהיה לידו מישהו שיציל אותו. או שהוא יהיה ליד מישהו שיכול להציל אותו.
ואם לא, אז יביאו את האמבולנס עד אלי, שאני אדע להגיד להם מה שאף אחד לא היה יכול לומר להם.
זה בדיוק כמו להגיד אם נגזר על מישהו שיהיו לו כך וכך מזונות (ועל כ"א נגזר מר"ה עד ר"ה) אז הם יגיעו לו בכל מקרה. אתה לא מחדש לאף אחד את ההשגחה הפרטית, וכפי שהמשכת, השאלה היא מה חובת ההשתדלות. התשובה שלך היא:
ומכיון שבמשך עשרות שנים, הוכח שאפשר להתקיים בלי לימוד כזה בישיבה (אם ישתה המצב ישתנה, כרגע...), ולאידך אם תלמד זה עלול להוציא אותך מעולמה של תורה ואכמ"ל. אז מעתה הבחירה היא שלך, עצתי היא שב ולמד תורה.
במשך עשרות שנים היה את מאורעות תרפ"ט בחברון וכו' וכו' עד הפיגוע האחרון ברמות. בכל אחד מאלפי הפיגועים האלו הדרך היחידה בדרך הטבע לעצור את זה היא, נשק.
מספרים שהגר"א באמת לא למד רפואה בשונה משאר חכמות, כדי שלא יתחייב לרוץ ולהציל, ויתבטל ע"י כך מלימוד התורה.
א. השאלה היא לא אם הגר"א צריך להוציא רישון על אקדח (פרומו: התשובה היא לא) ב. בשונה מרפואה, אם יהיה לך אקדח לא תצטרך לרוץ ולהציל יותר מפעם אחת או גג פעמיים בחייך.
 
השאלה היא לא אם הגר"א צריך להוציא רישיון על אקדח

היו גדולי ישראל שהחזיקו אקדח.

ראיתי אחד שכתב על האדמו"ר מראדזין - רבי גרשון חנוך ליינר, שבחיפושיו אחר התכלת הסתובב בעולם בכל מיני מקומות, ושאלו אותו כיצד אינו פוחד להיכנס למקומות הללו, והוא ענה שיש לו סגולה בדוקה מאביו זצ"ל, אבל לא רצה לגלות מהי. לאחר הפצרות מהחסידים שרצו לראות את הקמיע הקדוש, הוא הראה את האקדח שבכיסו...

(גם אם המעשיה אינה נכונה, אבל בפועל הוא הסתובב חמוש באקדח - כפי שמובא בספר "האדמורים מאיזביצה" עמ' 63).

וכן הרבי הריי"צ סיפר בזיכרונותיו שבעת היותו בעיר רוגוצ'וב: "באו מהמשטרה לליובאוויטש והגידו לאאמו"ר שהרבה מהחברה השקצים [פועלי ציון] נמצאים בתחנת רכבת בארשא ומחכים לביאתי. תיכף מסרו לי זה בראגאטשטעוו, ובאותו הזמן היה לי תמיד איתי רעלוואעווער [אקדח], ונסענו מראגטשעו לארשע והכינותי את האקדח שיהיה מוכן...

"כשבאנו לארשע ראיתי אותם בחלון וראיתי לשמואל קאצמאן והראתי עליהם שהם עומדים ויצא שמואל וניגש אליהם ואמר: "אתם מחכים לבנו של הרבי, אם אתם חושבים לפגוע בו תהפכו לאש ועשן", וברחו כי פחדו מהמשטרה.

וכן האדמו"ר רבי חנוך הניך בורנשטיין מסוכטשוב, החזיק בנשק וערך שמירות בשכונת בית וגן הירושלמית. הרבי מסוכטשוב חי ופעל בין השנים תרנ"ז (1897) תשכ"ה (1965), וכיהן כאדמו"ר הרביעי מסוכטשוב.

הרבי נולד בפולין, לאדמו"ר רבי שמואל בורנשטיין, בעל "שם משמואל", ובשנת תרפ"ה (1925) עלה לארץ ישראל והתיישב בשכונת בית וגן בירושלים.

בשנת תר"פ הוקמה שכונת בית וגן לאחר שאדמתה נרכשה מפלאחים מקומיים, וכך הוקמה השכונה בין הכפרים מלחה ועין כרם. כעבור שבע שנים החלה בניית הבתים הראשונים. בפרעות תרפ"ט נעזבה השכונה שעמדה בחזית על ידי התושבים, והערבים שדדו את הבתים. כשחזרו התושבים היהודים מצאו בהם שוד ודבר. רבים לא החזיקו מעמד ונטשו את המקום. בעקבות פרעות תרצ"ו השכונה התרוקנה שוב מתושביה.

על ימים אלה, העיד האדמו"ר לימים שבביתו [של האדמו"ר] שכן סליק של ההגנה: "וכולנו עמדנו על נפשינו. אני בעצמי יצאתי לשמירה בלילות עם רובה בידי, והחזקנו מעמד... ב"ה הרחבנו וגדלנו וכיום עומדת שכונה נפלאה על תלה".
 
נראה שכל הנידון הזה התחיל ממקום של אוירה בציבור הימני, ולא ממקום של הגנה עצמית גרידא

טבח שמחת תורה הוא אווירה?

אנשים ישבו בבתיהם ופשוט חיכו לסוף המר, כאשר במקרים אחרים - הנשק האישי הפשוט הוא זה שהציל חיי אדם במקומות רבים ומנע טבח המוני (כוונתי כמובן מבחינה טבעית, ברור ופשוט שלא "הנשק הציל" אלא הקב"ה הציל ונתן כח בידם של אותם שמסרו נפשם להצלת עם ישראל).

גם לצה"ל הגדול הגיבור והנורא אין טילים לכל בית בעזה, ולכן הם נאלצים לשלוח חיילים פשוטים עם נשק אישי כדי להילחם פנים אל פנים מול המחבלים, ובעת הצורך הם מזעיקים סיוע אווירי - שזה כמעט היתרון היחיד שלהם מול המחבלים. גם טנקים לא ממש מועילים, ועשרות חיילים קיפחו את חייהם בצורה מחרידה כשהם נשרפים בתוך הטנק. חלקם "רק" איבדו את מאור עיניהם או נפצעו באורח קשה עם נכות לשארית חייהם.

קל וחומר המחבלים ימ"ש, למרות שהגיעו עם כמות תחמושת אדירה, לא היה להם טיל RPG על כל בית בעוטף עזה. גם הרימונים נגמרו להם בשלב מסויים. בסופו של דבר, זה המחבל עם הנשק האישי שלו מול היהודי עם הנשק האישי שלו. ולא חסרים סיפורי גבורה על אנשים פשוטים עם אקדח אישי שחיסלו לבדם למעלה מעשרה מחבלים.

גם מובן ופשוט שאם כל בית בעוטף עזה היה מחזיק נשק, הטנדרים והאופנועים של החמאס היו חוטפים אש תופת מכל חלונות הבניינים ונהרגים במקום, וכל התחמושת שהביאו איתם היתה לשלל עבור היהודים, ואז היה להם הרבה יותר קל להיקהל ולעמוד על נפשם.

ומכל מקום - השתדלות מיהא בעי, ואקדח מהווה השתדלות מועטה מול כל המחבלים שאנו מוקפים בהם מבית ומחוץ. מי שלא גר במקום סכנה, לא חייב לשאת אותו עליו כל הזמן, הוא יכול להחזיקו בביתו לעת צרה שלא תבוא.
 
זה בדיוק כמו להגיד אם נגזר על מישהו שיהיו לו כך וכך מזונות (ועל כ"א נגזר מר"ה עד ר"ה) אז הם יגיעו לו בכל מקרה. אתה לא מחדש לאף אחד את ההשגחה הפרטית, וכפי שהמשכת, השאלה היא מה חובת ההשתדלות. התשובה שלך היא:
...
במשך עשרות שנים היה את מאורעות תרפ"ט בחברון וכו' וכו' עד הפיגוע האחרון ברמות. בכל אחד מאלפי הפיגועים האלו הדרך היחידה בדרך הטבע לעצור את זה היא, נשק.

א. השאלה היא לא אם הגר"א צריך להוציא רישון על אקדח (פרומו: התשובה היא לא) ב. בשונה מרפואה, אם יהיה לך אקדח לא תצטרך לרוץ ולהציל יותר מפעם אחת או גג פעמיים בחייך.

אם לא בטורקית אולי בסינית ?
 
כשאני שואל שאלה פשוטה, למה "אין לי" הכוונה "אז אני נגד", ומדגיש שאין להסיק מכאן שום דבר לגבי דעתי האישית,
ובמקום להתייחס לשאלה מתייחסים להבנות שעלו ממנה בדעתי, (מה שלא אמרתי), אז באמת אין חשק להגיב.

הסקר מוטה בצורה מגוחכת, כנראה נועד לשעשע ותו לא.

אין המשמעות שגם אתה מצידך תכביד עלינו עם תגובות ריקות וחלולות שמעמיסות על הדיון ללא תוכן ממשי. אם יש לך מה לומר, בכבוד, פתח פיך ויאירו דבריך.

ככה א"א לנהל דו-שיח בצורה עניינית.

בדיוק.
 
שמעתי מחברים שמחזיקים נשק,
שבכלל לא פשוט לירות באקדח..
ועוד יותר לא פשוט לקלוע למטרה...
ועוד יותר לא פשוט לירות ולקלוע בשעת לחץ...
ומה עם פגיעה באנשים באיזור של המחבל [תקלות שקרו לא פעם]

אתה מדבר על מחבל שיורה ברחובה של עיר, לא מחבל שמבקר בבית שלך כמו שאירע בטבח שמחת תורה. וזו סיטואציה שיכולה לקרות בכל רגע במציאות של מדינת ישראל תשפ"ו, בכל איזורי החיכוך.

ולצורך הענין יש מטווחים פעמיים בשנה, ומשפרים את היכולת לדייק. אבל גם לולא זה, בוודאי שעדיף לירות מאשר ללכת כצאן לטבח.

אם כבר לעזור,
במקום להחזיק נשק,
אולי כדאי שאברכים ילמדו עזרה ראשונה, החייאה וכדו'

יש הבדל גדול בין לימוד עזרה ראשונה לבין החזקת אקדח.

אם הוא ילמד רפואה הוא יצטרך להגיש עזרה לנזקקים, לבטל תורה וכו', אבל אם לא ילמד - לא יהיה מצידו שום צורך לעזור בעת הצורך.

אקדח אישי נועד בראש ובראשונה להגנה עצמית, אם ירצה האדם המחזיק לעזור בעת התקפה כללית - זה תלוי ברצונו החופשי, ואין לו חיוב לעזור לאחרים אם הוא מפחד (בפרט כאשר יש הרבה נושאי נשק חוץ ממנו). הוא יכול להמשיך לשבת בביתו, ולהגיב רק אם הסכנה תגיע לפתחו.
 
טבח שמחת תורה הוא אווירה?

אנשים ישבו בבתיהם ופשוט חיכו לסוף המר, כאשר במקרים אחרים - הנשק האישי הפשוט הוא זה שהציל חיי אדם במקומות רבים ומנע טבח המוני (כוונתי כמובן מבחינה טבעית, ברור ופשוט שלא "הנשק הציל" אלא הקב"ה הציל ונתן כח בידם של אותם שמסרו נפשם להצלת עם ישראל).

גם לצה"ל הגדול הגיבור והנורא אין טילים לכל בית בעזה, ולכן הם נאלצים לשלוח חיילים פשוטים עם נשק אישי כדי להילחם פנים אל פנים מול המחבלים, ובעת הצורך הם מזעיקים סיוע אווירי - שזה כמעט היתרון היחיד שלהם מול המחבלים. גם טנקים לא ממש מועילים, ועשרות חיילים קיפחו את חייהם בצורה מחרידה כשהם נשרפים בתוך הטנק. חלקם "רק" איבדו את מאור עיניהם או נפצעו באורח קשה עם נכות לשארית חייהם.

קל וחומר המחבלים ימ"ש, למרות שהגיעו עם כמות תחמושת אדירה, לא היה להם טיל RPG על כל בית בעוטף עזה. גם הרימונים נגמרו להם בשלב מסויים. בסופו של דבר, זה המחבל עם הנשק האישי שלו מול היהודי עם הנשק האישי שלו. ולא חסרים סיפורי גבורה על אנשים פשוטים עם אקדח אישי שחיסלו לבדם למעלה מעשרה מחבלים.

גם מובן ופשוט שאם כל בית בעוטף עזה היה מחזיק נשק, הטנדרים והאופנועים של החמאס היו חוטפים אש תופת מכל חלונות הבניינים ונהרגים במקום, וכל התחמושת שהביאו איתם היתה לשלל עבור היהודים, ואז היה להם הרבה יותר קל להיקהל ולעמוד על נפשם.

ומכל מקום - השתדלות מיהא בעי, ואקדח מהווה השתדלות מועטה מול כל המחבלים שאנו מוקפים בהם מבית ומחוץ. מי שלא גר במקום סכנה, לא חייב לשאת אותו עליו כל הזמן, הוא יכול להחזיקו בביתו לעת צרה שלא תבוא.

תצייד את כולם באקדחים, יהיו להם RPG לכל בית בעוטף,

תצייד את כולם ב- RPG ?!

ואם כן, אז יהיה להם משהו אחר...

זאת מלבד שגם ככה בעוטף היו רבים רבים עם נשקים - וזה לא עזר להם מי יודע מה...

אני מוכן לקבל שבכל אזור תהיה איזושהי שמירה, ובכל בימ"ד יהיו 2-3 אקדחים,

אבל מכאן ועד שכל אברך יחזיק אקדח - זו אוירה שהציבור הימני מנסה לייצר, ורבים מאיתנו נופלים בה.
 
אין לזה שום קשר לאווירה, יש לזה קשר למציאות קשה שרובנו מסרבים להפנים שאנו חיים בה.

לא כל אברך יחזיק אקדח, הלוואי שבכל בית מדרש יהיה אחד. רק עלות האקדח והאימונים יכולים להיות לנטל על רבים.

אי אפשר לצייד את כולם בRPG - אבל השתדלות קטנה אפשר.

הוצאת רישיון לנשק אינה מצריכה "קורס" בצבא או במשטרה הציונית, או כל משהו דומה לזה. אלא בסך הכל הדרכה קצרה של 4.5 שעות, בדיוק כמו ברכישת מכשיר המצריך הסבר כיצד להשתמש בו, או נהיגה ברכב. והתהליך להוצאת רישיון לנשק הוא תהליך פשוט של הגשת מסמכים, קבלת רישיון והדרכה קצרה.

כאשר אדם מחזיק אקדח או סכין להגנה עצמית הוא אינו מצטרף לאיזושהי מיליציה מאורגנת, או לצבא השמד, או לארגון ההגנה / האצ"ל. הוא בסך הכל מחזיק על גופו כלי להגנה עצמית. לכן כל מי שמצטט את גדולי ישראל בענין, בדרך כלל מוציא את הדברים מהקשרם (וכאשר הוכחתי במקומות אחרים).

כיהודים חרדים בוודאי איננו בוטחים על האקדח או על הסכין, אלא אך ורק על הקב"ה. אבל מאידך גיסא אין ענין להפקיר את עצמנו ללא שום פעולה, ואמרו חז"ל "הבא להרגך השכם להרגו".
 
היו גדולי ישראל שהחזיקו אקדח.
ולמה כיום שום גדול ישראל לא הולך להוציא רשיון לנשק?
ולמה רוב ככל גדולי ישראל בדורות האחרונים לא החזיקו נשק?

פשוט שהבינו שתורה מגנא ומצלא ולהוציא רשיון לאקדח וכו' זה מעבר להשתדלות. (ובנוסף הוצאה כספית לא מבוטלת של כמה אלפי שקלים כמדומני)

מי שמרגיש חוסר בטחון מחמת הפיגועים וכדו' ומרגיש "רגוע" עם האקדח שיש לו אין בזה שום חסרון, ואם מרגיש צורך לעשות שיעשה.
אבל כמובן שאין שום צורך/חיוב לכל אברך להוציא נשק, ופשוט.
ולא נראה לי שיגזר עלי ח"ו למות על קידוש השם בידי מחבל רק בגלל שלא החזקתי נשק...
 
ולמה כיום שום גדול ישראל לא הולך להוציא רשיון לנשק?
ולמה רוב ככל גדולי ישראל בדורות האחרונים לא החזיקו נשק?

פשוט שהבינו שתורה מגנא ומצלא ולהוציא רשיון לאקדח וכו' זה מעבר להשתדלות. (ובנוסף הוצאה כספית לא מבוטלת של כמה אלפי שקלים כמדומני)

מי שמרגיש חוסר בטחון מחמת הפיגועים וכדו' ומרגיש "רגוע" עם האקדח שיש לו אין בזה שום חסרון, ואם מרגיש צורך לעשות שיעשה.
אבל כמובן שאין שום צורך/חיוב לכל אברך להוציא נשק, ופשוט.
ולא נראה לי שיגזר עלי ח"ו למות על קידוש השם בידי מחבל רק בגלל שלא החזקתי נשק...
וגדולי ישראל שבדורות הקודמים "לא הבינו" שהתורה מגנא ומצלא?
 
למה כיום שום גדול ישראל לא הולך להוציא רשיון לנשק?
ולמה רוב ככל גדולי ישראל בדורות האחרונים לא החזיקו נשק?

תשאל שאלה אחרת, מדוע רבך אומר במפורש שמצווה רבה לכל אברך להחזיק אקדח, והוא בעצמו לא מחזיק אקדח?

והתשובה פשוטה, לא כל דבר מתאים לכל אחד, ודי בזה. גם לא כל הזמנים שווים.
 
ראשי תחתית