קטן שהגדיל בספירה אם מברך דעת מרן היבי"א זצוק"ל

כל אברך וגם בחור ישיבה שלומד סוגיא עולים לו חידושים תמיהות וגם קושיות, תשובות לקושיות הראשונים וגם הערות, שלבסוף הוא זוכה ומוצא שכבר נכתבו בראשונים ובאחרונים. מנסיון של כל בן תורה.

ברור לי שכאשר מרן היבי"א כתב תשובותיו עלו לו חידושים וקושיות ותמיהות, אלא שלרוב בקיאותו הוא מצא זאת בספרים, ולכך פעמים רבות הוא כותב מה שחידש וכותב שוב ראיתי בשו"ת פלוני וכו'. ואז הלומד בספריו יאמר שהוא לא חידש דבר כי כן הובא בשו"ת פלוני.

אבל למי שאין בקיאות בספרי השו"ת ומחדש חידוש ולא מזכיר שכ"כ כתבו הקדמונים, אזי יאמרו כי הו 'מחדש' ויש לו חידושים. זה ההבדל הפשוט והברור.
פעם אפי' ראיתי באיזה סוגיא שכתב איזה חידוש, ובספר מאוחר יותר הביא זאת משו"ת משנה הלכות כמדומה, שיצא לאחר ספרו הראשון, מבלי להזכיר שכבר חידש זאת לפני ספר זה.
 
פעם אפי' ראיתי באיזה סוגיא שכתב איזה חידוש, ובספר מאוחר יותר הביא זאת משו"ת משנה הלכות כמדומה, שיצא לאחר ספרו הראשון, מבלי להזכיר שכבר חידש זאת לפני ספר זה.
יש לך מראה מקום? זה מעניין...
 
יש לך מראה מקום? זה מעניין...
אם הייתי זוכר הייתי כותב.
שו"ת דמיונות בהקיץ. ע"ש.
ספרי מרן הגרע"י מורגלים על לשוני, ואני בקיא בהם, עד לאחת
וזה לא מצוי כזה סגנון.
אוהו, כמה גאוה בהודעה אחת.
מה הקשר לסגנון.

אנסה לחפש זאת, זה דבר שמאוד קשה לחפש, אבל אשאל אברכים בכולל שג"כ ראו, אולי מישהו זוכר.
 
לעצם הנושא:
לדעת מרן הגרע"י שקטן שהגדיל לא ממשיך לספור בברכה, האם לא יספור בברכת מתחילת ספיה"ע עוד לפני שהגדיל, או שעד שגודל יכול לספור בברכה, אף שלאחר שיגדל כבר לא יוכל לספור בברכה?
הצדדים לכאו' - מצד אחד, כעת הוא מחויב, וכמו לגבי נט"י שכתב הריטב"א (חולין קו:) [הובא בשערי תשובה (סי' קנח סק"א), ובחיד"א במחזיק ברכה (שם בקו"א)], שאם בירך על נט"י ונמלך שלא לאכול, לא הוי ברכה לבטלה, וגם כאן, אף שלאחר שיגדיל לא יספור בברכה, אולי זה דומה לנמלך.
אך מצד שני כאן הוא יודע שעוד כמה ימים יגדיל ואז לא יוכל להמשיך את הספירה בקטנות, ואם כן כבר מעכשיו לא יברך כי יודע שהברכה שלו היא לא על מצווה שלימה?
 
לעצם הנושא:
לדעת מרן הגרע"י שקטן שהגדיל לא ממשיך לספור בברכה, האם לא יספור בברכת מתחילת ספיה"ע עוד לפני שהגדיל, או שעד שגודל יכול לספור בברכה, אף שלאחר שיגדל כבר לא יוכל לספור בברכה?
הצדדים לכאו' - מצד אחד, כעת הוא מחויב, וכמו לגבי נט"י שכתב הריטב"א (חולין קו:) [הובא בשערי תשובה (סי' קנח סק"א), ובחיד"א במחזיק ברכה (שם בקו"א)], שאם בירך על נט"י ונמלך שלא לאכול, לא הוי ברכה לבטלה, וגם כאן, אף שלאחר שיגדיל לא יספור בברכה, אולי זה דומה לנמלך.
אך מצד שני כאן הוא יודע שעוד כמה ימים יגדיל ואז לא יוכל להמשיך את הספירה בקטנות, ואם כן כבר מעכשיו לא יברך כי יודע שהברכה שלו היא לא על מצווה שלימה?
ודאי שיכול לברך, כמו שקטן ששכח כמה ימים שיכול להמשיך לספור בברכה.
 
ראשי תחתית