ארגון מרביצי תורה [מפוצל מאשכול אחר]

[הַיַּנְשׁוּף]

כלומר - הם תכלס זלזלו במרן או לא?
זאת השאלה

 

[אלישמע]

כלומר - הם תכלס זלזלו במרן או לא?
זאת השאלה

חלקו עליו בחריפות,
דחו את דבריו מכל וכל (בהלכה זה לא כ"כ היה רלוונטי, אז זה לא היה מה שזה היום, והיו מחלוקות הלכתיות אחרות קודמות על פסקים שהוציא בעבר, רק לדוגמא ההיתר מכירה).
אבל הציבור, העמך, (בכוללים ובישיבות), בהחלט כן, זלזלו בו מאד ובכלל בספרדים. - אז היינו פרנקים.
היו הפגנות מול בתים של חכי"ם מש"ס,
היו לפעמים מכות ברחוב בין ילדים (ספרדים ואשכנזים),
היתה שנאה ברחוב.
ובמקביל צעירי ש"ס זלזלו בדיוק באותה צורה ברבנים וראשי ישיבות מרביצים,
דברו עליהם (בת"ת ישיבות וכוללים) בשנאה תהומית.
וכאן נפל דבר. שזה התבטא גם במלחמות של תלמידים לרבותיהם עד כדי עזות מצח ממש.
מאז נולד הרעיון, שהתלמידים צריכים לחנך את ראשי הישיבות שלהם,
ועליהם למצוא כל סעיף בשו"ע או בילוקו"י (או בכל ספר תורני אחר), כדי לנגח את ראשי הישיבות שעושים שלא כדין ושלא כהלכה.
(אגב; הטירוף בשיעורים וספרים מסויימים כיום נגד ראשי ישיבות ומשתכנזים, זה מהמשקעים של אז).
כמובן שראשי ישיבות הוציאו ספרים מיותרים מהישיבות כצעד מתבקש. היתה התנגדות לשיטת ההלכה העיון והפסק של חכם עובדיה, וא"צ לומר של הילקו"י שהכיל אז כרכים בודדים. אבל בעיקר היה את הרצון להרחיק את ההתנגחויות המכוונות של התלמידים ברבותיהם (בן קם באביו), ולכן בחלק מהקומות הוציאו את כל מה שריח פסקי הגר"ע ונוסחאותיו נודף מהם, אם זה סידורי חזון עובדיה וספרי ילקו"י.
(ספרי יבי"א ויחוה דעת היוו פחות בעייה מבחינה זו, כי התלמידים היו מתקשים לקושש קש ותבן מספרים אלו. - היבי"א עמוק וארוך, והיחו"ד אין בו הרבה חומר).
ראשי ישיבות, לא זלזלו בו, אבל דחו את משנתו מכל וכל ובנחרצות. (את התוצאות רואים היום, כל אחד כמובן כל אחד לפי איך שהוא רוצה לראות).
אבל ברחוב האשכנזי (מדגיש ברחוב), זלזלו מאד.
למיטב זכרוני, חכמי המועצת דאז (הגר"ש אטון, הגר"ש כהן, והגר"ש בעדני) פרשו מהמועצת, וכעבור זמן מה חזרו למען השלום ולמען המשך הפעילות התורנית.
הגרב"ץ שכידוע לא השתתף בבחירות, השתתף בכנסים של ש"ס, והורה לרב מאיה (שהיה אז ח"כ, ושאלו האם עליו לפרוש מש"ס לאור הוראתו של הרב שך), אתה תעשה מה שאמר לך זה ששלח אותך. - כלומר תישאר.
כמובן שניסיתי לתמצת כאן היסטוריה של 15 שנה ויותר בכמה שורות, אבל כך פחות או יותר התנהלו הדברים.
חשוב לציין, שבעיתון יום ליום לא הגיבו מאום, וברחוב ובבתי המדרש עיקר השנאה הוסבה למרביצי. וכשש"ס קבלה 10 מנדטים, היו תהלוכות פרועות מול בתי ראשי הישיבות של מרביצי ע"י אברכים/בחורים נלהבים כאילו שניצחו פה את השטן.
כמו"כ רבנים בדרשותיהם, היו מזלזלים גם מזלזלים. בסגנון ספרדי כמובן, (לטיבותא ולגריעותא).

 

[משיב כהלכה]

הגר"ע יוסף אמר דברים אלו בדיוק כמו שהרב עקיבא אטון היה חבר מועצת החכמים של ש"ס....

חסדי ה'... תאר לך שהכתב לא היה טועה בשם הזה, ולא היה לך במה להיתפס כדי להכחיש את מה שאנשי ש"ס פרסמו בעצמם בתקשורת?

 

[חבר]

בזכרוני הרבה דברים מהימים ההם אבל מה העניין להיזכר בתקופה הנוראית הזאת.

 

[משיב כהלכה]

לא נכון.
לידיעתך 'יום ליום' נולד באותה שנה שיתד נאמן התחיל לתקוף את מרן זצ"ל ובאותה שנה שהוקם ארגון מרבצי תורה.
שנת 1993 (המכלול)
ובכ"ז הם לא תקפו כמו שהורה להם מרן זצ"ל "ובעת ההיא ידום"

גדולי ישראל תקפו את הרב עובדיה, וזה היה בשנת 1992.

 

[משיב כהלכה]

מה זה רלוונטי אם היה באותה תקופה מקור רכילותי חלופי או לא?
אין שום אמינות לצהובון מהסוג הזה

מי שקצת מבין בתקשורת יודע שדברים מסוג זה (שהרב עובדיה אמר באופן פרטי) מתפרסמים ע"י הפוליטיקאים המקורבים, באופן שניתן לאחר מכן להכחיש ולטעון להד"ם, והמשכיל בעת ההיא ידום, וכו'.

ועיניך תחזינה כיצד כעת מכחישים הקלטות שהתפרסמו וטוענים להד"ם (רק שבמקרה זה ההקלטות התפרסמו ע"י צד שלישי שהיה לו אינטרס בענין).

מלבד זאת, אתה יודע היטב שהעיתונים החרדים הממסדיים מעולם לא יצטטו את הרב עובדיה נגד הרב שך, או את הבנות עדינה ורבקה מספרות על הרב עובדיה המתענג על שירי אומכלתום או יהורם גאון.

ובאופן עקרוני אפשר לנצל את העובדה הזו כדי להכחיש כל דבר שלא מוצא חן בעיניך.

 

[מרנן ורבנן]

מה זה משנה אם מצאת את העיתון בפח, בתיבת הדואר, בשולי הדרך או בארכיון?
מעבר לכך, ש

מי שקצת מבין בתקשורת

לא סומך על חצי מילה הנאמרת / נכתבת בתקשורת

 

[שאינו יודע לשאול]

מרן ראש הישיבה שליט"א סגר את ארגון המרביצי, בגלל שראה שאברכים צעירים מתחילים לדבר על רבנים.

זו אצילות של יהודי שכל הנהגתו לשם שמים שאי אפשר לתאר.
לצערנו עדיין יש מה לשפר בתחום של אברכים צעירים שמדברים על רבנים

 

[אור תורה]

גדולי ישראל תקפו את הרב עובדיה, וזה היה בשנת 1992.

תקפו ב1992 וב1993 וכו' ואז כבר נולד העיתון יום ליום, (כי בגלל זה הוקם העיתון), ובעיתון יום ליום לא תקפו את הרב שך, משא"כ עיתון הדגל.

 

[משיב כהלכה]

אבל ברחוב האשכנזי (מדגיש ברחוב), זלזלו מאד.

עד עצם היום הזה, הרב עובדיה אצלם כמו הרב גורן. בזמנו זה היה יותר חריף, כיום התמתן.

ולא רק אצל דלת העם אלא גם אצל חלק מהגדולים.

 

[משיב כהלכה]

תקפו ב1992 וב1993 וכו' ואז כבר נולד העיתון יום ליום, (כי בגלל זה הוקם העיתון), ובעיתון יום ליום לא תקפו את הרב שך, משא"כ עיתון הדגל. לא לעוות את המציאות.

גדולי ישראל יצאו נגד הרב עובדיה בשנת 1992, והעיתון נולד שנה לאחר מכן. ואידך זיל גמור.

יתכן ש"יום ליום" לא תקף בצורה רשמית (רק זה מה שהיה חסר להם) אבל שלא לציטוט נאמרו דברים קשים וכנ"ל.

 

[החפץ בעילום שמו]

וכאן נפל דבר. שזה התבטא גם במלחמות של תלמידים לרבותיהם עד כדי עזות מצח ממש.
מאז נולד הרעיון, שהתלמידים צריכים לחנך את ראשי הישיבות שלהם,
ועליהם למצוא כל סעיף בשו"ע או בילוקו"י (או בכל ספר תורני אחר), כדי לנגח את ראשי הישיבות שעושים שלא כדין ושלא כהלכה.

אני לא יודע אם אתה תמים או.... תחשוב שמחר בישיבת אורחות תורה ראש הישיבה יחליט שהוא לא בדרך
של ר' דב , יש לך צד שהבחורים יקשיבו לו או שיכנסו בו וימררו את חייו כנ"ל פה א"א לקחת אדם שבזכותו
רוב תלמידך הם חרדים ולזלזל בו ולא לצפות לתגובה

 

[אלישמע]

עד עצם היום הזה, הרב עובדיה אצלם כמו הרב גורן. בזמנו זה היה יותר חריף, כיום התמתן.

אם היה כמו הרב גורן לא היו מזמינים אותו לדרשו, ולא היו יושבים בלויין לצרכי תרומות לצד בנו.

ולא רק אצל דלת העם אלא גם אצל הגדולים.

הגם שאני מסתייג מהדימוי החריף, עכ"פ האשם זה לא הם.

 

[אלישמע]

אני לא יודע אם אתה תמים או.... תחשוב שמחר בישיבת אורחות תורה ראש הישיבה יחליט שהוא לא בדרך
של ר' דב , יש לך צד שהבחורים יקשיבו לו או שיכנסו בו וימררו את חייו כנ"ל פה א"א לקחת אדם שבזכותו
רוב תלמידך הם חרדים ולזלזל בו ולא לצפות לתגובה

כוונתך, אי אפשר לקחת רב ולהילחם שיקבל את בעלי התושבה שלך, ואח"כ לזלזל בו בלויין ?
(לא הרב עובדיה, הרב המקדים)...
הרי בעצם זה מה שטענו לכבוד הרב, אנחנו תלמידים של... אתה התחייבת ש...
נא לעמוד בהסכם !!!

 

[משיב כהלכה]

אם היה כמו הרב גורן לא היו מזמינים אותו לדרשו, ולא היו יושבים בלויין לצרכי תרומות לצד בנו

כפי שכתבתי, לאחר עשרות שנים זה התמתן. ש"ס כבר לא הולכת נגד גדולי ישראל, ולגבי היתר מכירה הוציא מכתב הבהרה שאינו לבני תורה (בניגוד למה שאמר וצולם בשיחות פרטיות), וזה הוביל למצב זה.

 

[בקשו פני]

בזמנו זה היה בעיקר הרב שך ותלמידיו מחד
ומהצד השני החזונשניקים כמו הגר''ח גריינמן (שדווקא גיבה את דרעי בכניסה לממשלה)
והגרח''ק והגרנ''ק שעד היום יש לתלמידיהם טינה כנגד הגרע''י בגלל סיבות הלכתיות

 

[קול יעקב]

תנועת המרביצי חיה וקיימת! (ממכתבו של מרן רה"י שליט"א)

אינני יודע על איזה מכתב אתה מדבר, אבל מרן שליט"א סגר את הארגון.
ההשקפה? פשוט שנשארה כמו שהיא. לא זזים ימין ושמאל.

 

[אור תורה]

ושוב נוכחת לראות שטעית, ושוב אינך מתנצל וממשיך לתקוף.

גדולי ישראל יצאו נגד הרב עובדיה בשנת 1992, והעיתון נולד שנה לאחר מכן. ואידך זיל גמור.

יתכן ש"יום ליום" לא תקף בצורה רשמית (רק זה מה שהיה חסר להם) אבל שלא לציטוט נאמרו דברים קשים וכנ"ל.

ממשלת רבין הוקמה ב1992 בתמוז תשנ"ב ומאז התחילו לתקוף את מרן זצ"ל. ולא תקפו רק ב1992 אלא כל זמן שהם היו בממשלה.
כמה חודשים אחרי שהוקמה הממשלה, הקימו את עיתון 'יום ליום', כי הספרדים שהיו מנויים ליתד נאמן, ביטלו את המנוי (כמו ההורים שלי והשכנים מהבניין 3 ספרדים ו1 ליטאי שלא רצה להכניס לשה"ר לביתו).
הם תקפו כמה שנים ו"יום ליום" לא תקף ולא רדף.

אבל אתה מגלה לנו "שלא לציטוט נאמרו דברים קשים", מי גילה לך רז זה.

 

[שמעון טרבלסי]

חסדי ה'... תאר לך שהכתב לא היה טועה בשם הזה, ולא היה לך במה להיתפס כדי להכחיש את מה שאנשי ש"ס פרסמו בעצמם בתקשורת?

איני מאמין לכתבים כלל.
הם רק יכולים לשמש כמראה מקום, אבל צריך לבדוק אחריהם.
דבר זה למדתי על בשרי בהיותי בישי"ק יצאנו עם המשפחה לדרג'ה, ונתקענו בלילה, התקשרנו לחילוץ, ובמקביל המשכנו לאט לאט לאור פנסי הפלאפונים של כמה מאלו שנתקעו איתנו, כשסיימנו את המסלול (אחרי חצתות לילה) חיכה לנו שם מנהל חילוץ אזור מגילות, ואמר לנו שזה אזור לא מסוכן ולכן אינם מחלצים.
ובסופ"ש מה היה כתוב בעיתונים?!
שחילצו אותנו במסוקים!!!
אז אתה מוזמן להאמין לעיתונים, ולבנות עליהם מגדלים הפורחים באויר.

 

[משיב כהלכה]

אתה משווה מקרה שקרה ותואר בעיתון בצורה לא מדוייקת (שעל זה המליצו שבקושי אפשר לסמוך על התאריך המודפס בעיתון) לבין מידע שנמסר לעיתון ע"י פוליטיקאים.

זו פרקטיקה מאוד מקובלת ונפוצה, לומר און דה רקורד שאנחנו לא מדברים על אף אחד והמשכיל בעת ההיא ידום, ואוף דה רקורד שהרב שך רודף מחלוקת ומשריש רשעות בציבור החרדי.

ומילא אם היה מדובר ברב שמעולם לא דיבר על אף אחד, ניחא, עוד היה אפשר להבין את ההתכחשות שלך לדברים שפורסמו בריש גלי ואף אחד לא הכחישם.

אבל הרב עובדיה שקרא להגר"מ שטרנבוך "שוטה, בהמה, משיגנע" ואמר על הגר"מ אליהו שמתיימר להיקרא רב ואינו תלמיד חכם וכו' וכל זה בגלל מחלוקות הלכתיות, אין שום תימה כאשר אמר כך על הרב שך שרצה להוציאו מחוץ למחנה ולא הכיר בעצמאות שלו להחליט מה תעשה ש"ס.

 

[משיב כהלכה]

ממשלת רבין הוקמה ב1992 בתמוז תשנ"ב ומאז התחילו לתקוף את מרן זצ"ל. ולא תקפו רק ב1992 אלא כל זמן שהם היו בממשלה.
כמה חודשים אחרי שהוקמה הממשלה, הקימו את עיתון 'יום ליום', כי הספרדים שהיו מנויים ליתד נאמן, ביטלו את המנוי (כמו ההורים שלי והשכנים מהבניין 3 ספרדים ו1 ליטאי שלא רצה להכניס לשה"ר לביתו).
הם תקפו כמה שנים ו"יום ליום" לא תקף ולא רדף.

מעולם לא כתבתי שיום ליום תקף, ואדרבה כתבתי שבאופן רשמי לא היתה תגובה מצידו של הרב עובדיה אלא ניסיונות לפיוס, ומטעמים מובנים...

פשוט הערתי לך על הטעות שלך, שהדברים שפורסמו בעיתון שאני מצטט היו ב1992, ואתה מדבר על עיתון שהוקם ב1993, ובכל מקרה לא היה שייך שיגיב.

אגב, אין שום קשר בין צעירי ש"ס לבין יום ליום שהיה עיתון מפלגתי רשמי.

 

[משיב כהלכה]

אבל אתה מגלה לנו "שלא לציטוט נאמרו דברים קשים" מי גילה לך רז זה.

עיתון מאותם הימים שציטט את הרב עובדיה, ולא הוכחש מעולם.

 

[אור תורה]

פשוט הערתי לך על הטעות שלך, שהדברים שפורסמו בעיתון שאני מצטט היו ב1992, ואתה מדבר על עיתון שהוקם ב1993, ובכל מקרה לא היה שייך שיגיב.

אין שום טעות, שיתד תקפו גם ב1993 ויום ליום שהוקם ב1993 שתקו ולא תקפו ולא רדפו. זה מה שכתבתי וזה גם מה שמובן מדבריי.

 

[משיב כהלכה]

שוב: יתכן שיום ליום לא תקפו, בזמן שיתד תקף. אבל זה לא קשור למה שכתבתי, שבעת פרסום דבריו של הרב עובדיה (1992) יום ליום עדיין לא היה קיים.

 

[יהודי ייחודי]

ידוע למישהו על אסיפה שהייתה בזמנו אצל הרב בן ציון אבא שאול

פעם שאלו את מרן רה"י שליט"א על דעתו של הגרב"צ אבא שאול בענינם, לאור דברים שכתוב מר מרדכי חסידים בספרו, ואמר לי שלהד"ם

 

[משיב כהלכה]

הם תקפו כמה שנים ו"יום ליום" לא תקף ולא רדף

באופן רשמי לא היתה תגובה מצידו של הרב עובדיה אלא ניסיונות לפיוס, ומטעמים מובנים...

כעת אעמוד ביתר הרחבה על הדמגוגיה שבדבריך, כשאתה טוען שיום ליום הצדיקים מעולם לא תקפו.

לרב עובדיה או לש"ס באופן רשמי מעולם לא היה אינטרס לתקוף את גדולי ישראל באופן אישי, ואת כל גדולי ישראל שהלכו עמו, כי זה היה מקבע לנצח את החרם על הרב עובדיה, ומותיר לו פלג ספרדי קטן של בעלי בתים שילכו אחריו.

האינטרס היה לטעון שרודפים אותנו על לא עוול בכפנו, וגם לספרדים יש הנהגה ומותר להם להחליט בעצמם, ואנחנו מכבדים את כל הרבנים.

כמו כן היה אינטרס לטעון שזה לא הרבנים אלא העסקנים שמחרחרים ריב. יתד נאמן וכו'.

וזו העמדה שנקט יום ליום, ופשוט.

אבל שלא לציטוט, אמר הרב עובדיה על הרב שך את מה שאמר, וצעירי ש"ס עשו מה שעשו (ראה בתגובת ידידיה לעיל) והאווירה הכללית בקרב תומכי הרב עובדיה היתה זלזול עמוק ברב שך.

 

[אלישמע]

כפי שכתבתי, לאחר עשרות שנים זה התמתן. ש"ס כבר לא הולכת נגד גדולי ישראל, ולגבי היתר מכירה הוציא מכתב הבהרה שאינו לבני תורה (בניגוד למה שאמר וצולם בשיחות פרטיות), וזה הוביל למצב זה.

אחרי פרישת הרב שך זצ"ל,
עברה ההנהגה לידי הגראי"ל שטיינמן שהוביל קו הרבה יותר פייסני ומתון.
לאידך, המחנה השמרני (לימים הלפג) עבר להנהגת הגרי"ש אלישיב.
אילוצים פוליטיים חייבו עבודה משותפת בין יהדו"ת וש"ס מחד, כאשר מאידך התנגדות פנימית לדגל מצד הפלג הירושלמי,
גרמו לעידן חדש בייחסים בין המגזרים.
כמו"כ עקשנותם של ראשי הישיבות דאז שלא לקבל את הקו של חכם עובדיה למרות כל הרדיפות וההשמצות,
גידלה דור חדש של ת"ח מעיינים ומקפידים על קלה כבחמורה, שאינם להוטים אחר פסקי הרב עובדיה והילקו"י,
הללו הקימו מוסדות וחניכי והצטרפו בבחירות המוניציפליות להצטרף למפלגות אחרות, או לשלוח נציגים באופן עצמאי.
(חשוב גם לציין כי הרבה מהבנים הללו, השפיעו עמוקות על ההורים והמשפחה, והזרעים שראשי הישיבות שליט"א נטעו לאחר חציבה בסלע, נתנו את אותותיהם).
הדבר אילץ את ההנגה החדשה להכיר בצורך הגדול בשינוי, ולהודות בחצי פה שיש בני תורה ויש בעלי בתים, והם שתי הנהגות שונות.
ולאחר פטירת הרבה עובדיה, ת"ח שלא דיברו קודם לכן משום כבודו החליטו להתחיל ולדבר בגלוי. (כוונתי על שיעורי הלכה, וגם דעה והשפקה מבית).
הדבר הכשיר את הדרך במשך השנים (עוד בחיי הרב) לכניסת חלק מראשי הישיבות לתוך המועצת.
וכך עם העלייה המבורכת בתורה והשקפה בציבור הספרדי, לצד הירידה החדה בציבור הליטאי של דגל, הגיעו כמעט לעמק השווה.
וכך נוצר מגזר אחד גדול עם שני הנהגות שונות, ובלי הרבה שנאה וריחוק.

 

[ממזרח שמש]

אחרי פרישת הרב שך זצ"ל,
עברה ההנהגה לידי הגראי"ל שטיינמן שהוביל קו הרבה יותר פייסני ומתון.
לאידך, המחנה השמרני (לימים הלפג) עבר להנהגת הגרי"ש אלישיב.

הבלים
באופן רשמי ההכרעה הייתה של הגרי"ש
ומכיון שבנושאים ציבוריים רבים הוא לא התעסק
ומכיון שהוא סמך את דעתו באופן מלא על הגראי"ל
ההכרעה הייתה הרבה פעמים של הגראי"ל
אבל לא היה רב פלוני או אלמוני לפלג זה או אחר

 

[אלישמע]

הבלים
באופן רשמי ההכרעה הייתה של הגרי"ש
ומכיון שבנושאים ציבוריים רבים הוא לא התעסק
ומכיון שהוא סמך את דעתו באופן מלא על הגראי"ל
ההכרעה הייתה הרבה פעמים של הגראי"ל
אבל לא היה רב פלוני או אלמוני לפלג זה או אחר

לא במדינה שאני חייתי בה.

 

[בדרך סיפרתי מעשה]

מי שקצת מבין בתקשורת יודע שדברים מסוג זה (שהרב עובדיה אמר באופן פרטי) מתפרסמים ע"י הפוליטיקאים המקורבים, באופן שניתן לאחר מכן להכחיש ולטעון להד"ם, והמשכיל בעת ההיא ידום, וכו'.

ועיניך תחזינה כיצד כעת מכחישים הקלטות שהתפרסמו וטוענים להד"ם (רק שבמקרה זה ההקלטות התפרסמו ע"י צד שלישי שהיה לו אינטרס בענין).

מלבד זאת, אתה יודע היטב שהעיתונים החרדים הממסדיים מעולם לא יצטטו את הרב עובדיה נגד הרב שך, או את הבנות עדינה ורבקה מספרות על הרב עובדיה המתענג על שירי אומכלתום או יהורם גאון.

ובאופן עקרוני אפשר לנצל את העובדה הזו כדי להכחיש כל דבר שלא מוצא חן בעיניך.

זה לא רלוונטי.
ברור שיום ליום, הדרך, או יתד נאמן אינם עיתוני רכילות, והם לא יספקו לך מידע כזה.
אבל הניסיון הנואל להציג את עיתוני הרכילות החילוניים כאילו מהם יתד ומהם פינה - הוא פתטי במקרה הטוב, וזלזול באינטליגנציה של חברי הפורום במקרה הגרוע.