באנר תרומה

ארגון מרביצי תורה [מפוצל מאשכול אחר]

  • יוזם האשכול יוזם האשכול יעקבי
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
אני לא חושב שיושבים שם לצורכי תרומות, הם אנשים נבונים ות"ח ומנהיגים ישיבות חשובות, מלבד זה ששום תרומה לא תגיע לישיבה בגלל שראש הישיבה היה רב מקדים, אם לא היתה מגיעה בלא זה
 
אני לא חושב שיושבים שם לצורכי תרומות, הם אנשים נבונים ות"ח ומנהיגים ישיבות חשובות, מלבד זה ששום תרומה לא תגיע לישיבה בגלל שראש הישיבה היה רב מקדים, אם לא היתה מגיעה בלא זה

אתה לא יכול לצאת לחו"ל לתרומות אם יש נגדך התקפות מלובש הגלימה שבא"י.
ואתה בהחלט יכול לצאת לבקש תרומות כאשר הם צופים בך בטלוויזיה מצולם לצידו.
שני הדברים מתקיימים כאחת כשאתה הרב המקדים.
 
הרב אלישמע שליט"א
לא חושב שהגר"י הלל מתקשה במיוחד באיסוף תרומות.
ואינני סבור שיהודי כמו הגר"ד כהן או הגרנ"י אלון [ראש ישיבת מיר ברכפלד שהיה שם] היו סופגים יותר או פחות בקורת אם היו או לא היו באים לשם, ואם היו סופגים מי שתורם ל"חברון" תורם למותג חברון לא כך?
 
אבל הניסיון הנואל להציג את עיתוני הרכילות החילוניים כאילו מהם יתד ומהם פינה - הוא פתטי במקרה הטוב, וזלזול באינטליגנציה של חברי הפורום במקרה הגרוע.

הזלזול באינטליגנציה הוא רק מצידך. נכון שעיתונים לא שווים מאומה, אבל כל דבר לגופו. במקרה שגדולי ישראל בראשות הרב שך יוצאים נגד הרב עובדיה בחרב וחנית, ומתפרסם בעיתון נפוץ דברים שהרב עובדיה אמר על הרב שך שלא לציטוט, המשמעות היא אחת: אחד מאנשי הרב עובדיה דאג להדליף זאת לעיתון, באופן שבית הרב שך יפנים את המסר, ובד בבד יוכל להכחיש זאת רשמית ולומר שהעיתון משקר כרגיל.
 
אתה משווה מקרה שקרה ותואר בעיתון בצורה לא מדוייקת (שעל זה המליצו שבקושי אפשר לסמוך על התאריך המודפס בעיתון) לבין מידע שנמסר לעיתון ע"י פוליטיקאים.

זו פרקטיקה מאוד מקובלת ונפוצה, לומר און דה רקורד שאנחנו לא מדברים על אף אחד והמשכיל בעת ההיא ידום, ואוף דה רקורד שהרב שך רודף מחלוקת ומשריש רשעות בציבור החרדי.

ומילא אם היה מדובר ברב שמעולם לא דיבר על אף אחד, ניחא, עוד היה אפשר להבין את ההתכחשות שלך לדברים שפורסמו בריש גלי ואף אחד לא הכחישם.

אבל הרב עובדיה שקרא להגר"מ שטרנבוך "שוטה, בהמה, משיגנע" ואמר על הגר"מ אליהו שמתיימר להיקרא רב ואינו תלמיד חכם וכו' וכל זה בגלל מחלוקות הלכתיות, אין שום תימה כאשר אמר כך על הרב שך שרצה להוציאו מחוץ למחנה ולא הכיר בעצמאות שלו להחליט מה תעשה ש"ס.
לא הבנתי גם הרב שך קרא לכל מיני רבנים בכינוים ובינהם גאון עולם מרן הגרח''ג
 
הרב אלישמע שליט"א
לא חושב שהגר"י הלל מתקשה במיוחד באיסוף תרומות.
ואינני סבור שיהודי כמו הגר"ד כהן או הגרנ"י אלון [ראש ישיבת מיר ברכפלד שהיה שם] היו סופגים יותר או פחות בקורת אם היו או לא היו באים לשם, ואם היו סופגים מי שתורם ל"חברון" תורם למותג חברון לא כך?

קודם כל אני יכול לספר לך על שנים קשות מאד,
נוסף לכך, ודאי שישנן קהילות לשם הוא לא יכול ליכנס, בדיוק בגלל זה.
ומי שהישיבה לצידו אינה מפריעה לו, באמת עושה זאת.
 
קודם כל אני יכול לספר לך על שנים קשות מאד,
נוסף לכך, ודאי שישנן קהילות לשם הוא לא יכול ליכנס, בדיוק בגלל זה.
ומי שהישיבה לצידו אינה מפריעה לו, באמת עושה זאת.

למה זה דרמטי בעיניך, כך טבעו של עולם.

אם הרב יהודה עדס או הרב פנחסי מדברים סרה ברב עובדיה, בכל מיני עטיפות לשוניות והשקפתיות, הם לא יצפו שיקבלו אותם עם פרחים וסוכריות.

אתה וחבריך רואים בזה כפייה והשתלטות, אני רואה בזה כוחות שוק ריאליים והגיוניים.
 
למה זה דרמטי בעיניך, כך טבעו של עולם.

אם הרב יהודה עדס או הרב פנחסי מדברים סרה ברב עובדיה, בכל מיני עטיפות לשוניות והשקפתיות, הם לא יצפו שיקבלו אותם עם פרחים וסוכריות.

אתה וחבריך רואים בזה כפייה והשתלטות, אני רואה בזה כוחות שוק ריאליים והגיוניים.

נכון, ולכן אני כ"כ תמיה למה אתה הלכת ללמוד אצלם...
ולמה הרבנים שלך, חרף החרפות והבזיונות שלהם עליהם, פתחו בסופו של דבר ישיבה בסגנון שלהם והלכו להתייעץ איתם איך פותחים ישיבה ? מה היה חסר להם בבית הרב עובדיה ? שם יש השקפה, הנהגה, דעות, הלכות, והליכות, ויש להם נסיון רב עם אלפי תלמידים...
מה הם חיפשו שם ? - ולמה את זה הם לא אמרו בלויין לאחר המתקפות שלהם. (הגיע הזמן שיהיה שם גבר אחד מודה על האמת, ויעמוד ויאמר "טעינו" ודוקא הרבנים ההם שהם רדפנו בחמת זעם ולכלכנו עליהם אצל הנדיבים, צדקו, ויבקש סליחה. - נראה אם יש שם מידת "ומודה על האמת"...).
אבל זה לא יקרה, הם ימשיכו ללכלך, ואח"כ יבואו בשקט ליטול עצה.
מהרב עובדיה לא ציפיתי, הוא באמת לא היה מודע לדברים, עד שהרב פנחסי (לאחר 35 שנה), שם לו את האמת בפרצוף, והוא התחיל לבכות על מצב האברכים שלו... אבל ממנו לא הייתי מצפה, כי לא היה התוקף, אני מצפה ממך ומחבריך וחברוריך ורבותיך (גם אם אתה מרוקאי במנהגים, אבל אתה ודאי סוגד להם, כי אתה מסכים עם מה שהם עשו).
אבל בעצם אין לי ציפיות...
 
אם הרב יהודה עדס או הרב פנחסי מדברים סרה ברב עובדיה, בכל מיני עטיפות לשוניות והשקפתיות, הם לא יצפו שיקבלו אותם עם פרחים וסוכריות.
אתה יודע שזה דו צדדי - ושיש שני צדדים למטבע
ואם הרב עובדיה ושומעי לקחו תוקפים רבנים ומדברים סרה ברבנים אחרים שלא הולכים כמותם בהלכה, אז אל תצפה שנקבל אותם עם פרחים וסוכריות
 
אתה יודע שזה דו צדדי - ושיש שני צדדים למטבע
ואם הרב עובדיה ושומעי לקחו תוקפים רבנים ומדברים סרה ברבנים אחרים שלא הולכים כמותם בהלכה, אז אל תצפה שנקבל אותם עם פרחים וסוכריות

לא מכיר מספיק את הרב עובדיה. ידוע לי מה שתקף את חיים אמסלם ואת הרב יצחק ברדא על אמיתה של תורה.

על הרב עדס לא שמעתי.
 
נכון, ולכן אני כ"כ תמיה למה אתה הלכת ללמוד אצלם...
ולמה הרבנים שלך, חרף החרפות והבזיונות שלהם עליהם, פתחו בסופו של דבר ישיבה בסגנון שלהם והלכו להתייעץ איתם איך פותחים ישיבה ? מה היה חסר להם בבית הרב עובדיה ? שם יש השקפה, הנהגה, דעות, הלכות, והליכות, ויש להם נסיון רב עם אלפי תלמידים...
מה הם חיפשו שם ? - ולמה את זה הם לא אמרו בלויין לאחר המתקפות שלהם. (הגיע הזמן שיהיה שם גבר אחד מודה על האמת, ויעמוד ויאמר "טעינו" ודוקא הרבנים ההם שהם רדפנו בחמת זעם ולכלכנו עליהם אצל הנדיבים, צדקו, ויבקש סליחה. - נראה אם יש שם מידת "ומודה על האמת"...).
אבל זה לא יקרה, הם ימשיכו ללכלך, ואח"כ יבואו בשקט ליטול עצה.
מהרב עובדיה לא ציפיתי, הוא באמת לא היה מודע לדברים, עד שהרב פנחסי (לאחר 35 שנה), שם לו את האמת בפרצוף, והוא התחיל לבכות על מצב האברכים שלו... אבל ממנו לא הייתי מצפה, כי לא היה התוקף, אני מצפה ממך ומחבריך וחברוריך ורבותיך (גם אם אתה מרוקאי במנהגים, אבל אתה ודאי סוגד להם, כי אתה מסכים עם מה שהם עשו).
אבל בעצם אין לי ציפיות...
מה הסיפור עם הרב פנחסי ??
 
לא מכיר מספיק את הרב עובדיה. ידוע לי מה שתקף את חיים אמסלם ואת הרב יצחק ברדא על אמיתה של תורה.
טענו חיטים והודה לו אפילו לא באבטיחים
אני מדבר על ענייני הלכה, שהרב עובדיה ותלמידיו כל מי שלא מיישר קו עם פסקם , זוכה לקיתונות של אש וגפרית,
וע"ז הגבתי מה שהגבתי לעיל
 
מה הסיפור עם הרב פנחסי ??

הסיפור הוא כזה, (מקווה שאני זוכר את כל הפרטים ומדייק, שמעתי מכלי ראשון).
בזמנו ניסו לעשות פגישה בין הרב פנחסי (להלן: הר"י) לבין הרב עובדיה (להלן: הגר"ע). - היו"ר היה אז אלי ישי.
כמובן שנושא הפגישה היה לאלץ אותו לקבל את דעת הרב עובדיה, ולהפסיק להתנגד לש"ס, ולפסקי וספרי הגר"ע (והילקו"י).
ואמרו לר"י "בוא ותשאל את הרב".
הר"י סירב ואמר: "אין לי שאלות".
כעבור זמן באו אליו עם הודעה "הגר"ע רוצה ליפגש עמך".
השיב: "אם כך אני מחוייב לילך". וקבעו זמן לפגישה.
ביני וביני נכנס הר"י להרב מיכל ליפקוביץ (כך לזכרוני), כדי להחליט מה לומר ואיך.
ביום המיוחל, הגיע הר"י, וראה מהחדר החיצון את כל החבר'ה יושבים סביב הרב (הטו"ת לידם), כשהם לאחר תפילת שחרית.
אחד העסקנים סימן לו עם היד "היכנס". הר"י סימן לו חזרה "החוצה".
באותו רגע, כולם קמו ויצאו והשאירו את הגר"ע לבד. ואז הר"י נכנס.
כשהתיישב, אמר לו "אני הרב פנחסי, שמעתי שהרב קרא לי".
הגר"ע: "לא קראתי לך".
הר"י: באותו רגע רציתי לקום וללכת. אבל נמלכתי בדעתי, ומכיון שהיה לי מסר אליו החלטתי להישאר.
הגר"ע שאל: ומה אתם מלמדים בישיבה, רק לא יבי"א, רק נגדנו ?
הר"י החל לגולל את מצב האברכים הספרדים, ואת השיעורים בלויין שנמסרים ברמה מסויימת מחד, ומה האברכים שואבים משם מאידך.
הר"י האריך בנושא מאד, והרב עובדיה התחיל לבכות. (כמדומה לי שאמר "לא ידעתי").
לאחר מכן הראה לו הר"י ספר יבי"א שהוא נתן לו בזמנו עם הקדשה, והזכיר לו נשכחות שהיה מוסר שיעורים בתחילה ביום ג' במשהדים בב"ב, והוא היה אחד המשתתפים, וכשהיה שואל אותו שאלות, התפלא מהאברך הצעיר שמבין כ"כ בעומק, ונתן לו ספר עם הקדשה.
מהכא להתם, הגר"ע הבין את הטענה על הרדידות של הציבור הספרדי על רבניו, אך לא היה ניתן לעשות הרבה.
והדבר גם ביאר למה יש התנגדות להכניס ספרים מסויימים, או לפסוק הלכות באופן מסויים, בישיבות.
לאחר מיכן הרב עשה לו את הצ'פכות הידועות לאות חיבה, ובירך אותו, ואמר לו אתם מעמידים תורה, תמשיכו, חזקו ואמצו.
זה פחות או יותר למיטב זכרוני.
מקוה שלא הוספתי ולא גרעתי ולא שיניתי מהמקור.
והסיפור השני, כשרצו להקים את ישיבת "אהל יוסף" פנו להגראי"ל שטיינמן או הגר"ג אידלשטיין (לא זוכר בדיוק).
ושאלו אותו איך להקים ישיבה עם צביון חזק לציבור הספרדי. (להזכירכם הישיבה בנשיאות הרב יצחק יוסף שהוא ראש ישיבה בעצמו, וראש הישיבה הוא בנו).
ענה להם הרב, תתייעצו עם הרב פנחסי הוא מבין בישיבות ספרדיות ובבחורים ספרדים.
לאחר מכן נפגש הרב ח. ועוד אחד ממנהלי הישיבה עם הרב פנחסי וקבלו ממנו כמה וכמה הדרכות מחד, וגם שם להם את התמונה של העסקנות הפוליטית שהיתה אמורה לייחצן את הישיבה כלפי התורמים מה המטרות שלהם מאידך.
ולמרבה האירוניה, הם הודו שהוא פשוט לא טעה, וכך הם פני הדברים.
ומזה בדיוק הוא הזהיר אותם. אם אתם רוצים לנהל ישיבה, אתם צריכים להתייחס אליהם בדיוק כמו שהצגתי לכם, אחרת...
מה נעשה מאז לענין הקו ההשקפתי, אני חושב שהדבר די מפורסם. ולענין הנתק עם העסקנות הפוליטית, איני יודע כיצד נפל דבר.
ועוד לסיום, פעם אריה דרעי כטוב לבו ביין (בסעודת פורים) לאחר שחזר לפוליטיקה, אמר (שמעתי ממי ששמע ממנו, אני הייתי נוכח במקום, אך הפרט הזה לא שמעתי אישית), "תגידו לרב פנחסי שאנחנו רוצים אותו במועצת, שיבוא, הוא מזכה הרבים הוא מקים עולה של תורה"...
וכל דבר נוסף, אך למותר...
 
לא כולם מבינים על איזה הרב פנחסי כוונתכם
כי יש גם הרב פנחסי מירושלים, ויש מבני ברק.
תביאו פרטים מלאים שלא יתחלף לחברים אחד באחר
לכאורה כוונתו על הרב בצלאל פנחסי ראש ישיבת ברכת אפרים בב"ב מרבני המרביצי (זכור לי חלק מהסיפור עליו ולכן אני משייך אליו)
ולפי"ז תמוה שקרא לו הגר"י
 
לגבי הגר"מ אליהו מדובר בשיעור ביזדים וההתבטאות הזו התפרסמה אז בתקשורת.

בדרשה התייחס אל הגר"מ אליהו בלי להזכירו בשמו: "היה אחד כתב דברים תמוהים, שומו שמיים, איך אפשר לומר דבר כזה? לעשות פשרות? או כך, או כך. דברים תמוהים מאד, זה לא תלמיד חכם אומר דברים כאלה, זה בושה וחרפה לומר דברים כאלה, דברים תמוהים מאד. כבר כתבתי בספרי נגד זה".

ובספרו שיצא בסמוך "חזון עובדיה טו בשבט", כינה הרב עובדיה את הרב אליהו "אחד המתיימר להיקרא רב", והוסיף "לא יאומן כי יסופר, כל השומע יצחק לו".

אתה מוזמן לחפש בחזו"ע.

לשכת הגר"מ אליהו הגיבה לדברים:

"הרב אליהו ידוע כמי שנוהג יחס של כבוד ויראה בפני הפוסקים לדורותיהם, גם אם הוא חלוק עליהם. עוד הוסיפו כי הרב אליהו מסתמך בפסיקתו זו על החיד"א, והוסיפו בציניות כי "יש קונצנזוס שהחיד"א הוא אחד שאינו מתיימר להיות רב". עוד ציינו כי הרב אליהו הראה בעבר את הפסיקה הזו לראש ישיבת "פורת יוסף", הרב עזרא עטייה, אצלו למדו גם הרב עובדיה וגם הרב אליהו, וכי הרב עטייה הסכים".
 
סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
ראשי תחתית