בין צורה לחומר
חבר חדש
- הצטרף
- 14/2/25
- הודעות
- 4
אבל כבד בעיה"ק ירושלים, בשעה האחרונה הלך אל בית עולמו הגאון הרב ישראל יפרח זצ"ל, רב קהילת מגן אברהם קרית צאנז, אשר שימש כאב"ד בית הדין הרבני באשקלון ובירושלים, מחבר ספרים 'אמרי ישראל', ו'מפסקי ישראל', והוא בן 81 בפטירתו.
הרב המנוח זצ"ל נולד בחודש אדר תש"ד בכפר טיסנת שבמחוז איית בולי בהרי האטלס שבמרוקו, בן חמישי לאביו רבי חביב יפרח, בנו של רבי יצחק יפרח, חתנו של רבי ישועה דנינו אשר בשנים האחרונות התגלה כתב יוחסין המייחס את משפחתו עד לרמב"ם.
בילדותו למד ב"צלא" בכפר במרוקו ובגיל ארבע עברו הוריו לקזבלנקה, שם שהו כשנתיים בהמתנה להמשך עלייתם לארץ ישראל. בגיל שש עלה לישראל עם משפחתו באונייה "ארצה". בראשית ימיהם בישראל שהו במחנה העולים שער העלייה ולאחר מכן עברו למושב אחוזם בחבל לכיש. בהמשך עברו למושב הדתי נעם ונמנו על ראשוני מתיישביו.
כאן בארץ למד במסגרת מקומית עד לגיל 12, עת עבר ללמוד בישיבה התיכונית מרום ציון בירושלים. בגיל 18 החל את לימודיו בישיבת חברון בירושלים שם למד עד לנישואיו. באותן שנים מורו ורבו היה ראש הישיבה הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי זצ"ל אשר שימש כר״מ בישיבת חברון, והקשר ביניהם נשאר לאורך ימים ושנים.
בחודש אלול ה'תשכ"ו נשא את רעייתו תחי', ולהם נולדו שמונה ילדים.
את לימודיו התורניים המשיך בבית מדרש לדיינות "המתיבתא הגדולה – בית הראש"ל", ובכולל לדיינות "הר צבי". בשנים תשל"ג – תשמ"א למד בכולל 'חזון עובדיה' שהוקם על ידי מרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל אשר לימים, מינה אותו לעמוד בראשות הכולל, שם למד אצלו הראשל"צ הגאון רבי יצחק יוסף. בשנת תשמ"ב קיבל את כתב ההסמכה לדיינות מטעם מועצת הרבנות הראשית לישראל.
בשנת תשמ"ד התמנה לדיין בבית הדין הרבני באשקלון, בהמשך אף קודם ומונה לאב בית הדין. בתקופה זו, שימש גם כדיין בירושלים בבית הדין המיוחד להקדשות, שם עמד בתקיפות על זכויות ההקדשות ומניעת השתלטות על נכסיהם. כמו כן, היה חבר בבית הדין ליוצאי אתיופיה. במסגרת הרכב זה ובשליחותו יצא שלוש פעמים למסע מיוחד לאתיופיה לצורך איתור בעלים אשר עזבו את נשותיהם והותירו אותן עגונות בארץ. במסעות אלו נחל הצלחה רבה בשחרור נשים מעגינותן. נחשב כמומחה בעל שם בתחום הגיטין. כמו כן, שימש כדיין בבית הדין בקריית ארבע שהתכנסה מידי שבוע בשבוע בבית הכנסת אברהם אבינו בחברון (בית דין זה התכנס עד לפרוץ האינתיפאדה בשנת 2000).
בשנת תשנ"ט התמנה כדיין של קבע בבית הדין הרבני בירושלים, ולאחר שלוש שנים, בשנת תשס"ב מונה כאב בית הדין. בשנת תשע"ב התמנה על ידי נשיא בית הדין הגדול והראשון לציון הגאון הרב שלמה עמאר כראש אבות בתי הדין בירושלים, שם כיהן כשלוש שנים עד פרישתו לגמלאות.
מסע הלוויתו תצא בשעה 10:30 מבית הלוויות סנהדריה אל עבר הר המנוחות בירושלים.
ת.נ.צ.ב.ה.
הרב המנוח זצ"ל נולד בחודש אדר תש"ד בכפר טיסנת שבמחוז איית בולי בהרי האטלס שבמרוקו, בן חמישי לאביו רבי חביב יפרח, בנו של רבי יצחק יפרח, חתנו של רבי ישועה דנינו אשר בשנים האחרונות התגלה כתב יוחסין המייחס את משפחתו עד לרמב"ם.
בילדותו למד ב"צלא" בכפר במרוקו ובגיל ארבע עברו הוריו לקזבלנקה, שם שהו כשנתיים בהמתנה להמשך עלייתם לארץ ישראל. בגיל שש עלה לישראל עם משפחתו באונייה "ארצה". בראשית ימיהם בישראל שהו במחנה העולים שער העלייה ולאחר מכן עברו למושב אחוזם בחבל לכיש. בהמשך עברו למושב הדתי נעם ונמנו על ראשוני מתיישביו.
כאן בארץ למד במסגרת מקומית עד לגיל 12, עת עבר ללמוד בישיבה התיכונית מרום ציון בירושלים. בגיל 18 החל את לימודיו בישיבת חברון בירושלים שם למד עד לנישואיו. באותן שנים מורו ורבו היה ראש הישיבה הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי זצ"ל אשר שימש כר״מ בישיבת חברון, והקשר ביניהם נשאר לאורך ימים ושנים.
בחודש אלול ה'תשכ"ו נשא את רעייתו תחי', ולהם נולדו שמונה ילדים.
את לימודיו התורניים המשיך בבית מדרש לדיינות "המתיבתא הגדולה – בית הראש"ל", ובכולל לדיינות "הר צבי". בשנים תשל"ג – תשמ"א למד בכולל 'חזון עובדיה' שהוקם על ידי מרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל אשר לימים, מינה אותו לעמוד בראשות הכולל, שם למד אצלו הראשל"צ הגאון רבי יצחק יוסף. בשנת תשמ"ב קיבל את כתב ההסמכה לדיינות מטעם מועצת הרבנות הראשית לישראל.
בשנת תשמ"ד התמנה לדיין בבית הדין הרבני באשקלון, בהמשך אף קודם ומונה לאב בית הדין. בתקופה זו, שימש גם כדיין בירושלים בבית הדין המיוחד להקדשות, שם עמד בתקיפות על זכויות ההקדשות ומניעת השתלטות על נכסיהם. כמו כן, היה חבר בבית הדין ליוצאי אתיופיה. במסגרת הרכב זה ובשליחותו יצא שלוש פעמים למסע מיוחד לאתיופיה לצורך איתור בעלים אשר עזבו את נשותיהם והותירו אותן עגונות בארץ. במסעות אלו נחל הצלחה רבה בשחרור נשים מעגינותן. נחשב כמומחה בעל שם בתחום הגיטין. כמו כן, שימש כדיין בבית הדין בקריית ארבע שהתכנסה מידי שבוע בשבוע בבית הכנסת אברהם אבינו בחברון (בית דין זה התכנס עד לפרוץ האינתיפאדה בשנת 2000).
בשנת תשנ"ט התמנה כדיין של קבע בבית הדין הרבני בירושלים, ולאחר שלוש שנים, בשנת תשס"ב מונה כאב בית הדין. בשנת תשע"ב התמנה על ידי נשיא בית הדין הגדול והראשון לציון הגאון הרב שלמה עמאר כראש אבות בתי הדין בירושלים, שם כיהן כשלוש שנים עד פרישתו לגמלאות.
מסע הלוויתו תצא בשעה 10:30 מבית הלוויות סנהדריה אל עבר הר המנוחות בירושלים.
ת.נ.צ.ב.ה.
