צריך לדעת מה שהורה הרב יצחק יוסף בדעת אביו זצ"ל,
שגם מתי שחוזר בו מהלכה, תמיד מי שיעשה כמשנה ראשונה לא הפסיד.
אתה משתמש בדפדפן מיושן. ייתכן שהאתר הזה ואתרים אחרים לא יוצגו כראוי.
אנא עדכן את הדפדפן שלך או השתמש בדפדפן אלטרנטיבי.
אנא עדכן את הדפדפן שלך או השתמש בדפדפן אלטרנטיבי.
שוק באשה ערוה
- יוזם האשכול אור יעקב
- תאריך התחלה
שגם מתי שחוזר בו מהלכה, תמיד מי שיעשה כמשנה ראשונה לא הפסיד.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 2,444
זו גם משנה אחרונה שלו, כי עד יום פטירתו לא הורה לרבים ללבוש חצאית ארוכה, לא בספריו ולא בדרשותיו, ומשכך אין כאן שום "חזרה".
ופשוט שאע"פ שמעיקר הדין אולי נטתה דעתו למחמירים, להלכה לא ראה צורך לשנות את המנהג של כלל ישראל.
ופשוט שאע"פ שמעיקר הדין אולי נטתה דעתו למחמירים, להלכה לא ראה צורך לשנות את המנהג של כלל ישראל.
כתבתי את זה בתור סניף.זו גם משנה אחרונה שלו, כי עד יום פטירתו לא הורה לרבים ללבוש חצאית ארוכה, לא בספריו ולא בדרשותיו, ומשכך אין כאן שום "חזרה".
ופשוט שאע"פ שמעיקר הדין אולי נטתה דעתו למחמירים, להלכה לא ראה צורך לשנות את המנהג של כלל ישראל.
שגם לשיטתם, הם לא יכולים למחות באף אחד, בעוד שמותר לעשות כן גם לדעת הרב יצחק יוסף.
במכתב משנת תשל"ט כתב: "שאפילו שאשה שהולכת עם שמלה שמגיעה לברך ולובשת גרביים אטומות זה לא נקרא כיסוי באמת, דלא הוי צניעות כלל. ולפיכך אשה שהולכת כך, אסור לקרות קר"ש כנגדה דהוי ערוה לכל דבר".זו גם משנה אחרונה שלו, כי עד יום פטירתו לא הורה לרבים ללבוש חצאית ארוכה, לא בספריו ולא בדרשותיו, ומשכך אין כאן שום "חזרה".
ופשוט שאע"פ שמעיקר הדין אולי נטתה דעתו למחמירים, להלכה לא ראה צורך לשנות את המנהג של כלל ישראל.
במכתב משנת תש"נ כתב: "ולבקשת כת"ר שליט"א אציין את עיקרי ההלכות אשר 'מחוייבות' בהן בנות ישראל באשר הן ויהווה כתקנון קבלה לבית הספר, על הבנות להגיע עם לבוש הולם, הכולל חצאית או שמלה עד הקרסולים – מקסי. ולא כפי שפסקתי בעבר, שהשמלה או החצאית צריכה להגיע קצת למטה מהברכים ואת שאר הרגל יהיה מספיק לכסות עם גרביים שאינן שקופות. וזה אחר שישבתי על מדוכה זו, והגעתי למסקנא שלא מספיק שאשה תלך עם חצאית או שמלה שמגיעה עד לברכים, אלא צריכה ללכת עם חצאית או שמלה שמגיעה עד הקרסולים".
במכתב משנת תש"נ לרב בצלאל מזרחי, כתב ש"לא מהני כיסוי של גרביים (אפי' אם אינן שקופות), אלא צריכה האשה לכסות רגליה בחצאית או שמלה שמכסה את כל השוק ומגיעה עד עצם הקרסול".
מרן זצ"ל חוזר ומדגיש בלשונות חדות וברורות – "לא נקרא כיסוי באמת", "לא הוי צניעות כלל", "ערוה לכל דבר", "מחוייבות", "ולא כפי שפסקתי בעבר", "הגעתי למסקנא שלא מספיק", "צריכה ללכת", "לא מהני כיסוי של גרביים".
בניגוד ל"שמועות" על לוטו, החזרה של מרן זצ"ל בעניין הצורך בחצאית עד הקרסול אינה בגדר "שמועה". אלא יש לנו מכתבים מפורשים וברורים שנכתבו על ידי מרן עצמו, בכתב ידו ובחתימתו, בהם הוא מצהיר "חזרתי בי" מפורשות מהיבי"א ופוסק ש"מחוייבות" בנות ישראל ללכת בחצאית עד הקרסול. זו אינה "שמועה" אלא תיעוד הלכתי ישיר ואמין.
במכתב משנת תשל"ט כתב: "שאפילו שאשה שהולכת עם שמלה שמגיעה לברך ולובשת גרביים אטומות זה לא נקרא כיסוי באמת, דלא הוי צניעות כלל. ולפיכך אשה שהולכת כך, אסור לקרות קר"ש כנגדה דהוי ערוה לכל דבר".
במכתב משנת תש"נ כתב: "ולבקשת כת"ר שליט"א אציין את עיקרי ההלכות אשר 'מחוייבות' בהן בנות ישראל באשר הן ויהווה כתקנון קבלה לבית הספר, על הבנות להגיע עם לבוש הולם, הכולל חצאית או שמלה עד הקרסולים – מקסי. ולא כפי שפסקתי בעבר, שהשמלה או החצאית צריכה להגיע קצת למטה מהברכים ואת שאר הרגל יהיה מספיק לכסות עם גרביים שאינן שקופות. וזה אחר שישבתי על מדוכה זו, והגעתי למסקנא שלא מספיק שאשה תלך עם חצאית או שמלה שמגיעה עד לברכים, אלא צריכה ללכת עם חצאית או שמלה שמגיעה עד הקרסולים".
במכתב משנת תש"נ לרב בצלאל מזרחי, כתב ש"לא מהני כיסוי של גרביים (אפי' אם אינן שקופות), אלא צריכה האשה לכסות רגליה בחצאית או שמלה שמכסה את כל השוק ומגיעה עד עצם הקרסול".
מרן זצ"ל חוזר ומדגיש בלשונות חדות וברורות – "לא נקרא כיסוי באמת", "לא הוי צניעות כלל", "ערוה לכל דבר", "מחוייבות", "ולא כפי שפסקתי בעבר", "הגעתי למסקנא שלא מספיק", "צריכה ללכת", "לא מהני כיסוי של גרביים".
בניגוד ל"שמועות" על לוטו, החזרה של מרן זצ"ל בעניין הצורך בחצאית עד הקרסול אינה בגדר "שמועה". אלא יש לנו מכתבים מפורשים וברורים שנכתבו על ידי מרן עצמו, בכתב ידו ובחתימתו, בהם הוא מצהיר "חזרתי בי" מפורשות מהיבי"א ופוסק ש"מחוייבות" בנות ישראל ללכת בחצאית עד הקרסול. זו אינה "שמועה" אלא תיעוד הלכתי ישיר ואמין.
צריך לדעת מה שהורה הרב יצחק יוסף בדעת אביו זצ"ל,
שגם מתי שחוזר בו מהלכה, תמיד מי שיעשה כמשנה ראשונה לא הפסיד.
אתה חולק על הרב יצחק יוסף?- ודרך אגב מכל הלשונות האלה לא משמע "שיש על מה לסמוך" כיעויין שם.
א. זכורני שמרן שליט"א אמר כמה פעמים "על פי רוב" יש לו על מה לסמוך.אתה חולק על הרב יצחק יוסף?
ב. שכותב לך לשונות מפורשים "אסור לקרוא קריש"ע כנגדה", ולא מביא שום צד קולא משמע שאוסר לגמרי.
ג. כל הנ"ל שכתב תשובה הלכתית והביא את טעמם של המקילים, משא"כ בנידון דידן.
המוציא מחבירו.א. זכורני שמרן שליט"א אמר כמה פעמים "על פי רוב" יש לו על מה לסמוך.
ב. שכותב לך לשונות מפורשים "אסור לקרוא קריש"ע כנגדה", ולא מביא שום צד קולא משמע שאוסר לגמרי.
חילוקים שלא עלו על דעתו של הרב יצחק.ג. כל הנ"ל שכתב תשובה הלכתית והביא את טעמם של המקילים, משא"כ בנידון דידן.
למה תמיד אפשר להשתמש בכללים שלו רק למה שאתה רוצה?
חילוקים שלא עלו על דעתו של הרב יצחק.
למה תמיד אפשר להשתמש בכללים שלו רק למה שאתה רוצה?
פה הגרע"י כותב שזה מדינא, אז מה שייך לפלפל?
וגם קודם כתב מדינא שמותר.פה הגרע"י כותב שזה מדינא, אז מה שייך לפלפל?
ואל תתחצף לדברי הרב יצחק.
וגם קודם כתב מדינא שמותר.
ואל תתחצף לדברי הרב יצחק.
מה הקשר לרב יצחק? וכי זו 'גזירת הכתוב'? כל מקום לפי עניינו.
אם הרב היה אומר היה מקום לדון, ואם לא לא.מה הקשר לרב יצחק? וכי זו 'גזירת הכתוב'? כל מקום לפי עניינו.
זו לא גזירת הכתוב, אבל למי שהולך כמותו זו ההוראה שלו.
אם הרב היה אומר היה מקום לדון, ואם לא לא.
זו לא גזירת הכתוב, אבל למי שהולך כמותו זו ההוראה שלו.
למה להיות 'עיוור' ולחכות שהוא יאמר. תקרא מה כתוב ותבין.
בדיוק הפוך.למה להיות 'עיוור' ולחכות שהוא יאמר. תקרא מה כתוב ותבין.
אני מראה לך מה דעת רב יצחק בדעת אביו, שתמיד יש לסמוך גם על משנה ראשונה.
אתה מתחיל לעשות פלפולין של הבל.
בדיוק הפוך.
אני מראה לך מה דעת רב יצחק בדעת אביו, שתמיד יש לסמוך גם על משנה ראשונה.
אתה מתחיל לעשות פלפולין של הבל.
אני קורא מה כתוב - ומבין.
אתה הולך סחור סחור לדברים שהרב יצחק אמר בהקשרים שונים, ולא בהכרח נכונים לכל התורה.
אמר זאת בתורת כלל ולא בתורת פרט כנודע.אתה הולך סחור סחור לדברים שהרב יצחק אמר בהקשרים שונים
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 2,444
במכתב משנת תש"נ כתב: "ולבקשת כת"ר שליט"א אציין את עיקרי ההלכות אשר 'מחוייבות' בהן בנות ישראל באשר הן ויהווה כתקנון קבלה לבית הספר, על הבנות להגיע עם לבוש הולם, הכולל חצאית או שמלה עד הקרסולים – מקסי. ולא כפי שפסקתי בעבר, שהשמלה או החצאית צריכה להגיע קצת למטה מהברכים ואת שאר הרגל יהיה מספיק לכסות עם גרביים שאינן שקופות. וזה אחר שישבתי על מדוכה זו, והגעתי למסקנא שלא מספיק שאשה תלך עם חצאית או שמלה שמגיעה עד לברכים, אלא צריכה ללכת עם חצאית או שמלה שמגיעה עד הקרסולים".
לא הבנתי מה טעם בהעתק הדבק זה. דבריו ברורים לחלוטין, אבל "חזר בו" פירושו שתיקן הדבר בספריו והודיע לכלל ישראל בדרשותיו לבל יכשלו באיסור החמור של גילוי השוק, ולא מכתב פרטי שהציבור לא ראה עד יום פטירתו.
אלא מאי, הוא לא ראה צורך לפסוק כך לכלל ישראל, ובאים "צדיקים" למיניהם שהם כמובן יותר חכמים ממנו, ומפרסמים בשמו איסורים חדשים.
להווי ידוע שאחת הסיבות שחלקים גדולים בציבור הלכו אחר הגר"ע יוסף היא מפני ש90 אחוז מההלכות בילקוט יוסף מתחילות במילה "מותר"... וטבע הציבור להימשך אחר המקילים. וכאשר יראה שהוא מחמיר גם בפאה וגם בחצאית נגד המנהג הרווח, יעזבוהו וילכו אחר פוסקים אחרים.
וזו הסיבה שהרב יצחק בעצמו לא מפרסם את האיסור הנ"ל. הרי הוא הודה לרב אהרן כהן בשיחה עמו ואמר לו "מה שאני לא מדבר על זה, כי הרוב לא ישמעו לי, אבל אתה צודק". והפשט "לא ישמעו לי" שיעזבוהו לגמרי...
מה אתה צריך יותר מכך שהוא כותב במכתב במפורש "ולא כפי שפסקתי בעבר, שהשמלה או החצאית צריכה להגיע קצת למטה מהברכים ואת שאר הרגל יהיה מספיק לכסות עם גרביים שאינן שקופות. וזה אחר שישבתי על מדוכה זו, והגעתי למסקנא שלא מספיק שאשה תלך עם חצאית או שמלה שמגיעה עד לברכים, אלא צריכה ללכת עם חצאית או שמלה שמגיעה עד הקרסולים".לא הבנתי מה טעם בהעתק הדבק זה. דבריו ברורים לחלוטין, אבל "חזר בו" פירושו שתיקן הדבר בספריו והודיע לכלל ישראל בדרשותיו לבל יכשלו באיסור החמור של גילוי השוק, ולא מכתב פרטי שהציבור לא ראה עד יום פטירתו.
אז בגלל שאנשים יאהבו את מרן זצוק"ל "בואו נתיר את האסור"...להווי ידוע שאחת הסיבות שחלקים גדולים בציבור הלכו אחר הגר"ע יוסף היא מפני ש90 אחוז מההלכות בילקוט יוסף מתחילות במילה "מותר"... וטבע הציבור להימשך אחר המקילים. וכאשר יראה שהוא מחמיר גם בפאה וגם בחצאית נגד המנהג הרווח, יעזבוהו וילכו אחר פוסקים אחרים.
רב שבוחר לא לצעוק על נושא מסוים ברבים, למרות שהוא סובר שההלכה כך, עשוי לעשות זאת משיקולים פרגמטיים: הוא חושש שאם ידבר על הכל בבת אחת, הציבור לא יקבל אף אחד מהדברים, ולכן הוא מעדיף להתמקד בדברים החמורים יותר או בדברים שיש סיכוי גבוה יותר שיתקבלו. זהו שיקול של 'כדאיות מעשית והשפעה בפועל' על הציבור. אבל ההלכה היא הלכה.וזו הסיבה שהרב יצחק בעצמו לא מפרסם את האיסור הנ"ל. הרי הוא הודה לרב אהרן כהן בשיחה עמו ואמר לו "מה שאני לא מדבר על זה, כי הרוב לא ישמעו לי, אבל אתה צודק". והפשט "לא ישמעו לי" שיעזבוהו לגמרי...
כמו כן בעניין הספרים, לעיתים, פוסקים עשויים שלא למהר לפרסם חזרות מפסיקה שהייתה נפוצה, מחשש לבלבול או לקושי בקבלת הדין בקרב חלקים גדולים בציבור. אף שמרן הראשון לציון נצמד לאביו, ייתכן שגם הוא, בשיקול דעתו, אינו רואה לנכון להפוך את פסיקתו המאוחרת של מרן זצ"ל ל"הלכה פסוקה" שתודפס באופן גורף בכל ספריו הרבים, במיוחד כאשר אין זו "הלכה מקובלת" באופן רחב בקרב כלל הציבור. זוהי דילמה בפני עצמה: האם להפיץ פסיקה ברורה וחדשה כ"הלכה למעשה" מיידית, גם אם היא עשויה ליצור התנגדות בציבור, או להמתין להבשלה של קבלת הדין? למעשה הראש"ל בחר בדרך השניה, ולכן אמר לרב שמעון ללוש תלמידו לחזק דבר זה, וטוב שגם רבני קהילות נוספות יחזקו פסק זה, ובהמשך כאשר לאט לאט יתבשל הדבר בציבור, יצטרף גם הוא לקריאה זו בחפץ לב.