שוק באשה ערוה

[תורת אמת]

מי שיראה את הספר "בגדי תפארתך" (נמצא באוצר החכמה) נראה לי יבין שגם חצאית מתחת לברכיים זה איסור גמור כמו שהורו רוב ככל גדולי ישראל.

צריך לדעת מה שהורה הרב יצחק יוסף בדעת אביו זצ"ל,
שגם מתי שחוזר בו מהלכה, תמיד מי שיעשה כמשנה ראשונה לא הפסיד.

 

[משיב כהלכה]

זו גם משנה אחרונה שלו, כי עד יום פטירתו לא הורה לרבים ללבוש חצאית ארוכה, לא בספריו ולא בדרשותיו, ומשכך אין כאן שום "חזרה".

ופשוט שאע"פ שמעיקר הדין אולי נטתה דעתו למחמירים, להלכה לא ראה צורך לשנות את המנהג של כלל ישראל.

 

[תורת אמת]

זו גם משנה אחרונה שלו, כי עד יום פטירתו לא הורה לרבים ללבוש חצאית ארוכה, לא בספריו ולא בדרשותיו, ומשכך אין כאן שום "חזרה".

ופשוט שאע"פ שמעיקר הדין אולי נטתה דעתו למחמירים, להלכה לא ראה צורך לשנות את המנהג של כלל ישראל.

כתבתי את זה בתור סניף.
שגם לשיטתם, הם לא יכולים למחות באף אחד, בעוד שמותר לעשות כן גם לדעת הרב יצחק יוסף.

 

[אור יעקב]

זו גם משנה אחרונה שלו, כי עד יום פטירתו לא הורה לרבים ללבוש חצאית ארוכה, לא בספריו ולא בדרשותיו, ומשכך אין כאן שום "חזרה".

ופשוט שאע"פ שמעיקר הדין אולי נטתה דעתו למחמירים, להלכה לא ראה צורך לשנות את המנהג של כלל ישראל.

במכתב משנת תשל"ט כתב: "שאפילו שאשה שהולכת עם שמלה שמגיעה לברך ולובשת גרביים אטומות זה לא נקרא כיסוי באמת, דלא הוי צניעות כלל. ולפיכך אשה שהולכת כך, אסור לקרות קר"ש כנגדה דהוי ערוה לכל דבר".

במכתב משנת תש"נ כתב: "ולבקשת כת"ר שליט"א אציין את עיקרי ההלכות אשר 'מחוייבות' בהן בנות ישראל באשר הן ויהווה כתקנון קבלה לבית הספר, על הבנות להגיע עם לבוש הולם, הכולל חצאית או שמלה עד הקרסולים – מקסי. ולא כפי שפסקתי בעבר, שהשמלה או החצאית צריכה להגיע קצת למטה מהברכים ואת שאר הרגל יהיה מספיק לכסות עם גרביים שאינן שקופות. וזה אחר שישבתי על מדוכה זו, והגעתי למסקנא שלא מספיק שאשה תלך עם חצאית או שמלה שמגיעה עד לברכים, אלא צריכה ללכת עם חצאית או שמלה שמגיעה עד הקרסולים".

במכתב משנת תש"נ לרב בצלאל מזרחי, כתב ש"לא מהני כיסוי של גרביים (אפי' אם אינן שקופות), אלא צריכה האשה לכסות רגליה בחצאית או שמלה שמכסה את כל השוק ומגיעה עד עצם הקרסול".

מרן זצ"ל חוזר ומדגיש בלשונות חדות וברורות – "לא נקרא כיסוי באמת", "לא הוי צניעות כלל", "ערוה לכל דבר", "מחוייבות", "ולא כפי שפסקתי בעבר", "הגעתי למסקנא שלא מספיק", "צריכה ללכת", "לא מהני כיסוי של גרביים".

בניגוד ל"שמועות" על לוטו, החזרה של מרן זצ"ל בעניין הצורך בחצאית עד הקרסול אינה בגדר "שמועה". אלא יש לנו מכתבים מפורשים וברורים שנכתבו על ידי מרן עצמו, בכתב ידו ובחתימתו, בהם הוא מצהיר "חזרתי בי" מפורשות מהיבי"א ופוסק ש"מחוייבות" בנות ישראל ללכת בחצאית עד הקרסול. זו אינה "שמועה" אלא תיעוד הלכתי ישיר ואמין.

 

[תורת אמת]

במכתב משנת תשל"ט כתב: "שאפילו שאשה שהולכת עם שמלה שמגיעה לברך ולובשת גרביים אטומות זה לא נקרא כיסוי באמת, דלא הוי צניעות כלל. ולפיכך אשה שהולכת כך, אסור לקרות קר"ש כנגדה דהוי ערוה לכל דבר".

במכתב משנת תש"נ כתב: "ולבקשת כת"ר שליט"א אציין את עיקרי ההלכות אשר 'מחוייבות' בהן בנות ישראל באשר הן ויהווה כתקנון קבלה לבית הספר, על הבנות להגיע עם לבוש הולם, הכולל חצאית או שמלה עד הקרסולים – מקסי. ולא כפי שפסקתי בעבר, שהשמלה או החצאית צריכה להגיע קצת למטה מהברכים ואת שאר הרגל יהיה מספיק לכסות עם גרביים שאינן שקופות. וזה אחר שישבתי על מדוכה זו, והגעתי למסקנא שלא מספיק שאשה תלך עם חצאית או שמלה שמגיעה עד לברכים, אלא צריכה ללכת עם חצאית או שמלה שמגיעה עד הקרסולים".

במכתב משנת תש"נ לרב בצלאל מזרחי, כתב ש"לא מהני כיסוי של גרביים (אפי' אם אינן שקופות), אלא צריכה האשה לכסות רגליה בחצאית או שמלה שמכסה את כל השוק ומגיעה עד עצם הקרסול".

מרן זצ"ל חוזר ומדגיש בלשונות חדות וברורות – "לא נקרא כיסוי באמת", "לא הוי צניעות כלל", "ערוה לכל דבר", "מחוייבות", "ולא כפי שפסקתי בעבר", "הגעתי למסקנא שלא מספיק", "צריכה ללכת", "לא מהני כיסוי של גרביים".

בניגוד ל"שמועות" על לוטו, החזרה של מרן זצ"ל בעניין הצורך בחצאית עד הקרסול אינה בגדר "שמועה". אלא יש לנו מכתבים מפורשים וברורים שנכתבו על ידי מרן עצמו, בכתב ידו ובחתימתו, בהם הוא מצהיר "חזרתי בי" מפורשות מהיבי"א ופוסק ש"מחוייבות" בנות ישראל ללכת בחצאית עד הקרסול. זו אינה "שמועה" אלא תיעוד הלכתי ישיר ואמין.

צריך לדעת מה שהורה הרב יצחק יוסף בדעת אביו זצ"ל,
שגם מתי שחוזר בו מהלכה, תמיד מי שיעשה כמשנה ראשונה לא הפסיד.

 

[אור יעקב]

זה תגובה לרב @משיב כהלכה
לא לך...
- ודרך אגב מכל הלשונות האלה לא משמע "שיש על מה לסמוך" כיעויין שם.

 

[תורת אמת]

- ודרך אגב מכל הלשונות האלה לא משמע "שיש על מה לסמוך" כיעויין שם.

אתה חולק על הרב יצחק יוסף?

 

[אור יעקב]

אתה חולק על הרב יצחק יוסף?

א. זכורני שמרן שליט"א אמר כמה פעמים "על פי רוב" יש לו על מה לסמוך.
ב. שכותב לך לשונות מפורשים "אסור לקרוא קריש"ע כנגדה", ולא מביא שום צד קולא משמע שאוסר לגמרי.
ג. כל הנ"ל שכתב תשובה הלכתית והביא את טעמם של המקילים, משא"כ בנידון דידן.

 

[אור יעקב]

"וכעת עמדה מקלדת ממקומה"...

 

[תורת אמת]

א. זכורני שמרן שליט"א אמר כמה פעמים "על פי רוב" יש לו על מה לסמוך.

המוציא מחבירו.

ב. שכותב לך לשונות מפורשים "אסור לקרוא קריש"ע כנגדה", ולא מביא שום צד קולא משמע שאוסר לגמרי.

ג. כל הנ"ל שכתב תשובה הלכתית והביא את טעמם של המקילים, משא"כ בנידון דידן.

חילוקים שלא עלו על דעתו של הרב יצחק.
למה תמיד אפשר להשתמש בכללים שלו רק למה שאתה רוצה?

 

[אלחנן ב.]

חילוקים שלא עלו על דעתו של הרב יצחק.
למה תמיד אפשר להשתמש בכללים שלו רק למה שאתה רוצה?

פה הגרע"י כותב שזה מדינא, אז מה שייך לפלפל?

 

[תורת אמת]

פה הגרע"י כותב שזה מדינא, אז מה שייך לפלפל?

וגם קודם כתב מדינא שמותר.
ואל תתחצף לדברי הרב יצחק.

 

[אלחנן ב.]

וגם קודם כתב מדינא שמותר.
ואל תתחצף לדברי הרב יצחק.

מה הקשר לרב יצחק? וכי זו 'גזירת הכתוב'? כל מקום לפי עניינו.

 

[תורת אמת]

מה הקשר לרב יצחק? וכי זו 'גזירת הכתוב'? כל מקום לפי עניינו.

אם הרב היה אומר היה מקום לדון, ואם לא לא.
זו לא גזירת הכתוב, אבל למי שהולך כמותו זו ההוראה שלו.

 

[אלחנן ב.]

אם הרב היה אומר היה מקום לדון, ואם לא לא.
זו לא גזירת הכתוב, אבל למי שהולך כמותו זו ההוראה שלו.

למה להיות 'עיוור' ולחכות שהוא יאמר. תקרא מה כתוב ותבין.

 

[תורת אמת]

למה להיות 'עיוור' ולחכות שהוא יאמר. תקרא מה כתוב ותבין.

בדיוק הפוך.
אני מראה לך מה דעת רב יצחק בדעת אביו, שתמיד יש לסמוך גם על משנה ראשונה.
אתה מתחיל לעשות פלפולין של הבל.

 

[אלחנן ב.]

בדיוק הפוך.
אני מראה לך מה דעת רב יצחק בדעת אביו, שתמיד יש לסמוך גם על משנה ראשונה.
אתה מתחיל לעשות פלפולין של הבל.

אני קורא מה כתוב - ומבין.

אתה הולך סחור סחור לדברים שהרב יצחק אמר בהקשרים שונים, ולא בהכרח נכונים לכל התורה.

 

[תורת אמת]

אתה הולך סחור סחור לדברים שהרב יצחק אמר בהקשרים שונים

אמר זאת בתורת כלל ולא בתורת פרט כנודע.

 

[משיב כהלכה]

במכתב משנת תש"נ כתב: "ולבקשת כת"ר שליט"א אציין את עיקרי ההלכות אשר 'מחוייבות' בהן בנות ישראל באשר הן ויהווה כתקנון קבלה לבית הספר, על הבנות להגיע עם לבוש הולם, הכולל חצאית או שמלה עד הקרסולים – מקסי. ולא כפי שפסקתי בעבר, שהשמלה או החצאית צריכה להגיע קצת למטה מהברכים ואת שאר הרגל יהיה מספיק לכסות עם גרביים שאינן שקופות. וזה אחר שישבתי על מדוכה זו, והגעתי למסקנא שלא מספיק שאשה תלך עם חצאית או שמלה שמגיעה עד לברכים, אלא צריכה ללכת עם חצאית או שמלה שמגיעה עד הקרסולים".

לא הבנתי מה טעם בהעתק הדבק זה. דבריו ברורים לחלוטין, אבל "חזר בו" פירושו שתיקן הדבר בספריו והודיע לכלל ישראל בדרשותיו לבל יכשלו באיסור החמור של גילוי השוק, ולא מכתב פרטי שהציבור לא ראה עד יום פטירתו.

אלא מאי, הוא לא ראה צורך לפסוק כך לכלל ישראל, ובאים "צדיקים" למיניהם שהם כמובן יותר חכמים ממנו, ומפרסמים בשמו איסורים חדשים.

להווי ידוע שאחת הסיבות שחלקים גדולים בציבור הלכו אחר הגר"ע יוסף היא מפני ש90 אחוז מההלכות בילקוט יוסף מתחילות במילה "מותר"... וטבע הציבור להימשך אחר המקילים. וכאשר יראה שהוא מחמיר גם בפאה וגם בחצאית נגד המנהג הרווח, יעזבוהו וילכו אחר פוסקים אחרים.

וזו הסיבה שהרב יצחק בעצמו לא מפרסם את האיסור הנ"ל. הרי הוא הודה לרב אהרן כהן בשיחה עמו ואמר לו "מה שאני לא מדבר על זה, כי הרוב לא ישמעו לי, אבל אתה צודק". והפשט "לא ישמעו לי" שיעזבוהו לגמרי...

 

[אור יעקב]

לא הבנתי מה טעם בהעתק הדבק זה. דבריו ברורים לחלוטין, אבל "חזר בו" פירושו שתיקן הדבר בספריו והודיע לכלל ישראל בדרשותיו לבל יכשלו באיסור החמור של גילוי השוק, ולא מכתב פרטי שהציבור לא ראה עד יום פטירתו.

מה אתה צריך יותר מכך שהוא כותב במכתב במפורש "ולא כפי שפסקתי בעבר, שהשמלה או החצאית צריכה להגיע קצת למטה מהברכים ואת שאר הרגל יהיה מספיק לכסות עם גרביים שאינן שקופות. וזה אחר שישבתי על מדוכה זו, והגעתי למסקנא שלא מספיק שאשה תלך עם חצאית או שמלה שמגיעה עד לברכים, אלא צריכה ללכת עם חצאית או שמלה שמגיעה עד הקרסולים".

להווי ידוע שאחת הסיבות שחלקים גדולים בציבור הלכו אחר הגר"ע יוסף היא מפני ש90 אחוז מההלכות בילקוט יוסף מתחילות במילה "מותר"... וטבע הציבור להימשך אחר המקילים. וכאשר יראה שהוא מחמיר גם בפאה וגם בחצאית נגד המנהג הרווח, יעזבוהו וילכו אחר פוסקים אחרים.

אז בגלל שאנשים יאהבו את מרן זצוק"ל "בואו נתיר את האסור"...

וזו הסיבה שהרב יצחק בעצמו לא מפרסם את האיסור הנ"ל. הרי הוא הודה לרב אהרן כהן בשיחה עמו ואמר לו "מה שאני לא מדבר על זה, כי הרוב לא ישמעו לי, אבל אתה צודק". והפשט "לא ישמעו לי" שיעזבוהו לגמרי...

רב שבוחר לא לצעוק על נושא מסוים ברבים, למרות שהוא סובר שההלכה כך, עשוי לעשות זאת משיקולים פרגמטיים: הוא חושש שאם ידבר על הכל בבת אחת, הציבור לא יקבל אף אחד מהדברים, ולכן הוא מעדיף להתמקד בדברים החמורים יותר או בדברים שיש סיכוי גבוה יותר שיתקבלו. זהו שיקול של 'כדאיות מעשית והשפעה בפועל' על הציבור. אבל ההלכה היא הלכה.

כמו כן בעניין הספרים, לעיתים, פוסקים עשויים שלא למהר לפרסם חזרות מפסיקה שהייתה נפוצה, מחשש לבלבול או לקושי בקבלת הדין בקרב חלקים גדולים בציבור. אף שמרן הראשון לציון נצמד לאביו, ייתכן שגם הוא, בשיקול דעתו, אינו רואה לנכון להפוך את פסיקתו המאוחרת של מרן זצ"ל ל"הלכה פסוקה" שתודפס באופן גורף בכל ספריו הרבים, במיוחד כאשר אין זו "הלכה מקובלת" באופן רחב בקרב כלל הציבור. זוהי דילמה בפני עצמה: האם להפיץ פסיקה ברורה וחדשה כ"הלכה למעשה" מיידית, גם אם היא עשויה ליצור התנגדות בציבור, או להמתין להבשלה של קבלת הדין? למעשה הראש"ל בחר בדרך השניה, ולכן אמר לרב שמעון ללוש תלמידו לחזק דבר זה, וטוב שגם רבני קהילות נוספות יחזקו פסק זה, ובהמשך כאשר לאט לאט יתבשל הדבר בציבור, יצטרף גם הוא לקריאה זו בחפץ לב.

 

[אלחנן ב.]

אמר זאת בתורת כלל ולא בתורת פרט כנודע.

אם זו הרמה שלך - אין לי מה לומר.

 

[תורת אמת]

אם זו הרמה שלך - אין לי מה לומר.

למה להתעקש?
תלמד לאמיתה של תורה

 

[אלחנן ב.]

למה להתעקש?
תלמד לאמיתה של תורהץ

מסכים איתך, תלמד לאמיתה של תורה ואל תתעקש.

 

[משיב כהלכה]

מה אתה צריך יותר מכך שהוא כותב במכתב במפורש "ולא כפי שפסקתי בעבר, שהשמלה או החצאית צריכה להגיע קצת למטה מהברכים ואת שאר הרגל יהיה מספיק לכסות עם גרביים שאינן שקופות. וזה אחר שישבתי על מדוכה זו, והגעתי למסקנא שלא מספיק שאשה תלך עם חצאית או שמלה שמגיעה עד לברכים, אלא צריכה ללכת עם חצאית או שמלה שמגיעה עד הקרסולים".

ככל שזה נכתב במכתב פרטי, המשמעות היא שבאופן אישי הוא הבין שהצדק עם האוסרים, אבל עדיין לא ראה מקום לצאת באיסור לכלל ישראל.

טהרת הבית חלק ב' יצא לאור בשנת תש"נ, אחרי כל המכתבים הנ"ל! ומה פשוט יותר מלכתוב את דעתו בבהירות ולפסוק שחובה לכסות את הרגליים בחצאית עד הקרסול, באופן שאינו משתמע לשני פנים?

וגם לשאלות פרטיות השיב לכסות בגרביים שאינן שקופות, ותו לא!

והרב שמעון ללוש, מתלמידי הגר"י יוסף, כתב:

"מעולם משנת תשל"ט שנכתב המכתב הנ"ל, ועד היום הזה, לא שמענו ולא ראינו ממרן זיע"א, לא בתושב"כ ולא בתושבע"פ, שהתריע או הודיע או אמר אמירה קלה ונעימה כדרכו בקודש, על פתגם דנא כנגד מה שנוהגות כל הנשים שעמו במחיצתו בסביבתו, (ולא דמי לפא"נ שיודעות דעתו ומה עליו לעשות). ומרן זיע"א האחרון שיאחז בפלך השתיקה מלהודיע בשער בת רבים את דעת התוה"ק ללא חת, וכ"ש שמדבריו ביבי"א מתבאר נגד הדין, והדבר מהוה מכשול... וכיצד מרן זיע"א לא הבהיר חזרתו לא בכתב ולא בע"פ, רק במכתב אישי לחכם מסויים... גם במילואים ובגליונות ובכת"י שבהמדו"ב של יבי"א לא מוזכר ולו ברמז קל ביותר איזה נדנוד חזרה או הזהרה או הסתייגות קלה כמות שהיא בנידון, ודבר זה אומר דורשני טובא".

 

[משיב כהלכה]

אז בגלל שאנשים יאהבו את מרן זצוק"ל "בואו נתיר את האסור"...

אנו לא מתירים כלום, רק מציגים מה היה דעתו של הרב עובדיה. והיא - לא לאסור! (בבחינת הלכה ואין מורין כן)

רק המלצתי לחסידי הגר"ע, לטובתם לא לפרסם מכתבים אלה (וכן המליץ הרב ללוש הנ"ל).

 

[משיב כהלכה]

רב שבוחר לא לצעוק על נושא מסוים ברבים, למרות שהוא סובר שההלכה כך, עשוי לעשות זאת משיקולים פרגמטיים: הוא חושש שאם ידבר על הכל בבת אחת, הציבור לא יקבל אף אחד מהדברים, ולכן הוא מעדיף להתמקד בדברים החמורים יותר או בדברים שיש סיכוי גבוה יותר שיתקבלו. זהו שיקול של 'כדאיות מעשית והשפעה בפועל' על הציבור. אבל ההלכה היא הלכה

בדיוק, ההלכה היא הלכה. והגר"ע יוסף בחר לא לאסור, ורק בהתכתבות פרטית גילה דעתו לאסור, באופן שאפילו בנו רבי יצחק הופתע מאוד לגלות זאת אחר פטירתו.

 

[משיב כהלכה]

ובהמשך כאשר לאט לאט יתבשל הדבר בציבור, יצטרף גם הוא לקריאה זו בחפץ לב

יש מאמר חז"ל במסכת סוטה המתאר את ההנהגה הזו, ומשום כבוד ת"ח לא ניתן לכתבו כאן.

 

[משיב כהלכה]

וכמובן הרב יצחק עצמו בשנת תשע"ד (לאחר פטירת הגר"ע) כתב בפשטות דבעינן חצאית שתכסה את הברכיים, וגרביים שאינן שקופות.

 

[א. כהן]

כבר הארכתי להגיב כאן על כל מיני טענות רדודות בעניין דעתו של הגר"ע, והמעיין שם יראה שיש להשיב גם על הדברים כאן, ותן לחכם. (אני כעת עסוק עדיין בכתיבה ועיון בתגובתך בעניין השוק, בפורום לתורה).

 

[תורת אמת]

כבר הארכתי להגיב כאן על כל מיני טענות רדודות בעניין דעתו של הגר"ע, והמעיין שם יראה שיש להשיב גם על הדברים כאן, ותן לחכם. (אני כעת עסוק עדיין בכתיבה ועיון בתגובתך בעניין השוק, בפורום לתורה).

אם יש לך תשובות תענה כאן.
שם א"א לדון לגופו של עניין וד"ל.