שיטת מרן הבן איש חי בקבלת פסקי מרן השו"ע
- יוזם האשכול מתוק מדבש
- תאריך התחלה
- מומלץ
וכן הרב יצחק יוסף מושפע מהאשכנזים שגדל עמהם בחברון ובהנגב, וכן הלאה
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,884
והראשל''צ ר' דוד יוסף הושפע מחתנו האשכנזי
והרב עובדיה הושפע משכנו האשכנזי
וכן ע''ז הדרך ...
והרב עובדיה הושפע משכנו האשכנזי
וכן ע''ז הדרך ...
המקור הראשון
חבר חדש
- הצטרף
- 17/4/25
- הודעות
- 80
אף אחד לא דיבר על הרב מיארה (מי זה?),
דובר על הרב יצחק יוסף, איך שמתבטא שם על רבנים הגדולים ממנו.
כך אתה כתבת למעלה שהגאון צדקה חוצין בא מאשכנז
אני שואל אותך איפה מצאת שכותבים על חכם מזרחי שהוא גאון אשכנזי??? אין כזה דבר!!!
ואם הרב פעלים כתב עד שבא האשכנזי זה מוכיח שהיה גאון אשכנזי בבגדד, כמו שכתוב במחקר שבראיון בעיתון קולמוס.
המקור הראשון
חבר חדש
- הצטרף
- 17/4/25
- הודעות
- 80
אני עניתי ע"מ שהוכיחו שהיה חכם וגאון ולא סתם איש, ואע"פ שכתוב חכם אשכנזי אחד, שלכאו' משמע מאן דהו,
כבר מצינו שכתבו על גדולים בצורה מזלזלת.
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,884
כוונת הרב יצחק שם לרב אופיר מלכה לא לאותו מיארה
וכל ההסכמה הנ''ל מלאה בדברי שקר לה''ר וביזוי ת''ח וכו' ואין מן הראוי להעלותה מפאת כבוד הרב יצחק ותלמידיו
המקור הראשון
חבר חדש
- הצטרף
- 17/4/25
- הודעות
- 80
חבר הקשה ע"ז פעם,
איך מרן הגר"ע יוסף לא הכיר את הראיה משו"ת רב פעלים הנ"ל,
והשבתי לו שמקום הניח לבנו להתגדר בו.
איך מרן הגר"ע יוסף לא הכיר את הראיה משו"ת רב פעלים הנ"ל,
והשבתי לו שמקום הניח לבנו להתגדר בו.
אז אתה מסכים שהיה גאון אשכנזי בבגדד ובגלל שהוא אשכנזי אז כתבו עליו קצת בזלזול כמו מאן דהו וכמו שכתוב במחקר.
ישר כוח
המקור הראשון
חבר חדש
- הצטרף
- 17/4/25
- הודעות
- 80
אולי באמת לא הוא כתבה וכפי שהוכיחו בפורום שכן שלא מסתברא שהוא חיבר את ספרי ילקוט יוסף.
הרב אופיר הוא מושפע מהרב עדס הידוע
איני יודע מה אתה סח,
אבל אותם פוסקים שלמדונו שקבלנו הו' מרן למדונו היכן לא קבלנו.
ואם אינך מקבל את הסיפא אז אל תקבל את הרישא.
אבל מגוחך להמציא שאותם פוסקים שלמדונו שקבלנו הו' מרן, הם הם שהלכו אחרי איזה גאון אשכנזי עלום לא נודע שהסתובב בכל המדינות בכל התקופות (ולימד את כולם לא לעשות כמו מרן), והם עצמם שכחו קבלתם וחלקו על מרן.
טיפת רצינות, פליז.
מישהו אמר לי שידוע שהגאון האשכנזי הזה היה רשכבה"ג... וצדיק נסתר.
לא חושב שהרב צדקה חוצין היה נסתר
[אולי הרב חוצין האשכנזי היה נסתר]
אולי זה נסתר שהוא היה אשכנזי
הוא אשר אמרתי
תאר לך בלי הרב @עת שערי רצון הייתי מתווכח ופותח לך ספרים עד אור הבוקר
[עתה נסתפק עד חצות]
תאמר ותגיד ג"כ לרב @אלישמע שיעצור ויחפש קליינט אחר [יותר רציני]
לא הצלחת לשכנע אותי!!!
ואני לא מבין מאיפה יש לך את האומץ לחלוק בבטחון על המחקר והראיות של הרב יצחק???
מחקר? ראיות ? - או אולי השערות?
ועכ"פ אם אתה מפחד להתמודד, אבין לנפשך ואניח לך.
בראיון שצירפתי, ובתשובת רב פעלים.
החש בראשו
סייג לחכמה שתיקה!
זה לא לכו"ע.
כך כתב הבן איש חי תראה בהקדמה לילקוט טהרה
החש בראשו
סייג לחכמה שתיקה!
ברב ברכות. וכנראה חזר בו.
המקור הראשון
חבר חדש
- הצטרף
- 17/4/25
- הודעות
- 80
אם היה רואה ילקוט טהרה בודאי היה חוזר בו.
שות ימי יוסף בתרא [להר"י ידיד הלוי] (יו"ד סי ח דף קלו) קבלת דברי מרן עלינו שאינה אלא מכח קבלה בעלמא שקבלנו הוראותיו, ובכמה דוכתי לא קבלו הוראותיו של מרן ז"ל.
משכנות הרועים [אלחאייך] (צע' פ אות סז, דף רעו ע"א ד"ה זאת) "דבכל דוכתא שכותב מור"ם ז"ל וכנ"ל להורות פסקינן כוותיה".
פרח שושן [זיין] (או"ח כלל ג סי' ד, דף כן ע"ד ד"ה ואחר) הרבה עבדינן הפך סברת הרמב"ם אע"ג דאתריה הוא, וכן בכמה דברים עבדינן הפך סברת מרן השולחן ערוך.
איש מצליח (ח"א אה"ע דף כד ע"ב ד"ה ונשאר) ועל כרחך שיש כח בידם צאת לפעמים מהכלל ולפסוק דלא כמרן משום דרב גוברייהו.
מהר"ם סוזין (הו"ד בחק"ל מהדו"ב ח"ה חו"מ סי' ג אות טו) נלע"ד דבדינים אלו וכיוצא דיש בהם לתא דאיסור, לא קבלנו הוראות מרן.
מהר"ם סוזין (שם, סי' ד דף קפ ריש ע"ב) מה שכתבתי אני דברוב דיני יו"ד ואה"ע אין אנו פוסקים כמרן, הכונה דלהחמיר מיהא אין אנו פוסקין כמרן בכל הדברים, כמו בממון... משא"כ באיסור דלא תפסו לפסוק כמרן לגמרי. וגם להקל מצינו כמה דינים מאו"ח ויו"ד דפסקו דלא כוותיה.
מהר"ם סוזין (שם, ע"ג ד"ה ואגב) דכי קבלנו הוראות מרן אינו אלא שלא להקל נגד מרן, אבל להחמיר לא קבלנו.
מהר"ם סוזין (הו"ד בחק"ל מהדו"ב חו"מ סי' ג, אות טו) והדבר ידוע דברוב חלק יורה דעה ואה"ע אין בני ארץ ישראל פוסקים כמרן.
חקרי לב (יו"ד סי' קכז) דהרי להחמיר עבדינן בכמה דוכתי הפך השלחן ערוך... אלא ודאי דקבלנו הוראותיו להחמיר כדבריו.
תעלומות לב (ח"ד סי' כ סוך אות ז, דף מד ע"א סוד"ה ועוד) ומכאן תשובה גם למה שכתב ה"ה הי"ו, שגם מרן ז"ל אף שפוסק בשו"ע להקל הוא מהדר בתשובותיו לצאת ידי חובת המחמירים, והא פשיטא שבכל אופן שיש תקנה בדבר ולכתחילה, ודאי שחובה על כל רב ומורה לצאת ידי חובת כל הפוסקים.
נכח השלחן [לבטון] (חו"מ סי' ל) והגם דבירושלים ואגפיה קבלו סברת מרן ז"ל, כבר כתב הרב שמחת יום טוב ז"ל דלענין איסור ערוה וגיטין וקידושין וכו' נוהגין לתפוס כל החומרות יע"ש... ובכל דבר שיש שבועה יש להחמיר אפילו נגד מרן.
שמחת יום טוב (סי' יא דף מד ע"ג, ד"ה ולא הוצרכתי) ואף דמרן בשו"ע פסק כהרי"ף והרמב"ם וכו', אנו נוהגים לתפוס כל החומרות של כל הפוסקים, אלא דלהקל אין אנו יכולין לעשות היפך מרן.
עוד לו (הו"ד בברך משה סי' לד, דף קכט ע"א בא"ד ועוד) ואע"ג דמרן בשו"ע פסק בפשיטות דהמקדש בעד אחד אין חוששין לקידושיו ואנן תפסינן סברת מרן, מכל מקום קבלה היא בידינו דבאיסור ערוה חיישינן לכל הסברות להחמיר אפילו שהוא נגד מרן דמקל.
פני יצחק [אבולעפייא] (ח"א יו"ד סי' ט, דף לט סוף ע"ד) ותו דגם אנן בדידן מחמרינן בכמה דוכתיה הפך השולחן ערוך כידוע.
חסד לאברהם [אלקלעי] (או"ח סי' יג, דף כט ע"ב שורה 13) וכיון דאנן בדידן כבר קבלנו עלינו דעת מור"ם על כל אשר יאמר בהלכות פסח, ממילא אין בידינו לעשות ספק ספיקא כזה להתיר היפך דעתו ז"ל.
משכנות הרועים [אלחאייך] (צע' פ אות סז, דף רעו ע"א ד"ה זאת) "דבכל דוכתא שכותב מור"ם ז"ל וכנ"ל להורות פסקינן כוותיה".
פרח שושן [זיין] (או"ח כלל ג סי' ד, דף כן ע"ד ד"ה ואחר) הרבה עבדינן הפך סברת הרמב"ם אע"ג דאתריה הוא, וכן בכמה דברים עבדינן הפך סברת מרן השולחן ערוך.
איש מצליח (ח"א אה"ע דף כד ע"ב ד"ה ונשאר) ועל כרחך שיש כח בידם צאת לפעמים מהכלל ולפסוק דלא כמרן משום דרב גוברייהו.
מהר"ם סוזין (הו"ד בחק"ל מהדו"ב ח"ה חו"מ סי' ג אות טו) נלע"ד דבדינים אלו וכיוצא דיש בהם לתא דאיסור, לא קבלנו הוראות מרן.
מהר"ם סוזין (שם, סי' ד דף קפ ריש ע"ב) מה שכתבתי אני דברוב דיני יו"ד ואה"ע אין אנו פוסקים כמרן, הכונה דלהחמיר מיהא אין אנו פוסקין כמרן בכל הדברים, כמו בממון... משא"כ באיסור דלא תפסו לפסוק כמרן לגמרי. וגם להקל מצינו כמה דינים מאו"ח ויו"ד דפסקו דלא כוותיה.
מהר"ם סוזין (שם, ע"ג ד"ה ואגב) דכי קבלנו הוראות מרן אינו אלא שלא להקל נגד מרן, אבל להחמיר לא קבלנו.
מהר"ם סוזין (הו"ד בחק"ל מהדו"ב חו"מ סי' ג, אות טו) והדבר ידוע דברוב חלק יורה דעה ואה"ע אין בני ארץ ישראל פוסקים כמרן.
חקרי לב (יו"ד סי' קכז) דהרי להחמיר עבדינן בכמה דוכתי הפך השלחן ערוך... אלא ודאי דקבלנו הוראותיו להחמיר כדבריו.
תעלומות לב (ח"ד סי' כ סוך אות ז, דף מד ע"א סוד"ה ועוד) ומכאן תשובה גם למה שכתב ה"ה הי"ו, שגם מרן ז"ל אף שפוסק בשו"ע להקל הוא מהדר בתשובותיו לצאת ידי חובת המחמירים, והא פשיטא שבכל אופן שיש תקנה בדבר ולכתחילה, ודאי שחובה על כל רב ומורה לצאת ידי חובת כל הפוסקים.
נכח השלחן [לבטון] (חו"מ סי' ל) והגם דבירושלים ואגפיה קבלו סברת מרן ז"ל, כבר כתב הרב שמחת יום טוב ז"ל דלענין איסור ערוה וגיטין וקידושין וכו' נוהגין לתפוס כל החומרות יע"ש... ובכל דבר שיש שבועה יש להחמיר אפילו נגד מרן.
שמחת יום טוב (סי' יא דף מד ע"ג, ד"ה ולא הוצרכתי) ואף דמרן בשו"ע פסק כהרי"ף והרמב"ם וכו', אנו נוהגים לתפוס כל החומרות של כל הפוסקים, אלא דלהקל אין אנו יכולין לעשות היפך מרן.
עוד לו (הו"ד בברך משה סי' לד, דף קכט ע"א בא"ד ועוד) ואע"ג דמרן בשו"ע פסק בפשיטות דהמקדש בעד אחד אין חוששין לקידושיו ואנן תפסינן סברת מרן, מכל מקום קבלה היא בידינו דבאיסור ערוה חיישינן לכל הסברות להחמיר אפילו שהוא נגד מרן דמקל.
פני יצחק [אבולעפייא] (ח"א יו"ד סי' ט, דף לט סוף ע"ד) ותו דגם אנן בדידן מחמרינן בכמה דוכתיה הפך השולחן ערוך כידוע.
חסד לאברהם [אלקלעי] (או"ח סי' יג, דף כט ע"ב שורה 13) וכיון דאנן בדידן כבר קבלנו עלינו דעת מור"ם על כל אשר יאמר בהלכות פסח, ממילא אין בידינו לעשות ספק ספיקא כזה להתיר היפך דעתו ז"ל.
החש בראשו
סייג לחכמה שתיקה!
רב ברכות התחבר בצעירותו, ומאז לא חזר על המשפט הזה בכלל.
תראה כמה גדולה היתה השפעתו של הגאון האשכנזי מבגדד על כל קהילות הספרדים והגאון הצדיק הנסתר הוא רשכבה"ג כידוע...
נו נו, אז אם כך קבלת הוראותיו מחייבת לא פחות מקבלת הוראות מרן...
(וכשם שקבלת הוראות מרן היתה מחייבת, לאחר קבלת הוראות הרמב"ם שקדמה לה).
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,820
הכרתיו ביני עמודי בבי מדרשא בעיה''ק אלעד,
האמת היה עילוי מטורףףף
היה תלמיד של ר' משה שמואל שפירא.
אבל מאד בודד, במועדו,
ונראה שבעניני הלכה נכנס להגן על המסורת הספרדית וכו'.
ממבט רגשי מסויים