אני חושב שיש הרבה מה להגיב אבל אתה חוזר - לדעתי - על אותם טענות ותאוריות שלך בלי להבין מה כן החשש
אבל אני יגיב:
הגמרא מספרת על "שיא הצניעות והקדושה" שהיו קורצים ומרמזים בעיניהם הגברים לנשים (כמובא בראשונים) ולכן היו צריכים לשנות את צורת ההפרדה בבית המקדש.
לגבי ביהמ"ק וודאי הוא שההפרש הוא עצום ורב, וכל שיש קדושה ומורא אין אומץ ליצה"ר להעיז פניו וזה דבר ברור
וכמו שבהלכה בזמן אבלות יש קולות בענייני צניעות כי במקום צער אין כח של היצה"ר ועוד טעמים, ובכ"ז האחרונים החמירו בגלל הדור
וכן בדין עסוק במלאכתו והדברים עתיקים שהדור וודאי מחייב.
רוב הפשקווילים הם הבל ורעות רוח, או זיופים ושקרים, ואין שום קשר בינם לבין תשובה הלכתית מנומקת.
לעניין הפשקולים לא דיברנו אלא בעניין הוראה שיוצאת מאת ביהמ"ד של גדו"י (שבד"כ היא יוצאת כמודעת רחוב או בע"פ ולא פישקויל)
ולא תמיד הוראה היא דבר הלכה מנומק ולא סעיף בשו"ע אלא הוראה כשמה גדר וכו' (הגם שהנהגה היא גם הלכה)
ראינו בעינינו את גדולי ישראל משתתפים בערבי זמר. איזה ספק יש באירוע שהישיבה בו נפרדת?
אני לא ראיתי בעיני את גדו"י בהופעות זמרים אלא אולי בסעודות מצווה שיש גם תזמורת, אבל אם אתה ראית את מר"ן אצל משה דווק
או את חכם משה אצל ישי ריבו, או את חכם שלום כהן אצל אברהם פריד - מה יש לי להגיד...
יש גם בעיות בדרך המובילה לבית כנסת, בית מדרש, קופת חולים, בנק, וכל דבר על פני כדור הארץ.
ואת האמת אני יגיד שכל כבודה בת מלך פנימה!!! וזאת האמת!!! והתורה לא תהיה מוחלפת!!!
הגם שלא כך הם החיים היום והמציאות שונה - האמת היא שהרבה פעמים באוטובוס ובחנות ובבנק וכו' כמו שהזכרת
יש לפעמים פריצות נוראה ולפעמים עוברים באי שימת לב על לאוין ואיסורי תורה, ואם בגדו שלא יגע בבגדה - שו"ע מפורש - מה נעני אנן בתרי?!
ומה עם לא תתורו?! מה עם איכא דרכא אחרינא?!
לא הקשת אלא תירצת ואוי לנו שכך הם פני הדברים!!!
אם מבחינה הלכתית יבשה אין בזה "קול באשה ערוה" מטעם שאין הרהור בזה, אז אין בזה גם פריצות וחוסר צניעות של קול המון נשים צועקות (אם בכלל יש כזה דבר, אני לא נתקלתי).
כמו שיש נבל ברשות התורה אזי יש שגם אם יש מה להקל הילכתי יבש יש להיות נבל והקיש...
עיין בשו"ע ובפוסקים ותשאל דעת תורה אם יש בזה פריצות שאישה אחת סתם ברחוב מגביהה את קולה וכ"ש וק"ו הוא כאן...
אז נאסור ערבי זמר שלא יבואו להערצה? קשקוש מקושקש.
אתה לא חושב שבמקום שיכנס אברך או בחור ישיבה שמחזיק את כל העולם ועזב מנעמי עולם -
שהוא לא מקבל הערצה כמו אחרון שבעם - ואני מדבר על הטובים שבהם ומי מדבר על הפוקרים שבהם זה החינוך של עצמנו?!
זה החינוך לילדנו?! זה הדוגמה להערצה?!
זה לא מתחיל, ולא התחיל עכשיו, זה קיים מאז ומעולם. וגם אם היה חשש כזה כמו שאתה מדמיין, אין בידינו לגזור גזירות חדשות על הציבור מאז חתימת התלמוד, נפרד אטו מעורב. וגם אם היו יכולים לגזור, הרי גזירה שרוב הציבור לא עמד בה התבטלה מאליה.
זה לא גזירה. זה חסימת פירצה בגדר דתנו שנפרצה
וודאי לא שאין הציבור וכו' כי לא חסר מה לעשות בחיים, גם אם אדם צריך להתאוורר ולהשתחרר.
ואת כל זה אומר לך אדם פשוט אברך רגיל, ואם תרצה באמת לשמוע, לך לגדו"י ותשמע אימרי שפר ודעת תורה אמיתית.