בן י"ח לחופה - גם בדורנו?
- יוזם האשכול אור יעקב
- תאריך התחלה
אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י
חבר קבוע
- הצטרף
- 31/12/24
- הודעות
- 361
כדאי להבהיר משהו: מנהג הישיבות עוד בליטא היה לאחר את הנישואין, וכל גדולי ראשי הישיבות המשיכו במנהג זה
אלא שהחזו"א [שלא התחנך בישיבות] התנגד למנהג הישיבות בזה, והיו מגדו"י שהיו מקורבים אליו שנמשכו אחריו בזה
אבל רוב ככל ראשי הישיבות המשיכו במנהג הישיבות המקורי
אלא שהחזו"א [שלא התחנך בישיבות] התנגד למנהג הישיבות בזה, והיו מגדו"י שהיו מקורבים אליו שנמשכו אחריו בזה
אבל רוב ככל ראשי הישיבות המשיכו במנהג הישיבות המקורי
תלמיד ותיק
חבר חדש
- הצטרף
- 23/5/25
- הודעות
- 1
שהם הקהילות יעקב, הגאון ר' חיים קניבסקי, והרב שטינמן.
כידוע הגרח"ק היה מוסיף כסף לדירה לנכד שהיה מתחתן מוקדם
מנהג שגורם לעבירות של איסורי דאורייתא של הרהורים ועבירות אחרות חובה לבטלו!
כוונתך ש"כל גדולי ישראל" בדור האחרון התנגדו למנהג הזה...
ולא שמענו שמנהגם היה "לסלק בחורים" ולצער את הבחור שרוצה להתחתן בטהרה שלא יבואו לשמח אותו ועוד גזירות...
רק שחידשו את המנהג והוסיפו עליו גם גזירות על בחור שמתחתן מוקדם ולסלק אותו וכו'
אבני הכותל
חבר ותיק
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 534
מחילה מכת"ר.
אבל התשובה מאוד פשוטה.
עצם הנושא של דחיית הנישואין לאחר גיל עשרים, היה נהוג בכל הישיבות בליטא שמהם בעיקר צמח עולם התורה באר"י, והוא מתבסס בין היתר על מה שכתב הרמב"ם (פט"ו מהל' אישות ה"ב) "האיש מצווה על פריה ורביה אבל לא האשה, וכיון שעברו כ' שנה ולא נשא אשה הרי זה עובר ומבטל מצוות עשה, ואם היה עוסק בתורה וטרוד בה והיה מתירא לישא אשה כדי שלא יטרח במזונות ויבטל מן התורה, הרי זה מותר להתאחר שהעוסק במצוה פטור מן המצוה וכ"ש בתלמוד תורה", ע"כ.
והבינו גדולי ישראל!!! [כן לא איזה ראשי ישיבות צעירים כפי שאתה נוטה לכנותם, אלא גדולי ישראל ממש - החל מהסבא מסלבודקה ועוד רבים רבים, בקיצור כל מי שלומדים את תורתו בעולם הישיבות] שאם בחור יתחתן מוקדם זה ישליך על לימודו לאחר החתונה, וצריך שיגיע יותר בשל לחיי הנישואין [זה ב' טעמים, גם לעצם הלימוד וכמ"ש הרמב"ם הנ"ל, וגם לעצם חיי הנישואין, שסברו שבימינו עדיין לא בשלים (וכמו שהיום לא נוהגים ללמוד כמו המשנה באבות בן חמש ןמקרא וכו', מכיון שמבינים שבדורנו צורת הלימוד היא שונה), יש שנקטו כך ויש כך].
עכשיו לענין 'חידוש המנהג'
אותו דבר בדיוק כאן.
אבל התשובה מאוד פשוטה.
עצם הנושא של דחיית הנישואין לאחר גיל עשרים, היה נהוג בכל הישיבות בליטא שמהם בעיקר צמח עולם התורה באר"י, והוא מתבסס בין היתר על מה שכתב הרמב"ם (פט"ו מהל' אישות ה"ב) "האיש מצווה על פריה ורביה אבל לא האשה, וכיון שעברו כ' שנה ולא נשא אשה הרי זה עובר ומבטל מצוות עשה, ואם היה עוסק בתורה וטרוד בה והיה מתירא לישא אשה כדי שלא יטרח במזונות ויבטל מן התורה, הרי זה מותר להתאחר שהעוסק במצוה פטור מן המצוה וכ"ש בתלמוד תורה", ע"כ.
והבינו גדולי ישראל!!! [כן לא איזה ראשי ישיבות צעירים כפי שאתה נוטה לכנותם, אלא גדולי ישראל ממש - החל מהסבא מסלבודקה ועוד רבים רבים, בקיצור כל מי שלומדים את תורתו בעולם הישיבות] שאם בחור יתחתן מוקדם זה ישליך על לימודו לאחר החתונה, וצריך שיגיע יותר בשל לחיי הנישואין [זה ב' טעמים, גם לעצם הלימוד וכמ"ש הרמב"ם הנ"ל, וגם לעצם חיי הנישואין, שסברו שבימינו עדיין לא בשלים (וכמו שהיום לא נוהגים ללמוד כמו המשנה באבות בן חמש ןמקרא וכו', מכיון שמבינים שבדורנו צורת הלימוד היא שונה), יש שנקטו כך ויש כך].
עכשיו לענין 'חידוש המנהג'
זה נוגע באופן כללי לסדרי הישיבה ושמירה על המסגרת. וכמו שכתבתי לך כבר לעיל שגם מי שילמד במקום שליבו חפץ ולא בהספקים של סדרי הישיבה, או שיעשה לו סדר יום משלו ולא ע"פ סדרי הישיבה, ברור שיעיפו אותו מהישיבה, אע"פ שאולי כך הוא לומד יותר טוב, מ"מ כלפי המסגרת של הישיבה זה מזיק לכלל.
אותו דבר בדיוק כאן.
לעניין "לימוד תורה" אם תמצא לי פוסק אחד בעולם! שמתיר להתאחר בשביל לימוד תורה אפי' שיש לו הרהורים נתחיל לדון בנושא.
- ומה גם שדעת גדולי ישראל שרק בזמנם שהרבה יצאו לעבוד אחרי החתונה זה היה שייך, אולם בזמנינו שיש כוללים וממשיכים אחרי החתונה אין היתר. (אפי' לגדול הדור שאין לו הרהורים...)
- לעניין "בשלות" זה גם טענה של שטות, וכי כל החסידים שמתחתנים בגיל 18 לא בשלים!?
אלא מה... הם באו מוכנים כי הם יודעים שהם הולכים להתחתן בגיל הזה, וה"ה לכל אחד ותכונותיו.
(והחיד"א אמר זאת בדברים מפורשים שלעולם הדבר הזה לא ישתנה בגלל שאדם לא מספיק "בוגר"...)
שאלה לי אליך...
ה"סבא מסלבודקא" שאתה מביא כל פעם היה מסלק בחור שהתחתן מוקדם!?
לא! (וישנם כמה סיפורים לכך מישיבות בדורת עברו)
וזה רק "המצאה" של הדור האחרון שיהיה להם הרבה בחורים בישיבה... (כלשון הרב שטיינמן זצוק"ל ועוד)
כהנא דמסייע
חבר בכיר
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,072
מי שגורם שיצטרכו לסלק זה המפיצים ירחונים ומסיתים את הבחורים מהנהגת הישיבה...
ואז כדי לשמור על הנהגה יציבה,
אכן צריך להביע עמדה תקיפה...
כמה חבל.
אבני הכותל
חבר ותיק
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 534
כמה חבל, ככה נכון.
אותו דבר לענין הגרביים השחורות וכיוצ"ב, שהסמינרים לא רוצים שיחשבו שהם מזוהים חלילה עם אחת מהכתות הללו, אבל אם היו מניחים לנפשם, לא היו עושים על כך שום איסור.
מפיצים ירחונים?
ככה אתה מתייחס לדבריהם של גדולי ישראל!?
הנהגה יציבה זה הנהגה שנשמעת לדבריהם של גדולי ישראל, ואם לפני כמה שנים שלחו מכתב גדולי ישראל לעולם הישיבות ולא התייחסו אליהם אפי', תבין לבד איזה "הנהגה יציבה" זאת...
גם "חצאית ארוכה" ח"ו שיחשבו שהבנות הם מהכת של עובדי ה' אלא הם בנות סמינר... (וזה לא "ראוי" ללכת עם חצאית ארוכה שכל גדולי ישראל עוררו על כך, ולכן "חובה" לסלק כל בת סמינר שבאה ככה...)
אבני הכותל
חבר ותיק
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 534
מה ההסבר שלך מדוע מנהלי הסמינרים לא רוצים שהבנות הלומדות אצלם ילכו עם חצאית ארוכה וגרביים שחורות?
יש לך הסבר אחר חוץ מכך שהם לא רוצים להיות מהכת הזו?
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 2,137
כך היא ההנהגה שנקבעה ע"י גדולי הדור דאז, ומנהלי הסמינרים לא משנים את דעתם בגלל מאן דהו שקם בבוקר על צד שמאל והחליט שזה מפריע לו, הוציא פשקווילים והחתים רבנים או חתם בשמם.
תביאו לי "גדול ישראל אחד" שהורה שעדיף ללכת עם חצאית אחרי הברכיים וגרביונים מאשר "חצאית ארוכה".
(מנגד יש כמה וכמה מגדולי ישראל שאמרו ש"חצאית ארוכה" זה מעיקר הדין, ועוד רבים מגדולי ישראל שאמרו שזה "עדיף", אבל לא שמעתי גדול אחד שהורה שחצאית אחרי הברכיים עדיף וצריך "לסלק" בחורה שבאה ככה...)
מי בדיוק "הורה" שאסור חצאית ארוכה??
אתה מוזמן לעיין בספר "בגדי תפארתך" (וישנם עוד כמה ספרים) עמ' קנא והלאה ולהבין את "הטענות" של מנהלי הסמינרים...
כהנא דמסייע
חבר בכיר
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,072
גדולי ישראל מדברים ישירות עם ראשי ישיבות.
אבל מי שלוקח איזה משפט שנאמר בבית לאיזה נכד, ומתחיל להפיץ אותו שלא על דעת גדו''י, על זה אני מדבר.
אני מבקש, אני מכבד אותך. אבל אנא הבן בעולם יש דעות שונות וכבד גם אותם...
