בן י"ח לחופה - גם בדורנו?

  • יוזם האשכול יוזם האשכול אור יעקב
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
באנר תרומה
ובכלל, צריך לומר את האמת, הרבה מאילו שמתחתנים מוקדם עושים את זה נטו כדי לברוח מהישיבה. לא משום סיבה אחרת.
בא אני אגלה לך שהרבה מאלו שמתחתנים מאוחר עושים את זה כי הם רוצים להנות מהחיים ולפרוק מעליהם את עול המחוייבות של בית וגידול אשה וילדים.
ובכלל הם יותר משוחררים לעשות מה שהם רוצים ולנסות מה שהם רוצה. בסוף נישואים זה מחייב. לא?

אבל לעצם הטענה. במה מדובר אם מדובר בבחור ששקוע בעולמה של תורה, למה שירצה לעזוב את הישיבה?
ואם מדובר בבחור שאינו שקוע בתורה. אז הוא מחוייב להתחתן, ואין לו שום היתר.

ולגבי מה שמשמע שיש בחורים שרוצים לברוח מהישיבה שמשמע שבישיבה לא טוב, זה תעודת עניות לישיבה שבחורים רוצים לברוח ממנה ולא טוב להם בישיבה. אולי מתנהגים אליהם כמו ילדים אם משטר מדאי או שלא נותנים בהם אמון וברגשותיהם אנו היום בדור שהפיתויים בחוץ לא קלים ואי אפשר לחנך בחורים בשיטה של ה'מורי' זה לא כל כך עובד.

המנהג לאחר את גיל הנישואים לקוח מישיבות אשכנזיות וכיום רוב הישיבות האשכנזיות שינו את הכללים ומסכימים להתחתן מוקדם, וגם אלו שמסלקים זה לא ממש מסלקים הצוות מתייחס אליו יפה וכאילו הוא נשלח לחיזוק לתקופה שבין האירוסין לחתונה ולמעשה הראש ישיבה מסדר קידושין הרמי"ם וכמובן הבחורים מגיעים.

היחידים שנשארו ... ומילא שהיו מאמצים את המנטליות האשכנזית שבונה בחורים נותנת בהם אמון וללא משטר. אבל גם להיות נוקשה כמו סגנון מסויים ומצד שני לקחת את עניין החתונות מהאשכנזים, זה לא הולך ביחד
 
יש משהו בדבריך, אבל המנטליות וכו' לא תלויה רק בראש הישיבה אלא בבחורים.
ומה יעשה יהודי כמו הגר"י עדס או הגר"א סאלים או הגר"ב פנחסי שרואים בעצמם תלמידי הרב שך [לכל הפחות בנושא הנהגת בן ישיבה] שדעתו היתה להנשא מאוחר [ובזה הם לא שונים מהגר"ב ויסבקר, או הגר"י רוזן ועוד] והישיבה שלהם ספרדית והקהל שלהם ספרדי ובהכרח יהיו אי אלו פערי מנטליות.
 
בקיצור לסיכום כמו ששמעתי בשם הרב דב יפה זצוק"ל.

"זה מחלוקת בין גדולי הדור לראשי הישיבות"

כל אחד יעשה מה שהוא חושב...
לשיטתך, זו מחלוקת אחת, שממנה נבעה מחלוקת בין ראשי ישיבות שכל ימיהם עוסקים בתורה ומרביצים תורה שליט"א לבין ניקים וכותבי עלונים הי"ו
 
לבין ניקים וכותבי עלונים הי"ו
לא ידעתי שגדולי ישראל (ר' גרשון אדלשטיין, הרב שטיינמן, הגרח"ק זצוק"ל)
שפרסמו מכתב מפורש לישיבות שאין למנוע את מי שרוצה להתחתן,

נקראים "ניקים וכותבי עלונים"
 
ואם מדובר בבחור שאינו שקוע בתורה. אז הוא מחוייב להתחתן, ואין לו שום היתר.
בזמנו היה איזה בחור צעיר שלא היה כ"כ שקוע בתורה ורצה להתחתן בגיל 19 בערך ואביו התנגד והלכנו להתייעץ עם המשגיח הרב וולבה זצ"ל אמר לו הרב אם אתה מתחתן עכשיו אתה רוצח! ומה היה?! כמובן הבחור לא הקשיב לרב התחתן ונולדו לו 2 ילדים וביתו קרס לו על ראשו בגירושין מכוערים ומלחמות עולם ו2 הילדים יתומים בחיי הוריהם.
 
בקיצור לסיכום כמו ששמעתי בשם הרב דב יפה זצוק"ל.
"זה מחלוקת בין גדולי הדור לראשי הישיבות"
אני בכלל סבור שהנהגת ישיבה היא תחום בפני עצמו, ויש בה שימוש ת"ח בפני עצמו. כמו שהמלחמה בציונות צריכה שימוש ת"ח מדורות קודמים שעסקו בזה במאתיים שנה האחרונות או מתלמידיהם, וכמו שכמובן פסיקת ההלכה, וכן דיינות אבן העזר, ודיינות חו"מ או דיני שכנים וכדומה. בכל דבר יש את השימוש ת"ח הנוגע לעניין.
ובתחום זה של צורת ישיבה - באקלים של סביבה חילונית, ומציאות של נשים עובדות ובעלים אברכים [שלא היתה רוב השנים בכלל ישראל], יש לראשי הישיבות יתרון.
ומעבר להתנצחות מי אמר מה ומה דעת כל גדול, יש מציאות שלענ"ד היא ודאי חלק מהשיקולים המנחים את חלק מענקי וגדולי ראשי הישיבות שמתעקשים על נישואין מאוחרים, והיא שהאברכים הצעירים היום טרודים הרבה יותר מהאברכים הצעירים של פעם, הם אלה שנשארים הרבה פעמים בבית כשהילד חולה, ברוב המקרים האישה חוזרת בארבע והבעל צריך להיות עם הילדים עד שהיא תגיע, לחלקם הגדול יש רשיון נהיגה מחמת אילוצים הגיוניים וזה דבר שגם מוציא מהלימוד, שלא לדבר על כל הטיפול והטרדה במשרדי ממשלה ארנונה, שכירות, לפעמים יש שיפוץ וכו' בכל אלה האברך מעורב עד צוואר, וזה לא דומה לבחור ישיבה [מאותם אלה שבסך הכל שקועים שלימוד] שאפילו את הצלחת חד פעמי הוא לא צריך לקחת לפח כשהוא גומר לאכול.
 
בזמנו היה איזה בחור צעיר שלא היה כ"כ שקוע בתורה ורצה להתחתן בגיל 19 בערך ואביו התנגד והלכנו להתייעץ עם המשגיח הרב וולבה זצ"ל אמר לו הרב אם אתה מתחתן עכשיו אתה רוצח! ומה היה?! כמובן הבחור לא הקשיב לרב התחתן ונולדו לו 2 ילדים וביתו קרס לו על ראשו בגירושין מכוערים ומלחמות עולם ו2 הילדים יתומים בחיי הוריהם.
כנראה ראה בו שאינו בשל.
אבל דעתו הייתה שאם הבחור מרגיש צורך להתחתן, שיתחתן.

1764769230546.png
 
יש מציאות שלענ"ד היא ודאי חלק מהשיקולים המנחים את חלק מענקי וגדולי ראשי הישיבות שמתעקשים על נישואין מאוחרים, והיא שהאברכים הצעירים היום טרודים הרבה יותר מהאברכים הצעירים של פעם, הם אלה שנשארים הרבה פעמים בבית כשהילד חולה, ברוב המקרים האישה חוזרת בארבע והבעל צריך להיות עם הילדים עד שהיא תגיע, לחלקם הגדול יש רשיון נהיגה מחמת אילוצים הגיוניים וזה דבר שגם מוציא מהלימוד, שלא לדבר על כל הטיפול והטרדה במשרדי ממשלה ארנונה, שכירות, לפעמים יש שיפוץ וכו' בכל אלה האברך מעורב עד צוואר, וזה לא דומה לבחור ישיבה [מאותם אלה שבסך הכל שקועים שלימוד] שאפילו את הצלחת חד פעמי הוא לא צריך לקחת לפח כשהוא גומר לאכול.
זה לא שיקול כלל ועיקר.
כי א"כ תתחתן בגיל 50...
 
מעניין לעניין ראיתי שבשו"ת שואל ומשיב נשאל על גזירה שגזרו הגויים לישא אשה רק מגיל 20 האם מחוייבים למסור את הנפש או לישא בצנעא. (כמובן שהעלה שיהיה בצינעא, אבל תראו על מה היו הדיונים פעם...)
 
מעניין לעניין ראיתי שבשו"ת שואל ומשיב נשאל על גזירה שגזרו הגויים לישא אשה רק מגיל 20 האם מחוייבים למסור את הנפש או לישא בצנעא. (כמובן שהעלה שיהיה בצינעא, אבל תראו על מה היו הדיונים פעם...)
לא רלוונטי. אז הבנות היו מתחתנות בגיל 12...
 
מעניין לעניין ראיתי שבשו"ת שואל ומשיב נשאל על גזירה שגזרו הגויים לישא אשה רק מגיל 20 האם מחוייבים למסור את הנפש או לישא בצנעא. (כמובן שהעלה שיהיה בצינעא, אבל תראו על מה היו הדיונים פעם...)
מעניין לעניין ראיתי שו"ת יסודי במסכת סנהדרין דף ע"ד ע"א, בעניין שנויי ערקתא דמסאנא בשעת השמד, איני מוצא אותו כיום. מי שימצא שיביא.
 
זה לא שיקול כלל ועיקר.
כי א"כ תתחתן בגיל 50...
יש משקל מסוים לבחור שנמצא בישיבה חמש וחצי שנים, מהיכרותי הבחורים שמתחילים ועד שישי בישיבה בנויים יותר בלימוד, אבל זה באמת לא משהו שאפשר להוכיח.
צריך גם לזכור שהאברכים בשנה ראשונה [ולפעמים השנה הראשונה מעוברת בעוד כמה חדשים טובים...] הרבה פעמים לומדים פחות טוב, מכמה וכמה סיבות, וישנם כמה כוללים טובים שלא מקבלים בכלל אברכים שנה ראשונה, ובכלל להיות אברך שקוע בלימוד זה יותר מורכב מאשר להיות בחור שקוע בלימוד, א"כ כדאי להגיע יציב לא רק מצד הזוגיות אלא גם מצד ניהול המורכבות של חיי נישואין שיש בהם כ"כ הרבה דברים חדשים, ולהמשיך ללמוד טוב בכולל, וממילא יש כאן שיקול שדומה למה שאמרו חז"ל ריחיים בצווארו ויעסוק בתורה.
 
לא ידעתי שגדולי ישראל (ר' גרשון אדלשטיין, הרב שטיינמן, הגרח"ק זצוק"ל)
שפרסמו מכתב מפורש לישיבות שאין למנוע את מי שרוצה להתחתן,

נקראים "ניקים וכותבי עלונים"
כל מי שלא חושב כמו מרנן ורבנן שליט"א הוא רק ניק וקו נייעס
גם אם זה הרב משה צדקה הרב עדס הרב ברגמן
והסברא פשוטה
כי ההנהגה ניתנה מן השמים לגדולי הדור.. וכל השאר כקליפת הניק
 
יש משקל מסוים לבחור שנמצא בישיבה חמש וחצי שנים,
גם יש משקל שיהיה עוד 10 שנים...
אבל בגלל משקלים כאלה או אחרים אנחנו לא יכולים להורות נגד חז"ל, ובפרט שהבחור רוצה להתחתן.
צריך גם לזכור שהאברכים בשנה ראשונה [ולפעמים השנה הראשונה מעוברת בעוד כמה חדשים טובים...] הרבה פעמים לומדים פחות טוב, מכמה וכמה סיבות, וישנם כמה כוללים טובים שלא מקבלים בכלל אברכים שנה ראשונה, ובכלל להיות אברך שקוע בלימוד זה יותר מורכב מאשר להיות בחור שקוע בלימוד, א"כ כדאי להגיע יציב לא רק מצד הזוגיות אלא גם מצד ניהול המורכבות של חיי נישואין שיש בהם כ"כ הרבה דברים חדשים, ולהמשיך ללמוד טוב בכולל, וממילא יש כאן שיקול שדומה למה שאמרו חז"ל ריחיים בצווארו ויעסוק בתורה.
עוד פעם...
"השנה הראשונה" תגיע בכל מקרה גם אם תתחתן בגיל 30.

וכפי שכתבתי אני לא חושב שאצל החסידים שמתחתנים מוקדם המצב גרוע...
 
מעניין לעניין ראיתי שבשו"ת שואל ומשיב נשאל על גזירה שגזרו הגויים לישא אשה רק מגיל 20 האם מחוייבים למסור את הנפש או לישא בצנעא. (כמובן שהעלה שיהיה בצינעא, אבל תראו על מה היו הדיונים פעם...)
במציאות של אז היה מי מגדולי ישראל שהורה לינשא מאוחר ?
 
בזמנו היה איזה בחור צעיר שלא היה כ"כ שקוע בתורה ורצה להתחתן בגיל 19 בערך ואביו התנגד והלכנו להתייעץ עם המשגיח הרב וולבה זצ"ל אמר לו הרב אם אתה מתחתן עכשיו אתה רוצח! ומה היה?! כמובן הבחור לא הקשיב לרב התחתן ונולדו לו 2 ילדים וביתו קרס לו על ראשו בגירושין מכוערים ומלחמות עולם ו2 הילדים יתומים בחיי הוריהם.
ומעשה היה בבחור בן 19 שראה קרי ביום כיפור ופנה לקו ההלכה הספרדי הרב שם לאחר ששאל אותו וחקר אותו על עצמו אמר לו שהוא צריך להתחתן. הבחור לא התחתן כיוון שבישיבה לא עודדו אותו לזה ולא יחסו לזה חשיבות ובאותה שנה נפל נפילה רוחנית לאחר שנים השתקם והקים בת נאמן
 
אם אתה כל כך רוצה להפסיק לנסוע במכוניות ולהתחיל לרכב על חמורים, להפסיק להשתמש בחשמל ולחזור לתקופת האבן לא אמנע ממך.
הלואי שנוכל לחזור לאותה תקופה
 
.
ומה יעשה יהודי כמו הגר"י עדס או הגר"א סאלים או הגר"ב פנחסי שרואים בעצמם תלמידי הרב שך [לכל הפחות בנושא הנהגת בן ישיבה] שדעתו היתה להנשא מאוחר [ובזה הם לא שונים מהגר"ב ויסבקר,
גם תלמידי הרב שך לא נוהגים כך כי השתנו הדורות.
והרי כולנו תלמידי הגמרא ובזמן הגמרא התחתנו בגילאי 16 ו18 ואיך היה את הדור הראשון ששינה...
במציאות שהיום אם הכלים הטכנולוגיים והדור הפרוץ זה מאוד קשה לבחור לשמור את עצמו. ואין עיצה ואין תבונה כנגד ה'
והמנטליות של הרב שך היתה פחות משטר ולא נראה לי שבנושא המשטר המשטר בישיבת פונוביז (איזה מהם שאתה רוצה) והמשטר בישיבות של הרבנים שהזכרת הוא אותו משטר
 
גם יש משקל שיהיה עוד 10 שנים...
אבל בגלל משקלים כאלה או אחרים אנחנו לא יכולים להורות נגד חז"ל, ובפרט שהבחור רוצה להתחתן.
עוד פעם...
"השנה הראשונה" תגיע בכל מקרה גם אם תתחתן בגיל 30.
יש הבדל, בחור בועד שישי או סוף ועד חמישי הוא בשיא הפריחה שלו שמתאימה לישיבה, אחר כך הוא כבר מבוגר והוא פחות שייך, מה שנהוג לקרוא היום "מתייבש" [מעין מה שקורה לצערנו ללא מעט אברכים שאין להם משרה ומגיעים לגיל ארבעים], ולכן להשלים חמש שנים ועוד, זה משהו שהוא מועיל, להתחיל שנה שמינית ותשיעית לרוב זה כבר מזיק, באמצע - זה מאוד תלוי מי הישיבה ומי הבחור וכו'.
ולכן גם שנה ראשונה לא תהיה בגיל 30 [אז יהיו בעיות אחרות], אבל שנה ראשונה של בחור בשל שסיים חמש וחצי שנים פחות או יותר בישיבה, היא שנה ראשונה מאוזנת יותר ומנוהלת יותר, וממילא גם אם שטייגען גדול יותר, מה שמשפיע על כל השקיעות בלימוד בכולל אחר כך.
ואני לא מורה כלום נגד חז"ל ח"ו, אלא משער בקוצר דעתי [ומשתדל בלי להרגיז את חכם בן שושן שמתנגד להתייפיפות] מה היתה דעתם של הרב שך הגרמ"י לפקוביץ ואחרים.
 
ראשי תחתית