נוריאל עזרא
חבר קבוע
- הצטרף
- 15/2/25
- הודעות
- 481
עיונים בתורת רבי אופיר מלכא שליט''א
- יוזם האשכול שמעון טרבלסי
- תאריך התחלה
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,836
ע' בהקדמה להליכו''ע
האמת ניתנה להאמר שכבוד ודאי שאין כאן, וגם זלזול נראה שיש כאן, אבל!! הזלזול הוא 'בנאמר' ולא 'באומר'. ואפרש דבריי.
הרב שלמה פישר זצ"ל היה ידוע בתקיפותו, והיה אומר על גדולי האחרונים כמו הקובץ שיעורים ודומיהם במקומות מסויימים שדבריהם 'דברי הבל'. וכשהתלמידים נחרדו לשמוע כאלו מילים על גדולי עולם פירש שיחתו ואמר 'שהדברים שאמרו כאן' הם דברי הבל, ולא הרבנים עצמם שהם קדושי עליון.
ה"ה וודאי שהרב עובדיה התכוין שמה שכתב הבא"ח הוא לא נגע ולא פגע כפשוטו שהדברים 'משוללי הבנה' ואין קשר בין הדברים וכל מילה שיכולה לתאר את גודל האבסורד היה כותב, אלא שכלפי הציבור זה נראה כאילו הוא פוגע 'בכבודו של הבא"ח עצמו', וע"ז הוצרך 'להכניס עצמו במשעול הכרמים' ולהדחק שאינו לשון של זלזול. וכונתו היא כנ"ל שזו לשון זלזול בנאמר, שאכן הוא טעות לדעתו, ולא באומר, דוק ותשכח.
נוריאל עזרא
חבר קבוע
- הצטרף
- 15/2/25
- הודעות
- 481
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,836
ספר מגן אברהם על או"ח סימן שיח: (כז) ומצטמק ויפה לו. ז"ל רי"ו והוא מ"ש רמ"א בהג"ה ס"ד וצ"ע מאחר שהרב"י סתם בס"ד דלא כוותיה משמע דס"ל דאפי' מצטמק ורע לו יש בו בישול אם נצטנן וא"כ אסור להניחו ע"ג מיחם ולמה כתב כאן מצטמק ויפה לו וצ"ע. ואפשר דסמך על מ"ש כאן:
אין הכי נמי העלה צד כזה. דמצטמק ורע לו שרי.
לענין הלכה להביא ראיה מהט''ז הוא דבר קשה שכתב: ספר טורי זהב על או"ח - סימן שיח "ובכל צרכו מותר אפי' ) לכתחלה והיינו סמוך למדורה, אבל אצל האש ממש פשיטא דאסור בכל ענין אפי' במצטמק ורע לו ועססי' זה סט"ו".
גם מה שהביא בריש דבריו בהודעה הקודמת כאילו הב''ח מתיר, ראה כאן בדברי הט''ז ס''ק ד' "וי"א דוקא כו'. אבל במצטמק ורע לו מותר כ"כ הב"י בשם הרי"ו וכתב דבנצטנן ומצטמק ויפה לו אין לו להניחו כ"כ סמוך למדורה במקום שהי"ס בו אפי' בישול כ"צ ממילא במצטמק ורע לו בכה"ג דוקא מותר וכ"כ עוד בשם רבינו יונה א"כ קיצר רמ"א כאן במידי שצריך לבאר דמדכתב סתם משמע דבמצטמק ורע לו (") מותר אפי' סמוך למדורה ומו"ח ז"ל דחה דיעה זו מהלכה דהקשה לו דע"כ לא מחלקים בין יפה לו או רע לו אלא לענין חשש שמא יחתה אבל לענין חיוב חטאת דמבשל אין חילוק ביה,
הרי שדעת הב''ח להחמיר, ולא כמוש''כ בריש ההודעה הקודמת, שהב''ח חולק על המג''א ומיקל.
ואמנם הט''ז עצמו כותב "ולמאי דכתבתי בסמוך [] דלהטור אין חיוב מ"ה אחר מב"ד אלא מדרבנן אסור שפיר יש חילוק בזה, ותו נ"ל דיש חילוק זה אפי' במן התורה דקי"ל במלאכת שבת דמלאכת מחשבת אסרה תורה והיינו במאי דניחא ליה וזה בא לחמם להפיג צינתו לא שיצטמק עוד דהא רע לו דאי היה טוב לו היה אסור דחיישינן שמא מתכוין להצטמק משא"כ בזה כנ"ל". ונראה דהט''ז מחלק בין כוונתו לחמם לבין כוונתו לבשל, דבכוונתו לחמם הוי קיל טפי. וצ''ע דבמים כל ענינם הוא חימום ותו לא וזהו בישולם. וניחא ליה בהא.
וכנראה הט''ז מיירי בנוזל הצריך בישול. שו''ר שבס''ק ו' הביא דבריו בתוספת ביאור "וכבר ביארנו טעמו בסמוך דבמצטמק ויפה לו יש בו משום בישול כיון דנהנה ממלאכת שבת בטעם חדש משא"כ במצטמק ורע לו", אולם המעיין היטב בדברי הט''ז שם יראה דסבירא דזהו יסוד הטעם דמ''ד יש בישול אחר אפייה וצלייה, דכיון שזהו "טעם" חדש חייב, דהגדרת החיוב בבישול הוא מצד השינוי שמשנה הבישול את טעם האוכל, ולכן חילק בין זה לזה. אולם למ''ד שאין בישול וכו' הולכים בתר מעשה הבישול ולא בעינן טעם חדש. ולפ''ז למי שמיקל וסובר כמ''ד שאין בישול אחר אחר אפייה, אין העיקר הטעם אלא המעשה בישול, וממילא אין מקום לחילוק בזה בין מצטמק ויפה לו למצטמק ורע לו.
אבל עדיין מפורש בדבריו שלשים אותו על מקור האש והחימום אסור, ורק כנגד. דאין זה דרך בישול כלל. וכאן התיר ע''ג הפלאטה באופן דרך בנ''א לחמם בהא ודאי שהיה הכנסת הגדולה אוסר.
הראיה מדעת הרשב''א והר''ן אינה מובנת כי הם סוברים שאין בישול אחר בישול בלח וכידוע.
נערך לאחרונה:
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,836
יש כאן טעות בציון המראי מקום כי במקום זה מדבר על נושא אחר לגמרי. שוב ראיתי שהכונה לחלק ב'. והוחלף בין ח''א לח''ב.
ואלו דבריו שם בח''ב.
ולעמוד על האמת בענין, נביא הדברים ממקורם, והיינו דנחלקו הראשונים בבישול אחר בישול בלח,
הסוברים דיש בישול אחר בישול בלח הם: רש"י שבת לד וכמ"ש בפסקי הרא"ש פרק כירה סימן יא וכ"כ הסמ"ק סימן רפב וכן דעת רבנו יונה בספרו עליות דרבנו יונה ב"ב יט וכן הובא בנמוק"י שם ובר"ן ר"ה במה טומנים וכ"כ רי"ו נתיב יב חלק ג בשם רבנו יונה וכ"ד המאירי שבת לז ד"ה זו היא שכתב שדברי רבנו יונה נכונים הם ע"ש וכ"נ דעת הנמוק"י ב"ב י"ט שמסכים לדברי רבנו יונה וכ"ד הרא"ש ורי"ו הנ"ל וכ"פ הטוש"ע סימן שיח סעיף ד.
ומאידך דעת הרשב"א והר"ן שבת מ וכ"כ עוד הר"ן ר"פ במה טומנים ותמה ע"ד רבנו יונה שמחלק בין לח ליבש לענין זה ע"ש וכ"ד ריב"א הובא באור זרוע ח"ב סס"י סב וכ"נ דעת האור זרוע עצמו וכ"כ בחידושי הר"ן שבת מ בשם הרא"ה וכ"כ באורחות חיים הל' שבת אות גג וכן מוכח מסתימת לשון הרמב"ם פכ"ב מהל' שבת הל' ח וכמ"ש מרן בב"י סימן שיח וכיו"ב יש להוכיח מהיראים סימן רעד.
והנה הכנסת הגדולה בשו''ת "בעי חיי" סימן יז כתב לגבי שאלה של חימום קפה, שנשתבשל קודם שבת ע''י השפחה בשבת.
ולאחר מכן האריך בדיני אמירה לגוי ומעשה גוי.
וסיים:
האמת לא זכיתי מנין לו דהמעיין היטב יראה כן. דהמעיין היטב ראה יראה דלא נכנס כלל למחלוקת הראשונים של בישול בלח. וכל שכן לחילוק בין נצטמק ורע לו או נצטמק ויפה לו. אלא הביא רק דברי הר''ן ופסק בדיוק את מה שפסק בלי תוספת ובלי מגרעת לחלק בין ליד האש לבין מול האש. ובזה תמיהת המנוח''א חלה. וכמו שציין המנוחת אהבה כבר תמהו על זה גדולי הפוסקים.
והביא ספר בית מנוחה
ומהר''א ישראל אב''ד אלכסדנריא הביא דברי הכנסת הגדולה והוכיח שהם נגד דברי הבית יוסף וכתב שדבריו תמוהים.
ועל כן הערתו על הגר''מ לוי לא מובנת, וכ"ש הלשון "ומחבר אחד העיר" בזמן שכבר העירו בזה גדולי הקדמונים שדבריו תמוהים. ויישובו, אינו מובן כלל ועיקר לענ''ד. ולפסוק כן עוד יותר תמוה ע''פ יישוב זה. וצ''ע
ולי יש חומר באוצר החכמה ל- 30 שנה
זה לא עובד ככה, להעלות ולהעתיק אנשים שחלקו על הר' מלכה, ולהגיד לחברים הנה הערות על הר' מלכה
מבטיח לך שגם אתה לא עברת על דבריהם, אלא רק העלת לכאן, לאמור הנה אני את שלי עשיתי,
אבל האמת שלא עשית כלום
אם יש טענה תביא נקודתית ועניינית [כמו שאני עשיתי באשכולות אחרים יעו"ש, דוגמאות ישירות וענייניות, ולא להעתיק את כל המחשבים של כל מיני אנשים כאן באשכול]
רוב הדברים אינם אפילו 'מחלוקת' אלא פטומי מילי בעלמא לנסות למצוא מתחת ומעל האדמה איזה דברים כנגדו
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,836
עבור על הודעה זו שהפניתי לגבי תשובת הראש''ל ר' יצחק שליט''א.
אשמח שתביע דעתך אם להסכים אם לאו.
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,836
כל רואה יראה דהזרע אמת דוקא לא ניח''ל בהא. אלא דבמקום שכבר נהגו ויש להם קצת על מי לסמוך אינו מוחה בידם להחליף מנהגם.
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,836
לא ידעתי מה מביא ראיה מהסמ''ע הסובר מעיקר הדין כהרמ''א דשרי בישול אחר בישול אם עדיין חם מעט.
כתב להדיא כדעת הגר''מ לוי דשיטת הכנה''ג אינה עולה שפיר לדעת השו''ע.
ןאמנם אין לכחד דבתוך המשא ומתן כתב דיש לומר דכיון שהוא מצטמק ורע לו "אין לגעור בהם". דיש מקום שמותר גם לדעת מרן. וכנראה זה עיקר ראיתו של הרב יצחק שליט''א
ומ''מ סיום דבריו הוא
אבן ירושלמית
חבר קבוע
- הצטרף
- 31/1/25
- הודעות
- 589
הרב @כהנא דמסייע הוא כהן שדעתו יפה מברר את דברי התורה באמת כדרכה של תורה. אשריך!
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,901
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 2,287
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 2,287
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 2,287
על דברי הרב ללוש והרב נזרית עברתי בשעתו.
על החכ"א אכן לא עברתי.
גם לי יש מה לכתוב בזה, ויש עמי בכת"י עוד בענין זה. אבל לא מוקלד.
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 2,287
אם אין שאלה - תשובה מנין?
ההערות של 'החכם אחד' הם הערות שצריכות יישוב הדעת. אולם לא כתב היכן כתב הרב אופיר את דבריו. צריך להסתכל בפנים, הרבה פעמים בתוך דבריו יש כבר את התשובה, ופעמים לא.
ההערות של השנים הראשונים - הם בסה"כ נסיונות ליישב את דעת רבם שלא יקשה עליו קושיותיו החזקות של הרב אופיר על דבריו. אין בהם שום קושיא או הערה על דבריו של הרב אופיר, וכפי שהבאתי ב' 'טעימות' קטנות.
אבן ירושלמית
חבר קבוע
- הצטרף
- 31/1/25
- הודעות
- 589
גם אם עברת זה עדיין לא אומר שיש הערות
תן דוגמא של הערה עסיסית, לא מחלוקת שחלקו על הר' מלכה זה לא מעניין
וגם עברתי ברפרוף על חלק מהע' ולא ראיתי שום דבר מלבד, שמה שהביא ראיה יש לדחות וכו', שזה לפי ראות המתבונן והמעיין, לי זה נראה ראיה לפלוני זה לא נראה ראיה
כמו שאצל כל מחבר בעולם כולל היביע אומר שלפי המתבונן לפלוני זה נראה ראיה לאלמוני זה לא ראיה
אבל הערה לא מצאתי
מחלוקות כן, הערות לא.
תצחק כמה שתצחק, אבל הרב @כהן שליט"א הוא אכן גאון מופלא, וגברא דמריה סייעיה לזכות לאמיתה של תורה ולידבק לאמת באמת.
אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י
חבר קבוע
מכתב בתחילת ספר הליכות עולם (כמדומה ח"ג, אבל יתכן ח"א) לרב א', וידוע שהכוונה להגר"י נסים
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,836
ההגדרה שלו למצטמק ורע לו היא מאמר מרדכי או"ח - סימן שיח סעיף ו "דכאן מיירי בתבשיל שנתבשל כל צרכו שאינו מניחו שם אלא לשמור חומו או להפיג צינתו ואין כוונתו לבשל". אבל כאן שנצטנן ורוצה להביאו ליד סולדת במים שחימומן זהו בישולן אין כל מקום להיתר.
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 2,287
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,836
והנה בתחילת הדברים הגר''י יוסף כותב את הדבר המסתבר שכל ראיותיו לא יספיקו אלא למים חמים שמתחיל אידוי מיידי והוי מצטמק ורע לו. והוכיח כן מתוס' וביאור הלכה מפורשים.
ותיכף נביא מה המקור לחידוש המפתיע שחידש בסוף הדברים.
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,901
הכל אמת ויציב !
ובאמת שמאז כמה שבועות שהתחלתי לעקוב אחריו, שיניתי עמדתי בכמה נושאים, והוא האיר עיני בכמה נושאים שלמדתי חודשים ארוכים ואף שנים רבות !
ולשם דוגמא מאז שקראתי את כל דבריו לענין הכזית הקטן, התחלתי לחשוש בלנ"ד לשיעור 7 סמ"ק לחומרא
נערך לאחרונה:
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,836
הגר''י יוסף האריך בדבריו הנפלאים בראיות שהפוסקים נקטו שמים חמים הוי מצטמק ורע לו, ואילו צוננים הוי מצטמק ויפה לו, וכפי הסברא הברורה והישרה, אלא שכאן הביא ראיה מפתיעה ובה התהפכה הקערה על פיה.
ומ''מ לדינא מסיים שדברים שיש ספק אם הם יפה להם או רע להם "לכן מן הספק אסור להניחם אצל האש במקום שהיד סולדת אם אינם רותחים".
אולם האמת יורה דרכו דאכן בסוף דבריו של המנחת כהן כותב שמים "שנתבשלו כל צרכם" ע''פ הגמרא במסכת כירה דהוי מצטמק ורע לו. ולכן התיר לחממן, וכ''ש רק להפיג צינתן שרי.
האם מדובר כאן על מים שהצטננו לגמרי פחות מכדי צורך האכילה והשתייה, ובכל זאת התיר? או שמדובר בגוונא שעדיין חמים וראויים, אלא שרוצה שירתחו טפי?
המנחת כהן לא הזכיר בדבריו המושג של צונן, ואדרבה בתחילת הפרק כותב נגד הקולא של הרמ''א שדבר שהוא עדיין קצת חם ולח מותר להשיבו, שזה שלא כדעת השו''ע. ולדידן אין הלכה כמו שפסק השו''ע. ולא חילק שם בין מים לשאר דברים.
אולם מזה שהזכיר "לחממן" דייק הראש''ל שהתיר לחממן היינו שהיו צוננים לגמרי, וחפץ לחממן ממש. וזה עיקר יסודו ומקורו.
ולכאורה לאור כל האמור שרואים מדברי כל הפוסקים לא כן, והמנח''כ עצמו כותב שאם יש ספק צריך להחמיר. ודבריו סובלים ב' צדדים להתיר ע''פ זה מים שנצטננו זה דבר חידוש מופלג וקשה מאד.
בעיון בתוך דברי המנחת כהן משמרת השבת ש''ב פ''ב רואים שלא דן בזה כלל אלא דן רק במצטמק ורע לו האם שרי בלח, וגן האם השו''ע מסכים לרמ''א להקל, ומסיק לקולא.
ומ''מ לדינא מסיים שדברים שיש ספק אם הם יפה להם או רע להם "לכן מן הספק אסור להניחם אצל האש במקום שהיד סולדת אם אינם רותחים".
אולם האמת יורה דרכו דאכן בסוף דבריו של המנחת כהן כותב שמים "שנתבשלו כל צרכם" ע''פ הגמרא במסכת כירה דהוי מצטמק ורע לו. ולכן התיר לחממן, וכ''ש רק להפיג צינתן שרי.
האם מדובר כאן על מים שהצטננו לגמרי פחות מכדי צורך האכילה והשתייה, ובכל זאת התיר? או שמדובר בגוונא שעדיין חמים וראויים, אלא שרוצה שירתחו טפי?
המנחת כהן לא הזכיר בדבריו המושג של צונן, ואדרבה בתחילת הפרק כותב נגד הקולא של הרמ''א שדבר שהוא עדיין קצת חם ולח מותר להשיבו, שזה שלא כדעת השו''ע. ולדידן אין הלכה כמו שפסק השו''ע. ולא חילק שם בין מים לשאר דברים.
אולם מזה שהזכיר "לחממן" דייק הראש''ל שהתיר לחממן היינו שהיו צוננים לגמרי, וחפץ לחממן ממש. וזה עיקר יסודו ומקורו.
ולכאורה לאור כל האמור שרואים מדברי כל הפוסקים לא כן, והמנח''כ עצמו כותב שאם יש ספק צריך להחמיר. ודבריו סובלים ב' צדדים להתיר ע''פ זה מים שנצטננו זה דבר חידוש מופלג וקשה מאד.
קבצים מצורפים
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,836
לענ''ד אין לזה מקום ועיין בהודעה שהעליתי על זה באשכול ההוא.