איזה זן אתרוג עדיף ''מרוקאי'' או ''תימני''?

שיעור מעניין בעניין!
הערה קטנה תכ"ד

בדקה 50 מציין שם החכם הנ"ל "שאיפה מצינו שבאתרוג צריך בכלל מיץ"

יעויין בתגובה הקודמת שהבאנו מחכמי הדור שמלפני 500 שנה ואף יותר [עוד מזמן הר"ן] שהאתרוג שדיברו עליו הוא עם מיץ
 
הערה קטנה תכ"ד

בדקה 50 מציין שם החכם הנ"ל "שאיפה מצינו שבאתרוג צריך בכלל מיץ"

יעויין בתגובה הקודמת שהבאנו מחכמי הדור שמלפני 500 שנה ואף יותר [עוד מזמן הר"ן] שהאתרוג שדיברו עליו הוא עם מיץ
מחילה מכת"ר אבל הר"י אבוהב מדבר על לחות ולא על מיץ ולחות יש גם באתרוג התימני!
 
מחילה מכת"ר אבל הר"י אבוהב מדבר על לחות ולא על מיץ ולחות יש גם באתרוג התימני!
ציטטת חצי משפט

הוא כותב "כמים קרושים"

באתרוג תימני יש כדבר הזה?? - כולו בשר וגרעינים שום מים קרושים

ולכן כדי לסבר את האוזן העלתי שם תמונה של אתרוג שנראה וניווכח מה זה "כמים קרושים" עיי"ש
 
כיון שכתב כמה וכמה פעמים את המילה 'לח' לא שמתי לב! אבל אכן כדבריך שמשמע ממה שכתב "כמים קרושים" משמע שבאתרוג צריך שיהיה מעט מיץ!
 
כיון שכתב כמה וכמה פעמים את המילה 'לח' לא שמתי לב! אבל אכן כדבריך שמשמע ממה שכתב "כמים קרושים" משמע שבאתרוג צריך שיהיה מעט מיץ!
אוסיף עוד

אעלה לך תמונה של אתרוג תימני ותראה אם מסתדר אף הרישא של הר"י אבוהב גבי "הלחות"

אתרוג תימני.JPG



ודאי שאין כוונת הר"י אבוהב על איזה רטיבות אם אשים את ידי שם

אלא לחות הניכרת - שזה אין כלום באתרוג תימני
 
זכור לי שפעם ראיתי לרב רצאבי שליט"א בקונטרס תשובה לעניין! ידוע לך משהו? כמדומני זה נקרא "האתרוג התימני".
 
על התימני אין שאלות בכלל. עדיף לקחת אתרוג בלי שאלות
???

אתה קורא הודעות קודמות

או שפשוט אתה רואה כותרת ומגיב

עיין לעיל שהבאנו פקפוק בנושא "המיץ" "והחמוץ"
 
@כאחד העם בפשטות השאלות מהמיץ הם לא ראייה מוחצת שזה לא או כן אתרוג,
זה סה"כ מה שהם כתבו לפי מה שראו בעיניים. כמובן שיש לזה עדיפות במעלה, אבל ככל ודברי הגמ' בפשטות מתקיימים בתימני (טעמו ועצו שוים), אז ודאי שיש עדיפות לתימני, זו כבר גושפנקא מחז"ל שמסתמא אילו ידעו עליה הם, היו מחזרים אף הם אחריו.
 
דברי הגמ' בפשטות מתקיימים בתימני (טעמו ועצו שוים), אז ודאי שיש עדיפות לתימני, זו כבר גושפנקא מחז"ל שמסתמא אילו ידעו עליה הם, היו מחזרים אף הם אחריו.
לא טעמתי את העץ של התימני , וגם לא נראה לי שמישהו טעם את העצים , לאמור, שבתימני יש טעם של האתרוג, ובמרוקאי או ישראלי יש טעם של...

אבל כן טעמתי את האתרוג הישראלי המוכר מה שמכונה "זן חזו"א" ובשרו נאכל כבשר התימני בלא הבדל.
 
לא טעמתי את העץ של התימני , וגם לא נראה לי שמישהו טעם את העצים , לאמור, שבתימני יש טעם של הארוג, ובמרוקואי או ישראלי יש טעם של...

אבל כן טעמתי את האתרוג הישראלי המוכר מה שמכונה "זן חזו"א" ובשרו נאכל כבשר התימני בלא הבדל.

זו בדיוק כוונתי, שהמחבר שם כותב על טעם העץ "דוק ותשכח".
אז תחילה נבדוק, ואח"כ נדחה.
(זה דומה למה שאמרו פה, קודם תבוא לפרדס לראות שהמרוקאי דר משנה לשנה, ואח"כ תאמר מה שיש לך להגיד).
 
זו בדיוק כוונתי, שהמחבר שם כותב על טעם העץ "דוק ותשכח".
אז תחילה נבדוק, ואח"כ נדחה.
(זה דומה למה שאמרו פה, קודם תבוא לפרדס לראות שהמרוקאי דר משנה לשנה, ואח"כ תאמר מה שיש לך להגיד).
הוא טעם את העץ??

לא הייתי מאמין לו אפי' בערב פורים , כ"ש בערב כיפורים
 
הוא טעם את העץ??

לא הייתי מאמין לו אפי' בערב פורים , כ"ש בערב כיפורים

זה מה שהוא כותב,

להאמין או לא זה ענין אחר, אבל בא ונבדוק.

אני מוכן להרים את הכפפה, אתה תמצא שדה כזו (שבעליה מוכן לתרום לנו ענף ושורש), ואני טועם...
 
זה מה שהוא כותב,
גם אם הוא כותב זה לא יעזור

מכיון שהמבחן הוא לטעום "כמה עצים" הן "בתימני והן במרוקאי והן בישראלי

ואז להבדיל במה יש טעם ובמה אין

זה שהוא טעם את התימני זה לא אומר שאינו כן גם בשאר האתרוגים

[וכן הוא כלפיך ,אם אתה מוכן לטעום , אתה צריך לטעום גם מתימני וגם מישראלי וגם מרוקאי ואז להשוות ולחלק]
 
גם אם הוא כותב זה לא יעזור

מכיון שהמבחן הוא לטעום "כמה עצים" הן "בתימני והן במרוקאי והן בישראלי

ואז להבדיל במה יש טעם ובמה אין

זה שהוא טעם את התימני זה לא אומר שאינו כן גם בשאר האתרוגים

[וכן הוא כלפיך ,אם אתה מוכן לטעום , אתה צריך לטעום גם מתימני וגם מישראלי וגם מרוקאי ואז להשוות ולחלק]

אם הכפ"ת הוצרך לפרש מה שפירש, אות הוא שהבין (אולי גם בדק) שאין טעם הפרי שוה לעץ, אני עכ"פ מוכן לטעום מכולם (רק תשיג לי).
 
בגמרא סוכה לו: מסופר שר' עקיבא שנכנס לבית המדרש עם אתרוג על הכתף מרוב שהיה גדול. במשנה פרק ג' משנה ז נחלקו תנאים האם ישנה הגבלה על גודלו של האתרוג.
האם יש אתרוג שמגיע לממדי האתרוג התימני ??
 
מסופר שר' עקיבא שנכנס לבית המדרש עם אתרוג על הכתף מרוב שהיה גדול.
גם אתרוג תימני לא מגיע לגודל כזה שצריף לסוחבו על כתפו , הוא אומנם גדול מייתר האתרוגים האחרים , אך בהשוואתך לגמ' בסוכה אף אחד לא דומה, כולל גם האתרוג התימני
 
אם הכפ"ת הוצרך לפרש מה שפירש, אות הוא שהבין (אולי גם בדק) שאין טעם הפרי שוה לעץ, אני עכ"פ מוכן לטעום מכולם (רק תשיג לי).
זה ברור

ולכן אני אומר שגם מה שתטעם בתימני תצטרך להגיע ליישוב של הכפ"ת וכד'
 
שמעתי פעם מרב גדול. על האתרוג המרוקאי יש שאלות, ותשובות טובות. על התימני אין שאלות בכלל. עדיף לקחת אתרוג בלי שאלות

אין שאלות, יש המצאות. אבל אליך יש לי שאלה, עץ המגדל רק אתרוגים "נכים" ללא פיטם, אינו נחשב שאלה אצלך?

לפי פשטות דברי חז"ל, לכל האתרוגים אמור להיות פיטם באופן טבעי, ולא על ידי חומרים כימיים.

אבל התימנים טוענים ש"באתרוג אמיתי, בגלל שהאתרוג חלש נושר לו הפיטם. רק אם יגדלו אותו בצורה מסויימת, הוא יכול להחזיק"...

מעניין שעל הפיטם, שהוא היהלום שבכתר, אין להם שמץ שאלה, אבל על גרעינים יש להם שאלות... (שלמעשה זה המצאות).

בנוסף יש עליהם עוד שאלות, לגבי צורת האתרוגים שהם זהים וכפי שהבאתי תמונה בראשית האשכול.
 
זה ברור

ולכן אני אומר שגם מה שתטעם בתימני תצטרך להגיע ליישוב של הכפ"ת וכד'

הוא אשר אמרתי,

הרב רצאבי טוען שלא כך (לפחות לגבח התימני), ככל והעצים יהיו שוים בטעמם (מרוקאי,תימני,חזוא) לחיי,
אבל אם יתברר שיש הבדל וזה דומה עצו לפריו וזה לא, הרי שהרב רצאבי צודק.
עכ"פ, אם מישהו יודע על עצים ושרשים למסירה, אני מוכן...
 
כלומר עיין בפול"ת שכל דבריו נדחו והופרכו מכל וכל, גם על ידי וגם על ידי אחרים. אצרף כמה צילומי מסך לדוגמא:

20.jpg
10.jpg
 
ראשי תחתית