הערה קטנה תכ"דשיעור מעניין בעניין!
בדקה 50 מציין שם החכם הנ"ל "שאיפה מצינו שבאתרוג צריך בכלל מיץ"
יעויין בתגובה הקודמת שהבאנו מחכמי הדור שמלפני 500 שנה ואף יותר [עוד מזמן הר"ן] שהאתרוג שדיברו עליו הוא עם מיץ
הערה קטנה תכ"דשיעור מעניין בעניין!
מחילה מכת"ר אבל הר"י אבוהב מדבר על לחות ולא על מיץ ולחות יש גם באתרוג התימני!הערה קטנה תכ"ד
בדקה 50 מציין שם החכם הנ"ל "שאיפה מצינו שבאתרוג צריך בכלל מיץ"
יעויין בתגובה הקודמת שהבאנו מחכמי הדור שמלפני 500 שנה ואף יותר [עוד מזמן הר"ן] שהאתרוג שדיברו עליו הוא עם מיץ
ציטטת חצי משפטמחילה מכת"ר אבל הר"י אבוהב מדבר על לחות ולא על מיץ ולחות יש גם באתרוג התימני!
אוסיף עודכיון שכתב כמה וכמה פעמים את המילה 'לח' לא שמתי לב! אבל אכן כדבריך שמשמע ממה שכתב "כמים קרושים" משמע שבאתרוג צריך שיהיה מעט מיץ!
זכור לי שפעם ראיתי לרב רצאבי שליט"א בקונטרס תשובה לעניין! ידוע לך משהו? כמדומני זה נקרא "האתרוג התימני".
אין לי "אוצר החכמה"ישנו באוצר החכמה
ייש"כ
???על התימני אין שאלות בכלל. עדיף לקחת אתרוג בלי שאלות
לא טעמתי את העץ של התימני , וגם לא נראה לי שמישהו טעם את העצים , לאמור, שבתימני יש טעם של האתרוג, ובמרוקאי או ישראלי יש טעם של...דברי הגמ' בפשטות מתקיימים בתימני (טעמו ועצו שוים), אז ודאי שיש עדיפות לתימני, זו כבר גושפנקא מחז"ל שמסתמא אילו ידעו עליה הם, היו מחזרים אף הם אחריו.
לא טעמתי את העץ של התימני , וגם לא נראה לי שמישהו טעם את העצים , לאמור, שבתימני יש טעם של הארוג, ובמרוקואי או ישראלי יש טעם של...
אבל כן טעמתי את האתרוג הישראלי המוכר מה שמכונה "זן חזו"א" ובשרו נאכל כבשר התימני בלא הבדל.
הוא טעם את העץ??זו בדיוק כוונתי, שהמחבר שם כותב על טעם העץ "דוק ותשכח".
אז תחילה נבדוק, ואח"כ נדחה.
(זה דומה למה שאמרו פה, קודם תבוא לפרדס לראות שהמרוקאי דר משנה לשנה, ואח"כ תאמר מה שיש לך להגיד).
הוא טעם את העץ??
לא הייתי מאמין לו אפי' בערב פורים , כ"ש בערב כיפורים
גם אם הוא כותב זה לא יעזורזה מה שהוא כותב,
גם אם הוא כותב זה לא יעזור
מכיון שהמבחן הוא לטעום "כמה עצים" הן "בתימני והן במרוקאי והן בישראלי
ואז להבדיל במה יש טעם ובמה אין
זה שהוא טעם את התימני זה לא אומר שאינו כן גם בשאר האתרוגים
[וכן הוא כלפיך ,אם אתה מוכן לטעום , אתה צריך לטעום גם מתימני וגם מישראלי וגם מרוקאי ואז להשוות ולחלק]
גם אתרוג תימני לא מגיע לגודל כזה שצריף לסוחבו על כתפו , הוא אומנם גדול מייתר האתרוגים האחרים , אך בהשוואתך לגמ' בסוכה אף אחד לא דומה, כולל גם האתרוג התימנימסופר שר' עקיבא שנכנס לבית המדרש עם אתרוג על הכתף מרוב שהיה גדול.
זה ברוראם הכפ"ת הוצרך לפרש מה שפירש, אות הוא שהבין (אולי גם בדק) שאין טעם הפרי שוה לעץ, אני עכ"פ מוכן לטעום מכולם (רק תשיג לי).
שמעתי פעם מרב גדול. על האתרוג המרוקאי יש שאלות, ותשובות טובות. על התימני אין שאלות בכלל. עדיף לקחת אתרוג בלי שאלות
זה ברור
ולכן אני אומר שגם מה שתטעם בתימני תצטרך להגיע ליישוב של הכפ"ת וכד'
הרב רצאבי טוען
כל טענותיו התבררו כעורבא פרח.