הבנאדם אומר (כך משמע) שהוא טעם וטעם עצו ופריו שוים, מישהו עשה כן ? - או לחילופין, מישהו מוכן להשיג לי, ענף ושרש (חזוא,תימני,מרוקאי).
כבר הוחזק שכל מה שאומר בנושא הוא מופרך, וכן כתב חבר בפורום לתורה: "במחילה מכבוד תורתו, אך הרב רצאבי כתב כ"כ הרבה "עובדות" מופרכות לחלוטין שאינני יודע מנין להתחיל. מסופקני אם בכל העובדות שהביא יש דבר אחד שמתקרב למשהו אמת".
אבל אעשה סדר בטענותיו -
"טענות וחסרונות באתרוג המרוקאי".
אקדים שמה שעורר את זעמו היה מכתב הרב יצחק יוסף,
בו הוא מעורר אודות החשיבות לקנות אתרוג מרוקאי, כיון שהשנה יש אוצר בי"ד והיתר מכירה. על כן יש לכתחילה לקחת אתרוג ממרוקו שהוא מיבול נכרי ללא חשש שביעית.
עוד הביאו שם בשמו של הרב יצחק יוסף, ש
אתרוגי מרוקו הם יפים ומהודרים מאד, והעידו עליהם גדולי רבני המערבים שהם כשרים ואינם מורכבים, ושכן נהגו מקדמת דנא גאוני מרוקו לברך עליהם עפ"י מסורת קדומה. ואף שיש שנמצאו מערערים עליהם, מפני שלא נמצא בהם גרעינים, וגם מפני שהמיץ שבתוכם רב, ולכאורה ניכר שהם מורכבים, מכל מקום כבר כתבו להוכיח במישור שאתרוגי מרוקו אין עליהם חשש הרכבה כלל, ולא חלו בהם ידים, והחזקה והמסורת עליהם מדורי דורות שאינם מורכבים, ושהם כשרים, ושכן נהגו מאז ומעולם גאונים וצדיקים לברך עליהם וכו'.
ומנהגו של מרן אאמו"ר לברך ומיד ליטול אתרוג מרוקאי לנענע בו קצת, ועוזבו מידו ונוטל אתרוג מרוקאי ומיד מנענע בו דרום צפון וכו', ואמר שאתרוג מרוקאי כשר למהדרין".
כל בר דעת מבין שיש כאן טעות דפוס, כי היה מברך על תימני ולאחריו לוקח מרוקאי (והיינו שהעדיף תימני למרות שסבר שהמרוקאי הוא כשר למהדרין), אבל הרב רצאבי הסיק מזה ש"כנראה זו טעות מכוונת. לא רצו לכתוב שהוא נטל את האתרוג התימני הראשון ורק אחריו הוא נטל את האתרוג המרוקאי, כדי שלא יוודע שהאתרוג התימני הוא העיקר... כנראה שהמדפיס, או מישהו אחר, לא יכל לסבול את העובדא שבהתחלה הוא נטל אתרוג תימני". משעשע.
להלן טענותיו:
א. אם העץ מחוסן ממחלות, כנראה שהוא מורכב, כי עצי האתרוג חלשים ולכן הרכיבו אותם
תשובה: אדרבה, זו גריעותא של האתרוג התימני שהפיטם שלו נושר ולא מחזיק מעמד, וכנראה הוא מורכב עם משהו אחר וזה גרם לו מחלות, כי מחז"ל משמע בפשטות שלאתרוג יש פיטם, ולא צריכים חומרים כימיים מיוחדים כדי לגרום לו לגדול עם פיטם (כמו שהוא טוען שאפשר לעשות עם אתרוג תימני).
ומעניין שכאן אין לו קושיות כמו שמקשה שלאתרוג המרוקאי אין גרעינים (ויש)... וכאן חסר העיקר מן הספר, הפיטם, ואין לו שום קושיות! מי בכלל הכיר את האתרוג התימני מחוץ לתימן?
לגופו של ענין, הגיב אחד המגדלים (דור שישי לגידול אתרוגים מרוקאים) שעץ האתרוג המרוקאי לא מחוסן יותר מעצים אחרים. ישנה מחלה הנקראית מלסאקו - מחלה זו פוגעת בשורשי העץ והעץ מפסיק לתת פירות. המחלה הזו מתפתחת באיזורים קרים ולחים,
אך באיזורים יבשים וחמים היא לא מצליחה להתפתח. האיזור בו גדלים האתרוגים המרוקאים הוא מדברי חם ויבש. ולכן המחלה לא מצליחה להתפתח באיזור זה.
ולכן רוב המגדלים לא רוצים לגדל בארץ את האתרוג המרוקאי, כי בניגוד לטענות הנ"ל,
האתרוג המרוקאי דווקא עדין יותר ביחס לעצי אתרוג האחרים.
ב. אמנם אתרוגי מרוקו יפים יותר, ואמנם התורה כתבה "פרי עץ הדר", אבל זו לא ראיה, ויש בין הפירות יותר יפים מאתרוג
משעשע, אין מה להוסיף.
ג. אין בו גרעינים
תשובה: אינו נכון, אני בעצמי פתחתי כמה וכמה פעמים והיו בו גרעינים.
כמו כן העיד חבר נוסף בפורום לתורה: "אני בעצמי פתחתי כמה אתרוגים מרוקאים והיה בהם שפע של גרעינים.
[אמנם לא בכל הפירות יש גרעינים, אך על אותו עץ בחלק מהפירות יש גרעינים ובחלקם אין. כך שנושא הגרעינים לא מעלה ולא מוריד, לאחר שראיתי בבירור שבאתרוגים רבים ממרוקו יש גרעינים]".
עוד חבר בפורום לתורה העיד: "אולי כדאי שאלו שיש להם אתרוג מרוקאי יפתחו אותו כדי לראות אותו מבפנים. אני פתחתי היום אתרוג מרוקאי והיו בו הרבה גרעינים [יותר מעשר במקום בו חתכתי]. כמו"כ לא היו בו הרבה שקיות מיץ אלא מעט והיו נראות יבשות יחסית [מפרדס של בענדיקט]".
כמו כן העיד מגדל האתרוגים הנ"ל, ר' גד דהן, שצירף תמונה וכתב: "הנה האתרוג לאחר שנחצה שוב לרבעים - מלא בגרעינים עומדים כמו חיילים". ושלח תמונות של פרדס שלם שגדל מגרעיני אתרוג מרוקאי.
ד. באתרוג המרוקאי יש הרבה מיץ, כאשר מרכיבים אתרוג תימני עם לימון יוצא אתרוג עם מיץ
לגופו של ענין הגיב אחד בפורום לתורה שזה לא נכון: "המציאות אינה כך. גם אם מרכיבים אתרוג תימני על לימון יוצא אתרוג תימני (בלי מיץ)".
והרב
@כאחד העם הוסיף שבספר טהרת האתרוגים [סופר, לוי יצחק] הביא תמונה של אתרוג תימני שהורכב בקליפורניה עם לימון
והראה שם שהאתרוג התימני לא השתנה ונשאר יבש.
אבל גם לדבריו, מדובר בשקר מוחלט. כתב מגדל האתרוגים הנ"ל: "אין באתרוג המרוקאי הרבה מיץ (והם בכוונה מפרסמים צילומים עם חתך לרוחב כדי להראות שיש הרבה מיץ, במקום חתך לאורך, או משתמשים בפוטושופ). כמי שפתח מאות אתרוגים ומגדל אתרוגים מרוקאים כבר 22 שנה (דור שישי) - אני מעיד שבכל האתרוגים אין מיץ. שקיות הפרי יבשושיות, בעלות טעם עדין מתקתק ולא חמוץ. כל שנה אני פותח כמה, אוכל את הפרי ישירות ומכין ריבה".
כמו כן גם אני פותח בכל שנה את האתרוג המרוקאי (בנדיקט בדרך כלל, לפעמים אחרים), ומעיד שדבריו נכונים.
כמו כן העיד אחד בפורום לתורה: "לא היו בו הרבה שקיות מיץ אלא מעט והיו נראות יבשות יחסית".
כמו כן כתב
@כאחד העם שאדרבה, האתרוג התימני הוא "נוף מוזר" ממה שדיברו הפוסקים מאות שנים, ולדוגמא
הר"י אבוהב [מלפני 500 שנה ומעלה] כתב שיש באמצע האתרוג "מים קרושים" שזה שייך אך ורק בשאר אתרוגים אבל לא באתרוג התימני שכולו יבש, וכן הוא
בר"ם אלשיך [ג"כ מלפני 500 שנה לערך] שכותב שאתרוג שאינו מורכב יש בו מעט מיץ, אלא שאם מרכיבים אותו גודל המיץ שבו.
ה. האתרוג המרוקאי, ככל שאר האתרוגים, אינו יכול לשקול יותר ממאתיים גרם
גם זה אינו נכון.
ר' גד דהן שברשותו פרדס אתרוגים מרוקאים מעיד שהאתרוגים המרוקאים גדלים משנה לשנה (בדרך כלל מורידים אותם), ומגיעים לגודל של כמה ק"ג.
האתרוגים התימניים הגדולים הם אלה שנשארו על העץ ולא נקטפו באותה שנה.
הוא מצרף תמונה של אתרוג מרוקאי בגודל 17 ס"מ, הוא ענק למרות שהתחיל את גדילתו מחודש אפריל.
כמו כן העיד אחד בפורום לתורה: "אני ראיתי בפרדס בשנה זו
אתרוגי חזו"א ענקיים בגודל עצום, לא פחות מאתרוגים תימניים".
אדם נוסף העיד: "השנה בסוכות בכותל עמד וזיכה יהודי יקר בשם ויינברג את הבאים בנענוע ד מינים. בין סך זני האתרוגים היו לו 2 אתרוגים "ענקיים" עם גידולים יפהפיים שמשכו את הקהל .האחד זן חזו"א והשני מהריל דיסקין".
אדם נוסף העיד: "השנה היה לי
אתרוג חזון איש לפקוביץ - במשקל כ-2 קילו (!) וראיתי בפרדס אתרוגי חזון איש הרבה יותר גדולים (כנראה שקלו
כ-10 קילו), אך לא לקחתים כי היה מלא בבלעטלך וקוצים".
ו. האתרוג המרוקאי לא ראוי לאכילה
ושוב, דבריו מופרכים בעליל. כתב אחד בפורום לתורה: "תלכו לפרדס הקרוב, ותחפשו אתרוג לא משנה מאיזה זן, רק שיהיה בגודל של אשכולית/פומלה (זה קורה בכל הזנים) לפחות וצהוב לגמרי (נכון יהיה לו המווון בלעטליך ושאר מרעין בישין...), ואז טעמו טעים ומתוק להפליא, יש הבדלים דקים בטעם בין הזנים אבל כולם טעימים וראויים למאכל כתפוח וגזר ושאר פירות - חי כמות שהוא בלי בישול ובלי סוכר.
ביודעי ובמכירי קאמינא, היינו השנה בפרדס קבוצה של כ20 אברכים שלמדנו ד' מינים, וכווולם הופתעו לגלות שהפרי המר/חריף נורא שהם מכירים מסוכות וריבות האתרוגים, הוא בעצם פרי טעים ובלתי מזיק.... והסיבה היא שהוא פשוט פרי בוסרי עדיין, תנסו לטעום אפרסק קשה ותראו שטעמו ג"כ מר נורא, ככה זה בוסר, קשה לשיניים".
ז. אי אפשר לגדל את האתרוג המרוקאי בארץ ישראל
גם זה לא עולה בקנה אחד עם המציאות. ר' גד דהן הנ"ל מגדל אתרוגים מרוקאים בארץ ישראל, וכמותו עוד רבים. גם בפול"ת העידו: "בבית חלקיה גדלים אתרוגים מרוקאיים וגם בפרדס של הולס ובפרדס של קליין".
ח. אולי האתרוג המרוקאי לא מרוקאי, אלא הובא ממקום אחר
אינני רואה צורך להתייחס ל"אולי", ולא מובן מה הוא רוצה לומר בזה.