תוכן מומלץ
ידועה המבוכה הרבה שהרבה נוהגים לומר בסיום מסכת קדיש "דהוא עתיד לחדתא" שאומרים בתשעה באב.
- והשאלה הנשאלת מאיפה הנוסח הזה הגיע לסיום מסכת? (ידוע שדעת הרמב"ם ועוד ראשונים לומר נוסח זה בכל סיום לימוד, אולם אנו לא נוהגים כן)
- ואדרבה כמה אחרונים (הש"ך, היעב"ץ, מהר"ם מינץ כתר שם טוב, ועוד. עיין בספר פנחס יפלל) כתבו להדיא לומר "קדיש דרבנן" רגיל ולא חילקו בדבר. (וע"ע בקובץ פנחס יפלל שיש שני פוסקים אשכנזים שנקטו כן, אולם לא הביאו שום מקור)
- וידוע שמנהגו של מרן הגרע"י זצוק"ל הייתה לומר קדיש דרבנן...
התפרסם כי הגרד"ל הורה להתנגד לחוק. מה דעת רבותינו בענין?
(אפרופו הגרד"ל נטען לא מזמן שאין דעה עצמאית לחלקים מהמועצת נראה בענין זה כיצד ינהגו)
גאון מופלא צעיר ממש [לפני גיל שלושים] זיכרון פנומנאלי חיבר כמה חיבורים הראשון שבהם בעודו בישיבה קטנה.
יש לו מה לומר בכל סוגייא בש"ס.
ראש כולל כבר כמה שנים, מוסר שיעורים בהמון מקומות אפילו חשובים מאוד.
שבר כמה וכמה תקרות זכוכית.
יש לו עלון שבועי עם אלפי! לומדים.
עכשיו הבנתי שהוא יוצא במיזם חדש משהו גרנדיוזי
אם למישהו יש פרטים נוספים או שיכול להעלות מדברי תורתו תע"ב.
מנהג קדום למרן, האמנם?
בילקו"י ח"ג תפילה [כרך ב] מהדו' תשפ"א הביא גבי "נפילת אפיים" שהמנהג שלא ליפול על פניהם "הוא מנהג קדום עוד לפני מרן השו"ע".
ובמקורות שם לעניין זה שנהגו שלא ליפול על פניהם, הכי קדום שמצא בעניין הוא "ר' חיים פלאג'י" שמעיד שיש בדורו שנהגו הכי, [אלא שהוא לא מסכים עמהם, ואומר שלא טוב הם עושים יעו"ש].
והוא היה כ- 300 שנה אחרי מרן השו"ע – ולזה קורא "מנהג קדום קודם מרן"
האמנם?????
ר' חיים פלאג'י, ר' אליהו מני, זבחי צדק, והבא"ח.
הם המקורות שהביאו העניין והעידו על זה...
[הערת מנהל - אשכולות קודמים: אשכול 1, אשכול 2]
מפורום אוצה"ח:
בענין שביעית, ידוע כי בשו"ת מהרשד"ם (סי' קצב) מופיע נוסח קצר וסתמי שחכמי צפת "נידו והחרימו לשומרי שביעית".
בספר 'ארץ חיים' לר"ח סתהון (יו"ד שלא יט) הבין שכונת הרשד"ם על המחמירים לנהוג שתי שמיטות רצופות מספק. (שזהו הנושא בו עסק הרשד"ם קודם לכן).
בספר 'ציץ הקדש' לריצ"מ שפירא (ס"ס טו) הבין שכונת הרשד"ם על המחמירים לנהוג קדושת שביעית בפירות נכרי.
בספר 'חזון איש' (כ סוף ז) הביא דברי ציץ הקדש, וכתב: "ומה מאד יש להצטער על הדברים...
אשמח לדעת ולברר גדר ברור בעניין החשש לעין הרע, האם כמה והיכן יש לחשוש לעין הרע, ומתי הוי אמונה תפילה.
מצינו בחז"ל בכמה מקומות שיש עה"ר, כדוגמת לוחות הראשונות וכעניין שרוב מתים מעה"ר וכן בהרחקת נזיקים אסור לאדם לראות בשדה חבירו כשהיא בקמותיה מפני עה"ר וכד', אך מאידך פשוט וברור שלא בכ"מ יש לחשוש לעה"ר.
אשמח לקבל מקורות בעניין.
ייש כח
אחרי הציטוטים הרבים שהעלתי פה
אכתוב בקצרה
שהתשובה הנ"ל ביביע אומר חי"א אהע"ז סי' יג - נכתב על זה שזו תשובה שהכינה הרב עובדיה לחלק יא.
ולפיכך- כל מה שנכתב לעיל "שזה גרם לחורבן גדול", וכן "שלא העיקר לעשות כסף"
חוזר א"כ על הרב עובדיה ולא על בנו ר' משה
מצורף פה מה שכתבתי בנושא מריחת משחה בשבת. (בעיקר בדעתו של מרן הגרע"י זצוק"ל)
איתא בירושלמי (שבת פ"ז ה"ב דף מט.) "חד אמר רוקק ושף וחרנה אמר אינו רוקק ושף, מה פליגין בשאין שם פסיפס אבל יש שם פסיפס רוקק ושף".
ומשמע מדברי הירושלמי שלכו"ע מותר למרוח רוק ע"ג קרקע מרוצפת כיון שבכך אין איסור של אשוויי גומות.
וכן משמע מדברי מרן השו"ע (סי' שטז סעי' יא) שפסק "לא ישפשף ברגליו רוק ע"ג קרקע משום דמשוה גומות". משמע דדוקא ע"ג קרקע אסור משום אשוויי גומות, אולם ע"ג קרקע מרוצפת שאין איסור אשוויי גומות כמו...
ברוך ה' אור זרח והפציע בהגיע אלינו ילקו"י ברכות החדש כרך ב'
וכמעשהו בראשונה כך מעשהו עכשיו כ1000 דפים מלאים בבקיאות עצומה ובעיון שכל הרואה עומד משתומם על בקיאותו ועיונו של מרן שליט"א.
- אמרתי שאכתוב כאן כמה פנינים וחידושים שעלו לי מבין עוברי על הספר, ואשתף את הקוראים.
עמ' ז, מבוא - סד' דוגמאות בעניין עניית אמן אחר ברכות התלויות במח' הפוסקים. (כב' דוגמאות שעונים, מב' דוגמאות שלא עונים)
דוגמא ט' - חזר מרן שליט"א ממה שכתב בעבר שמותר לענות אמן אחר אשה המברכת על פסוד"ז וברכות קריש"ע, והורה שאין...
