החש בראשו
סייג לחכמה שתיקה!
אין טעם להעלים עין, יש כאן נושא כבד משקל שלצערנו כרגע אין התייחסות אליו.ובנושא החדש שהתעורר מאיזה רב שאינו מכירו אינו מתרגש.
אין טעם להעלים עין, יש כאן נושא כבד משקל שלצערנו כרגע אין התייחסות אליו.ובנושא החדש שהתעורר מאיזה רב שאינו מכירו אינו מתרגש.
כך שגם אם ביביע אומר מתיר זאת, רבים נמנעים מהיתר זה
יש התייחסות מצד הרב ללוש.אין טעם להעלים עין, יש כאן נושא כבד משקל שלצערנו כרגע אין התייחסות אליו.
אבל במקרה זה רבים מן הפוסקים [לא קשור לבד"ץ] נוקטים שזה לא מועיל, לא מדין חומרא אלא מדינאבדרך כלל, בד"צים מחפשים כל חומרא אפשרית,
בזמנו פנה אלי מו"ר הרב מרדכי אליהו וביקש ממני לבדוק איזה יין משמש לעוגיות הללו. כשנאמר לנו שנעשה שימוש ביין מתוק אמר לי הרב אליהו, שיין מתוק זו בעיה קשה מכיוון שבכדי לעצור את תהליך התסיסה מכניסים חומרים שיכולים להיות בעייתיים.
הרב אליהו ביקש לדעת מה באמת מתרחש בתהליך התסיסה. בברור אצל כימאים מומחים למזון, התברר שבסוף התהליך מתקבל H2O שזה מים. זאת אומרת, מה שקורה בעצם הוא, שהחומרים שמוסיפים כדי לעצור את תהליך התסיסה, גורמים לפרק מים מהיין. לדעת הרב אליהו הדבר בעייתי מכיוון שזה נחשב למי פירות עם מים שמחמיצים ולעומתו הרב עובדיה סבר שאין בכך כל בעיה מכיוון שמדובר במים שיצאו ממי הפירות ולכן הם לא מחמיצים. אם כן יש לנו כאן מחלוקת הלכתית: לפי הרב אליהו – ברגע שאתה מוסיף יין מתוק, הרי ע"י הוספת חומר מסוים משתחרר H2O , שזה מים, ואם כן זה כבר לא מי פירות טהורים, ולכן העיסה מחמיצה מהר יותר, ולפי הרב עובדיה – ברגע שלא הוסיפו מים מבחוץ, זה כשר ואינו מחמיץ.
בחול המועד פסח תשפ"ה הגיע הגר"א יוסף לביהמ"ד בשכונת נוה יעקב בירושלים, ולאחר דרשתו חילק עוגיות 'פפושדו' למשתתפים.
מחמיר לחינם???ש דברים שהציבור מחמיר לחינם, כמו לגבי מצות שמורה שהגר"ע יוסף בזמנו דיבר על מצות יהודה שגם הם כשרים ואין צורך לבזבז כסף לקנות דוקא מצות הלפרין, ואז יש ענין כלשהו למנוע נזק כספי מהציבור רק בגלל חומרא.
הרב אבישי טהרני עשה בדיקה ולקח עוגיה של פפושדו בעודה בצק והשאיר אותה כך במשך זמן רב ולא תפחה במאומה.משהו מעניין שמספר הרב מנחם בורשטיין ראש מכון פועה
זה לא אומר כלום.הרב אבישי טהרני עשה בדיקה ולקח עוגיה של פפושדו בעודה בצק והשאיר אותה כך במשך זמן רב ולא תפחה במאומה.
מה קשור אחד לשני?הרב אבישי טהרני עשה בדיקה ולקח עוגיה של פפושדו בעודה בצק והשאיר אותה כך במשך זמן רב ולא תפחה במאומה.
הוא נראה לי יכנס לענין של עידוא אלבה.
יש בבצק הזה גם יין, ואם הוא מתפיח יותר ממים אחרי זמן ממושך היה צריך לתפוח עכ"פ במשהו.מה קשור אחד לשני?
יש כאן טענה של הגר''מ אליהו בנוגע ליין דברי הרב טהרני אינם אלא להוכיח שאין כאן שום תהליך מחמת החומר הכימי וכי זה פותר את הטענה של היין
יש דעות שלא יצאת ידי חובה.אף אנחנו השנה קיימנו בזה מצוות ביעור, יותר נוח לפרר את זה מפיתות.
מצוות שריפת החמץ אינה מצוה קיומיתיש דעות שלא יצאת ידי חובה.
חימוץ על ידי שמרי יין הוא חמץ גמור לפי הביאור הלכה שציינוועו משהו מענין, שמלמד שהעדה"ח לא סוברים שזה חמץ גמור אלא חמץ נוקשה.
לכאו' צודק.חימוץ על ידי שמרי יין הוא חמץ גמור לפי הביאור הלכה שציינו
חשבתי על זה, והחלטתי בכ"ז לכתוב כן, כיון שיש עניין להשאיר חמץ בכדי לשורפו. ופחמע"ד.מצוות שריפת החמץ אינה מצוה קיומית
כלומר הענין הוא להשבית את כל החמץ שיש
אין מצוה מן התורה לקחת כזית חמץ ולבערו בקום ועשה בערב פסח
עכ''פ כך פשטות הענין
יש דעות שנחשב כשמרי יין משום שפועל אותה פעולה - מתפיח את העיסה.לכאו' צודק.
אבל למה זה נקרא שמרי יין?
וסתם הערה שלא הבנתי איך הם נתנים לזה הכשר לפסח, אם זה חמץ, הרי זה מוצר שבודאי לא עושים עליו מכירת חמץ, ובחנויות ממשיכים למכור אותו אחרי פסח. ונמצא שאנשים שיקנו אחרי פסח יכשלו בחמץ שעבר עליו הפסח.
ראה לעיל שהבאתי כן:הרב אבישי טהרני עשה בדיקה ולקח עוגיה של פפושדו בעודה בצק והשאיר אותה כך במשך זמן רב ולא תפחה במאומה.
הוא נראה לי יכנס לענין של עידוא אלבה.
ערוך השלחן סי' תנג ס"ה:השערוריה כל כך חמורה, שהרי אנו אין אנו בקיאין בסימני חימוץ, כך שקשה לסמוך על מדענים.
ראה לדוג' כמה לא בקיאים אנן בסימני חימוץ
הצג קובץ מצורף 2566
ועו משהו מענין, שמלמד שהעדה"ח לא סוברים שזה חמץ גמור אלא חמץ נוקשה.הצג קובץ מצורף 3672
ראה לעיל:וסתם הערה שלא הבנתי איך הם נתנים לזה הכשר לפסח, אם זה חמץ, הרי זה מוצר שבודאי לא עושים עליו מכירת חמץ, ובחנויות ממשיכים למכור אותו אחרי פסח. ונמצא שאנשים שיקנו אחרי פסח יכשלו בחמץ שעבר עליו הפסח.
שמעתי מהרב יגאל בן עזרא מבד"ץ בית יוסף שהעדה החרדית מאשרים אותו אחרי פסח. וד"ל.ומ"מ נלע"ד דאף שכ' בבאה"ל בכ"ד דכל שיש שיטה הסוברת דשרי דאחר הפסח אף אם לא מכרו מותר לאכולו אף אם לא נמכר
בנ"ד אף אחר הפסח חייב לבערו, כיון שהכל תלוי במציאות ולא במחלוקת הפוסקים, והמציאות שיש מים, ומחמיץ ובכה"ג לא מצאנו מי שיאמר דיש לסמוך על טעיות ודו"ק.
יש לחלק בין נידון הערוה"ש לזה.ראה לעיל שהבאתי כן:
ומה שהגיבו ע"ז אח"כ:
ועוד:השערוריה כל כך חמורה, שהרי אנו אין אנו בקיאין בסימני חימוץ, כך שקשה לסמוך על מדענים.
ויתר על כן, ישנם מדענים שאומרים בפירוש ובצורה ברורה שהחומר המתפיח במחמיץ! כמבואר במאמר של הרב אלבה הנזכר, ואפילו הכי מראים בסרטונים שזה לא מחמיץ,,,, זה חמור מאוד.
ראה לדוג' כמה לא בקיאים אנן בסימני חימוץ
![]()
ערוך השלחן סי' תנג ס"ה:השערוריה כל כך חמורה, שהרי אנו אין אנו בקיאין בסימני חימוץ, כך שקשה לסמוך על מדענים.
ראה לדוג' כמה לא בקיאים אנן בסימני חימוץ
הצג קובץ מצורף 2566
![]()
העיקרון הוא שאנחנו לא מחליטים בדברים האלו לפי מה שאנחנו רואים בעין.יש לחלק בין נידון הערוה"ש לזה.
שם נחלקו מה הגדר של חימוץ ומה הגדר של סירחון.
תלוי במה.העיקרון הוא שאנחנו לא מחליטים בדברים האלו לפי מה שאנחנו רואים בעין.
והראיה שהיו בעבר מחלוקות במציאות, ולא אמרו שפשוט יבדקו ויראו. ק"ו כיום.
כמדומה שהיה בשנה שעברה תשפ"דבחול המועד פסח תשפ"ה הגיע הגר"א יוסף לביהמ"ד בשכונת נוה יעקב בירושלים, ולאחר דרשתו חילק עוגיות 'פפושדו' למשתתפים.
מה באת לומר בזה? וכי איננו יודעים את הדברים הללו?!
גם בצק רגיל עם מים לא תופח במאומה בזמננו - דוק ותשכח.הרב אבישי טהרני עשה בדיקה ולקח עוגיה של פפושדו בעודה בצק והשאיר אותה כך במשך זמן רב ולא תפחה במאומה.
נכון. לכן השארתי פיתה אחת ליתר בטחון...יש דעות שלא יצאת ידי חובה.
באול"צ דעתו שכן יש עניין בכזית.מצוות שריפת החמץ אינה מצוה קיומית
כלומר הענין הוא להשבית את כל החמץ שיש
אין מצוה מן התורה לקחת כזית חמץ ולבערו בקום ועשה בערב פסח
עכ''פ כך פשטות הענין