פאה נכרית - מנהג עדות המזרח

[משיב כהלכה]

כתב שידעתי "מכמה רבנים"

ומה ציפית שיאמר, שמעתי מרב אחד ששם משפחתו מתחיל בא'?

 

[משיב כהלכה]

ובכל זאת אתה טורח להגיב בעד ראיות שכאלה.

הסברתי לעיל מדוע, ע"ש.

 

[משיב כהלכה]

ראה בתשובת הרדב"ז ח"ב (סי' תרסו) שכתב, "נראה לי כי לימות המשיח לימוד התורה יהיה מפי הגבורה כאשר היה בימי משה רבינו, ולא יהיה עוד ספיקות והויות, שנאמר וכל בניך לימודי ה', ולא יצטרכו ללמוד מספרי הנביאים והכתובים, אלא הכל יהיה מבואר בחמשה חומשי תורה, דליכא מידי דלא רמיזא באורייתא" (תענית ט.). עכ"ל. (הובא בהקדמה לחזו"ע חנוכה).

איפה כתוב כאן שלא יהיו מחלוקות?

ועכ"פ הוא לא מדבר על המשיח שיכריע, אלא מה יהיה בזמנו, והוא כותב "נראה לי", ואף אחד אינו יודע מה יהיה עד שיהיה.

 

[ולמדתם אותם]

אתן לך דוגמא, ואולי בס"ד תבין.

כשיש לך שכן אברך, ואתה רואה את הבן יקיר שלו עושה משהו, אתה מבין שזה על דעת אביו. כי הרי הוא לא יסבול שבנו יעשה כזה דבר, ולכן צ"ל שזה בסדר מבחינתו.

אבל כאשר אתה רואה את הבן שלו עם מכנסי ג'ינס, תספורת גלח וקעקועים, אתה מבין שאבא שלו מזמן איבד שליטה עליו.

הבנתי את זה כבר לעיל. אבל זה לא קשור למה שכתב הרב משאש. תעיין היטב במה שכתבתי.

ומה ציפית שיאמר, שמעתי מרב אחד ששם משפחתו מתחיל בא'?

נו נו...

איפה כתוב כאן שלא יהיו מחלוקות?

ועכ"פ הוא לא מדבר על המשיח שיכריע, אלא מה יהיה בזמנו, והוא כותב "נראה לי", ואף אחד אינו יודע מה יהיה עד שיהיה.

כתוב שלא יהיה 'ספיקות' ו'הויות'. כלומר הכל יהיה ברור חד משמעית.

ועכ"פ מה כוונתו שילמדו "מפי הגבורה", האם זה לא נקרא "שלא בשמים היא"?

 

[משיב כהלכה]

תעיין היטב במה שכתבתי.

כנ"ל ודוק.

 

[משיב כהלכה]

כתוב שלא יהיה 'ספיקות' ו'הויות'. כלומר הכל יהיה ברור חד משמעית.
ועכ"פ מה כוונתו שילמדו "מפי הגבורה", האם זה לא נקרא "שלא בשמים היא"?

זה נקרא שיפשטו הספקות, כמו שתשבי יתרץ.

כך או כך, גם אם כולם יבינו לבד מה האמת, משיח לא יכריע בשום מחלוקת.

 

[עת שערי רצון]

העיקר לכוון לאמיתה של תורה.

מכיון שפאות ימינו אסורות לפי כל הפוסקים

מנלן?

כדאי להתכונן לביאת המשיח, אז כולן תלכנה ללא פאות,

מנלן?

ואז כבר לא יהיו את הזכויות הגדולות למתנהגות כרצון ה'

מאי קאמר?

 

[דורש טוב]

מצורף מכתבי הרבנים הפוסקים והאדמורי"ם מהתקופה האחרונה.
כל בר דעת שרוצה שבנותיו ונכדותיו לא תלכנה בפריצות, יודע שכהיום אין ברירה רק לחזור למנהג אמותינו הצנועות ולכסות את הראש בכיוון שהן כיסו אותו!
(מי שעדיין לא יכול לשנות לפחות שירצה ויתפלל על כך, וה' יהיה בעזרו! קשה לאדם לחיות עם חיסרון, אך מי שאינו מצפה לטוב - גם לא יקבל אותו)

 

[מרנן ורבנן]

מצורף מכתבי הרבנים הפוסקים והאדמורי"ם מהתקופה האחרונה.
כל בר דעת שרוצה שבנותיו ונכדותיו לא תלכנה בפריצות, יודע שכהיום אין ברירה רק לחזור למנהג אמותינו הצנועות ולכסות את הראש בכיוון שהן כיסו אותו!
(מי שעדיין לא יכול לשנות לפחות שירצה ויתפלל על כך, וה' יהיה בעזרו! קשה לאדם לחיות עם חיסרון, אך מי שאינו מצפה לטוב - גם לא יקבל אותו)

לעדכונך: בשרשור פה צירפו עוד הרבה דעות של הרב מפוסקי הדור. מהתקופה האחרונה וגם מדורות עברו.
כל בר דעת שרוצה שבנותיו ונכדותיו לא תלכנה בפריצות, יודע שכהיום אין ברירה רק לחזור למנהג אמותינו הצנועות ולנהוג כפי שהורה הרב ולא כפי שזעק הפשקוויל.
(מי שעדיין לא יכול לשנות לפחות שירצה ויתפלל על כך, וה' יהיה בעזרו! קשה לאדם לחיות עם חיסרון, אך מי שאינו מצפה לטוב - גם לא יקבל אותו)

הבהרה, בקהילתי הולכים עם מטפחת ואין לי שום כיוון לפאה, אבל הקמפיין הזה והכפייה הזו כבר עוברת גבולות.

 

[משיב כהלכה]

מצורף מכתבי הרבנים הפוסקים והאדמורי"ם מהתקופה האחרונה

לא כל הרבנים סבורים שפאה עדיפה ממטפחת, חלקם סבורים שמטפחת עדיפה. אבל הרבה מגדולי ישראל גילו דעתם שפאה עדיפה, כפי שהבאתי לעיל.

בנוסף לזה יש לדעת שבדרך כלל פשקווילים (דהיינו מכתב שניסח עסקן והחתים עליו רבנים) אינם שווים מאומה, כי הרבה חתימות מזוייפות, והרבה חתימות חותמים בגלל שרב פלוני חתם וסומכים עליו (כדלקמן), והרבה חתימות הן אמיתיות ואפילו החותם טרח וכתב כמה מילים בכתב יד, אבל בדיעבד מתברר שהפשקוויל עצמו זוייף, דהיינו שלאחר החתימה השתנה תוכן הפשקוויל, והרב החותם לא טרח למחות.

ובפרט בנושא זה שרוב החותמים אינם מצויים בסוגיא.

והרבה דברים המופיעים בפשקווילים הם המצאות בעלמא שאין להם מקור, ואין פוצה פה ומצפצף.

לדוגמא, בפשקוויל הראשון: "המצוה היקרה של כיסוי הראש שמטרתה להוסיף בצניעותה של האשה הנשואה"... אין מקור בחז"ל שטעם כיסוי הראש הוא להוסיף בצניעות, על אחת כמה וכמה שאין מקור לזה שהטעם הוא שהנשואה צריכה להוסיף בצניעותה (ואדרבה בחז"ל משמע להיפך ויעויין בגר"א ובב"ח אה"ע קט"ו), וכן ברוב ככל הראשונים אין זכר לזה.

וכל סגנון הדברים לקוח מהפוסקים האחרונים שאסרו פאה, ובשמם קוראים לציבור (ההולך לפי פסקיהם של המתירים) לעזוב את הפאה וללבוש מטפחת.

עוד דוגמא, "כבר בשנת תשנ"ו כתבו גדו"י שהפאות החדשות ברובן הגדול אינן לפי דרכי הצניעות", זה לקוח מפשקוויל שהתברר כמזוייף ואחד החותמים מגדולי ישראל מחה על זה בחריפות גדולה.

כמו כן, ענין הצניעות בפאה הוא ענין המשתנה עם הזמן, ומה שהפאות החדשות בשנת תשנ"ו לא היו צנועות, אין זה קשור כלל לשנת תשפ"ה, כאשר אותן הפאות הפכו כבר לנדושות בציבור.

גם מה שמצויין בפשקוויל "כל פעם שנמנעים מחבישת הפאה זו מצוה", אין לזה מקור מוסמך, רק שמועה בשם הגריש"א, כאשר בוידאו הוא אמר להיפך, שהפאה מותרת לכתחילה, והביא "מעשה רב" שהתעקש שאשתו תחבוש פאה.

וכן לבנותיו קנה פאות, ואם זו מצוה בכל רגע שחובשות מטפחת, איך מנע מהן מצוה?

וכך סיפר הגאון ר' ירוחם חתן הגרש"ז: "אספר לכם סיפור שפעם אשתי שתהיה בריאה, עם הרבנית לאה ע"ה אויערבאך שהיא בת של הרב אלישיב, עמדו ודברו ביניהן ואמרו - 'מה עושים מאתנו - מורדות בהורים שלנו'? הדבר הכי גדול זה שרואים על הבנות של הרבנים איך הן מתנהגות, רק שלפעמים בנות הולכות בכיוון הלא נכון - אז אנו יודעים, אבל אצל שני הגדולים האלו - הכיבוד אב היה חזק מאד, אז בעצם המעשים יותר גדולים מדיבורים.

מה שאני שמעתי בעצמי מחמי, ואני אסביר את המקום לטעות שהיה בדברים, שאחרים אומרים שמועה הפוכה... אשתי אומרת שהוא נתן לה את הכסף לקנות פאה, ולפני החופה הוא שם את שתי ידיו על הפאה שלה ובירך אותה, וממילא ברור שזה היה בלב שלם.

יחד עם זה אני רוצה להגיד לכם שחמי ז"ל היה תקיף בדברים, ומה שלא היה לפי טעמו - הוא מחה על זה; אספר לכם סיפור שמשלים את התמונה, שפעם אחת, אחת הכלות הצעירות הופיעה בבית בשבת שאחר החתונה והשבע ברכות, ואני בעצמי הייתי שם, ובודאי שיש ענין להקדים בסבר פנים יפות, וחמי הסתכל עליה וראה שהפאה שלה ארוכה מדי, אז הוא פנה לסובבים ושאל 'מי זאת האשה הזאת - אני לא מכיר אותה', ככה חריף! וזה היה לפני כולם! וכמובן שזה היה רמז ברור, והיא סידרה את הפאה למקומה, ואני מראה בכך שמצד שני לא היתה שום שאלה, ואם בבית ככה הנהיגו - אז הפשט שזה היה על דעתו המלאה... הפאות היו אצלו לכתחילה, אין בזה שום בעיה, ולבנות הטובות שלו הוא נתן פאות ולא הסתייג מזה".

וכן בפשקוויל השני, "בנות ישראל הצנועות לא יעשו לעג וקלס ממצות כיסוי הראש בלבישת פאות במראה טבעי, וכידוע גם הפאות שהתירו הפוסקים המתירים הם רק הקצרות והיציבות הצמודות לראש".

אבל כל בר בי רב דחד יומא שיפתח קצת את ספרי הפוסקים, יראה שלא מיניה ולא מקצתיה. הפוסקים שהתירו פאה לא חשו ל"לעג וקלס ממצות כיסוי הראש" (ולמעשה רובא דרובא מהפוסקים האוסרים לא דיברו על טעם כיסוי הראש, ולא ניסו לאסור מטעם זה, ואחד היחידים שציין זאת, הלא הוא החסד לאברהם, כתב שזה נגד רש"י מפורש בכתובות ע"ב).

והפוסקים המתירים דיברו על פאות הנראות זהות לגמרי לשיער הטבעי, ללא שום הבדל, ולא מובא בדבריהם אפילו רמז על פאות "קצרות ויציבות". כותב הפשקוויל פשוט מנסה להפוך את הפאה למשהו דמוי קסדה שאף אשה נורמלית לא תסכים להניח על ראשה, ובכך למעשה לאסור את הפאות בעקיפין.

לאחר מכן הוא הולך ומדבר על לב הרבנים דאיירי ב"קול קורא לחיזוק הצניעות", ובזה כל הרבנים תמימי דעים, שהצניעות צריכה חיזוק תמידי, ונקל לו להחתים בשמחה את רוב הרבנים שאינם מתעמקים בפרטים (או מי מהם שאוסר פאה לגמרי ואין לו כלל בעיה עם זה).

וגם במכתבו של הגרמ"ש קליין, שזה כבר אינו פשקוויל אלא מכתב שנכתב על ידו באופן אישי, יש דברים שאין להם ביאור וצע"ג.

מה שכתב על "פאות פרוצות בימינו ששערן דומה לשל נערה", כך היה מקדמת דנא ולא התחדש שום דבר בימינו, כנ"ל באריכות. והטוען כך, נעלם ממנו כל דברי האחרונים האוסרים פאה והמתירים פאה גם יחד.

וכן מה שכתב שלא ניכר שהיא נשואה, אין לזה מקור כלל (דבעינן "היכר") ואפי' הגר"ע יוסף שלל זאת בתוקף.

 

[משיב כהלכה]

כל בר דעת שרוצה שבנותיו ונכדותיו לא תלכנה בפריצות, יודע שכהיום אין ברירה רק לחזור למנהג אמותינו הצנועות ולכסות את הראש בכיוון שהן כיסו אותו!

כל בר דעת יודע שאמותינו הצנועות (בפרט בארצות המזרח) כיסו הראש ברדיד (דהיינו שאל ורעלה) וכמבואר בשו"ע וברמב"ם, ובימינו זה לא רלוונטי ואדרבה הבודדות שהולכות כך הן פרוצות כי כולם מסתכלים עליהן, וגם נגרם להם נזק נפשי.

והדבר הכי מגוחך הוא לקרוא "לחזור למנהג אמותינו הצנועות" כשבפועל מדובר בכיסוי של מטפחת, שעל זה כתב המהר"ם חאגיז ש"כגלוי דמי", והשו"ע כתב על זה שתצא בלא כתובה.

על אחת כמה וכמה כאשר רואים בחוש שהמטפחות כיום אינן מכסות.

 

[משיב כהלכה]

בנוסף לזה יש לדעת שבדרך כלל פשקווילים (דהיינו מכתב שניסח עסקן והחתים עליו רבנים) אינם שווים מאומה, כי הרבה חתימות מזוייפות, והרבה חתימות חותמים בגלל שרב פלוני חתם וסומכים עליו (כדלקמן), והרבה חתימות הן אמיתיות ואפילו החותם טרח וכתב כמה מילים בכתב יד, אבל בדיעבד מתברר שהפשקוויל עצמו זוייף, דהיינו שלאחר החתימה השתנה תוכן הפשקוויל, והרב החותם לא טרח למחות.
ובפרט בנושא זה שרוב החותמים אינם מצויים בסוגיא.

וכעת ארחיב בזה, יען כי בכל המכתבים הנ"ל אין אפילו תשובה אחת מנומקת.

על אותו "מכתב גדולי ישראל בתשנ"ו" שהפשקווילים אוהבים לצטט, חתום אחד מגדולי ישראל שאף הוסיף כמה שורות בכתב ידו, הלא הוא הגאון רבי מיכל יהודה לפקוביץ זצ"ל, ראש ישיבת פוניבז', מגדולי דורנו.

אבל לאחר כמה שנים שאל אותו אחד ממקורביו, האם הוא אוחז שמטפחת עדיף, וכך ענה לו (הובאו דבריו בקובץ בית הלל י"ט):

"בס"ד, י"ז סיון תשס"ד. למעלת כבוד הרב... על דבר אשר כמה שאלו בזה שחתמתי על כרוז שמשתמע ממנו קריאה להרחקת חבישת פאה נכרית, אפרש דעתי בענין.

הנה דבר פשוט שלא היתה כוונתי לחוות דעתי בעצם היתרון של הפאה הנכרית, אשר נידון זה כבר עלה על שולחן מלכים גדולי הדורות הקדמונים זי"ע, ומגדולי הדורות ז"ל היו שהנהיגו כן בביתם ונהרא נהרא ופשטיה, ובהרהור אחר פסקם יש בה פרצה.

ובאמת דכיסוי הראש ע"י פאה גרמה טובה לכיסוי נאות של שערות הראש לבל יראו החוצה, גם לאלו שע"י כיסוי המטפחת לא היה דבר זה נשמר אצלם היטב, וכל מטרת החתימה היתה לבקשת קבוצה לחזק המנהגים שהנהיגו ע"פ אמותיהם והחיזוק היה בתרתי, האחד שלא יראו עצמן כיוצאים מן הכלל, ועוד והוא העיקר, שלא יבואו ע"י המטפחת לפרוץ ולהוציא משערן החוצה כאשר נכשלו בזה רבים.

אבל התעמולה שעושין בדבר, יש בזה סכנה, לערער עיקרי הצניעות המחוייבת מן הדין, ואין דעת תורה נוחה מזה שיצא ח"ו איזה פרצה, ואלו המבינים ישפיעו על השניים בכדי שהצניעות יהיה שמור בכלל ישראל".

וכן הגה"צ רבי נחום דיאמנט שליט"א, משגיח בישיבת "נתיבות עולם", אמר באחת משיחותיו כי היה מזועזע מאותם זייפנים שפרסמו בשם הגרמ"י לפקוביץ את אותו הפשקוויל נגד חבישת פאה, והוא אישית הלך ושאל אותו, מאחר שידע שהוא מעודד חבישת פאה כמנהג ישראל מדורי דורות. וגם לו הוא סיפר על הזיוף הנורא, שהחתימוהו על דבר אחר לגמרי, וכתבו בשמו את ההיפך מדעתו.

ויש להעיר כי המכתב המזוייף בשם הגרמ"י לפקוביץ פורסם בשנת תשנ"ו, ובמשך שמונה שנים לא פירסם הכחשה לדברים, למרות שהם היפך דעתו ממש והוצאו ממנו במרמה כאשר ביקשו ממנו לחתום על מכתב חיזוק לנשים הנוהגות ללבוש מטפחת, שיכסו כראוי את כל הראש וכו'. ורק לאחר שמקורבו פנה אליו בשנת תשס"ד ושאל על דעתו בנדון, כתב לו את המכתב הנ"ל באופן פרטי, והוא הלך ופרסמו בקובץ "בית הלל".

ע"כ סיפור המעשה בהגרמ"י לפקוביץ, שמדבריו משמע בפשטות שהחתימו אותו על פשקוויל אחר לגמרי, ולאחר חתימתו השתנה כל תוכן הפשקוויל והפך לעידוד חבישת מטפחת ונגד חבישת פאות.

כמו כן העיד נכד הגרש"ז אויערבאך בספר ועלהו לא יבול חלק ג עמ' עג:

"בשנה האחרונה לחייו של סבא, פורסמו מודעות בענין צניעות במלבושי נשים, שכתוב בסופן שהמכתב היה למראה עיניו של הגרש"ז אויערבאך. היה נשמע מניסוח הדברים, שכל מה שכתוב במודעה היה בהסכמתו. זכור לי שסבא הקפיד על כך ששינו את מה שאמר, וכתבו שם דברים לאיסור, דברים שחשב ואמר בפירוש שמותר".

ושוב רואים כאן שלכותבי הפשקווילים אין דין ואין דיין, ואפי' אם פוסק פלוני אומר להם כך, הם מסוגלים לכתוב בשמו את ההיפך הגמור, וברוב הפעמים אין זה מתפרסם (וגם במקרה זה התפרסם במקרה ע"י נכד הגרש"ז, ורוב קוראי הפשקוויל מסתמא לא נחשפו לזה).

וראה גם מה שכתב הגאון רבי מנשה קליין זצ"ל אב"ד אונגוואר בשו"ת משנה הלכות חלק ח' סי' קי"ט, וזה לשונו: "אותם החותמים על האיסור ואינם בקיאים בדבר, רק שחתמו מטעם שראו גדולים אחרים חתומים שם, וסומכים עליהם, או שחתמו שמם כדי להוסיף בחתימות ולהגדיל הרשימה של רבנים שיראה שהרבה רבנים אוסרים, או משום כבוד מרן שליט"א, לא די בזה שאינן מכריעים את ההלכה להקרא רוב, אלא אדרבה עוברים בלאו... דגם עוברים על סילוף ההלכה בכלל. ובפרט שאם ישאר הפסק הזה חתום, ובדורות הבאים אחרינו יראו שכל הני חתמו לאסור, יסברו דוודאי היו גדולי ישראל שידעו לפסוק, ויתחשבו בזה, ויסלפו ההלכה לדורות הבאים".

"גם פשוט דאותם הרבנים שאוסרים מחמת יראה או שאר פניות, אין להתחשב בחתימה כזו... וכן עשו רבים... ואחרים חתמו על האיסור מחמת שיראים שילעיזו עליהם המחמירים ויטרידו אותם, ואחרים מנועים מלהביע דעתם ברבים מפני שהוציאו ספרים, ויראים מפני הטרור שלא ילמדו בספריהם כאשר זה קרה בכמה ישיבות שזרקו ספרי גדולי הרבנים מהישיבות... ועוד יש רבנים שיראים שיאמרו עליהם שהם מן המקילין, בזמן שכוחא דמחמירין עדיף, ועוד יש כמה רבנים שפשוט יראים מטרור וזלזול מ... אשר בכוחם להשמיץ, וגם עשו כן, ועושים כן למי שאפשר, ופשוט דאין זה רוב".

וכן כתב הגר"ב זילבר זצ"ל בשו"ת אז נדברו (חלק י"ג סימן פ), על אלה המפרסמים דבריהם בכרוזים ומודעות, ומחתימים עליהם רבנים: "ומה שמעלת כבודו מזכיר מת"ח מפורסם [שאוסר נהיגת נשים] בטח התכוון לידידנו הגאון המפורסם מרא דאתרא הרב שמואל וואזנר שליט"א, אבל לפי מה שנתפרסם באחרונה במודעות כתב דבר זה רק בתור חומרא ולא איסור ממש כמו שפרסמו בשמו באחרונה, ולפי האמור אינו מובן מה מקום החומרא בזה. וכבר היה לי עוד מלפני כמה שנים פתחון פה לפניו בקשר לזה, שאין לזה שום שייכות לצניעות. ואם מחמירים בגלל צניעות במקום שאין להחמיר, גורם להקל במקום שצריכים להחמיר. אני לא מכיר את זהותם של מחברי הכרוזים שחותמים עצמם בשמות שונים, אבל כפי הנראה שכוחם לחפש ולמצוא איזה חסרון ובונים ע"ז בנינים גדולים, ובאים לפני הרבנים ומתארים בצבעים שחורים, וכמובן שמנענעים להם עם הראש ואח"כ באים לפרסם איסורים בשם כל הרבנים. בקיצור אין אני רואה שום חשש אם נשים נוהגות יותר מאנשים".

וראה עוד מה שכתב בשו"ת בני בנים (חלק ג' סימן כ"ה) להרב פסח אליהו פאלק: "לפני כעשר שנים כתבתי לו בענין אחד ונדפס בשו"ת בני בנים (חלק ב' סימן י"ט) אך לא קבלתי תשובה, וכעבור כמה שנים פגשתיו כשבקרתי בקהילתו. ועיין בבני בנים (חלק א' סימן ל"ט) שכתבתי לרב אחר משם שגם כן חיבר קונטרס בלשון האנגלית, וסמך על מקצת גדולים לאסור על כל העולם, וכמו בהערות הנוכחיות באות א', שהעתיק קול קורא שיצא בארץ ישראל שיש בו צירוף הלכות ברורות עם ענינים שאינם בשלחן ערוך... ואין מורים מתוך קול קורא, כי אחד מחבר את הנוסח ומחתים אחרים, ורוב החותמים סומכים על החותמים הראשונים בלי להתעמק בפרטים, ואי אפשר לעמוד על מקור הדברים וסמכותם, ותשובה מנומקת אחת שווה כרוזים הרבה אפילו כשחתמו גדולים על הכרוז עצמו, וכל שכן כאן שרק היה למראה עיניהם".

וכתב הגר"מ פיינשטיין זצ"ל בשו"ת אגרות משה (יורה דעה חלק ד', סי' ל"ח) שפסק הלכה ללא טעם ונימוק (כנהוג בתקנונים או בכרוזים) אינו נחשב פסק, "ויכול חכם אחר שסובר איפכא בטעם שנכון לדעתו להורות איפכא אף להקל וכ"ש כשהוא להחמיר, מאחר דהוראת הראשון שהוא בלא ידיעת טעם אין להחשיבה הוראה... גם ליכא כלל בזמננו מי שיכול לומר ולהדפיס פסקי דינים חדשים שלא הוזכרו בפירוש בשו"ע בלא ביאור ומקורות".

 

[עת שערי רצון]

מצאתי קונטרס קצרצר נחמד בנושא הנ''ל (ככל הנראה נכתב ע''י א' מתלמידי הר' עובדיה זצ''ל, אבל יודע גם להבין ולכבד שיש עוד דעות ושיטות בעולם, והלואי כולם היו כמוהו)

 

[מתוק מדבש]

מצאתי קונטרס קצרצר נחמד בנושא הנ''ל (ככל הנראה נכתב ע''י א' מתלמידי הר' עובדיה זצ''ל, אבל יודע גם להבין ולכבד שיש עוד דעות ושיטות בעולם, והלואי כולם היו כמוהו)

איני יודע מי הכותב, ומה מהטרתו
אבל כותבו בטוטו"ד

 

[אבני הכותל]

מתוך ספר מנחת רפאל (סויד) מאמרים תשפ"ב

 

[עת שערי רצון]

מתוך ספר מנחת רפאל (סויד) מאמרים תשפ"ב

מי זה?

 

[אבני הכותל]

מי זה?

הרב רפאל סויד,
ת"ח צעיר ובקי ולמדן עצום
גר בבני ברק, רו"כ מחבר ספרים ומוסר שיעורים בהרבה ישיבות

 

[הצעיר]

מובא כאן ציטוט מהאגרות משה שאסור לבעל להחמיר על אשתו כיון שיש לה רבות על מי לסמוך ואם רוצה להחמיר ולהתחזק שיתחזק בדברים ששקורים אליו ולא לכפות את אשתו בדברים שהם נגד המשנה ברורה.

 

[הצעיר]

תיאור של ויכוח בעניין הפאה:


משה: עזרא, מה שלומך, טוב לראות אותך, במה זכיתי לביקור? מאז השבע ברכות שלי לא זכיתי ממך לביקור בית.
עזרא: תודה, שלומי טוב, אשתך נראית נפלא, אני רק צריך הלואה קטנה מהגמ"ח.
משה: בשמחה, כמה?
עזרא: 40,444 , אני פשוט מחליף את המאזדה
משה: שיהיה לך לבריאות, אבל בשביל כזה סכום 'קטן' תצטרך שלשה ערבים עם שיקים אישים שלהם
עזרא: בסדר, אגב, איך זה שאשה של צדיק כמוך עדין הולכת עם פאה? מה אתה לא יודע שכתוב מפורש בגמרא שאסור? פייגא, אל תקחי את זה אישית, אבל את יודעת כתוב הוכח תוכיח, המוכיח נוטל שכר כנגד כולן
משה: טוב, לא ניכנס שוב לויכוח הזה, אתה יודע שכל הרבנים מתירים ללבוש פאה וכך הם נוהגים.
עזרא: ידעתי שתגיד כך, אתה רואה את העלון הזה, תמיד יש לי אותו בכיס לעת מצוא, הנה, יש כאן ארבעים תמונות של רבנים שאוסרים פאה, הנה היעב"ץ, אתה יודע איזה ענק הוא היה, אומרים שהוא הוכיח שרשב"י כתב את הזוהר במערה! ותראה את התמונה שלו, נראה כמו מלאך, והנה התמונה של הרב אלישיב, והרב וואזנר, ותראה כאן את הרב שך והחזו"א, והנה התמונה של אשתו של הסטייפלר.
משה: אני מבין, אבל בתמונה הזו אשתו של הסטייפלר עם פאה?
עזרא: עזוב שטויות, כנראה שהיא לא יכלה להתגבר, והיה לה קשה לשמוע בקול בעלה, אבל בבירור היא אמרה שאסור, ושמעתי שכך גם נוהגות הבנות שלה. ונראה לי שמתחת לפאה היא לבשה מטפחת.
משה: שמעת? אולי תבדוק
עזרא: עזוב, כל האשכנזים שקרנים, אני מראה לך בבירור שאסור ואתה מבלבל את המח על האשה הזו או הזו, באמת.
משה: אני מאד מצטער, אבל שנינו למדנו באותה ישיבה ובאותה עיר, בעיר שלנו יש מאות רבנים פוסקים
דיינים מוצי"ם ראשי ישיבות, כולם כולם נוהגים ללבוש פאה, ואף אחד מעולם לא כתב או פרסם שאסור, אבל אתה חכם יותר מכולם?
עזרא: עזוב את הרבנים האשכנזים, אין להם שליטה על הציבור, לא כמו אצלינו שמילה של הרב עובדיה זה מילה, מה אתה חושב, אם יגידו מישהו ישמע בקולם? וחוץ מזה, הרי ברור שזה אסור, מה, זה שערות לא?
מה שאני אומר לך שנראה לי קצת מוזר שדבר שהרמ"א מתיר אותו וכך פוסק המשנה ברורה וכל נושאי כלי השלחן ערוך, המג"א הט"ז הבאה"ט הגר"א הא"ר המחה"ש הפמ"ג הגר"ז, ובקיצור כל הפוסקים שעל פיה נקבעת ההלכה קובעים שמותר ללכת בפאה כי לזה התכוונה הגמרא שהזכירה שנשים יוצאות לרחוב עם פאה. כל הרבנים בני זמננו כך פוסקים, ואתה מנפנף לי בעלון עם תמונות.
אני יודע מה שלימדו אותי מאז החיידר: "כשיש ליהודי שאלה, הוא פותח משנה ברורה", זה מה שעשיתי גם בנושא זה. בא נניח לנושא, אתה יודע הרי שהויכוח הזה לא ייגמר, בא נחזור לענין של ההלואה, איזה ערבים אתה מחתים? עזרא: אני מחתים את ראש הישיבה, כבר דיברתי אתו, והוא אמר שישמח מאד לעזור, מכיון שהוא יודע שלא קיבלתי דירה ואני צריך לשלם משכנתא כל חודש, וגם את גיסי, ואת חמי, הוא זה שבחר לי בית בקרית הרצוג, בשביל זה אני צריך רכב כדי להגיע למרכז העיר כל יום.. חה חה..
משה: טוב, ערבים מצויינים, אין שום בעיה, אגב, ראיתי אותך בשבת ברבי עקיבא עם הפיצוחים, אין לך בעיה
לחצות את ז'בוטינסקי בשבת עם דברים בכיס?
עזרא: בעיה? מה פתאום? יש עירוב?
משה: עירוב? אתה מתכוין לחוטים האלו על העמודים, זה נראה לך מחיצה? מה אתה עובד על מישהו? אתה מתכוין לעשות נחת רוח לבורא כשאתה מטלטל בתוך מחיצה של חוטים? מה אתה לא יודע שהרמב"ם מחמיר בזה? וכן בפירוש קדמון ממצרים? ובכלל, רחוב ז'בוטינסקי להרבה שיטות רשות הרבים דאוריתא? יש יותר מעשרים פוסקים המחמירים בזה, אין לי תמונות, אבל תצטרך להאמין למשנה ברורה שמצטט אותם.
עזרא: בסדר, משנה ברורה זה לאשכנזים, אבל אני מטלטל גרעינים שחורים.. חה חה.. מה אתה מדבר שטויות? כל המשפחה שלי מטלטלת, נראה לי שהרב עובדיה מתיר, וחוץ מזה אפילו אם ז'בוטינסקי זה דאוריתא, לטלטל זה תמיד רק דרבנן, נראה לי שאנחנו נוהגים לטלטל גם כשהעירוב נקרע, אנחנו לא מחמירים בזה. אנחנו סומכים על הרב, הוא עושה עירוב פרטי בבית שלו עם מצה, ומתכוין על כולם.
משה: טוב, הבנתי, אגב, הסכום הזה מספיק להחליף את האוטו?
עזרא: לא, מה פתאום, אבל יש לי מסגרת של אוברדרפט 40,444 עם ריבית לא גבוהה, ככה אני חי ברווחה, לא כמו פראייר.
משה: מה עם איסור ריבית?
עזרא: איזה ריבית, מה, יש תעודה שם, של היתר עיסקא.
משה: מה, אבל כל אחד מבין שזה ריבית, אתה יודע כמה רבנים אסרו היתר עיסקא? לפחות ארבעים רבנים אסרו היתר עיסקא.
עזרא: אבל יש שם תעודה של הבד"ץ, מה הם לא יודעים? בבנק שלי יש תעודה גם של הבד"ץ וגם של הרב קרליץ.
משה: האמת, אתה צודק, היו הרבה שאסרו היתר עסקא, אבל רוב הפוסקים הכריעו להתיר, ונכון, אם הבד"ץ והרב קרליץ חתמו על תעודה של היתר עיסקא, זה אומר שאפשר לסמוך על זה, גם אם זה לא לכתחלה, בודאי מי שעשה כך לא עבר על איסור ריבית, יש להניח שהרבנים יודעים מה שהם עושים, גם אם באמת יש קשיים בנושא. אבל שמעתי שהרב מכלוף בן חפוטא אוסר, זה לא מטריד אותך?
עזרא: נו מה אתה רוצה, שאני לא יסמוך על זה, אבל אתה אומר שמותר. בלבלת אותי, אתה מסבך אותי יותר מדי, אתה יודע שאין לי ריכוז כל כך להיכנס לסוגיא עכשיו. אני רק מזכיר לך שכשהצעתי לך בשבת גרעינים, אמרת שאתה לא יכול לאכול אותם כי זה מהיתר מכירה, אז מה, היתר עיסקא כן טוב, מכירת חמץ כן טוב, אבל היתר עיסקא לא טוב? אתם באמת משגעים את המח.
משה: מנין לך הבטחון הזה ש"אנחנו" משגעים את המוח, מתי לאחרונה למדת את הסוגיות האלו בעיון, כדי לדעת מה האמת ומה הדעה העיקרית?
עזרא: אבל זה הכל אותו דבר, נראה כאילו הרבנים עושים מה שהם רוצים?
משה: זה הוא בדיוק, יש הרבה דעות, כך טבעו של עולם, אבל מעולם לא פסקה ישיבה מאבותינו, תמיד היו גדולי פוסקים ותלמידי חכמים שביררו והכריעו את ההלכות, ועליהם אנחנו סומכים. אז רוב מכריע של הרבנים קבעו בצורה ברורה וחד משמעית: היתר מכירה לא תקף, מכירת חמץ תקפה, פאה מותרת, מכירת חמץ מותרת. ואת זה לא משנים בתמונות ובתעמולה.
עזרא: אתה יודע מה, אני רואה שאתה בכלל לא מבין ענין, בא לאוטו אני אראה לך את הסרט של הרב שבדרון, הדיוידי עוד חם מהסרט האחרון שראיתי, בכלל תראה את ההתקן סרטים שיש לי באוטו תשתגע.
משה: תעשה לי טובה ותעזוב אותי מהסרטים, ההלכה נקבעת בבית המדרש, אתה יודע יפה שכל הרבנים שאנחנו מכירים מתירים את הפאה, כל גדולי הדור, תחשוב שניה בהגיון, החזון איש, הרב שך, הסטייפלר, הרב שטינמן, הרב קנייבסקי, את מי שואלים היום שאלות? מי יושב בבית הדין? כשיש לך שאלה של מראות דמים את מי אתה שואל? כל מי שפוסק הלכות בדור הזה מתיר ללבוש פאה וגם נוהג כך, מלבד פוסקים מעטים כדוגמת הרב עובדיה, אם בא לך להחמיר, לבריאות, אבל מה אתה רוצה מאנשים ששומעים בקול רבותיהם? שיעזבו את הדת שלהם? שיחליטו שהם יותר חכמים?

 

[עת שערי רצון]

ויכוחים עם מתנגדי פאות בד''כ מתנהלים כך:
בהתחלה: ''אין רב אחד בעולם שמתיר פאה !!!''
אחר כך: ''נו, הם לא התירו פאות זמננו, רק פאות קש''
מאוחר יותר: ''נו, הם אשכנזים, מה רצית...''
בסוף: ''נכון, אבל בוודאי הרב עובדיה ידע את כל זה, ובכל זאת הוא אסר. מה אתה יותר חכם מהרב עובדיה? ''

 

[אלחנן ב.]

ויכוחים עם מתנגדי פאות

לא מדוייק כלל. צ"ל ויכוחים עם "תעמולני" פאות, לא עם "מתנגדי".
ולצערינו בגלל שיש הרבה תעמולנים, פוסלים כל מי ש"מתנגד לפאות" וזה אינו כי יש רבים שלמדו את הסוגיות וראו שאכן קשה מאד מאד להתיר דבר כזה. ואחר כך באים ואומרים וכי חכם בן ציון והרב משאש לא ידע מכל זה?

 

[משיב כהלכה]

יש רבים שלמדו את הסוגיות וראו שאכן קשה מאד מאד להתיר דבר כזה

חציפות קלאסית של אברכים צעירים שהחלב עודנו על שפתותיהם ומטיפים מוסר לגדולי הדור (שלא רק התירו בשופי אלא גם קבעו שזה מהודר יותר ממטפחת), כיצד הם מתירים דבר שלרוחב דעתם "קשה מאוד להתיר"..

למדו את הסוגיות

אתה בוודאי מתכוון שהם למדו את הסוגיות בספרי התעמולה למיניהם, ולא פתחו מימיהם ספר שו"ת שעסק בנושא ופירק אחד לאחד את הטיעונים לאסור משום מראית העין ודת יהודית וחוקות הגוי וכו'.

 

[נוריאל עזרא]

חציפות קלאסית של אברכים צעירים שהחלב עודנו על שפתותיהם ומטיפים מוסר לגדולי הדור (שלא רק התירו בשופי אלא גם קבעו שזה מהודר יותר ממטפחת), כיצד הם מתירים דבר שלרוחב דעתם "קשה מאוד להתיר"..

שלום רב לידידי הרב משיב כהלכה, היכן ראיתי חציפות בדבריו? הוא רק כתיו שיש רבים שלמדו וכך הבינו וכי זו חוצפה להבין אחרת?

אתה בוודאי מתכוון שהם למדו את הסוגיות בספרי התעמולה למיניהם, ולא פתחו מימיהם ספר שו"ת שעסק בנושא ופירק אחד לאחד את הטיעונים לאסור משום מראית העין ודת יהודית וחוקות הגוי וכו'.

הוא בודאי התכוון שלמדו ופתחו כמו שכתב, יתכן שלדעתך הם טועים בהבנתם.
נ.ב אינני בא לחלוק על מסקנותיך בהלכות אלו שאין לי יד ורגל ביחס לבקיאות שלך, רק מציין הבנתי בדבריו.

 

[הצעיר]

מי שלומד את הסוגיא ואו' שקשה להתיר,
או שהוא שקרן,
או שהסוגיא אצלו הכוונה ליבי"א והילקוט יוסף פה זה מתחיל פה זה נגמר,

 

[משיב כהלכה]

שלום רב לידידי הרב משיב כהלכה, היכן ראיתי חציפות בדבריו? הוא רק כתיו שיש רבים שלמדו וכך הבינו וכי זו חוצפה להבין אחרת?

שלום וברכה לידידי האהוב.

לכבוד ש"רבים למדו את הסוגיות ויצא להם שקשה מאוד להתיר", זו לשון חוצפה גדולה כלפי גדולים שהתירו בשופי, כביכול הם לא זכו לעיין בסוגיות כדבעי.

לא חסר דרכים כיצד להתבטא בכבוד ובדרך ארץ.

ועיין במה שכתב מרן הגר"ש משאש בשו"ת שמש ומגן חלק ב':

"דרך אגב, בהיותי לומד בפסק דין הנזכר של פאה נכרית, ומחפש בספרים, לא יכולתי להתעלם, ונראה לי חובה קדושה לדבר ולהעיר לפני רבותי. במה שראיתי בירחון הנכבד אור תורה כסלו תשמ"ט, נערים אפרוחים שלא נתפקחו עיניהם בד' אמות של הלכה, מכניסים עצמם בין ראמים, בלי ראיות והוכחות, רק בעלי אסופות. והמה אוספים ומונים דברי הפוסקים האוסרים למיניהם, החיים והמתים, עד שנלאו למצוא הפתח ועלה להם כמנין פאה ויותר. ואם יחפשו עוד ימצאו חמש פאות, בלי שהזכירו בדבריהם אף פוסק אחד שמתיר, ובלי שראו והבינו גם תוכן דברי האוסרים וטעמם. ואח"כ פוסקים הלכה וזה לשונם, "המורם מכל האמור אין שום היתר לצאת לרשות הרבים בפאה נכרית, והשומע ישמע, והעובר חטאו ישא ואנחנו נקיים". עכ"ל. על זאת ידוו כל הדווים, שנתקיים בנו בעקבתא דמשיחא חוצפא יסגי, ואוי לדור שכך עלה בימיו, שנער בן י"ז שנה שכתבנו עליו בוצין בוצין וכו', עמד במקום גדולים ונעשה גדול ואחראי בעד כל הדור, עד שהגיע לקלל עם קדוש וטהור ובכללם רבנים ואדמורי"ם וראשי ישיבות ואבות בתי הדין ספרדים ואשכנזים, לומר עליהם חטאם ישאו. ולא ידע למי מקלל, לדור שלם הסומך על דברי גדולי הפוסקים המפורסמים, ולא חש לקמחיה לדבר גבוהה ולא ירא משאתם שמא ישרפוהו בהבל פיהם. וע"ז אמר הפסוק באיוב, ועתה צחקו עלי צעירים ממני לימים".

 

[הצעיר]

וכל רב שתביא להם הם יגידו לא המשנה ברורה לפני 90 שנה החזון איש 80,
ואפי' הרב קנייבסקי יגידו לך נפטר לפני שלוש שנים אם היה רואה את הפאות של היום ודאי היה אוסר,
אתה יודע איך הפאות השתכללו בשלוש שנים האלה???
רוצים להחמיר כמו הרב עובדיה בכיף
נראה אותכם לובשים מטפחת אבל לכפות על האשה להחמיר כמו דעת מיעוט?
מאיפה מגיעה העזות הזאת?
אין שום דבר בעולם שיכול לחייב אשה לשבת בשמחה משפחתית כשכולם עם פאות ורק היא עם מטפחת,
אין ולא יהיה, זה רוע לב מאין כמוהו,
אני לא מדבר על אחת שרוצה מעצמה זה משהו אחר,
מכיר אחד שעבר בית כנסת בגלל כזה דבר אז מה הרווחנו עברת להתפלל עם עמי ארצות רק כדי שאשתך תשאר עם מטפחת?

 

[נוריאל עזרא]

מי שלומד את הסוגיא ואו' שקשה להתיר,
או שהוא שקרן,
או שהסוגיא אצלו הכוונה ליבי"א והילקוט יוסף פה זה מתחיל פה זה נגמר,

לפי דבריך הרב עובדיה יוסף זצוק"ל שקרן?

 

[הצעיר]

לפי דבריך הרב עובדיה יוסף זצוק"ל שקרן?

הרב עובדיה יכול להגיד את דעתו וזכותו אבל להגיד שאין מי שמתיר תפתח ספרים ותראה מה כתוב?
אגב הרב עובדיה זה שיטה אחת מיני רבות ורוב הדעות מתירות,
וגם בתור רב ספרדי יש לציבור הספרדי מלא רבנים וזכותם לחלוק עליו,
ואם הגרע"י חלק על הבן איש חי למה שרבנים לא יוכלו לחלוק עליו?

 

[נוריאל עזרא]

אין שום דבר בעולם שיכול לחייב אשה לשבת בשמחה משפחתית כשכולם עם פאות ורק היא עם מטפחת,
אין ולא יהיה, זה רוע לב מאין כמוהו,

מן הסתם אם הייתה שואלת את הרב עובדיה יוסף זצ"ל היה מורה לה ללכת עם מטפחת האם הרב עובדיה יוסף היה "רע לב"?

 

[נוריאל עזרא]

הרב עובדיה יכול להגיד את דעתו וזכותו אבל להגיד שאין מי שמתיר תפתח ספרים ותראה מה כתוב?

שאלתי אם הוא שקרן? [כך יוצא מדבריך]