מחילה, אבל משפט מתעה ומאוד לא מדוייק. גם אם מרן הגרע"י מתיר בשעת הדחק גדולה, אין זה מצרף אותו לפוסקים המתירים, כל בר בי רב דחד יומא מכיר את הסרטון המפורסם שמרן זועק נגד הפאה בכל כוחו (הדבר לא מוריד מגדולת גדו"י המתירים כהוא זה, אבל להציג עימם את הרב זצ"ל זוהי טעות)
אכן, הגר"ע יוסף אוסר ולא מתיר (גם אם התיר באופן של "הלכה ואין מורין כן", אי אפשר לכלול אותו בין המתירים). אפשר לציין שהוא התיר במקרים פרטיים לנשים נשואות, זה לא הופך אותו למתיר, אלא זה רק מוכיח מהו האופן בו התייחס לאיסור הזה (למרות שבדרשותיו לציבור חזר שוב ושוב על האיסור). וגם מו"צים יכולים ללמוד מזה כיצד לנהוג במקרה הצורך.
ואגב שהכנסת לכאן את דרשתו, יש להדגיש שלא כך פוסקים הלכה, אלא ע"י פתיחת ספרים, והתבוננות מעמיקה בדברי הפוסקים לאסור ולהתיר, ולא ע"י צפיה בדרשות.
ואכן, דברי הרב עובדיה בדרשה זו צריכים עיון גדול, ונציין כמה נקודות מתוך דרשתו:
א. בדרשתו הזכיר הרב שיש חרם של "ההפלאה" על ההולכות בפאה
לא זכר הרב שבתוך החרם הזה היה כלול גילוי מקצת שערות, ואם כן גם ההולכות במטפחת ומגלות שתי אצבעות לפי ההיתר שלו עצמו, כלולות בחרם...
כמו כן, לא זכר שהיה חרם נוסף בסלוניקי בדיוק על הנושא הזה, גילוי מקצת שערות: "בשנת תר"כ בעיר גדולה סלוניקי ראו רבני העיר ובראשם הרב הגדול מהר"א קובה שהתחילו ללבוש איזה לבוש, וע"י זה באו לגלות חלק מהשערות,
וגזרו בחרם גמור בגזירת נח"ש, ובאו על החתום כל החכמים ורבנים וטובי העיר שלא לשנות כלל לא בענין המלבושים ולא בגילוי שיער ואפי' קצת חוץ לצמתן, ואשר יעשה בזדון ולבבו פונה היום באמרו כי אין איסור בזה הרי הוא
מופרש ומובדל מעדת ישראל ומין ואפיקורס הוא, לא יאבה ה' סלוח לו" (דת והלכה, שדי חמד, משא חיים).
ב. אמר בדרשתו שרוב הפאות הנכריות הם משיער מתים
דבר זה אינו נכון עובדתית, וגם בספרו הוא כתב שמטעם זה אין לאסור: "עדיין יד הדוחה נטויה לומר דבנ"ד אין זה ספק שקול לצרפו לס"ס, כיון שהרמב"ם (ס"פ יד מה' אבל) פסק דשער המת מותר בהנאה, וכ"כ הסמ"ג, וכן הסכים הנקודות הכסף ביו"ד (סי' שמט), ושלא כד' הרשב"א ושאר פו' ומרן שאוסרים,
א"כ יש לנו ספק ספקא להקל, שמא מת גוי מותר בהנאה, ושמא עכ"פ שער המת מותר בהנאה, וממילא לא חשיב ספק שקול" (שו"ת יביע אומר חלק ה - אבן העזר סימן ה) והנה לנו סתירה מפורשת בין הדרשה לבין מה שכתב בספרו.
ג. אמר בדרשתו "תצא בלי כתובה... רבי יצחק אבולעפיא - אותו דבר"
לא רק בדרשתו; גם בספרו "יביע אומר" (ה, ה) כתב הרב ששו"ת פני יצחק התיר רק בחצר. אולם דבר זה אינו נכון, כי ה"פני יצחק" התיר במפורש בספרו (חלק ו סימן ו) ברשות הרבים: "כיון דאיכא סברא זו דהרב שלטי הגיבורים, ודאי יש ללמד זכות גם כן בנדון דידן להני נשי דנהגו לצאת בפאה נכרית,
אפי' שיוצאים בה גם לרשות הרבים". ובשאלה כתב: "איך ינהגו פה עירנו יע"א [דמשק שבסוריה] כל הני נשי דידן ללבוש פאה נכרית הנקראת "פרוקא" לכסות שיער ראשן בפאה נכרית, ולצאת בהם לחצר שלהם ומחצר לחצר אחרת
דרך רשות הרבים בלי כיסוי מטפחת על ראשיהן כלל"...
ד. אמר "כל פוסקי הספרדים אוסרים פאה אחד"
גם אם נתייחס רק לדורו של הרב עובדיה, הרי שרוב פוסקי הספרדים חלקו עליו: הגאונים רבי יוסף קאפח, רבי שלום משאש, רבי בן ציון אבא שאול, רבי רפאל ברוך טולדנו, רבי עובדיה הדאיה, רבי יצחק אבוחצירא (בבא חאקי - אחיו של בבא סאלי), ועוד רשימה ארוכה.
לפני כחמש מאות שנה, הראשון שהתיר פאה היה הגאון בעל שלטי הגיבורים, רבי יהושע בועז, שהיה רבה של קהילת מגורשי ספרד שהגיעו לאיטליה. גם הוא ספרדי טהור בעצמו, שהגיע מספרד בגירוש ספרד (כפי שחותם בהקדמתו לפירושו למסכת ברכות, "מגירוש קטלוניא").
אחריו הגיעו כשלושים פוסקים ספרדים שהתירו!
ראו כאן.
ה. אמר: "נכון שיש אשכנזים ששותקים, אבל לא כולם שותקים, יש שכתבו שאסור"
המציאות היא הפוכה לגמרי: רוב ככל פוסקי האשכנזים התירו (כמאה פוסקים), חלק גדול מהם בדורנו אנו. ראו בקישור הנ"ל.
ו. אמר שהגר"ש וואזנר בספרו שבט הלוי כותב שפאה אסורה
הרב וואזנר כתב בספרו שאין לו כח לאסור זאת, נגד גדולי עולם שהתירו ומנהג מדינות שלמות. אצטט מדברי הרב וואזנר בספרו שו"ת שבט הלוי (חלק ה' סי' קצ"ט אות ד'): "ובעצם המנהג של היום שהנשים שלנו יוצאות בפאה נכרית
חלילה לי לתקוע עצמי בזה... היות כי מדברי הרמ"א סי' ע"ה ובד"מ סי' ש"ג ומג"א מוכח דהרבה היו מקילין בזה, וכן נהגו מדינות שלמות, אפי' לצאת לרשות הרבים כאשר העיד לנו הפמ"ג סי' ע"ה, וכבר מדורות רצו לשנות זה, ולא עלה בידם רק בחלקו אבל עדין מדינות שלמות החזיקו בזה,
ע"כ אין לנו כח הכרעה בזה". כמובן שאשתו ובנותיו הלכו והולכות עד היום עם פאות. גם בפולמוס הפאות מהודו, הרב וואזנר הוא המתיר העיקרי, ודבריו פורסמו ע"י בנו הגרב"צ.
ז. אמר שהספר "שבט הלוי" מיוחד לת"ח, אבל כאלה שהנשים שלהן עם פאה לא יודעים ולא לומדים בו...
במחילה מכבודו, הרי זו הוצאת לעז על ציבור ענק של מאות אלפי ת"ח שהנשים שלהן עם פאה, והולכים לאורם של מאות פוסקים הסוברים להתיר, ובכללם הרב וואזנר עצמו... וכמובן זלזול בפוסקים המתירים. ומסתבר שהגר"ע יוסף אמר זאת כדי לאיים ולגזם על השומעים, שישמעו לדבריו.
