למעלה כתבתי כמה חלקים והיבטים שיש לי על הנושא הזה
עתה אעבור לחלק ב
והנושא של חלב ב' הוא גבי הנשים ובית יעקב
אצלינו במשוך דורות רבות עד ממש הדור האחרון אשה הייתה בבחינת "המשרתת" פשוטו כמשמעו
לא היה לה זכות להביע דעה, הייתה כנועה לכל רצונות ומשאלות הבעל, לא היה לה זכויות מלוא מובן המלה, וכמובן מעל הכל מוסדות "בית יעקב" לנשים מאן דכר שמיה, רוב הנשים לא ידעו קרוא וכתוב בכלל, כל מאוויים היה אך ורק לעבוד ולעבוד ולעבוד, הן בבישולים להכין הכל לאנשי הבית בוקר צהריים וערב לאפות ולבשל, הן לכבס ולנקות וכו' שאר צרכי הבית
הייתה צריכה להשכים קום בשביל להכין את פת שחרית ולאפות אותה טרייה ולהסיק התנור ולחמם המים וכו' שעות ע"ג שעות בעבודה פיזית, בלי דעות ובלי ידיעות, ובלי זכויות כלל להביע דעתה.
והייתי אומר בזהירות- ממש כאותם מקומות שחיו בין הגויים [היינו הערביים] כך היה אצל היהודים
"וילמדו ממעשיהם" העתק הדבק, אותו אורח חיים שהיה לאשה ערבייה ובדואית ופלאחית, הוא אשר היה ג"כ לנשות היהודים שם.
לעומת זאת- אצל האשכנזים מזה דורות נשותיהם היו חשובות עם דעה וידיעה
ומיותר לציין- את דברי הרמ"א בהל' פסח "שנשים שלנו כולם חשובות" והמקור הוא עוד מהראשונים של אשכנז הקדומים "הראבי"ה והמרדכי" וכו'.
עד לדורות האחרונים במאה שנה האחרונות- שהוקם בארצות אירופה ע"י שרה שנירר בית יעקב לבנות ושם החלו לגדל דור של בנות עם ידיעה של תורה תנ"ך הלכות מוסר השקפות וכו' וכו'.
והיום כל הספרדים- כל המוסדות לבנות שיש הן בגילאי ילדות והן אח"כ בגיל הבחרות, הכל בכל מכל כל הוא בזכות האשכנזים, כל המושג של מוסדות לבנות ובית יעקב וסמינר, הכל החל מהם, והכל חיקוי מהם
ומה שיש לנו היום- נשים חשובות ומוצלחות עם דעה וידיעה והבנה, הכל בזכות האשכנזים שלימדונו את המושג הזה בכלל.