הגאון הגדול רבי עובדי' יוסף זצוק"ל - חובה לשלוח למוסדות ספרדיים

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

בלת"ק
דברי הג"ר ברוך ויסבקר זצ"ל על ישיבות ספרדיות -

 

[אלישמע]

בלת"ק
דברי הג"ר ברוך ויסבקר זצ"ל על ישיבות ספרדיות -
הצג קובץ מצורף 6519

וזה ודאי קאי על המסגרות הקיימות (המכונות בלע"ז משוכנזות).

 

[עומק המושג]

כל הרצון לחזור למורשת הספרדים וללמוד דקדוק וכיו"ב הוא ילדותי ומטופש.

ומדוע? - משום שזהו מקרה קלאסי של שמרנות מוגזמת. הרי גם אצל הספרדים לא תמיד למדו דקדוק, ואולי נחזור למורשתם של רב האי גאון ורס"ג שלא למדו דקדוק? ואולי נחזור למורשתו של הרמב"ם ונעסוק בפילוסופיה? - אין שום טעם וריח להיצמד למנהג של המאה שנים האחרונות באופן אנכרוניסטי.

או במילים אחרות: אין שום דבר ספרדי בלימוד דקדוק, זהו לא משהו שקשור למורשת הספרדית אלא מנהג שהשתרש איך שהוא לציבור הספרדי, וכאשר בא כן הלך עם השפעת האשכנזים.

הדקדוק הוא רק דוגמא בעלמא, כל הניסיון להחזיר את המורשת הוא טיפשי, צריך לבחון כל עניין לגופו.


ובכלל, כל הדיבורים על המורשת הספרדית והניסיונות הנואשים להחזיר אותה הם מיותרים וחסרי תוחלת.

הרי גם האשכנזים יכולים לקונן על כך שמורשתם ההשקפתית של בעלי התוספות נמחקה, וכל התורה שיש בידינו כיום היא מהראשונים הספרדים, (מה הטעם לדקדק ברמב"ם כאשר אפשר ללמוד בספר התרומות?, ובכלל, למה שנקרא כל יום את י"ג עיקרי האמונה של הרמב"ם כאשר הראשונים האשכנזים שרפו את הספרים שלו? איפה המורשת האשכנזית המפוארת?), אך הם לא אומרים זאת, משום שהם מבינים שהמורשת היהודית התקדמה, וכעת גם הראשונים הספרדים הם חלק מרכזי ממנה.

כך גם הציבור הספרדי צריך להפנים: המורשת האשכנזית של המאה שנים האחרונות היא חלק מההתפתחות של עם ישראל ותורה שבע"פ, אין שום צורך להתכחש לה באיצטלה של ספרדיות.

קחו למשל את הלמדנות הישיבתית, הרי הלמדנות הזו היא סטייה גם מהמורשת של האשכנזים, היא סטייה מהרמ"א והמג"א לא פחות משהיא סטייה מהשו"ע והפר"ח, והיא סטייה מהחת"ס ורש"ר הירש לא פחות משהיא סטייה מהחיד"א והבא"ח, אלא שלמרות זאת האשכנזים החליטו ללכת בדרך הלימוד הזו, אז מי שרוצה יכול להתווכח על ההחלטה הזו ולטעון שהיא מוטעית, אך הוויכוח הזה אינו נוגע לאשכנזים וספרדים, כל אחד צריך להחליט האם דרך הלימוד הזו נראית לו נכונה, האם בגלל שמייסדי השיטה היו אשכנזים צריכים הספרדים להתנגד לה?

אבל השיטה הזו מקוטלגת אוטומטית כשיטה אשכנזית, והספרדים מנסים להראות ששיטת הלימוד שלהם נכונה יותר, אך זוהי אינה שיטת הלימוד הספרדית אלא שיטת הלימוד הישנה, הן של הספרדים והן של האשכנזים, כך שבמקום להתקדם עסוקים במלחמות חסרות ערך.

אני שב ומדגיש שזה לגיטימי לחלוטין לחלוק בכל תוקף על שיטת הלימוד הישיבתית ולראות בה עיוות מסוכן של דרך הלימוד, אך לא במסווה של ספרדים ואשכנזים, מי שהיה תומך בשיטת הלימוד הזו אם הבא"ח היה מתחיל אותה צריך לתמוך בה גם כאשר הגר"ח מבריסק התחיל אותה. ​

 

[אלישמע]

@עומק המושג דבריך נאים, אולם רק להא'יר
דקדוק הוא מורשת אשכנזית טהורה לא פחות מספרדית, רש"י היה מדקדק,
ויש עוד עשרות מדקדקים אשכנזים מהמאה האחרונה.
כל מה שעושים ענין מהדקדוק, זה אך ורק במה שנוגע להלכה ולעיכובא, כגון מלעיל מלרע, וגם שוא נע ונח (שאינו לעיכובא) שנפסקו בשו"ע. וזה העיקר, וזה ב"ה לומדים היום בחלק מת"ת הספרדים שבשיטה הליטאית. (כך שההשמצות מעיקרן אינן במקומן, והן נטו השמצות). - וגם בציבור האשכנזי יש יותר ויותר הקפדה בנושא אצל בעלי קוראים (הליטאים, למעט החסידים).
שאר הנושאים של פעלים וכדו' יש פחות התמקדות, ומה בכך.
זה נכון, שבמאה האחרונה היתה התנגדות גדולה ללמד זאת בחיידרים בשל ההשכלה, מה שלא אירע אצל הספרדים, שם לא היתה התנגדות.
היום בחיידרים האשכנזים אולי לא לומדים שיעור עם "ספר דקדוק", אבל לפי מה שאני רואה בשטח ישנה כן התמקדות כלשהי, עכ"פ אצל בעלי קוראים.

 

[כאחד העם]

למעלה כתבתי כמה חלקים והיבטים שיש לי על הנושא הזה

עתה אעבור לחלק ב​

והנושא של חלב ב' הוא גבי הנשים ובית יעקב

אצלינו במשוך דורות רבות עד ממש הדור האחרון אשה הייתה בבחינת "המשרתת" פשוטו כמשמעו

לא היה לה זכות להביע דעה, הייתה כנועה לכל רצונות ומשאלות הבעל, לא היה לה זכויות מלוא מובן המלה, וכמובן מעל הכל מוסדות "בית יעקב" לנשים מאן דכר שמיה, רוב הנשים לא ידעו קרוא וכתוב בכלל, כל מאוויים היה אך ורק לעבוד ולעבוד ולעבוד, הן בבישולים להכין הכל לאנשי הבית בוקר צהריים וערב לאפות ולבשל, הן לכבס ולנקות וכו' שאר צרכי הבית

הייתה צריכה להשכים קום בשביל להכין את פת שחרית ולאפות אותה טרייה ולהסיק התנור ולחמם המים וכו' שעות ע"ג שעות בעבודה פיזית, בלי דעות ובלי ידיעות, ובלי זכויות כלל להביע דעתה.

והייתי אומר בזהירות- ממש כאותם מקומות שחיו בין הגויים [היינו הערביים] כך היה אצל היהודים

"וילמדו ממעשיהם" העתק הדבק, אותו אורח חיים שהיה לאשה ערבייה ובדואית ופלאחית, הוא אשר היה ג"כ לנשות היהודים שם.



לעומת זאת- אצל האשכנזים מזה דורות נשותיהם היו חשובות עם דעה וידיעה

ומיותר לציין- את דברי הרמ"א בהל' פסח "שנשים שלנו כולם חשובות" והמקור הוא עוד מהראשונים של אשכנז הקדומים "הראבי"ה והמרדכי" וכו'.



עד לדורות האחרונים במאה שנה האחרונות- שהוקם בארצות אירופה ע"י שרה שנירר בית יעקב לבנות ושם החלו לגדל דור של בנות עם ידיעה של תורה תנ"ך הלכות מוסר השקפות וכו' וכו'.



והיום כל הספרדים- כל המוסדות לבנות שיש הן בגילאי ילדות והן אח"כ בגיל הבחרות, הכל בכל מכל כל הוא בזכות האשכנזים, כל המושג של מוסדות לבנות ובית יעקב וסמינר, הכל החל מהם, והכל חיקוי מהם

ומה שיש לנו היום- נשים חשובות ומוצלחות עם דעה וידיעה והבנה, הכל בזכות האשכנזים שלימדונו את המושג הזה בכלל.

 

[אי"ש נצ"ח]

למעלה כתבתי כמה חלקים והיבטים שיש לי על הנושא הזה

עתה אעבור לחלק ב​

והנושא של חלב ב' הוא גבי הנשים ובית יעקב

אצלינו במשוך דורות רבות עד ממש הדור האחרון אשה הייתה בבחינת "המשרתת" פשוטו כמשמעו

לא היה לה זכות להביע דעה, הייתה כנועה לכל רצונות ומשאלות הבעל, לא היה לה זכויות מלוא מובן המלה, וכמובן מעל הכל מוסדות "בית יעקב" לנשים מאן דכר שמיה, רוב הנשים לא ידעו קרוא וכתוב בכלל, כל מאוויים היה אך ורק לעבוד ולעבוד ולעבוד, הן בבישולים להכין הכל לאנשי הבית בוקר צהריים וערב לאפות ולבשל, הן לכבס ולנקות וכו' שאר צרכי הבית

הייתה צריכה להשכים קום בשביל להכין את פת שחרית ולאפות אותה טרייה ולהסיק התנור ולחמם המים וכו' שעות ע"ג שעות בעבודה פיזית, בלי דעות ובלי ידיעות, ובלי זכויות כלל להביע דעתה.

והייתי אומר בזהירות- ממש כאותם מקומות שחיו בין הגויים [היינו הערביים] כך היה אצל היהודים

"וילמדו ממעשיהם" העתק הדבק, אותו אורח חיים שהיה לאשה ערבייה ובדואית ופלאחית, הוא אשר היה ג"כ לנשות היהודים שם.



לעומת זאת- אצל האשכנזים מזה דורות נשותיהם היו חשובות עם דעה וידיעה

ומיותר לציין- את דברי הרמ"א בהל' פסח "שנשים שלנו כולם חשובות" והמקור הוא עוד מהראשונים של אשכנז הקדומים "הראבי"ה והמרדכי" וכו'.



עד לדורות האחרונים במאה שנה האחרונות- שהוקם בארצות אירופה ע"י שרה שנירר בית יעקב לבנות ושם החלו לגדל דור של בנות עם ידיעה של תורה תנ"ך הלכות מוסר השקפות וכו' וכו'.



והיום כל הספרדים- כל המוסדות לבנות שיש הן בגילאי ילדות והן אח"כ בגיל הבחרות, הכל בכל מכל כל הוא בזכות האשכנזים, כל המושג של מוסדות לבנות ובית יעקב וסמינר, הכל החל מהם, והכל חיקוי מהם

ומה שיש לנו היום- נשים חשובות ומוצלחות עם דעה וידיעה והבנה, הכל בזכות האשכנזים שלימדונו את המושג הזה בכלל.

כמדומה שהמוסד הראשון לבנות בציבור הספרדי הוא הסמינר הידוע בעיר טנג'יר במרוקו

 

[כאחד העם]

כמדומה שהמוסד הראשון לבנות בציבור הספרדי הוא הסמינר הידוע בעיר טנג'יר במרוקו

אבל כבר נכתב והובא לעיל [חבל שאתה קורא מהאמצע]
שבטנג'יר [ובעוד מקומות] מי שפתח את המוסדות היו "אשכנזים" כפי שהבאנו לעיל בהרחבה עם מקורות ועדויות