בהקשר לזה הייתי מוסיף את המשפט הידוע של הריב"ש שהיה מספרד תלמיד הר"ן
"כי מאשכנז תצא תורה ודבר ה' מצרפת"
וזה ההיפך הגמור מהמשפט הספרדי האחר, כל דברי חכמי צרפתה השלך לאשפתה, לבר פרשנדתא ובן פורתא.
נערך לאחרונה:
בהקשר לזה הייתי מוסיף את המשפט הידוע של הריב"ש שהיה מספרד תלמיד הר"ן
"כי מאשכנז תצא תורה ודבר ה' מצרפת"
והמזויף כמובןוזה ההיפך הגמור מהמשפט הספרדי האחר (הקדום יותר), כל דברי חכמי צרפתה השלך לאשפתה, לבר פרשנדתא ובן פורתא.
הרמב"ן למשל שחי ממש סמוך ונראה לתקופה הנז', כתב לחכמי הצרפתים (באיגרת סינגור על הרמב"ם, שהתפתח בעקבות הויכוח בדיוק בגלל הפילוסופיה האלוקית שלו), תלמידיכם אנו ומימיכם אנו שותים (מצטט מהזכרון). ובאמת תראה את חכמי ספרד המאוחרים, הרמב"ן הרשב"א רבינו יונה הר"ן ועוד, שזה ממש חיקוי של בעלי התוס', הם הבינו שיש פה דבר טוב ולקחו את זה ואימצו את זה בחום.
והמזויף כמובן
כי אנו יודעים את יחסו של הרמבם לאבן עזרא ולחכמי אשכנז ממקומות אחרים מלבד שהביטוי מאוס
...
אגב, לפלא לי עליך שציטטת מ'אגרת המוסר' של הרמב"ם לבנו, שכל נער שעבר בר מצוה יודע שהיא מזויפת מתוכה.
הוא היה מפרובינצה שזה דרום צרפת, לא אשכנז ממש [היינו גרמניה] אבל די קרוב, וזה השפעה אשכנזית לכל דבר.(למשל, הראב"ד היה אשכנזי, איפה אתה חי?)
ממש לא ואתה מערבב שתי תקופותהסיבה שרבי שלמה מן ההר ורבינו יונה נלחמו ברמב"ם היא שהפולמוס על כתבי הרמב"ם התנהל בספרד,
הרב @כאחד העם, ההודעה שלך רצופת טעויות היסטוריות מגוחכות שאתה מכריז עליהם בחגיגיות ובוודאות מוחלטת, (למשל, הראב"ד היה אשכנזי, איפה אתה חי?), הסיבה שרבי שלמה מן ההר ורבינו יונה נלחמו ברמב"ם היא שהפולמוס על כתבי הרמב"ם התנהל בספרד, אך היחס של האשכנזים לנושא היה שונה לחלוטין, וכמבואר באגרת הרמב"ן הידועה לחכמי צרפת, אצל חכמי הספרדים היה קונצנזוס כמעט גמור על שלילת הגשמות ועיקר הדיון היה על פירושים אלגוריים לתורה וכיו"ב, (אף שהיו גם כאלו שבאמת האמינו בהגשמה), ההבדל בין חכמי הספרדים לאשכנזים בימי הביניים גלוי לכל ואך מגוחך לנסות להכחיש אותו.
הראשונים הספרדים אינם חיקוי של בעלי התוספות, ממש לא, אלא הם סוג של סינתזה בין שיטת הגאונים והרי"ף והר"י מיגאש והרמב"ם לבין חכמי צרפת, כיום, למשל, אף אחד לא לומד בשיטת בעלי התוספות אלא רק בשיטת הראשונים הספרדים, (מתי ראית בתוספות דיון בגדרי יאוש או ביטול חמץ?).
אני מסכים, כמובן, שצריך לקחת מהאשכנזים את הדברים הטובים שלהם, (ואני גם מסכים שבמאה שנים האחרונות כמעט כל הדברים הטובים הם מהם, חוץ מבכיינות ועדתיות דוחה), אבל לנסות להסביר לכל עם ישראל עד כמה כל חיינו יונקים מהאשכנזים זה טיפשי וחסר טעם.
אגב, לפלא לי עליך שציטטת מ'אגרת המוסר' של הרמב"ם לבנו, שכל נער שעבר בר מצוה יודע שהיא מזויפת מתוכה.
אתה נראה לי לא קורא הודעות מלאותאצל חכמי הספרדים היה קונצנזוס כמעט גמור על שלילת הגשמות
רק עכשיו נופל לי האסימוןלמשל, הראב"ד היה אשכנזי, איפה אתה חי?),
...
אגב, לפלא לי עליך שציטטת מ'אגרת המוסר' של הרמב"ם לבנו, שכל נער שעבר בר מצוה יודע שהיא מזויפת מתוכה.
באמת לא ידעתי (עוד לא עשיתי בר מצוה), אשמח לראות מה נאמר בזה.
בהמכלול בערכו מביאים משם הגדולים שהוא כתב שבחים יוצאי דופן על ר''תעתה ראיתי בדברי י. שילת, אכן האגרת הנ"ל מזוייפת.
אז ניצמד למקור, מחד המשפט שאמר הרמב"ן: "תלמידיכם אנו ומימיכם אנו שותים", ואחריו הריב"ש: "כי מאשכנז תצא תורה ודבר ה' מצרפת", שנסובים בפשטות על פירושי הגמ'.
ולאידך את המשפט של ר"מ דאנון הפורטוגאלי תלמיד מהר"י אבוהב (הובא בכלליו כת"י): "כל דברי חכמי צרפתה השלך לאשפתה, לבר פרשנדתא ובן פורתא", שחוזר על פירושי המקרא.
בהמכלול בערכו מביאים משם הגדולים שהוא כתב שבחים יוצאי דופן על ר''ת
אז ניצמד למקור, מחד המשפט שאמר הרמב"ן: "תלמידיכם אנו ומימיכם אנו שותים", ואחריו הריב"ש: "כי מאשכנז תצא תורה ודבר ה' מצרפת", שנסובים בפשטות על פירושי הגמ'.
הוא היה מפרובינצה שזה דרום צרפת, לא אשכנז ממש אבל די קרוב, וזה השפעה אשכנזית לכל דבר
מה כל זה בא לומר? - כל מה שטענתי זה רק שהם אלו שעמדו בראש החץ משום שחכמי צרפת כלל לא נזקקו לעניין, אך לו היו נזקקים לעניין מסתמא הייתה עמדתם חריפה הרבה יותר מרבינו יונה.ממש לא ואתה מערבב שתי תקופות, היה תקופה אחת בספרד שזה היה עם הרמ"ה, ולאחר כ- 30 שנה זה היה באיזור לוניל ומונשפליר עם רבי שלמה מן ההר ורבינו יונה
זוהי החלטה שרירותית מהיסודבאופן מסורתי תושבי פרובנס נחשבים כבני ספרד, כך נחשבים גם המאירי והרלב"ג והר"י מלוניל, כך שבהחלט גם הראב"ד נחשב כספרדי,
שוב החלטה שרירותיתפרט לאור העובדה ששיטת הלימוד שלו הייתה די דומה בקווים כלליים לשיטתו של הרמב"ם
ממש לא.באופן מסורתי תושבי פרובנס נחשבים כבני ספרד, כך נחשבים גם המאירי והרלב"ג והר"י מלוניל, ...
אביא לעניין זה את דבריו של המאירי, בייחסו להבדל בין חכמי ספרד, לחכמי צרפת ואשכנזכך נחשבים גם המאירי
עוד טעימה מהראב"דכך שבהחלט גם הראב"ד נחשב כספרדי