האם הגר"א קרא ק"ש בהברה ספרדית?

[אלישמע]

הוא הביא מעשה על ת"ח ששינה למבטא הספרדי אין שום עניין להביא את זה כראיה לקמץ דווקא, והיה יכול להביא ישר אחרי שטען שהמבטא הספרדי יותר נכון, אלא מה שהוא דן בהוכחות לכל מיני מבטאים ואותיות וכשסיים לדון הביא את המעשה אחרי כל הנ"ל ולא בדווקא על הקמץ אלא שהקמץ היה הנדון האחרון. ובכל אופן עיקר הבאתו הוא לעניין זה שאפשר לשנות וכמו שהוא בשאלת השואל וכמו שכתב להדיא שהביא בשביל זה וכמו שבכל מקום שמביא מעשה זה מביא בשביל זה וכאמור לעיל.

זה לא הנושא דוקא או לא דוקא.
הנושא הוא האם מאותו חכם יש ראייה לענין הקמ"ץ הספרדי או לא.
חכם עובדיה (נראה ש)הבין שכן, ובמקור משמע שלא.

 

[נוריאל עזרא]

זה לא הנושא דוקא או לא דוקא.
הנושא הוא האם מאותו חכם יש ראייה לענין הקמ"ץ הספרדי או לא.
חכם עובדיה (נראה ש)הבין שכן, ובמקור משמע שלא.

מרן זצ"ל הביא את המעשה הנ"ל וכתב עליו אתה הראתה לדעת מעשה רב שלכתחילה נטש וכו' והוא הוא נידון התשובה. ואתה מנסה להבין שהוא הביא ממנו ראיה לקמץ? הרי הוא פתח בתשובה שמבטא הספרדים הוא הנכון ולמה לא יביא אותו ראיה לזה? אלא שדיבר על המבטא ושוב עבר לניקודים שאין הכרע ושוב עבר לקמץ וכשסיים חזר לעניינו המקורי והביא ראיה ממעשה הנ"ל לגוף התשובה. (אם כי אפשר להבין גם על הקמץ כי דובר בסתמא אבל אין עניין להביאו כראיה לזה). ובכל מקום אחר שהביא המעשה הנ"ל הביא רק לעניין זה. ובכלל אין לבנות בניינים על סמיכות עניינים בתוך אותיות ביביע אומר משל היה תורה מסיני [ועל הבונה בניינים כאלה לרוב פלפולו וחריפותו ומכח כן נשאר בקושיות אפשר להליץ ויוסיף דעת..יוסיף מכאוב] לפעמים ייתכן שמדובר בעניין טכני ובאמת אפשר שהיה ראוי להיות באות נפרדת רק כבר היה מעומד ושכחו וכמדומה שיש עוד מקומות ביביע אומר שבתוך אותה אות עובר עניין ואם יהיה זמן אשב לחפש.

 

[אלישמע]

מרן זצ"ל הביא את המעשה הנ"ל וכתב עליו אתה הראתה לדעת מעשה רב שלכתחילה נטש וכו' והוא הוא נידון התשובה. ואתה מנסה להבין שהוא הביא ממנו ראיה לקמץ? הרי הוא פתח בתשובה שמבטא הספרדים הוא הנכון ולמה לא יביא אותו ראיה לזה? אלא שדיבר על המבטא ושוב עבר לניקודים שאין הכרע ושוב עבר לקמץ וכשסיים חזר לעניינו המקורי והביא ראיה ממעשה הנ"ל לגוף התשובה. (אם כי אפשר להבין גם על הקמץ כי דובר בסתמא אבל אין עניין להביאו כראיה לזה). ובכל מקום אחר שהביא המעשה הנ"ל הביא רק לעניין זה. ובכלל אין לבנות בניינים על סמיכות עניינים בתוך אותיות ביביע אומר משל היה תורה מסיני [ועל הבונה בניינים כאלה לרוב פלפולו וחריפותו ומכח כן נשאר בקושיות אפשר להליץ ויוסיף דעת..יוסיף מכאוב] לפעמים ייתכן שמדובר בעניין טכני ובאמת אפשר שהיה ראוי להיות באות נפרדת רק כבר היה מעומד ושכחו וכמדומה שיש עוד מקומות ביביע אומר שבתוך אותה אות עובר עניין ואם יהיה זמן אשב לחפש.

למעיישה, היבי"א הבין שהוא מדבר רק על ח' וע', או גם על הקמ"ץ ?

 

[עומק המושג]

הגר"א כותב 'כפי קריאת הספרדים שהיא הנכונה', ויש בכך חיזוק לטענה הכללית שקריאת הספרדים מדויקת יותר, הרב יצחק יוסף באמת התבלבל וסיפר על אירוע שלא היה ולא נברא, אך כיון שהסיפור האמיתי הוא על תלמיד הגר"א די ברור שהוא התבלבל, די ברור שהוא לא היה משקר במילתא דעבידא לאיגלויי בצורה גסה וטיפשית כזו, כך שאין כאן אלא טעות ותו לא.​

 

[הגלילי]

הגר"א כותב 'כפי קריאת הספרדים שהיא הנכונה', ויש בכך חיזוק לטענה הכללית שקריאת הספרדים מדויקת יותר, הרב יצחק יוסף באמת התבלבל וסיפר על אירוע שלא היה ולא נברא, אך כיון שהסיפור האמיתי הוא על תלמיד הגר"א די ברור שהוא התבלבל, די ברור שהוא לא היה משקר במילתא דעבידא לאיגלויי בצורה גסה וטיפשית כזו, כך שאין כאן אלא טעות ותו לא.​

כל מחלוקת עומדת על הרעיון שצד אחד חושב שהצד השני טועה וזה בדיוק מה שקורה כאן כתבו לחלוק עליו כי הוא טעה.

 

[נוריאל עזרא]

למעיישה, היבי"א הבין שהוא מדבר רק על ח' וע', או גם על הקמ"ץ ?

אין לי יכולת לקבוע כי הוא לא כתב. ולדעתי הוא לא נחית לזה כלל רק לעצם הדבר ששינה ושמותר לשנות למבטא היותר נכון.

 

[אלישמע]

אין לי יכולת לקבוע כי הוא לא כתב. ולדעתי הוא לא נחית לזה כלל רק לעצם הדבר ששינה ושמותר לשנות למבטא היותר נכון.

אבל אתה שכתבת שברור לך שצרור החיים דיבר על הכל כולל הקמ"ץ, מסתמא סבור שגם הרב עובדיה סבר כך (וכמו שבאמת נראה מריהטת היבי"א). ואני שמתווכח עם ההבנה הזו, מתווכח ממילא גם איתו.

 

[נוריאל עזרא]

אבל אתה שכתבת שברור לך שצרור החיים דיבר על הכל כולל הקמ"ץ, מסתמא סבור שגם הרב עובדיה סבר כך (וכמו שבאמת נראה מריהטת היבי"א). ואני שמתווכח עם ההבנה הזו, מתווכח ממילא גם איתו.

לא כתבתי שברור לי. רק שנראה ככה כיוון שנכתב בסתם. אני יכול להניח שכך הוא הבין גם. אלא שלענ"ד זה פחות משנה והובא בעיקר בשביל העניין שאפשר לשנות.

 

[אלישמע]

לא כתבתי שברור לי. רק שנראה ככה כיוון שנכתב בסתם. אני יכול להניח שכך הוא הבין גם. אלא שלענ"ד זה פחות משנה והובא בעיקר בשביל העניין שאפשר לשנות.

הביא את זה כהכנה לאות הבאה. שם הביא את דברי הרב קוק שאין לשנות. וגם באות עצמה המשיך לדון בזה שמותר לשנות. ודברי הרב אדלר הללו הובאו גם ביחוה דעת חלק ג יט לעניין שמותר לשנות וכן בחלק ו קנ לעניין הנ"ל.
ובכל אופן אני מחזיק בדעתי שהכוונה ששינה הכל (=משמע גם הקמ"ץ. נושא ויכוחנו) ולא יתכן שלמד שלוש שנים רק ח' וע'.

ועכ"פ אני טוען שהוא שינה הכל חוץ ממה שכתוב מפורש בבעל העדות שאין לשנות כי כלל לא בטוח שזה נכון - והיינו הקמ"ץ (והניקוד בכלל).

 

[נוריאל עזרא]

ועכ"פ אני טוען שהוא שינה הכל חוץ ממה שכתוב מפורש בבעל העדות שאין לשנות כי כלל לא בטוח שזה נכון - והיינו הקמ"ץ (והניקוד בכלל).

כוונתי שכן משמע וכך אני סובר אבל לא שזה ברור באופן מוחלט כי לא כתוב בפירוש. ואני מבין גם את מה שאתה אומר ועדיין אוחז בדעתי אבל שום דבר שלא כתוב בפירוש הוא לא מוחלט. גם הוא הביא עדות שמספרים שמתפלל במבטא ספרדי ומן הסתם אם זה היה רק בח וע היו מעידים רק על זה והוא לא סייג העדות ושוב אמר שהיה ושמע בעצמו ולא סייג. ועדיין יש מקום לדבריך ואין ביכולתי לשלול באופן מוחלט.

 

[אלישמע]

כוונתי שכן משמע וכך אני סובר אבל לא שזה ברור באופן מוחלט כי לא כתוב בפירוש. ואני מבין גם את מה שאתה אומר ועדיין אוחז בדעתי אבל שום דבר שלא כתוב בפירוש הוא לא מוחלט. גם הוא הביא עדות שמספרים שמתפלל במבטא ספרדי ומן הסתם אם זה היה רק בח וע היו מעידים רק על זה והוא לא סייג העדות ושוב אמר שהיה ושמע בעצמו ולא סייג. ועדיין יש מקום לדבריך ואין ביכולתי לשלול באופן מוחלט.

אז בא נסכם,
אתה סובר שמסתמא (אני מדגיש מסתמא) צרור החיים דיבר על הכל. - אני סובר שהוא דיבר על הכל חוץ מהקמ"ץ.
אתה צריך לסבור שהגר"ע ג"כ הבין כמוך (שהרי מסתמא לא תחלוק עליו) - ואני באמת מודה לך שכך הגר"ע הבין.
ועכשיו יש לי ויכוח איתך ואיתו על כוונת הצרור החיים. - (וזה בסדר גמור, זה לגיטימי).
האם אני צודק ?

אם כן, זה מה שכתבתי מעיקרא. הגר"ע יוסף הבין שרנ"א שינה את הקמ"ץ, ובמקור לא משמע כך.

 

[נוריאל עזרא]

אז בא נסכם,
אתה סובר שמסתמא (אני מדגיש מסתמא) צרור החיים דיבר על הכל. - אני סובר שהוא דיבר על הכל חוץ מהקמ"ץ.
אתה צריך לסבור שהגר"ע גם הבין כמוך (שהרי מסתמא לא תחלוק עליו) - ואני באמת מודה לך שכך הגר"ע הבין.
ועכשיו יש לי ויכוח איתך ואיתו על כוונת הצרור החיים. - (וזה בסדר גמור, זה לגיטימי).
האם אני צודק ?

אם כן, זה מה שכתבתי מעיקרא. הגר"ע יוסף הבין שרנ"א שינה את הקמ"ץ, ובמקור לא משמע כך.

שוב אינני יודע מה הגר"ע הבין אם שינה גם הניקוד או רק המבטא ולדעתי הוא לא נחת לזה רק הביאו שיש אפשרות לשנות. וברור ששינה כי הבין שיש יתרון למבטא הספרדי האם השינוי היה מוחלט בכל פרט לדעתי כן אם הגר"ע הבין כך אין לי דרך לדעת אני רק מניח שכן.
מה שכתבת מעיקרא שהביא אתו דווקא על הקמץ זה אני לא מסכים כי הוא לא נחת לזה אלא הביאו באופן כללי יתכן ובאיזה פרט לא שינה ויתכן שגם שינה הקמץ אבל לא הגיוני בעיני שהגר"ע יביאו כראיה על הקמץ יותר משאר דברים שדן בהם וביותר אם כבר היה לו להביאו בתחילת דבריו שהביא דעות על המעלה של המבטא הספרדי ולכן לדעתי הביאו בעיקר לעניין שאפשר לשנות והבנה כזו או אחרת מה בדיוק שינה לא משנה לעניין זה.

 

[אלישמע]

שוב אינני יודע מה הגר"ע הבין אם שינה גם הניקוד או רק המבטא ולדעתי הוא לא נחת לזה רק הביאו שיש אפשרות לשנות. וברור ששינה כי הבין שיש יתרון למבטא הספרדי האם השינוי היה מוחלט בכל פרט לדעתי כן אם הגר"ע הבין כך אין לי דרך לדעת אני רק מניח שכן.
מה שכתבת מעיקרא שהביא אתו דווקא על הקמץ זה אני לא מסכים כי הוא לא נחת לזה אלא הביאו באופן כללי יתכן ובאיזה פרט לא שינה ויתכן שגם שינה הקמץ אבל לא הגיוני בעיני שהגר"ע יביאו כראיה על הקמץ יותר משאר דברים שדן בהם וביותר אם כבר היה לו להביאו בתחילת דבריו שהביא דעות על המעלה של המבטא הספרדי ולכן לדעתי הביאו בעיקר לעניין שאפשר לשנות והבנה כזו או אחרת מה בדיוק שינה לא משנה לעניין זה.

או קיי, אז יש לנו ויכוח גם ברב עובדיה.

 

[משיב כהלכה]

די ברור שהוא לא היה משקר במילתא דעבידא לאיגלויי בצורה גסה וטיפשית כזו

אתה בטוח?

 

[נוריאל עזרא]

אתה בטוח?

אתה לא יודע מי שיקר שם הלא הרב המצוטט שם חושש שזה יוציא שם רע למערכת הצבאית שהוא מתייעץ והוא לא אחד כזה שמתייעץ וכו' ככה שיש לו עניין בעצמו להעלים (אם כי אני לא יודע מה היה אבל זה לא דוגמא טובה).

 

[משיב כהלכה]

אם כל הבעיה היתה שהוא התייעץ, אז היה אומר שזה הפרט היחיד שהוא שקרי בסיפור. אבל כאן מדובר בסיפור מופרך מכל כיוון אפשרי (גם בפן ההלכתי...)

ואיך אתה לא יודע מי משקר שם? הלא הוא אמר פרטים עובדתיים שכל אחד יכול לברר בכל רגע נתון!

א. אין פירים כאלה.

ב. אין בעיה כזו בצה"ל, ההכשרות היו הרבה קודם.

ג. בצה"ל אין בעיה של לחם בשבת הגדול.

וגם בפן המעשי, אין שום תיעוד למפגש ביניהם, ובימינו כל דבר מצולם.

 

[נוריאל עזרא]

אם כל הבעיה היתה שהוא התייעץ, אז היה אומר שזה הפרט היחיד שהוא שקרי בסיפור. אבל כאן מדובר בסיפור מופרך מכל כיוון אפשרי (גם בפן ההלכתי...)

ואיך אתה לא יודע מי משקר שם? הלא הוא אמר פרטים עובדתיים שכל אחד יכול לברר בכל רגע נתון!

א. אין פירים כאלה.

ב. אין בעיה כזו בצה"ל, ההכשרות היו הרבה קודם.

ג. בצה"ל אין בעיה של לחם בשבת הגדול.

וגם בפן המעשי, אין שום תיעוד למפגש ביניהם, ובימינו כל דבר מצולם.

איך שלא יהיה אם זה היה יש כאן הוצאת שם רע אם לא לשון הרע.

 

[משיב כהלכה]

כבודו טועה. מותר להקשות בדרך ארץ על רב המספר סיפור בדרשתו, ואי אפשר לסתום את הגולל, לא להקשות ולא להשיב על דבריו בטענת הוצאת שם רע.

על אחת כמה וכמה כאשר יש נפק"מ אם יתברר שאינו מדייק (בלשון המעטה) בסיפורים שמספר, שחלקם "מעשה רב" וכדו'.

כמו כן, מהצד השני של הסיפור יש כאן המצאה על רב ודיין חשוב ביותר (בקי בכל חלקי השו"ע כמו בכף ידו, ראשונים ואחרונים) שכביכול התייעץ עם הרב יצחק יוסף וכביכול קיבל את דעתו כאשר למעשה גם לא התייעץ עמו וגם בדיעבד לא הסכים כלל עם דבריו ולדעתו אינם נכונים להלכה.

וכי לדעתך היה צריך לשתוק?

לא כן ראינו להראשון לציון הרב דוד יוסף שמחה על סיפור דומה ואמר בריש גלי שהסיפור לא היה ולא נברא.

 

[כאחד העם]

הנושא הוא האם מאותו חכם יש ראייה לענין הקמ"ץ הספרדי או לא.

מרן זצ"ל הביא את המעשה הנ"ל וכתב עליו אתה הראתה לדעת מעשה רב שלכתחילה נטש וכו' והוא הוא נידון התשובה. ואתה מנסה להבין שהוא הביא ממנו ראיה לקמץ?

הגר"א כותב 'כפי קריאת הספרדים שהיא הנכונה',

כיון שהיה פה ויכוח בין המעיינים מה כוונת הר' עובדיה

אני חושב שבמקו"א זה יותר מפורש כוונתו.

והוא חזון עובדיה שבת ב הל' קידוש סעיף ז- גבי המבטא הספרדי ובמקורות הביא גבי המבטא הספרדי שר' נתן אדלר שינה המבטא ומיד הוסיף את ביאור הגר"א הנ"ל, ואז מוסיף "ומכאן הוכחה שאין כל חשש איסור לאשכנזי אשר ירצה לשנות ממבטא אבותיו ולקרוא ק"ש ולהתפלל במבטא ספרדי", ועוד ממשיך שם לשאת ולתת בעניין המבטא הספרדי.

דכאן נראה שאין שתי פנים בדבריו- דהביא את הגר"א לגבי המבטא.

ולפני שאתן את הערותי ע"ז, אביא עוד ממה שהביא שם בחזו"ע

והגאון מהר"ש גרינפלד בשו"ת מהרש"ג ח"ב סי' סז'- הוכיח ג"כ ממעשה רב של הגאון ר' נתן אדלר והגאון ההפלאה שמכאן ראיה גדולה שאין כל נדנוד איסור לאשכנזי לשנות את הנוסח שלו לספרדי, והגאון הרידב"ז בשו"ת בית רידב"ז סי' כז נשאל מהגאון ר' יוסף ידיד הלוי שהיה מעיר חלב ארם צובא איזה מבטא יותר נכון לדעתו והשיב קרוב לומר שהמבטא הספרדי בלשון הקודש הוא הנכון והמתוקן יותר מן המבטא האשכנזי שהוא לקוי בכמה אותיות וכו', וכ"כ בספר מקור ברוך להרה"ג ר' ברוך אפשטיין ח"ב דף שצז ובשו"ת דברי יוסף שווארץ דף קסז ע"א ובשו"ת בית אבי חלק ד סי' קט כתב ג"כ שאין בשינוי המבטאים משום אל תטוש.

ואחלק את הערותי לשלשה חלקים.

א. דיש שם ערבוב נושאים, יש חלק שדיברו בכלל על הנוסח המוכר אצל החסידים "ספרד" שזה נכנס שם באירופה באותם זמנים, וכלל לא על המבטא, אלא שהוא הביאם עם הנושא של המבטא.

ב. דישנם כלל שדיברו על היגוי אותיות, אך אינו קשור כלל לספרדים בכי הוא זה

ג. דגם כמה כתבו כן מהשערה גרידא ולא מאיזה ראיה.

ועתה אעבור לבאר את החלקים​

א. מה שהביא מהמהרש"ג אינו קשור בכי הוא זה למבטא של הספרדים

אלא שם הנושא שדובר הוא בעניין של נוסח ספרד שנכנס לאשכנזים [מה שמוכר כיום אצל החסידים] האם מותר לשנות מנוסח אשכנז לנוסח ספרד שהוא ע"פ האר"י

וע"ז השיב- שאין בעיה לשנות לנוסח ספרד, והביא ג"כ את החת"ס הנ"ל

ועוד הוסיף שם- דגם איפכא כן הוא, שאם ספרדי יחליט לעבור לנוסח אשכנז, רשאי הוא, ודלא כמשנת חסידים וליקוטי אמרים שאמרו שא"א לספרדי לעבור לנוסח אשכנזי, ודוחה- שכל שאומר את מטבע שטבעו חכמים אין משנה מה כל המסביב ושינוי התוכן שיש מנוסח לנוסח כי כל העיקר זה התחילה וסוף ונושא הברכה, ושאר המילים לא מעכבות איזה נוסח לומר.

וההבדל שיש שבנוסח אשכנז מקדים ברוך שאמר להודו, אין בזה שום כלום, יעו"ש.

ב. מה שהביא מהמקור ברוך [אפשטיין] וכן מהגר"א אינו קשור בכי הוא זה להיגוי הספרדי.

וזאת משום דשניהם אינם מדברים כלל ועיקר על המבטא אלא אך ורק על אותיות ב רפוייה ופ רפוייה, שמוכיחים מעשב בשדך והכנף פתיל שאין הבדל בין ב דגושה לרפוייה ובין פ רפוייה לדגשוה, וכהספרדים שהכל אצליהם כדגוש ואין הבדל

אך אין זה קשור להאידנא- כי אף ספרדי היום אינו מבטא את ה- ב רפוייה כדגושה וזה היה מצוי פעם אצל העיראקים שלא היו מבדילים, אך באידנא כולם מבדילים

ותו- באות פ אף הספרדים של פעם היו מבדילים כאשכנזים, וא"כ אין בדבריו שום קשר למבטא היום של הספרדים, כי לא דיבר מזה מאום, ואיפכא- לשיטתו גם המבטא שלנו הוא משובש, כי אנו מבדילים בין פ' רפוייה לדגושה, וכן באות ב.

וא"כ- אין קשר לדידן כי גם אנו מבדילים היום בין רפוי לדגוש

ג. מה שהביא בשם בית רידב"ז- בחזו"ע כתב, שהרידב"ז נשאל ע"י הר' יוסף מרדכי הלוי, איזה מבטא יותר נכון והשיבו הרידב"ז שקרוב לומר שמבטא הספרדי נכון יותר

אך למען הדיוק- לא זה מה שנשאל שם כלל ועיקר אלא זה נכנס לנושא כבדרך אגב.

ושם הנושא היה בכלל על קידושי אשה שהיה בעיה עם העדים, האם נחשוש שהיא מקודשת וצריכה גט, או שלא נחשוש ואינה מקודשת, והר' יוסף מרדכי הלוי הנ"ל רצה לטעון שכיון שבענייני עדות יש מח' בים השו"ע לרמ"א גבי כל מיני מקרים שהיה שם במעשה הקידושין ולפי השו"ע לא נחשב עדות וממילא אינה מקודשת, ואע"פ שענייני אישות הולכים אחרי הוראות הרמ"א, שאני הכא שזה לא ענייני אישות ממש, אלא זה עניין של "עדות" דבזה נקל כהשו"ע דלא הוי עדות

וע"ז השיב לו בעניין הזה- שלא צריך להיות הבדל בין הספרדים לאשכנזים כי כולם בני איש אחד אנחנו, ודרך העולם לקדש בצורה של עדות רגילה בלי התנאים המיוחדים, ולכן צריך להיות שהיא מקודשת, ובנושא הזה הוסיף שלא צריך לעשות ריחוק בינינו בענייני השידוכין כי כולנו קרובים, רק שמרוב אריכות הגלות נגרם שיהיה הבדל בינינו בין המלבושים והלשון כי כל אחד גלה למקום אחר ואז מוסיף תוך כדי בסוגריים [שיתכן שהמבטא הספרדי יותר מתוקן כי פחות נדדו מגלות אל גלות] וכיון שאין הבדל בינינו צריך לחוש שהעדים עדים והיא מקודשת.

זה תוכן הדברים- שנכנסו בסוגריים כבדרך אגב, וכשוליים, ובכלל זה לא הנושא שדובר או שנשאל והשיב

ותו- דאמר כן רק מסברא "דיתכן" דכך פני הדברים ויש להאמין שהמבטא שלכם יותר מתוקן, ולא בסכינא חריפא וגם לא בקשר האם לשנות המבטא, וגם לא ראיות או משהו, אלא מסברא גרידא, וכבדרך אגב.

 

[כאחד העם]

עוד הערה חשובה אוסיף על הדברים כהמשך על לעיל

שהביא שם בשם ספר צרור החיים [אמשטרדם שנת תק"פ, דף נח ע"ד] – שר' נתן אדלר שלח ללמוד את המבטא הספרדי.

אולם במקומות אחרים מובא, שמבטא הספרדי היינו בכלל ל "תימני", ולא ספרדי הירושלמי הנפוץ.

יעויין בספרים כדלהלן:

ספר רבינו משה סופר [התשמ"א עמ' רכ']

קונטרס וינהג בעזו תימן עמ' כו

ספר האסם עמ' שצא

ספר ארוממך אלקי המלך ח"ב עמ' שצא

וכן בקובץ נחלת אבות א' עמ' קצו', וכן שם בקובץ ד' עמ' שטז'

וכן ספר הגיוני הגיה עמ' ל

עוד טעות שיש בעניין זה
​

שיש הרבה שמייחסים את החכם שלימד את ר' נתן אדלר הלוא הוא "ר' חיים מודעי" מאיזמיר.

אך יש שמעוררים על כך- שהרי ר' חיים מודעי נשלח מפקידי צפת לאירופה לפעול למען צפת ובמסעו הגיע באייר תקכ"ו לפראג ובסוף שנה זו או תחילת תקכ"ז כבר חזר לצפת, כך שא"א לומר שזה הוא החכם שהתעכב שנתיים או שלש עם ר"נ אדלר.

ועוד טענה שציינו- שהרי שם כתוב שהזמין איש אחד מירושלים, ואילו ר' חיים מודעי היה מצפת ולא מירושליים

כך שיש הרבה סימני שאלה בכל העדויות האלה
​

ובפרט מה שהכי קשה​

שבמקור לכל הנ"ל הלוא הוא החת"ס, ובחת"ס להדיא שמדבר על נושא זה, הוא כלל מדבר אך ורק "על נוסח ספרד" שנכנס שם במקום נוסח אשכנז אצל החסידים, וע"ז מדבר ומעיד על ר' נתן אדלר ועל ההפלאה

בלא שום קשר למבטא, ואינו זוכר מזה מאום את המבטא, אלא אך ורק את נוסח ספרד [שאגב זה אינו קשור כי הוא זה לנוסח הספרדים שלנו]

כך שכל העדויות האלו סותרות אחת את חברתה, ואילו המעיד העיקרי הלוא החת"ס, ליתא מזה שום כלום​