האם שייך להכריע הלכה על פי 'הקבלה' או על פי 'הסוד'

  • יוזם האשכול יוזם האשכול כהן
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
באנר תרומה
כתבת טעה, על מקובל שמדבר קבלה בגלל הפשט?
כלומר
אתה מודה שאתה בכלל לא מבין מה אתה מדבר????
אולי תניח לקבלה ותמשיך עם הפשט, שמה אתה מוצלח מאוד.
תרחם על עצמך ועלינו.
תגיד לי בכנות
אתה לא חושב שזה מוזר לומר שכל דבר שיצא מהפה של האר''י אליהו אמר לו?
זה לא סברא מוזרה?
אין לו כלום כלום מדיליה?

מה שאומר הר' כהן זה המושכל ראשון והפשוט וכך הבינו רוב חכמי ישראל בכל הדורות
והראיה שלא נהגו כפי האר''י
כך נהגו אבותי במרוקו

אז נכון היו כמה חכמים שאמרו אחרת, לכן א''א לחלוק?
 
תגיד לי בכנות
אתה לא חושב שזה מוזר לומר שכל דבר שיצא מהפה של האר''י אליהו אמר לו?
זה לא סברא מוזרה?
אין לו כלום כלום מדיליה?

מה שאומר הר' כהן זה המושכל ראשון והפשוט וכך הבינו רוב חכמי ישראל בכל הדורות
והראיה שלא נהגו כפי האר''י
כך נהגו אבותי במרוקו

אז נכון היו כמה חכמים שאמרו אחרת, לכן א''א לחלוק?
יש ע"ז ביבי"א ח"ב א"ח כה בשם הגר"א שרק חלק קטן מאליהו, ובתשובה מאריך הרבה בדעת חכמי הספרדים ביחס לפסיקה ע"פ קבלה.
אם הזכרת מנהג מרוקו, אפשר לציין גם לתבואות שמש א"ח סי' סז שמאריך הרבה בנושא.
מישהו יודע מה זה אליהו או ב"ק, זה בדיוק כמו שלומדים ע"ז בגן רוחמה.
 
עוד דוגמא.

מה דעת האר"י על ההוספות המאוחרות שבספר הזוהר, והאם דברי ר"ש אבן גבירול הם לפי הקבלה או לא?

מהרח"ו בהקדמה לעץ חיים כתב בזה"ל והנה יש מוציאי דבה על ספר הזוהר באומרם כי הנה בריש הקדמת התקונים בדף ב' ע"ב כתב שם ההוא מאמר של אותו אמורא שהיה נקרא רבה בר בר חנה דהוה קאזל בחדא ספינתא וחזא חד צפור וכו', וכן בפרשת פנחס בר"מ דף רפ"ג ע"ב וז"ל והא אתמר דאיהו צפרא דבר בר חנה וכו', עוד שם בפרשה פנחס דף רי"ו ע"ב ענין ר' אלעזר בן פדת האמורא וכאלה רבות, ומי פתי יסור הנה ישגיח ויראה כי כל דברי הרשב"י ע"ה הם ברוח הקודש והיה רואה בעיניו כל נשמות החכמים אף אותם העתידים להבראות. וכמעשה שאירע גם לר' ישמעאל בברייתות דפרקי היכלות ע"ש, וזה ג"כ ענין ריב"ז ע"ה שאמרו עליו שלא הניח מקרא ומשנה וכו' והויות דאביי ורבא עם שהיו אמוראים, ושים לבך והבן בדברים אלו עי"ש, ולדבריו רשב"י חיבר בעצמו את כל ספר הזוהר אלא שראה ברוח קדשו גם דברים העתידים להיות ולכן אין להקשות איך מופיעים בספר הזוהר דברים מאוחרים יותר ע"כ [ואינם 'הגהות מאוחרות' וכפי שנקטו הרמ"ק ועוד].

והנה ברע"מ בפרשת קדושים דף פ"ב ע"ב בתוך הדברים כתוב דאית אדון עליהם מחשיך מאוריהם, והוא מדברי ר"ש אבן גבירול בכתר מלכות שלו ליום הכפורים וכמו שכבר עמד בפירוש אהלי יעקב למחזור יוה"כ בתחלת כתר מלכות זה עי"ש, והנה לפ"ד מהרח"ו הנ"ל צ"ל שרשב"י ידע זאת ברוה"ק.

ויש לתמוה שהרי כתב מהרח"ו בשעה"כ וז"ל דע לך כי מורי ז"ל לא היה אומר שום פזמון ושום פיוט ובקשה מאלו שסדרו האחרונים כגון ר' שלמה בן גבירל וכיוצא, לפי שאלו האחרונים לא ידעו דרכי הקבלה ואינם יודעים מה שאומרים וטועים בסדר דבורם בלי ידיעה כלל עי"ש, וא"כ זהו סתירה לדבריו דהא רשב"י דרש את דברי ר"ש אבן גבירול בקבלה.

ואם נאמר שהאר"י לא ידע שהקטע הנ"ל ברע"מ הוא מדברי ר"ש אבן גבירול - אתי שפיר, ודוק היטב.
לא הבנתי את הדימוי למובאות מדברי האמוראים שזה לדעת מהרח"ו אינה הוספה מאוחרת אלא נאמר ברוח הקודש וכי כתוב בזוהר הנ"ל שר"ש אבן גבירול הוא שאמר משפט זה? הלא זה כתוב בסתמא ומי אמר שלא ראה ר"ש איבן גבירול איזה קטע של כ"י זוהרי עם משפט כזה? או שמע בע"פ משפט כזה? או שהיה באיזה מדרש לא זוהרי כ"י שהיה לפניו כתוב כן?

עוד בה שאף אם נאמר שר"ש אבן גבירול כתב כן מדעתו ושרשב"י ברוח הקודש שלף משפט מדברי ר"ש אבן גבירול, האם זה עומד בסתירה לדברי מהרח"ו בשם האר"י שלדעתו ר"ש אבן גבירול לא ידע דרכי הקבלה וכו'? וכי כל דבריו טעות ואפילו במשפט אחד או בחלק מדבריו לא יצדק? ויאמר לך האר"י שרשב"י תוכו אכל וכו' מה שאין כן פיוט שלם שיש לומר שסדר הדברים בו אינו מדוייק. (חלילה אני איני אומר כן על ר"ש אבן גבירול ומה להכניס עצמי בזה אלא שכן הוא לפי האר"י ואני כותב לפי דבריו).
 
לא הבנתי את הדימוי למובאות מדברי האמוראים שזה לדעת מהרח"ו אינה הוספה מאוחרת אלא נאמר ברוח הקודש וכי כתוב בזוהר הנ"ל שר"ש אבן גבירול הוא שאמר משפט זה? הלא זה כתוב בסתמא ומי אמר שלא ראה ר"ש איבן גבירול איזה קטע של כ"י זוהרי עם משפט כזה? או שמע בע"פ משפט כזה? או שהיה באיזה מדרש לא זוהרי כ"י שהיה לפניו כתוב כן?
ודאי שאינו כן, ואין צריך להאריך בזה.
וכי כל דבריו טעות ואפילו במשפט אחד או בחלק מדבריו לא יצדק? ויאמר לך האר"י שרשב"י תוכו אכל וכו' מה שאין כן פיוט שלם שיש לומר שסדר הדברים בו אינו מדוייק.
כתב מהרח"ו בשעה"כ וז"ל דע לך כי מורי ז"ל לא היה אומר שום פזמון ושום פיוט ובקשה מאלו שסדרו האחרונים כגון ר' שלמה בן גבירל וכיוצא, לפי שאלו האחרונים לא ידעו דרכי הקבלה ואינם יודעים מה שאומרים וטועים בסדר דבורם בלי ידיעה כלל עי"ש.
הסיכוי שמישהו שלא יודע קבלה יכוין במקרה לאיזה משפט קבלי - הוא בדיוק כמו שרשב"י ידרוש את מה שכתוב באשכול זה בדרך הקבלה. האם לא יתכן שמכל המשפטים שכתבתי לא יהיה אחד ע"פ הקבלה??
האר"י כותב ואומר שהם לא יודעים דרכי הקבלה וטועים בסדר דיבורים בלי ידיעה 'כלל'.
להגיד שבדיוק באיזה משפט 'הסתדר לו' ע"פ הקבלה 'במקרה' - אין לך דבר הזוי גדול מזה.
 
ודאי שאינו כן, ואין צריך להאריך בזה.
למה ודאי? תכתוב קצר.
כתב מהרח"ו בשעה"כ וז"ל דע לך כי מורי ז"ל לא היה אומר שום פזמון ושום פיוט ובקשה מאלו שסדרו האחרונים כגון ר' שלמה בן גבירל וכיוצא, לפי שאלו האחרונים לא ידעו דרכי הקבלה ואינם יודעים מה שאומרים וטועים בסדר דבורם בלי ידיעה כלל עי"ש.
הסיכוי שמישהו שלא יודע קבלה יכוין במקרה לאיזה משפט קבלי - הוא בדיוק כמו שרשב"י ידרוש את מה שכתוב באשכול זה בדרך הקבלה. האם לא יתכן שמכל המשפטים שכתבתי לא יהיה אחד ע"פ הקבלה??
האר"י כותב ואומר שהם לא יודעים דרכי הקבלה וטועים בסדר דיבורים בלי ידיעה 'כלל'.
להגיד שבדיוק באיזה משפט 'הסתדר לו' ע"פ הקבלה 'במקרה' - אין לך דבר הזוי גדול מזה.
לא הבנתי כלל מה אתה אומר מה זה במקרה מה הוא מנה את סדר השתלשלות העולמות מרישא ועד סיפה עם כל הקומות של המלאכים וכו' וכו' וכי לא יזדמן לו שיאמר אף משפט נכון אתמהה? לפי המהרח"ו על הצד הזה האר"י בחר משפט נכון ומה בכך. וכי הכוונה שהוא אמר בדיוק את המלים כמו בזוהר? לא! אלא שאמר משפט נכון והזוהר ציטט ברוח הקודש ממנו בגלל זה המשפט תואם בדיוק ולא רק ברוח הדברים. לא הזוי ולא כלום.
 
רק להעמיד דברים על דיוקם: גם מי שכופר בחוכמת הקבלה כולה, על קרבה ועל כרעיה, אינו אפיקורוס.

אפיקורסות זו כפירה בקיומו של אלוהים או בתורה משמים, (ולדעת הרמב"ם - דעת יחידאה בראשונים - בכל י"ג עיקרי האמונה), מי שטוען שחלקים מהתורה אינם חלק מהתורה - אינו אפיקורוס, וגם מי שטוען שכל התלמוד הוא זיוף מאוחר אינו אפיקורוס.

גם מי שמאמין שהזוהר כולו הוא זיוף אינו אפיקורוס, וק"ו מי שסבור כך על כתבי האר"י.


אגב, ראוי להתבונן מה הכוונה שהאר"י קיבל מאליהו הנביא.

הרי לא יאמר שום בר דעת שנגלה אליו בביתו אדם בשם אליהו. ברור שאין הכוונה שהאר"י ישב באופן מוחשי עם אדם בשם אליהו. שהרי גופו של אליהו כבר לא קיים.

הכוונה היא שהאר"י השיג השגות רוחניות מסוימות, בגלל האינטואיציה הרוחנית המפותחת שלו, היכולת שלו לחוש ולהרגיש את הרובד הרוחני במציאות, אך את השגות אלו ייחס האר"י לאליהו.

כלומר, היה כנראה איזה שהוא קשר בין סוג ההשגות שהשיג האר"י לבין שורש נשמתו של אליהו, צורת התפיסה והחוויה של הדברים היו כנראה מאותו שורש וסגנון שבו תפס אליהו.

דהיינו, האר"י ישב בביתו שבצפת ולמד תורה, ובעת לימודו השיג השגות מסוימות, הטענה ש'אליהו נגלה לו' סה"כ מוסיפה כי שורשם של השגות אלו הוא בסוג של קשר רוחני-מיסטי עם אליהו הנביא. הא ותו לא.​
 
רק להעמיד דברים על דיוקם: גם מי שכופר בחוכמת הקבלה כולה, על קרבה ועל כרעיה, אינו אפיקורוס.

אפיקורסות זו כפירה בקיומו של אלוהים או בתורה משמים, (ולדעת הרמב"ם - דעת יחידאה בראשונים - בכל י"ג עיקרי האמונה), מי שטוען שחלקים מהתורה אינם חלק מהתורה - אינו אפיקורוס, וגם מי שטוען שכל התלמוד הוא זיוף מאוחר אינו אפיקורוס.

גם מי שמאמין שהזוהר כולו הוא זיוף אינו אפיקורוס, וק"ו מי שסבור כך על כתבי האר"י.


אגב, ראוי להתבונן מה הכוונה שהאר"י קיבל מאליהו הנביא.

הרי לא יאמר שום בר דעת שנגלה אליו בביתו אדם בשם אליהו. ברור שאין הכוונה שהאר"י ישב באופן מוחשי עם אדם בשם אליהו. שהרי גופו של אליהו כבר לא קיים.

הכוונה היא שהאר"י השיג השגות רוחניות מסוימות, בגלל האינטואיציה הרוחנית המפותחת שלו, היכולת שלו לחוש ולהרגיש את הרובד הרוחני במציאות, אך את השגות אלו ייחס האר"י לאליהו.

כלומר, היה כנראה איזה שהוא קשר בין סוג ההשגות שהשיג האר"י לבין שורש נשמתו של אליהו, צורת התפיסה והחוויה של הדברים היו כנראה מאותו שורש וסגנון שבו תפס אליהו.

דהיינו, האר"י ישב בביתו שבצפת ולמד תורה, ובעת לימודו השיג השגות מסוימות, הטענה ש'אליהו נגלה לו' סה"כ מוסיפה כי שורשם של השגות אלו הוא בסוג של קשר רוחני-מיסטי עם אליהו הנביא. הא ותו לא.​
כדאי שתקרא את הספרות של גדולי הדור נגד הדרדעים
ותבין שאתה לכל הפחות מכלל ספק אפיקורס לא יצאת
 
כדאי שתקרא את הספרות של גדולי הדור נגד הדרדעים
ותבין שאתה לכל הפחות מכלל ספק אפיקורס לא יצאת
בענין זה של לטעון שי''ג עיקרים דעת יחיד.
וגם הכופר בכל הזוהר !!!
ובכל התלמוד !!!!!
אינו אפיקורס.

זה ודאי אינו.
והאומר כן הוא בכלל אפיקורס ודאי. ולא ספק.
1745839383787.png
 
אפיקורסות זו כפירה בקיומו של אלוהים או בתורה משמים, (ולדעת הרמב"ם - דעת יחידאה בראשונים - בכל י"ג עיקרי האמונה), מי שטוען שחלקים מהתורה אינם חלק מהתורה - אינו אפיקורוס, וגם מי שטוען שכל התלמוד הוא זיוף מאוחר אינו אפיקורוס.
אפילו פרק חלק לא קראת

ופטור בלא כלום א"א
דרשות הר"ן דרוש ה בסגנון אחר
וכמו שנצטוינו לילך אחר הסכמתם במשפטי התורה, כן נצטוינו לכל מה שאמרו לנו על צד הקבלה מהדעות ומדרשי הפסוקים, יהיה המאמר ההוא מצווה או לא יהיה, ישראל הנוטה מדבריהם אפילו במה שאינו מביאורי המצות, הוא אפיקורוס ואין לו חלק לעולם הבא. וזה מפורש בסנהדרין (ק א) בפרק חלק, אמר יתיב רבי ירמיה קמיה דרבי זירא ויתיב וקאמר עתיד הקדוש ברוך הוא להוציא נחל מבית קדשי הקדשים ועליו כל מיני מגדים, שנאמר (יחזקאל מז יב) ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה כל עץ מאכל לא יבול עלהו ולא יתם פריו לחדשיו יבכר כי מימיו מן המקדש המה יוצאים והיה פריו למאכל ועלהו לתרופה, אמר ליה ההוא סבא יישר, וכן אמר רבי יוחנן יישר, אמר ליה כי האי גוונא מי מיחזי כאפקרותא, והא סיועי מסייע, אלא אי שמיע לך הכי שמיע לך כי הא דרבי יוחנן הוה יתיב ודריש עתיד הקדוש ברוך הוא להוציא אבנים טובות ומרגליות שלשים על שלשים, וחוקק בהם עשרה על עשרה, ומעמידן בשערי ירושלים, שנאמר (ישעיה נד יב) ושמתי כדכד שמשותיך וגו', לגלג עליו אותו תלמיד השתא כביעתא דצולצילא לא משכחין כולי האי מי משכחין, לימים הפליגה ספינתו בים חזינהו להנהו מלאכי השרת דקא מנסרי אבנים טובות ומרגליות, אמר להם הני למאי, אמרי ליה עתיד הקדוש ברוך הוא להעמידן בשערי ירושלים, כי הדר אשכחיה לרבי יוחנן דקא יתיב ודריש, אמר ליה רבי דרוש ולך נאה לדרוש כשם שאמרת כך ראיתי, אמר לו כי הא אם לא ראית לא האמנת, מלעיג על דברי חכמים אתה, נתן עיניו בו ועשהו גל של עצמות. והרי מה שאמר כאן רבי יוחנן אינו דין וחק מחוקי התורה, ואף על פי כן העלו כאן שהוא מדברי אפיקורסות, שהוא בוזה דבר השם יתברך, שאינו מאמין למי שהוא מצווה להאמין.
 
צריך גם לחדד ולהוסיף שבתלמוד מצאנו כמה וכמה תנאים ואמוראים שהיה אליהו מתגלה אליהם, אם פעם ביום או בכמה ימים או בשבוע וכו'.
מעולם לא אמרו בתלמוד ולא חישבנו שכיון שאליהו מתגלה אליהם הלכה כמותם, וגם לא חישבנו שאם אליהו מתגלה אליו כל יום ואליו פעם בשבוע אז הלכה כמותו יותר מהשני וכדומה.
כשמגיעים לרבינו האר"י הכל משתנה. אליהו מתגלה אליו 'כל הזמן'. זה סיבה לפסוק כמותו 'בהכל'. זה סיבה שהוא 'לא טועה אף פעם'.
וכל זה בהנחה שבאמת אליהו התגלה אליו, שנסמך רק על עדות של עד אחד בלבד, משא"כ עדויותיהם של חכמי התלמוד שבודאי נכונות.

כדאי שתקרא את הספרות של גדולי הדור נגד הדרדעים
בספר אמונת ה' בפרק י"ב עמ' נ"ז גבי ברייתא דשיעור קומה שכתב הר"י קאפח שמצא כתוב בשם רס"ג שלא ידוע אם חברו ר' ישמעאל או לא וכו'. והרבנים המשיבים כתבו שחלילה לרס"ג שיכחיש זה וכו' והיה לו להביא מאיזה ספר של רס"ג מצאו זה וכו' עי"ש.
אולם הדברים נמצאים בפירוש ספר יצירה לר"י אלברצלוני עמ' 21 בשמו עיש"ב. ויש להוסיף עוד שכ"כ יותר בחריפות הרמב"ם בתשובה בסי' קי"ז וז"ל מה ראוי לענות למי ששואל שאלה בדבר שיעור קומה האם הוא כדברי מי שאמר שהוא חבור אחד הקראים ומסר זאת בשם הדרכתם או הוא סוד מסודות החכמים ז"ל שבו עניינים עצומים טבעיים או אלוהיים כמו שאמר רבינו האיי ז"ל באחד הקוטנרסים בשאלות חגיגה [עי' באוה"ג חגיגה עמ' 10], והשיב הרמב"ם וז"ל לא חשבתי מעולם שהוא מחיבורי החכמים ז"ל, וחלילה להם שזה יהיה מהם ואין הוא אלא חבור אחד הדרשנין היונים ותו לא, וסוף דבר למחוק זה הספר ולכרות זכר ענינו הוא מצוה רבה ושם אלוהים אחרים לא תזכירו וכו' והרי מי שיש לו קומה הוא אלוהים אחרים בלי ספק ע"כ, [וע"ע בפה"מ לרמב"ם הקדמה לפרק חלק ביסוד השביעי נבואת משה רבינו בנדפס ובמהדורת הרב קאפח בהערה שם שמחקו הרמב"ם במחיקה עבה, וכ"ה בצילום כת"י של הרמב"ם הידוע] ואם היו רואים את תשובות אלו נראה שלא היו כותבים מה שכתבו ע"כ.

לפי מה שכתבו הרבנים המסכימים לספר וכו' שעליהם סומכים - נמצא שהרס"ג והרמב"ם שלא האמינו בשיעור קומה הם אפיקורסים.

ידע הציבור ויזהר שלא ללמוד בספרי הרס"ג והרמב"ם ח"ו.
 
ידע הציבור ויזהר שלא ללמוד בספרי הרס"ג והרמב"ם ח"ו.
הרב @כהן למה לך להכנס לזה?
מי העלה בדעתו כן?
הגרצ''פ????
ההסכמה היא על הכלליות
אל תעשה
פרט
וכלל
כמו שאתה מורגל
אם התווכחתי עם פרט אחד,
הכחשתי הכל.
רוב הדברים שם נכונים.
ודברי המסכימים ודאי.
 
נערך לאחרונה:
כדאי שתקרא את הספרות של גדולי הדור נגד הדרדעים
ותבין שאתה לכל הפחות מכלל ספק אפיקורס לא יצאת
איזה כיף זה שאפשר לכנות משהו אחר אפיקורס, ולהרגיש גם שאתה עושה מצוה.
כאשר גם היצר הטוב וגם היצר הרע מסכימים עם המעשה, אז המעשה חשוד כפסול.
אני חושב שאתה מבין שלא כל אחד יכול להחליט מי הוא אפיקורוס ומי לא. צריך כתפייים קצת יותר רחבות משלי ושלך.
 
ידע הציבור ויזהר שלא ללמוד בספרי הרס"ג והרמב"ם ח"ו.​
הרמב"ם היה אפיקורוס בגלל עוד הרבה דברים, כידוע.

ראשית, הוא חיבר את הספר מורה נבוכים, בהקדמה של ספר זה נאמר ש'מעשה בראשית' היא הפיזיקה, ו'מעשה מרכבה' זוהי המטפיזיקה של אריסטו, כך שרמב"ם ממש כופר בקבלה, רח"ל.

הרמב"ם גם סבר שתכלית האדם זה לידע את ה' ע"י השגה שכלית פשוטה, שהנבואה היא ציור המושכלות, שהישארות הנפש זה רק הישארות השכל הנקנה שהוא ההשגה שהשיג האדם באל, שגהינום זוהי מטאפורה להעדר ההשגה השכלית*, שתכלית המצוות זה תיקון המידות והסדר המדיני, שאין שדים ורוחות ועין הרע, שאין השפעה לאסטרולוגיה ושיש השגחה פרטית רק על צדיקים גמורים וכל שאר עולם הטבע נתון למקרים.

בקיצור: הרמב"ם היה אפיקורוס גמור, ודעותיו דעות זרות ומשובשות.

*הרמב"ן (באגרת לחכמי צרפת) דחק בדבריו לא כן, אך לכאורה ל"ש לומר כן, כיון שהרמב"ם האמין בתפיסה האריסטוטלית שהגוף והנפש אינם נפרדים זמ"ז.
 
צריך גם לחדד ולהוסיף שבתלמוד מצאנו כמה וכמה תנאים ואמוראים שהיה אליהו מתגלה אליהם, אם פעם ביום או בכמה ימים או בשבוע וכו'.
מעולם לא אמרו בתלמוד ולא חישבנו שכיון שאליהו מתגלה אליהם הלכה כמותם, וגם לא חישבנו שאם אליהו מתגלה אליו כל יום ואליו פעם בשבוע אז הלכה כמותו יותר מהשני וכדומה.
בין האמוראים אין לנו תפיסה יותר או פחות. וא''א לנו להכחיש דברי אחד כלל וכלל. ויותר מדברי האר''י. ופשוט.
 
אני חושב שאתה מבין שלא כל אחד יכול להחליט מי הוא אפיקורוס ומי לא.
הגרצ''פ ומהרי''צ דושינסקי וכל העדה החרדית בירושלים גם הספרדים
חתמו שמי שמכחיש את כל הזוהר הוא אפיקורוס.
צריך כתפייים קצת יותר רחבות משלי ושלך.
ואכן כן.
ואין כוונתי לרב @כהן שלא ראיתי שאמר דבר כזה.
 
הגרצ''פ ומהרי''צ דושינסקי וכל העדה החרדית בירושלים גם הספרדים
חתמו שמי שמכחיש את כל הזוהר הוא אפיקורוס.
צריך להבין את ההקשר של הדברים. היתה באותה תקופה כת שטענה שכל הזוהר זה שקר, ופרסמו זה ברבים. דבר זה הוא מסוכן מאד כיון שהם מכחישים דבר שכל העם מקבלים אותו כאמת ומאמינים בו [אף אם אין זה ברור מהיכן יצאו הדברים ואף שאין בזה כלל מסורת], כיון שהמון העם יכולים לבוא לפקפק גם במסורת חז"ל ח"ו. על כן יצאו גדולי ישראל נגדם, ובצדק. אבל מי שמפקפק באמיתות הדברים מסוימים בגלל שאין לנו מסורת עליהם, אלא רק שמועות מפי יחידים, ח"ו שנכלל בגדר זה, כי אחרת גם הנודע ביהודה שכתב שאין לנו מסורת על הזוהר יקרא אפיקורס.
 
בעניין זה של לטעון שי''ג עיקרים דעת יחיד.
וגם הכופר בכל הזוהר ובכל התלמוד אינו אפיקורס.
זה ודאי אינו.
והאומר כן הוא בכלל אפיקורס ודאי. ולא ספק.​
הודעה לוחמנית. יש בעיה קטנה עם הטיעונים, אבל לא נורא.

ננסה לפרט:
ההודעה מתייחסת לשתי סוגיות: א) האם י"ג עיקרי האמונה הם דעת יחיד? ב) האם הכופר בכל הזוהר ובכל התלמוד הוא אפיקורוס?

בנוגע לשאלה הראשונה - ידוע שרוב הראשונים חלקו על הרמב"ם בנוגע למניין העיקרים, ביניהם הראב"ד, ספר העיקרים ורבי חסדאי קרשקש.

היו גם ראשונים שחלקו על חלק מתכני העיקרים, חכמי צרפת חלקו על האמונה שהקב"ה אינו גוף*, ואף שרפו את ספרי הרמב"ם בגלל שכתב כך, היו גם ראשונים** שכתבו על פסוקים מסוימים בתורה שאינם מן השמים, כך גם היו ראשונים*** שחלקו על כך שאין דבר קדום זולתו, וסברו שהקב"ה ברא את העולם מחומר קדום כמותו, היו גם ראשונים שחלקו על כך שהתורה לא תשתנה לעולם.

בנוגע לשאלה השנייה - האם הכופר בכל התלמוד והזוהר הוא אפיקורוס, השאלה היא: מהיכי תיתי שהוא אפיקורוס?
האם מי שחולק על חכמי הגמרא נהיה אפיקורוס****? באיזה עיקר אמונה זה נכלל?

אצל הנבערים מדעת זהו המצב, שכל מי שחולק על מה ששמעו בגן הוא אפיקורוס גמור, אך כאשר מתבגרים נאלצים להכיל מורכבויות.

*והריא"ז (בריש פרק חלק) כתבו שכך חשבו התנאים והאמוראים לפי תומם, עיי"ש.
**כמו האבן עזרא בכמה מקומות בתורה, (ידועים דבריו עה"פ 'הכנעני אז בארץ'), וכן רבי יהודה החסיד בפירושו לתורה, ובאמת שכ"ה במדרש תנחומא פרשת בשלח סי' טז, והו"ד ברש"י בדברים כח, ל ובראשית יב, כח; וכ"כ גם הערוך ערך כבד א.
***כמו הרלב"ג, כנודע מדבריו בכמה מקומות, וכ"כ המקובל רבי עזרא בן שלמה מגירונה שיר השירים ג, ט.
****הגאונים והרמב"ם חלקו לעיתים על חז"ל בעניינים שאינם הלכתיים, ואף כתבו שמותר לעשות כן, וכנודע.
 
****הגאונים והרמב"ם חלקו לעיתים על חז"ל בעניינים שאינם הלכתיים, ואף כתבו שמותר לעשות כן, וכנודע.
גם הרמב"ן והאור החיים ועוד מגדולי ישראל שמקובלים על כל הקונצנזוס השמרני והקיצוני ביותר
 
בנוגע לשאלה השנייה - האם הכופר בכל התלמוד והזוהר הוא אפיקורוס, השאלה היא: מהיכי תיתי שהוא אפיקורוס?
האם מי שחולק על חכמי הגמרא נהיה אפיקורוס****? באיזה עיקר אמונה זה נכלל?
רמב"ם יד החזקה הלכות תשובה פרק ג
"שלשה הן הנקראים אפיקורסין וכו' וכן הכופר בפירושה, והוא תורה שבעל פה, והמכחיש מגידיה"
רמב"ם יד החזקה הקדמה לספר יד החזקה
"נמצא, רבינא ורב אשי וחבריהם, סוף גדולי חכמי ישראל, המעתיקים תורה שבעל פה"
ואכן כן -
אצל הנבערים מדעת זהו המצב, שכל מי שחולק על מה ששמעו בגן הוא אפיקורוס גמור, אך כאשר מתבגרים נאלצים להכיל מורכבויות.
 
גם הרמב"ן והאור החיים ועוד מגדולי ישראל שמקובלים על כל הקונצנזוס השמרני והקיצוני ביותר
מה הקשר? בגמ' כתוב מקרא אחד נדרש לכמה טעמים. כפטיש יפוצץ סלע. כל עוד לא חולק על דברי חז''ל ומכחישן. מותר לפרש עוד טעמים ופירושים ופשוט.
 
גם הרמב"ן והאור החיים ועוד מגדולי ישראל שמקובלים על כל הקונצנזוס השמרני​
זו לא ראיה, כיון שלא חלקו על הדרש בגמרא, רק כתבו שהוא דרוש בעלמא והפשט אינו כן.
שו"ר שקדמני הרב @כהנא דמסייע.
כתוב ברמב"ם: "שלשה הן הנקראים אפיקורסין וכו' וכן הכופר בפירושה, והוא תורה שבעל פה, והמכחיש מגידיה"
ברור שהכופר בתורה שבע"פ הוא אפיקורוס. לא על זה הדיון.

הכופר בתורה שבע"פ זה מי שטוען ש'פרי עץ הדר' זה מלפפון, הדיון כאן הוא על מי שלא מקבל את סמכות של התלמוד.
התלמוד לא ניתן בסיני, והמחויבות אליו היא רק בגלל שקיבלוהו כל ישראל, האם מישהו שאינו מקבל את התלמוד הוא אפיקורוס? ע"ז טענתי שלא.

יתכן שזה קשור לשיבוש הנפוץ בציבור שכל דברי הגמרא עברו דור אחר דור מאז משה בסיני, אך זוהי טעות, מה שניתן בסיני זהו הפירוש של הטקסט המקראי, תוספת דינים ומידות הדרש, ואילו רובה של הגמרא אלו סברות חכמים.​
 
זו לא ראיה, כיון שלא חלקו על הדרש בגמרא, רק כתבו שהוא דרוש בעלמא והפשט אינו כן.
שו"ר שקדמני הרב @כהנא דמסייע.

ברור שהכופר בתורה שבע"פ הוא אפיקורוס. לא על זה הדיון.

הכופר בתורה שבע"פ זה מי שטוען ש'פרי עץ הדר' זה מלפפון, הדיון כאן הוא על מי שלא מקבל את סמכות של התלמוד.
התלמוד לא ניתן בסיני,​
רמב"ם יד החזקה הקדמה לספר יד החזקה
אע"פ שלא נכתבה תורה שבע"פ, לימדה משה רבינו כולה, בבית דינו, לשבעים זקנים. ואלעזר ופנחס ויהושע, שלשתן קבלו ממשה. וליהושע, שהוא תלמידו של משה רבינו, מסר תורה שבע"פ, וצוהו עליה. וכן יהושע, כל ימי חייו למד על פה. וזקנים רבים קבלו מיהושע. וקבל עלי מן הזקנים ומפנחס. ושמואל קבל מעלי ובית דינו. ודוד קבל משמואל ובית דינו. ואחיה השילוני, מיוצאי מצרים היה, ולוי היה, ושמע ממשה, והיה קטן בימי משה, והוא קבל מדוד ובית דינו. [השגת הראב"ד - א"א, אין זה נכון, אלא, שהיה אחיה השילוני מבית דינו של דוד]:
ואליהו קבל מאחיה השילוני ובית דינו. ...
נמצא, מרב אשי עד משה רבינו עליו השלום, ארבעים דורות
. ואלו הן, רב אשי מרבא, ורבא מרבה, ורבה מרב הונא, ורב הונא מר' יוחנן ורב ושמואל....
ויהושע ממשה רבינו,
ומשה רבינו מפי הגבורה.
נמצא, שכולם מה' אלקי ישראל:


מי שכופר בזה הוא בכלל כופר בתורה שבע''פ "ומגידיה"!!!!!
והמחויבות אליו היא רק בגלל שקיבלוהו כל ישראל,
זה לגבי חיוב לשמוע לגזירותיהם. כמו שמבואר בסוף ההקדמה ליד.
האם מישהו שאינו מקבל את התלמוד הוא אפיקורוס? ע"ז טענתי שלא.​
ואני טענתי שכן!
יתכן שזה קשור לשיבוש הנפוץ בציבור שלא כל דברי הגמרא עברו דור אחר דור מאז משה בסיני, אך זוהי טעות, מה שניתן בסיני זהו הפירוש של הטקסט המקראי, תוספת דינים ומידות הדרש, ואילו רובה של הגמרא אלו סברות חכמים.
 
ראשי תחתית