הרמ"א בכמה צורות

[ישראל סבא]

מי יכול לעזור לי ?
למה לפעמים הרמ"א הביא את הגהתו בתוך סוגרים ולפעמים בלי
ולמה לפעמים הרמ"א כותב הגהה ואז כותב דבריו ולפעמים לא כתוב הגהה (לא נראה שהיכא שחולק כותב הגהה יעויין סימן קכ"ח סעיף י"ג)

 

[ישראל סבא]

ועוד שני דברים שנראים קצת מוזרים ברמ"א

רמ"א סימן קכ"ח סעיף א' עם שני סוגרים אחד אחר השני

(ואין לזר לישא כפיו אפילו עם כהנים אחרים) (בפרק ב' דכתובות, דזר עובר בעשה. ותוספות פרק כל כתבי, לא ידע ר"י מה איסור יש בזר העולה, ואפשר עם כהנים אחרים שרי, וצריך עיון):

רמ"א סימן קכ"ח סעיף ה' רמ"א שחלקו מחוץ לסוגרים וחלק בתוך סוגרים

ויש מחמירין אם הם של עור (אגודה פרק הקורא את המגילה). (ונהגו להקל בקצת מקומות)

 

[החש בראשו]

(ואין לזר לישא כפיו אפילו עם כהנים אחרים) (בפרק ב' דכתובות, דזר עובר בעשה. ותוספות פרק כל כתבי, לא ידע ר"י מה איסור יש בזר העולה, ואפשר עם כהנים אחרים שרי, וצריך עיון):

אולי הסוגריים השני הוא ציון על הדין ולא מעצם הדין. כי למעשה המ״ב שם פוסק שבכל אופן לא יעלה.

 

[ישראל סבא]

ידוע שבתוך הרמ"א יש דברים שלא הרמ"א כתב אותם - הפירושים של המילים (שפעמים הם קצרים ופעמים ארוכים)
האם ייתכן שגם בדינים נכנסו דברים שלא הרמ"א כתב?

 

[חכם בן שושן]

יש על זה מאמר ארוך של יהושע ענבל, צריך לחפש

 

[אברך]

באותו עניין בעניין אחר, מי בכלל הכניס את הגהות הרמ"א לתוך לשון השו"ע???

 

[ישראל סבא]

יש על זה מאמר ארוך של יהושע ענבל, צריך לחפש

כמדומני שמצאתי אותו
ישורון כרך ל"ה עמוד תרעג והלאה
תודה רבה !

 

[חכם בן שושן]

ישורון כרך ל"ה עמוד תרעג והלאה

שמא תראה לנו זאת?

באותו עניין בעניין אחר, מי בכלל הכניס את הגהות הרמ"א לתוך לשון השו"ע???

באמת שאלה יפה, זכור לי שזה היתה בקשה מפורשת של הרמ"א עצמו ממרן המחבר.
אבל זה באמת נקודת ציון היסטורית, ראשית, ברור שזה פגע בשו"ע מאוד, הספר הפך להרבה יותר מסובך והרבה פחות קריא (ידוע שמרן הרב עובדיה בכינוס של דרשו אמר ש'אשכנזים חושבים שמרן בנה שולחן הרמ"א פרס מפה והמג"א והב"ח ערכו עליו מטעמים - ולא כן, מרן בנה שולחן ערוך, חיכו ממתקים וכולו מחמדים, ובא הרמ"א ופרס על כל הממתקים הללו מפה אחת גדולה... ויקומו כל הרבנים האשכנזים וינטשו את הכינוס...)
ובאמת תיתי למרן המחבר ענוותנותו שהסכים שיבוא אדם וממש יסרס את ספרו, מי בימינו יסכים לזה?
אבל י"ל, שדווקא השגות הרמ"א סימנו את השו"ע כמו שהוא היום - ספר היסוד של ההלכה, שגם מי שלא הולך לפיו יש לו מה לפתוח אותו. הספר שכולם הולכים וכותבים על פיו, גם אם לא כמוהו.

 

[מתוק מדבש]

שאלת פותח האשכול
בדר"כ זה חסר משמעות
ע' הקדמת שו"ע מכון ירושילם שהסבירו זאת
זה רק החלטות של המדפיסים

 

[ישראל סבא]

שמא תראה לנו זאת?

יש את זה באוצר החכמה ואני לא מצליח ליצא את זה ל pdf רק עמוד אחד והמאמר מאד ארוך (50 עמודים)

אם מישהו יכול לומר לי איך ליצא (ייתכן שאין לזה אישור ואם אין אישור אני לא רוצה,מה שמוזר שלהדפיס זה לכאו' נותן גם 50 עמודים ) אעשה זאת בשמחה

 

[יד אברהם]

שמא תראה לנו זאת?

באמת שאלה יפה, זכור לי שזה היתה בקשה מפורשת של הרמ"א עצמו ממרן המחבר.
אבל זה באמת נקודת ציון היסטורית, ראשית, ברור שזה פגע בשו"ע מאוד, הספר הפך להרבה יותר מסובך והרבה פחות קריא (ידוע שמרן הרב עובדיה בכינוס של דרשו אמר ש'אשכנזים חושבים שמרן בנה שולחן הרמ"א פרס מפה והמג"א והב"ח ערכו עליו מטעמים - ולא כן, מרן בנה שולחן ערוך, חיכו ממתקים וכולו מחמדים, ובא הרמ"א ופרס על כל הממתקים הללו מפה אחת גדולה... ויקומו כל הרבנים האשכנזים וינטשו את הכינוס...)
ובאמת תיתי למרן המחבר ענוותנותו שהסכים שיבוא אדם וממש יסרס את ספרו, מי בימינו יסכים לזה?
אבל י"ל, שדווקא השגות הרמ"א סימנו את השו"ע כמו שהוא היום - ספר היסוד של ההלכה, שגם מי שלא הולך לפיו יש לו מה לפתוח אותו. הספר שכולם הולכים וכותבים על פיו, גם אם לא כמוהו.

אני מוחה מחאה נמרצת מהדברים שכתבת כאילו יש לך ביקורת על הרמ"א, כאילו הזיק למרן, כאילו סירס את הש"ע
לא יודע מה היה ההיסטוריה ואיך זה נהיה וגם לא משנה כעת אבל לא כך כותבים על גאוני עולם
ההסתכלות שלי היא כי כך סיבבו מן השמים שיהיה ספר אחד לכל עם ישראל שמורכב ממרן העיקרי, הרמ"א ושאר הפוסקים

 

[חכם בן שושן]

יש לך ביקורת על הרמ"א, כאילו הזיק למרן, כאילו סירס את הש"ע

חס ושלום! הרי אדרבה ואדרבה, זה עצמו מה שבנה את השו"ע כספר היסוד של כלל ישראל.
אני רק מציין לעובדה ברורה, שהרמ"א מקשה מאוד על הבנת השו"ע. אפשר שזה עצמו דרכה של תורה, שיהיה יותר מדרך אחת ולא יהיה אפשר להבין את הספר בלי העמקה בסיסית, אבל העובדות עובדות.

 

[חכם בן שושן]

אגב, פרט מידע מעניין שנודע לי שאני לא חושב שהוא מוכר:
הבית יוסף הוא החיבור המרכזי של מרן, הוא עבד עליו במצטבר 32 שנה! הוא כינה אותו תמיד 'ספרי הגדול', את השו"ע הוא חיבור לפי מספר לשונות שלו-עצמו 'ספרי הקטן', ועל פי דעת כמה מחכמי הזמן כ'ספר לעמי הארצות'... את השו"ע הוא חיבור בשנים ספורות, וגם בשנותיו המאוחרות הרבה יותר, בהם הרבה בכתיבת תשובות ועריכת דינים.
הסיבה שהרמ"א כתב את השגותיו על השו"ע, מסתבר, כהמשך טבעי לחיבורו הגדול של הרמ"א "דרכי משה", ובמילים אחרות, השו"ע חיבר 'מפתח' לספרו הגדול, והרמ"א הכניס את הערותיו וה'מפתח' לספרו הגדול שלו.
האופן בו התגלגלו הדברים לכתיבת ספר היסוד הכי חשוב בהיסטוריה היהודית מאז הגמרא - פשוט מפליא.

 

[אבא שלום]

באותו עניין בעניין אחר, מי בכלל הכניס את הגהות הרמ"א לתוך לשון השו"ע???

כידוע ענותנותו של המחבר שלכן זכה מבין ג' גדולי דורו

 

[מחשבות טובות]

ארשה בכל זאת לכתוב, כי השו"ע נמשך אחרי אלו שקדמו לו, דהיינו מצד סידור העניינים אחר רבינו יעקב בעל הטורים, ומצד הפסקים אחר ג' עמודי הוראה. וגם זאת אינו אלא על החלקים המעשיים בזמננו, ומלבד שנשמט ממנו הלכתא למשיחא, גם זאת לית בו הלכות דעות והנהגות.
משא"כ חיבור הרמב"ם, שכולו יצירה מחודשת, כמעט יש מאין, מקורית ובלעדית. המקפת את כל התורה כולה. וכפי שכתב הוא בהקדמתו, וכפי שמרן הגאון הנאמ"ן נוהג לומר כי הרמב"ם הוא מלך התורה שבע"פ (בשדה הפשט). ובזמננו בשדה ההלכתי, נשכח מעט הצורך לעיין בדבריו וללמדו כסדר.

 

[חכם בן שושן]

ובזמננו בשדה ההלכתי, נשכח מעט הצורך לעיין בדבריו וללמדו כסדר

נכון מאוד. אפילו גדולי המעיינים ברמב"ם מספספסים הרבה דברים בגלל זה, אבל אכמ"ל.

 

[מחשבות טובות]

נכון מאוד. אפילו גדולי המעיינים ברמב"ם מספספסים הרבה דברים בגלל זה, אבל אכמ"ל.

כה לחי. אמנם אם אין כאן מקום להאריך, הנה מקום אתו וניצב בנקרת הצור, וייצר אותו בחרט במגילה נפרדת, לתועלת מבקשי תורת משה...