הערת הרב ערן חבה בדין כורך (ומפורש בגר"ז)
- יוזם האשכול אני מאמין
- תאריך התחלה
כל זה הוא חידוש גדול, ואם הדבר לא נתבאר בפוסקים בהדיא, שמע מינה שאין צריך לדקדק בזה, אלא הקיום הוא באכילתן סמוכין זה לזה, ויכול לקחת חלק מזה וחלק מזה, ועדיין נחשב ביחד, כמו שכתוב על מצות ומרורים יאכלוהו ואין כתוב עם מצות אלא על. כנלע"ד.
עוד יש להעיר שדעת הרא"ש שאין צריך כזית למרור, רק מכח הברכה שאמרו על אכילת מרור, ולכן אין צריך להקפיד בזה בכורך.
עוד יש להעיר שדעת הרא"ש שאין צריך כזית למרור, רק מכח הברכה שאמרו על אכילת מרור, ולכן אין צריך להקפיד בזה בכורך.
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 3,238
בזכרוני שבילקו"י פסח, הביא שמנהג תוניס כמש"כ רבנו חננאל לכרוך המצה בתוך המרור, ושמנהג כלל ישראל להיפך. ע"ש.
כהנא דמסייע
חבר בכיר
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 2,320
אכן גם היום מנהג טוניס הוא כך כרבינו חננאל, וכך ראיתי מסבי ז''ל, שהיו כורכים המצה בתוך המרור. וסבתי הייתה קוראת לזה 'פלאפל', ואנחנו הנכדים הרגשנו שזה חמץ (בגלל השם)...
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 3,238
גם הרב מזוז אמר כך בשיעורו.
ומדבריו היה נראה שאינו יודע כלל שיש מנהג אחר.
כהנא דמסייע
חבר בכיר
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 2,320
אכן ליל הסדר נוהגים כ''א בביתו. שלו
וכמו שאשכנזי שאל אותי אם אני רוצה כרפס לא תפו''א מה אני קונה?
אמרתי לו סלרי....
אני רואה שגם בתשובות והנהגות כתב כן.
הגר"ז כתב כן בפירוש שצריך שיבלע המצה והמרור יחד
נוריאל עזרא
חבר קבוע
- הצטרף
- 15/2/25
- הודעות
- 791
לא ראיתי השיעור אבל ז"ל בהגדה שלו:
מנהגנו לכרוך את עלי החסה סביב המצה. וכן מבואר בספר המנהיג ובפירוש ר' חננאל (פסחים דף קטו ע"א), ומנהג האשכנזים לכרוך את המצה על המרור, דהיינו שישים כמה פרוסות מצה מכאן ומכאן, והמרור באמצע, מפני שאין להם חסה רק קריין כידוע (או"ת תשנ"ג עמ' תרפ"א) ואין קפידא בזה רק שיקפיד לאכול יחד מהמצה והמרור. ולא יעשה כדרך מקצת עמי הארץ שמפרידים זה מזה ואוכלים המצה לבד והמרור לבד.
הולך את חכמים יחכם
חבר חדש
- הצטרף
- 6/2/25
- הודעות
- 130
אפשר להעלות את לשון הגר"ז
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 3,238
כמדומה שכך מנהג רוב הספרדים, פרט לתוניסאים.
נוריאל עזרא
חבר קבוע
- הצטרף
- 15/2/25
- הודעות
- 791
כמדומה גם לי רק שעם חסה ולא עם הקריין הנ"ל. (יתכן גם שהרי ידוע שלספרדים (איני יודע אם לכולם) היו הרי מצות רכות וא"כ שפיר דמי לכרוך עם המצה רק שכאן שנהגו בקשות יצא שעושים חלק למעלה וחלק למעלה בגלל הקושי ה"טכני".
ברמבן פירש על עם. ועם כל זה כתב שאין צריך לאוכלן יחדיו בבת אחת.
"ומצות על מרורים יאכלוהו" - שיעורו ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ובמצות עם מרורים יאכלוהו וכן על מצות ומרורים (במדבר ט יא) כמו עם וכמוהו ויבאו האנשים על הנשים (להלן לה כב) וכן ראשו על כרעיו ועל קרבו (בפסוק הבא) ולא אמר "עם" ללמד שאינו חובה שיהא כורכן בבת אחת ואוכלן ויחסר הכתוב בי"ת כמו ירחצו מים (להלן ל כ) וימת סלד לא בנים (דהי"א ב ל) וילמד הכתוב שאין מצוה במרורים אלא עם אכילת הבשר אבל המצות חזר וצוה (להלן פסוק יח) בערב תאכלו מצות אפילו בפני עצמן כדעת רבותינו (פסחים קכ) ויותר נכון שנאמר כי " ומצות " נמשך למעלה ואכלו את הבשר ומצות וחזר וצוה עם מרורים יאכלוהו לבשר הנזכר והנה צוה באכילת הבשר ובאכילת המצות ולא צוה באכילת המרורים רק אמר שיאכלו לבשר עם מרורים ירמוז שאין במרורים מצוה רק לאכול הבשר עמהם ובזמן שאין בשר אין במרורים מצוה וגם אינם מעכבים הבשר ואם אכל פסח ולא אכל מרורים ידי פסח יצא כי המצוה בפסח כמו המצוה במצה כל אחת צוואה בפני עצמה.
נושאים דומים:
