הערות בנוסח תפילת יו"כ

[אלישמע]

וידוי הגדול: "ותחת שלש רגזה ארץ, תחת עבד כי ימלוך ושפחה כי תירש גבירתה" ומה השלישי ?

על חטא: "על חטאים שאח"ע גלגול בדומם וכו' " מתי הוכנס זה לנוסח התפילה ?

אלהינו שבשמים: "אלהינו שבשמים תן שלום בארץ, תן שבע בעולם, תן שלום במלכות, תן טל ומטר וכו' ". לא יותר טוב כך; אלהינו שבשמים תן שלום בארץ, תן שלום במלכות, תן טל ומטר... תן שבע בעולם ?

יה"ר לפתיחת ההיכל: "ולמען שמך הגדול הנכתב ואינו נקרא שכונו בו" (והדומה: תפלה על הפרנסה בחלק מהנוסחאות). לדידן שמסתמא לא מכוונים האם יש לדלג זה (אא"כ יודע שכיוון) ?

סליחות: "מיוחד באהיה... הוא ממית ומחיה לפניו לא נוצר אל ואחריו לא יהיה" למה לא "לפניו לא היה אל" במטבע ואחריו "לא יהיה" ?

כי ביום הזה יכפר עליכם: בניגון המקובל מפסקים כך; "כי ביום הזה יכפר עליכם, לטהר אתכם מכל חטאתיכם, לפני ה' תטהרו". ולפי הטעמים אינו נכון (ויש בו גם שינוי משמעות, הגם שאינו שינוי הענין שכולו כפרה), וכך יש לפסק; "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם, מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו".

סדר העבודה: "אנא השם, כפר נא... ככתוב בתורה משה עבדך כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני יי, והכהנים והעם..., אז היה מכוין לגמור את השם כנגד המברכים ואומר להם תטהרו" האם ההפסק הזה שבתוך רצף הפסוק, אינו בבחינת פסוק שלא פסקו משה ? - או מכיון שסוף סוף משלים אותו אחרי הסיפור דברים של הכהנים והעם, א"ש ?

 

[מאן דהו]

וידוי הגדול: "ותחת שלש רגזה ארץ, תחת עבד כי ימלוך ושפחה כי תירש גבירתה" ומה השלישי ?

המקור הוא במשלי ל, כא-כב. שם מפורש הכל. ייתכן שבנוסח הווידוי זה מתחבר גם עם האמור לפני כן: טמאנו עצמנו, רעיוננו ונשמתנו.

על חטא: "על חטאים שאח"ע גלגול בדומם וכו' " מתי הוכנס זה לנוסח התפילה ?

מבוסס על דברי רח"ו בשער הגלגול, עניין הגלגול בדצח"מ.

אלהינו שבשמים: "אלהינו שבשמים תן שלום בארץ, תן שבע בעולם, תן שלום במלכות, תן טל ומטר וכו' ". לא יותר טוב כך; אלהינו שבשמים תן שלום בארץ, תן שלום במלכות, תן טל ומטר... תן שבע בעולם ?

כך אכן טוען כף החיים, סי' תקפא, סוף אות כה.

יה"ר לפתיחת ההיכל: "ולמען שמך הגדול הנכתב ואינו נקרא שכונו בו" (והדומה: תפלה על הפרנסה בחלק מהנוסחאות). לדידן שמסתמא לא מכוונים האם יש לדלג זה (אא"כ יודע שכיוון) ?

פשיטא.

סליחות: "מיוחד באהיה... הוא ממית ומחיה לפניו לא נוצר אל ואחריו לא יהיה" למה לא "לפניו לא היה אל" במטבע ואחריו "לא יהיה" ?

על פי ישעיה מג, י.

כי ביום הזה יכפר עליכם: בניגון המקובל מפסקים כך; "כי ביום הזה יכפר עליכם, לטהר אתכם מכל חטאתיכם, לפני ה' תטהרו". ולפי הטעמים אינו נכון (ויש בו גם שינוי משמעות, הגם שאינו שינוי הענין שכולו כפרה), וכך יש לפסק; "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם, מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו".

נכון, וכך מפסקים אצלנו.

סדר העבודה: "אנא השם, כפר נא... ככתוב בתורה משה עבדך כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני יי, והכהנים והעם..., אז היה מכוין לגמור את השם כנגד המברכים ואומר להם תטהרו" האם ההפסק הזה שבתוך רצף הפסוק, אינו בבחינת פסוק שלא פסקו משה ? - או מכיון שסוף סוף משלים אותו אחרי הסיפור דברים של הכהנים והעם, א"ש ?

ראה מגן אברהם, תחילת סי' רפב, שפסוקים בתפילה דרך תחינה ובקשה מותר. גם בענייננו, הוא דרך תפילה לעורר רחמים וכו'.

 

[החש בראשו]

יה"ר לפתיחת ההיכל: "ולמען שמך הגדול הנכתב ואינו נקרא שכונו בו" (והדומה: תפלה על הפרנסה בחלק מהנוסחאות). לדידן שמסתמא לא מכוונים האם יש לדלג זה (אא"כ יודע שכיוון) ?

אפשר לכוון...

סליחות: "מיוחד באהיה... הוא ממית ומחיה לפניו לא נוצר אל ואחריו לא יהיה" למה לא "לפניו לא היה אל" במטבע ואחריו "לא יהיה" ?

באמת מוזר. מה שייך לומר לשונות כאלו על אלוקינו שהוא מעל הזמן. כ"ש לשון יצירה כמו שהעיר הרב הכותב.

כי ביום הזה יכפר עליכם: בניגון המקובל מפסקים כך; "כי ביום הזה יכפר עליכם, לטהר אתכם מכל חטאתיכם, לפני ה' תטהרו". ולפי הטעמים אינו נכון (ויש בו גם שינוי משמעות, הגם שאינו שינוי הענין שכולו כפרה), וכך יש לפסק; "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם, מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו".

תלוי במחלוקת של רבנו יונה והרמב"ם. אבל באמת לא קיי"ל כהרר"י.

 

[אברימי]

כי ביום הזה יכפר עליכם: בניגון המקובל מפסקים כך; "כי ביום הזה יכפר עליכם, לטהר אתכם מכל חטאתיכם, לפני ה' תטהרו". ולפי הטעמים אינו נכון (ויש בו גם שינוי משמעות, הגם שאינו שינוי הענין שכולו כפרה), וכך יש לפסק; "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם, מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו".

אכן. וגם בסידורים (כשלא מוטעם) מודגש פסיק או נקודה, כדי שידעו היכן לעצור, ועדיין כולם טועים בזה...

 

[אברימי]

באמת מוזר. מה שייך לומר לשונות כאלו על אלוקינו שהוא מעל הזמן. כ"ש לשון יצירה כמו שהעיר הרב הכותב

ישעיה מג, י:
"אַתֶּם עֵדַי נְאֻם ה' וְעַבְדִּי אֲשֶׁר בָּחָרְתִּי לְמַעַן תֵּדְעוּ וְתַאֲמִינוּ לִי וְתָבִינוּ כִּי אֲנִי הוּא לְפָנַי לֹא נוֹצַר אֵל וְאַחֲרַי לֹא יִהְיֶה".

 

[בדרך סיפרתי מעשה]

אפשר לכוון...

על איזה שם באמת מדובר? בסידורים לא נדפס כלום

 

[בדרך סיפרתי מעשה]

יה"ר לפתיחת ההיכל: "ולמען שמך הגדול הנכתב ואינו נקרא שכונו בו" (והדומה: תפלה על הפרנסה בחלק מהנוסחאות). לדידן שמסתמא לא מכוונים האם יש לדלג זה (אא"כ יודע שכיוון) ?

מה כל כך מסובך לכוין את השם בתפילה על הפרנסה? מדוע אתה מניח ש'לדידן מסתמא לא מכוונים'?

 

[אלישמע]

המקור הוא במשלי ל, כא-כב. שם מפורש הכל. ייתכן שבנוסח הווידוי זה מתחבר גם עם האמור לפני כן: טמאנו עצמנו, רעיוננו ונשמתנו.

מכיר את הפסוק, אך דא עקא שבתפילה לא מוזכר כי אם שנים, וקשה לי לצרף אותו עם לעיל מיניה.
לכן שאלתי.

מבוסס על דברי רח"ו בשער הגלגול, עניין הגלגול בדצח"מ.

אין לי הספר לפני, האם שם הוא כותב לומר זאת ?
כי אם לא, אז שאלתי בעיקר היא, מתי בכ"ז זה הוכנס (מסתמא ע"פ האר"י ורח"ו).

 

[אלישמע]

כך אכן טוען כף החיים, סי' תקפא, סוף אות כה.

פשיטא.

על פי ישעיה מג, י.

נכון, וכך מפסקים אצלנו.

ראה מגן אברהם, תחילת סי' רפב, שפסוקים בתפילה דרך תחינה ובקשה מותר. גם בענייננו, הוא דרך תפילה לעורר רחמים וכו'.

 

[אלישמע]

אפשר לכוון...

אכן, אבל מי שלא כיון (בד"כ שוכחים), לכאו' לא יאמר, הלא כן ?

באמת מוזר. מה שייך לומר לשונות כאלו על אלוקינו שהוא מעל הזמן. כ"ש לשון יצירה כמו שהעיר הרב הכותב.

ראה מה שהגיב @מאן דהו שזה לשון הפסוק.

תלוי במחלוקת של רבנו יונה והרמב"ם. אבל באמת לא קיי"ל כהרר"י.

מעניין, תוכל לציין מקור ?

 

[אלישמע]

על איזה שם באמת מדובר? בסידורים לא נדפס כלום

בפתיחת היכל מדובר על שם הוי"ה הכתוב קודם לכן, (ובתפילה על הפרנסה, אינה לפני כעת).

 

[אלישמע]

מה כל כך מסובך לכוין את השם בתפילה על הפרנסה? מדוע אתה מניח ש'לדידן מסתמא לא מכוונים'?

לא מסובך, אני פשוט חי את המציאות.

תעשה סקר (אסור לשקר היום ולעשות צחוקים, אנחנו במוצאי כיפור...) מי כיוון.

 

[אברימי]

ובתפילה על הפרנסה, אינה לפני כעת

כוונתך ל-'דיקרנוס"א'?

 

[אברימי]

תעשה סקר (אסור לשקר היום ולעשות צחוקים, אנחנו במוצאי כיפור...) מי כיוון.

אם אני מבין נכון שהכוונה היא לשם שכתוב בסידורים בסוגריים, הרי שמסתבר שכולם מכוונים, והראיה שעוצרים שניה-שתים אחרי שאומרים זאת.

 

[ידידיה]

אא"כ יודע שכיוון

זהו שם הוי"ה בניקוד מסוים.

והדומה: תפלה על הפרנסה בחלק מהנוסחאות

לא זוכר שיש שם בניסוח "שנתכוונתי בו".
ובלשון חכמים לבאח יש נוסח ארוך בו מבואר כל השמות הרמוזים במזמור לדוד מזמור.

 

[אלישמע]

כוונתך ל-'דיקרנוס"א'?

לאו, אלא להויות המנוקדות שבמזמור הזה.
לא בדקתי אם בכל הנוסחאות אכן הביאו את הניקוד בכלל, אבל נניח והביאו השאלה אם כיוונו.

 

[אלישמע]

לא זוכר שיש שם בניסוח "שנתכוונתי בו".
ובלשון חכמים לבאח יש נוסח ארוך בו מבואר כל השמות הרמוזים במזמור לדוד מזמור.

אין כוונתי לתפילה המובאת במחזורים, ולכך הדגשתי "בחלק מהנוסחאות", כי כוונתי לתפלה הארוכה של הבא"ח, וכאמור בהודעתי הקודמת (#16) אין אני יודע אם יש בדפים המחולקים לציבור את השמות הנ"ל (לא זוכר), ועכ"פ איני יודע אם מישהו טורח לכוין או לא.
ועכ"פ שם הנוסח (אחרי ה"יהא רעוא") כה"ל: ולמען שמך הגדול הגבור והנורא בזכות שם הוי"ה ברוך הוא יתברך שניקודו אחד מן הנקודים שכיוננו בהם במזמור שקרינו לפניך עתה.

 

[ידידיה]

אין כוונתי לתפילה המובאת במחזורים, ולכך הדגשתי "בחלק מהנוסחאות", כי כוונתי לתפלה הארוכה של הבא"ח, וכאמור בהודעתי הקודמת (#16) אין אני יודע אם יש בדפים המחולקים לציבור את השמות הנ"ל (לא זוכר), ועכ"פ איני יודע אם מישהו טורח לכוין או לא.
ועכ"פ שם הנוסח (אחרי ה"יהא רעוא") כה"ל: ולמען שמך הגדול הגבור והנורא בזכות שם הוי"ה ברוך הוא יתברך שניקודו אחד מן הנקודים שכיוננו בהם במזמור שקרינו לפניך עתה.

לא מכיר את התפילה המדוברת.

 

[נוריאל עזרא]

וידוי הגדול: "ותחת שלש רגזה ארץ, תחת עבד כי ימלוך ושפחה כי תירש גבירתה" ומה השלישי ?

יפה, ולכאורה הכוונה תחת שלוש רגזה הארץ [ותחת ארבע לא תוכל שאת] כנזכר במשלי ושניים מתוכם הנוגעים לענייננו והם הראשון והרביעי. והם הנוגעים לענייננו כנזכר באותה פסקה בוידוי "טָפַלְנוּ שֶׁקֶר וּמִרְמָה. טִמֵּאנוּ עַצְמֵנוּ וְרַעְיונֵנוּ. טִמֵּאנוּ נִשְׁמָתֵנוּ וְהִיא חֵלֶק אֱלוהַּ מִמַּעַל. וְתַחַת שָׁלשׁ רָגְזָה אֶרֶץ. תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלךְ וְשִׁפְחָה כִי תִירַשׁ גְּבִרְתָּהּ." במקום שהנשמה תמלוך שהיא חלק אלוק ממעל הגוף טימא אותה ומולך בה וזה עבד כי ימלוך ושפחה כי תירש גבירתה.

קצת לחזק עניין זה הנה בהמשך בקישינו עורף נכתב בפירוש "וְגָרַמְנוּ לְעֶבֶד כִּי יִמְלךְ וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִרְתָּהּ".

ועכ"פ העתיק תחילת לשון הפסוק בעבור הלשון "רגזה הארץ" שיעורר את הלב ולשון שלש אגב גררה. גם כאמור הזכיר הראשון והרביעי כך שלא בא להתפס על השלוש או הארבע אלא דווקא על ב' אלו. כנלע"ד לפום ריהטא.

 

[אלישמע]

לא מכיר את התפילה המדוברת.

אעתיק לך מאוצה"ח תפילה זו מסידור תכלאל, דוקא שם יש את הכוונות הנ"ל אבל כאמור השאלה אם באמת מכוונים.
ויש בתי כנסת (נתקלתי בכמה כאלו) שמשתמשים בתפילה זו. ראה עמ' 2 ו-4